אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן קיא › סעיף יג

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן קיא · סעיף יג

סעיף ט

ס"ק ח

איני טורף מנכסי משועבדי'. ר"פ אע"פ נ"ה בני מתא מחסיא אמרי טרפא ממשעבדי יסבון תנן כו' והלכתא לא טרפא ממשעבדי ירתון תנן ובפ' י"נ דף קל"א אמרי' ת"ש דאמר לי' ר' נתן לרבי שניתכם משנתכם כר' יוחנן בן ברוקה דתנן לא כתב לה בנין דכרין דיהויי ליכי מינאי אינון ירתין כסף כתובתך יתר על חולקיהון דעם אחיהון חייב מפני שהיא תנאי ב"ד א"ל רבי יסבון תנן ואמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי אלא דקי"ל כתובת ב"ד לא טרפא ממשעבדי אי ס"ד יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעבדי אלא ש"מ ירתון תנן ע"ש:

ואיכא למידק דהא אפי' יסבון תנן ראוי שלא לטרוף ממשעבדי לפמ"ש הרשב"א בחידושיו פ' הניזקין דף נ' בהא דאמר עולא בטעמא דאין מוציאין לאכילת פירות כו' לפי שאינן כתובין וז"ל פירש"י ז"ל אע"פ שכתב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי כו' לפי שאין קול יוצא על הפירות ועל השבח אלא על עיקר המקח ורבותינו בעלי התוספות נתנו טעם לדבר לפי שאין בעולם עדיין ואפשר שלא יבואו לעולם אין קול יוצא עליהן וגם במקצת פירושי רש"י ז"ל מצאתי כן וא"ת א"כ מאי פריך לי' ר' אבא לעולא והא מזון האשה והבנות דכמאן דכתיבי דמי דבנות לא באו לעולם בשעת כתיבה ושמא לא יבאו לעולם י"ל דלא פריך ממזון הבנות אלא ממזון האשה עכ"ל ע"ש וכ"כ עוד אח"כ בסוגיא ז"ל ומזון הבנות נמי אם לא קנו מידו אין כתובין דהא לא ידעינין בשעת נשואין אם עתידות לבא אם לאו ע"ש. וא"כ אפי' למ"ד יסבון תנן אמאי טרפא ממשעבדי הא אינון כתובין דהא לא ידעינן בשעת נשואין אם עתידי' להיות לה בנין דכרין אם לאו והנה בני מתא מחסימן דסברי טרפא ממשעבדי משום דיסבון תנן אפשר דס"ל כר"ח דטעמ' משום שאינן קצובין וכתובת ב"ד קצובין הן אבל אנן דקי"ל כעולא וכר' יוחנן דטעמ' שאין כתובין וכמבואר בש"ך סימן ס' ע"ש שכתב שכן דעת הטור והפוסקים וא"כ קשה אמאי אמר רבי העזתי פני בנתן הבבלי אלא הא דקי"ל כב"ד לא טרפא ממשעבדי כו' ומאי קושי' כיון דקי"ל כטעמא שאינן כתובין כיון דלא ידוע שיבואו לעולם א"כ כתובת ב"ד נמי אין כתובין כמו לאכילת פירות ושבח קרקעות:

ונראה דכיון דמצינו דר' נתן סובר טעמא דאי' קצובין וכמבואר פ' הנזקין דף נ"א ע"ש בסוגיא ת"ש אימתי בזמן שקדם מקחו כו' וע"ש בחידושי הרשב"א שכתב ז"ל פי' רש"י ור"ת ז"ל דלתרווייהו קא פריך כו' ובתוס' פירשו לעולא פריך דאמר משום כתיבה דאי משום כתיבה אע"ג דקדם שבחו לית לי' למגבי דהא לא כתיבה דבשעת כתיבה לא הי' ככתוב כדאמרי' לעיל ואע"פ שעתה בא בשעת הכתיבה לא בא א"כ אותה הכתיבה אינה כלום אלא משום קצבה ואע"פ שבשעת המקח לא הי' קצוב כיון שעכשיו היא קצוב הקול יוצ' עליו שקרקע שוה כך וכך והכל יודעין שקיבל עליו אחריות השבח כענין שאמרו בפרנסת הבת כו' ועשני תנאי הוא ות"ק כעולא ור' יוסי כר' חנינא ור' נתן נמי כר' יוסי עכ"ל ע"ש וא"כ כיון דר' נתן ס"ל טעמא דקצובין לא הי' לו לרבי לומר לו יסבון תנן דא"כ תטרוף ממשעבדי וניחא לן בהא הא דאמר רבי העזתי פני בנתן הבבלי ע"ש ופירשב"ם ילדות ושטות הי' בי שהעזתי פני בנתן הבבלי ודחיתיו בדבר שאינו דודאי ירתון תנן כו' ע"ש ואם הוא דבר שאינו מאי האי דקאמר לנתן הבבלי דאפי' לנפשי' לא ה"ל למימר הכי ולפמ"ש ניחא דאיהו לנפשי' שפיר מצי סבר יסבון ואפ"ה לא טרפא ממשעבדי משום שאינן כתובין דקי"ל דעולא מפני שאין כתובין וכמ"ש אלא דלר' נתן דס"ל לפי שאין קצובין א"כ ע"כ ירתון תנן דאי ס"ד יתבון ה"ל למיטרף ממשעבדי לכך אמר העזתי פני בנתן הבבלי דלר' נתן לא הי' לו להשיב יסבון תנן וק"ל:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה