אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן צב › סעיף ב

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן צב · סעיף ב

סעיף א

ס"ק ו

אם התנה בעודה ארוסה על נכסים שיפלו לה משנשאת ברא"ש ר"פ הכות' ירושלמי ר' ירמי' בעי קומי ר' זירא כתב לה דו"ד אין לי בנכסייך ונפלו לה לאחר מיכן מהו יש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ולא דמי לכותב לה ועודה ארוסה דהתם הנכסים כבר ביד האשה וכתב שם הרא"ש דהירושלמי איירי שכתב לה אחר הנשואין דידו כידה אין הסילוק מועיל (ר"ל אפי' בקנין) לדבר שאינו ברשותו אבל בעודה ארוסה מהני סילוק אפי' לנכסים שנפלו לה משנשאת ע"ש ובטור כתב וז"ל בד"א שהנכסים נפל' בעודה ארוסה אבל אם נפלו לה משנשאת אע"ג שהתנ' בעודה ארוסה פר"י שאין התנאי מועיל והרמב"ן כתב שהתנאי שהתנ' בעודה ארוסה מועיל לנכסים שיפלו לה לאחר נשואין וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל עכ"ל. ובמשנה למלך פכ"ג מה' אישות כתב ז"ל משמע מדבריו דבנפלו לה מן האירוסין אפילו אחר הסילוק מועיל הסילוק אבל נפלו לה משנשאת איכא פלוגתא ולר"י לא מהני וצריך לעיין מה הפרש יש בין נפלו בעודה ארוסה לנפלו לה משנשאת כיון שהסילוק היה קודם הנפילה עכ"ל. והנראה לפענ"ד בזה היא דבאמת סילוק מהני לדבר שאינו ברשותו אלא שצריך שיהי' לו כבר איזו שייכו' בנכסים ולכך לא מהני סילוק קודם אירוסין דלית לי' שום שייכות בגווה ומה"ט נמי לא מהני סילוק לנכסים שיפלו לה אחר שנשאת דאימת יחול הסילוק דקודם שנפלו לה הנכסים ס"ל לר"י דאין להם שום שייכות כלל בנכסים מאחר שלא נפלו לה עדיין ולא חל הסילוק מאי אמרת שיחול הסילוק בשעת נפילה דכיון דאמרי' דסילוק מהני לדבר שאינו ברשותו ה"ל כקנין למ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע והוי כמו שדה זו לכשאקחנה דמהני ג"כ למ"ד הכין זה אינו דכיון דנפלו לה משנשאת כבר זכה בהן הבעל וידו כידה ולא שייך בי' סילוק להכי ס"ל לר"י דלא מהני סילוק לגבי נכסים שנפלו לה משנשאת אבל לגבי אותן נכסים שנפלו מן האירוסין אחר הסילוק אע"ג דהשת' לית להו שייכות בגווייהו בשעת הסילוק מ"מ כיון דסילוק מהני לדבר שאינו ברשותו ה"ל כמו קנין למ"ד אדם מקנה דשלבל"ע דחל הקנין כשיבא לעולם ה"נ כיון דלא חזר בו בנתים מהני הסילוק וחל בשעה שנפלו הנכסים שהרי עדיין ארוסה היא ואז יש להן שייכות בגווייהו ומועיל שפיר משא"כ נפלו לה משנשאת דקודם שנפלו אין להם שייכות כלל ואחר שנפלו מיד זכה בהם הבעל שהרי נשואה היא וידו כידה ואין מקום וזמן שיחול הסילוק ודו"ק כי נכון הוא עוד שם במשנה למלך ז"ל וכתב הרא"ש דהירושלמי מיירי אחר הנשואין כיון דידו כידה אין הסילוק מועיל אבל בעודה ארוסה מהני הסילוק אפילו לנכסים שיפלו משנשאת ע"כ ולפי פי' זה פשיטא מאי דבעי ר' ירמי' הוא כיון שעדיין לא נפלו לה הנכסים אי מהני סילוק כי היכי דמהני בארוסה משום דלא באו ברשותו ולפ"ז לא ידעתי מה השיבו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו אדרבה היא הנותנת דמשום דהוי דבר שאינו ברשותו מהני הסילוק דומיא דארוסה והרמב"ן ז"ל ביאר דברי הירושלמי הללו דכתב כיון שנשאת ידו כידה אף במה שעתיד ליפול ולא מהני בה לשון סילוק כו' אך בדברי הירושלמי הפירוש דחוק דעיקר חסר דהיינו ידו כידה ומה שהשיב ויש מתנה על דבר שאינו ברשותו הוא הפך הכונה דאדרבה מטעם זה הי' ראוי שיועיל הסילוק עכ"ל וכבר הקשה בזה בשטה מקובצת ר"פ האשה שנפלו ע"ש ונראה לענ"ד ביאור דברי הירושלמי והוא דודאי אין מן הראוי שיועיל הסילוק אפי' בעודה ארוסה לנכסים שיפלו לה משנשאת כיון דלית לי' שום שייכות בנכסים הללו שהרי עדיין לא באו לידה אלא הא דמועיל הסילוק לדעת הרא"ש אפי' לנכסים שנפלו משנשאת היינו משום דהסילוק אינו מגוף הנכסים אלא מגוף האשה שמסלק עצמו שלא יזכה באשה בשעת נשואין למכירת נכסים ולפירות ולירושה ובאשה גופה כבר יש לו שייכות בגווה שהרי ארוסה היא לו וזכה בה בתורת אירוסין לזה הא דבעי ר' ירמי' קומי דר' זירא כתב לה דו"ד כו' ונפלו לה לאחר מיכן פי' כתב לה אחר שנשאת דו"ד כו' אי מהני הסילוק כיון שעדיין לא זכה בנכסים ולא שייך בי' ידו כידה לזה השיבו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו כלומר ממ"נ לא מהני הסילוק דאם באת לדון הסילוק מגוף הנכסים וכי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו שהרי אין לו שייכות בגווייהו שעדיין לא נפלו ואם תאמר שיחול הסילוק על גוף האשה הא פשיט' לי' דכבר זכה בנשואיה וגם לר' ירמי' הוי פשיטא לי' דנשואה ידו כידה ולכך לא איבעי' לי' אלא בנפלו לאחר מיכן ועיקר צד ספקו הוא משום דעדיין לא זכו בנכסים ולא הוי ידו כידה ולזה השיבו יפה אם באת מצד הנכסים ולכך לא הוי ידו כידה כיון שלא זכו עדיין בהן א"כ היאך אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו אבל בעודה ארוסה מהני שפיר הסילוק אפילו לנכסים שיפלו לה משנשאת ומשום דמזכות האשה הוא מסלק נפשיה שלא יזכה בה לפירות ולמכירה ולירושה וכיון דכבר זכה באשה במקצת משנתארסה כדאי' ר"פ האשה שנפלו אם זכה באשה דהכל בא ע"י זכות האשה לזה הוא מסלק עצמו מזכות האשה דאית לי' שייכות בגווה שלא יזכה אח"כ בנשואין בדברים הללו משא"כ כתב לה משנשאת לא מהני סילוקו אפי' לנכסים שיפלו לה אח"כ דאם מצד האשה כבר ידע השואל דתו לא מהני סילוקו דכבר זכה באשה וידו כידה ולא נסתפק ר' ירמיה אלא מצד הנכסים כיון דעדיין לא זכתה בהן האשה ועלה על דעתו שיועיל הסילוק לזה השיבו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו כיון דמצד הנכסים אנו דנין לא מהני סילוק אבל באמת אנו דנין מצד האשה ולכך בארוסה שפיר מהני שהרי יש לו שייכות בגווה וכנ"ל ודו"ק. ולפ"ז נראה בדינא דמוהר"מ במרדכי לענין סילוק האשה מקרקע שיקנה בעלה דכתב שם דמהני הסילוק ולפמ"ש נראה דלא מהני כיון דעדיין לא קנה הקרקע ה"ל דבר שאינו ברשותו ולא מהני סילוק בזה מצד הקרקע ומצד השעבוד אי אפשר לסלק כיון דכבר זכתה בו וה"ל כמו נשואה בזה כמ"ש תו' דף צ"ה ע"ש בד"ה וכי כתבה לי' וא"כ לגבי קרקע שלא קנה עדיין לא מהני סילוק ממ"נ דלגבי גוף הקרקע אין אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ולגבי גוף השיעבוד כבר זכתה בו והוי כמו נשואה והא דמהני הסילוק באשה היינו משום דמסלק נפשיה מזכות האשה עצמה שלא יזכה באשה בנשואין משא"כ בבע"ח דלא שייך הכין ומש"ה לא מהני סילוק וא"כ צ"ל דמוהר"מ במרדכי ס"ל דלא כר"ן והרשב"א אלא ס"ל דמהני סילוק אפילו בדבר שאין לו שים שייכות בגוי' ובסמ"ע סימן ר"ט כתב דמהר"ם אינו חולק ומשום דבע"ח יש לו שייכות ע"ש ולענ"ד נראה דחולק וכמ"ש ודו"ק היטב

ס"ק ז

סילק עצמו מנכסים י"א שאין הנכסים הכתובים בכתובה בכלל והיינו דמסתמ' לשון דו"ד אין לי בנכסייך היינו בנכסי מלוג אבל נכסי צ"ב שהכניסה לו והוא קיבל על עצמו אחריותן אינן בכלל נכסייך ועיין במרדכי פ' הכותב ודעת רב האי גאון הובא בהגהת אשר"י דסילוק דו"ד בסתם שייך גם על נכסי נ"ב ע"ש אמנם נראה לפמ"ש תו' ד"ה כדרב כהנא דלהכי מייתי דרבא לומר דדוקא בתקנת חכמים מהני סילוק דאומר אי אפשי בתקנת חכמים אבל בדאורייתא לא מהני סילוק וכמ"ש בתשובת מוהראנ"ח לשיטת התו' הבאתיו לעיל סק"ב ע"ש א"כ נראה דבנכסי צ"ב אפילו פירש עליהם הסילוק לא מהני ולא כדמשמע מדברי הרמ"א דמפרש מהני שהרי כתב שאין נכסי צ"ב בכלל משמע הא אי מפרש מהני אבל לשיטת התו' נראה דלא מהני אפילו פירש משום דפירי של נכסי צ"ב לאו מתקנת חכמים אכיל להו אלא מדינא הם שלו שהרי קיבל עליו אחריותן ועיין בתשו' הריב"ש סימן ק"ן ששאל השואל מה יתרון יש לבעל בנצ"ב על נ"מ אחר שאין לו בהן אלא אכילת פירות וירושה וכך הוא בנ"מ וע"ש שהעלה בהכניסה כספים ומיני סחורה הרי יכול הבעל לישא וליתן בהם כרצונו משא"כ בנכסי מלוג וכן בהכניסה כלים אף אם אינו יכול למוכרן מ"מ אם מכרן מכורין לדעת הר"מ ז"ל ולדעת הראב"ד ז"ל גם בקרקעות מכורין עד שעת גוביינא משא"כ בנ"מ גם לפירות בקרקעות יש חילוק דבנ"מ אמרי' התם פירי תקינו לי' רבנן פירי דפירי לא תקינו לי' רבנן ובנכסי צ"ב הכל שלו וכן אמרו בפ' אלמנה לכה"ג דלכ"ע בנכסי צ"ב כשבא' לגבותן צריכין גוביינ' בב"ד משא"כ בנ"מ עכ"ל ע"ש ומבואר דפירי דאכיל בעל בנכסי צ"ב לאו משום תקנת פירות שתיקנו לבעל תחת פרקונה דהתם לא תקינו לי' אלא פירי ולא פירי דפירי ובנכסי צ"ב אכיל אפי' פירי דפירי מוכח דמדינ' אכיל דדידי' נינהו כיון שקיבל עליו אחריותן וכן לענין מכירה נמי מדינ' לית לה רשות למכור נכסי צ"ב כיון דברשות הבעל הן ואם מכרן הוא מכורין א"כ הרי הם שלו ופשיטא שאין האשה יכולה למכור אותן מן הדין ולא מתקנה משום דה"ל של הבעל (והיא אינה אלא בע"ח שהרי חייב לשלם לה דמי' ויכול לסלקה בזוזי לרב אמי ואפי' רב יהודה דס"ל הדין עמה היינו כדמפרש טעמיה משום שבח בית אבי' וה"ל כמו אפותקי מפורש אבל מ"מ אינה אלא בע"ח והיינו דקאמר רב כהנא התם דמחוסר גוביינא ע"ש) וא"כ אי נימא דסילוק לא מהני אלא בדרבנן אבל לא בדאורייתא א"כ לא מהני סילוק בנכסי צ"ב למכירה ולפירי כיון דמדאורייתא דבעל נינהו ולכן נראה דרב האי ס"ל דמהני סילוק אפילו בדאורייתא וכדעת הר"ן וכבר כתבנו בסק"ב דסילוק מהני בדאורייתא לדידן ע"ש. עוד נ"ל דלא מהני סילוק בנכסי צ"ב אפילו במפרש אא"כ לא הכניסה הנכסים לבעל אלא לאחר הנשואין אבל אם הכניסה לו קודם אירוסין תו לא מהני סילוק שכבר זכה בהן ע"י אחריותן שקיבל על עצמו דדוקא נ"מ אין לבעל פירות אלא כנשאת אבל נכסי צ"ב כל אימת דמכנסה לי' אית לי' זכי' בהו ולפירש"י בפ' נערה דף מ"ז דפליגי ר' נתן ורבנן בנדוי' אם הארוס יורשה א"כ למ"ד דבאירוסין יורש הנדוני' לא משכחת לה סילוק מירושה גבי נכסי צ"ב אלא בשהכניסה לו קודם אירוסין והו' סילק עצמו ג"כ קודם אירוסין דאלו אחר אירוסין לא מהני סילוק מירושה בנדוני' שכבר זכה בירושתה והוי כמו נשואה בנ"מ ואם לא הכניסה לו קידם אירוסין נמי לא מהני הסילוק לדעת הרשב"א והר"ן שהרי אין לו שום שייכות בגווייהו אבל כשהכניסה לו קודם אירוסין יש לו שייכות בגווייהו שהרי קיבל אחריותן ועדיין לא זכה בירושתן לכך יכול להסתלק אבל לפירות ולמכירה אפילו הכניסה לו קודם אירוסין כבר זכה ואינו יכול להסתלק מהן ולא משכחת לה אלא שסילק עצמו בעודה ארוסה ועדיין לא הכניסה לו זה נראה לי ודוק. (ולפ"מש שהעלה מארן לעיל סק"ו נלענ"ד דבנצ"ב לא משכחת סילוק מפירות ומכירה כלל דבתר דאכנסה לי' כבר זכה בהן ולא מהני סילק וקודם שהכניסה אין אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו כדאי' בירושלמי והכא אין לומר שמסתלק מגוף האשה כמ"ש מארן לעיל לדעת הרא"ש דהתם בנ"מ הזכות בא לו ע"י האשה כמו שאמרו אם זכה באשה יזכה בנכסים מאותו זכות יכול להסתלק דכבר יש לו שייכות באשה דארוסה היא לו משא"כ הכא לענין נכסי צ"ב דזכי' באה לו ע"י קבלת אחריותן אין לזכי' זו שום התיחסות עם גוף האשה כמ"ש מארן ז"ל דמדינא זכה בהן מחמת אחריותו איך יכול להסתלק מאותה זכי' קודם שבא לידו ולא מהני סילוק בנצ"ב אלא לדעת מהר"מ במרדכי דלא ס"ל כהרשב"א והר"ן אלא דיכול להסתלק אפילו בדבר שאין לו שייכות כלום ולפ"ז מהני הסילוק אפילו בנצ"ב בכל ענין בין קודם אירוסין בין אחר אירוסין רק קודם שהכניסה ודוק:)

ס"ק ח

ואפילו נכסים שנפלו לה אח"כ אינן בכלל כתב ב"ש ז"ל לכאורה קשה דלא משמע כן מרמב"ן ורא"ש והר"ן דהא תירצו קושי' הנ"ל מאי מהני סילוק לדינ' דמתני' וכתבו דמהני לנכסים שנפלו אחר הנשואין ובמתני' מיירי בסילוק סתם ולא התנה בפירוש על הנכסים שיפלו אח"כ וכן מוכח מתשו' מהר"מ שהביאו המרדכי והג"א דס"ל פירות הוי כנכסים שיפלו אח"כ א"כ איך הקשה שם ואימא מפירי סילוק נפשיה איך ס"ד דסילוק סתם מהני לפירי ואפשר לתרץ לדעת הרמב"ן והרא"ש שכתבו לדינא דמתני' דמכירה קיים בלא סילוק ואז מוכח דהסילוק קאי על הנכסים שיפלו אח"כ והוי כפירש בהדי' משא"כ בעלמא מיהו מתשוב' מהר"מ קשה עכ"ל:

והנה בתשו' מהר"מ מייתי ראי' דמהני סילוק עכ"פ במפרש לנכסים שיפלו אח"כ מדפריך בש"ס ואימא מפירי דה"ל דבר שלבל"ע ע"ש ובש"ס שפיר פריך ואימ' מפירי דכיון דלדינ' דמתני' נכסים שנפלו לה בעודה ארוס' בלא סילוק יכולה למכור וא"כ מאי מהני הסילוק וכקושי' התוס' והרא"ש וע"כ צ"ל דמהני הסילוק לנכסים שיפלו לה משנשאת וכמ"ש הרמב"ן והרא"ש ומשום דה"ל כמפרש וכמ"ש ב"ש בעצמו וא"כ כיון דמפרש לסילוק על דבר שלבל"ע פריך שפיר ואימא מפירי ומוהר"מ דלא מייתי ראי' דמהני סילוק לנכסים שיפלו לה אח"כ מהך קושי' גופה דאל"כ למה ליה הסילוק הא בלא זה יכולה למכור מדינ' דמתני' וע"כ הסילוק הוי לנכסים שיפלו אח"כ דמצי לדחויי דמתני' דהכא אתי' כאמרו לו וכמ"ש התוס' פרק האשה שנפלו ע"ש אבל בש"ס דמקשה ואימא מפירי ע"כ ס"ל דאין סבר' לומר דמתני' אתי' כאמרו לו אלא דסילוק מועיל להו לאותן נכסים שיפלו לה לאחר נשואין דה"ל כמפרש ולכך פריך שפיר ואימא מפירי וזה פשוט (וכ"ת אכתי היאך פריך בפשיטות ואימא מפירי לישני לי' דמתני' אתי' כאמרו לו ומועיל הסילוק לנכסים שנפלו לה כבר חדא דלא ניחא לי' לש"ס לאוקמי מתני' דלא כהנך תנאי דס"ל מכרה קיים ועוד נלענ"ד דהמעיין במהרי"ק שורש י"ג שם יראה דאתי עלה מדין יד בעה"ש על התחתונה והיינו שהי' הבעל טוען שלא כלל בסילוקו אלא נכסים שהיו לה ולא נכסים שיבואו לה וע"ז כתב כיון שפירש לא מצי טעין הכין ומיני' דאם לא פירש אמרי' יד בעה"ש על התחתונה ולא סילק נפשי' אלא מנכסים שהיו לה ולכך פריך שפיר ואימא מפירי וע"ש בפירש"י שכתב ואימא מפירי מסלק נפשיה כו' והוא פחות שבכולן כו' ע"ש הרי דש"ס ג"כ מדין יד בעה"ש קאתי עלה ובהא מודה מהרי"ק דהיכא דעדיף לי' לפרש הסילוק על אותן נכסים שלא באו לידה אמרי' יד בעה"ש על התחתונה ונסתלק מפירי דוקא אף שעדיין לא באו לידה כיון דהכי עדיף ליה לבעל משא"כ בהא דמהרי"ק דעל אותן נכסים שבאו לידה כבר בודאי מפרשינין הסילוק אלא שבאת להוסיף עליו דאף מנכסים שיבואו לה סילק נפשיה להכי פסק מוהרי"ק דאם לא פירש אמרי' דנכסים שיפלו אח"כ אינן בכלל דיד בעה"ש עה"ת ודוק. כי נכון הוא:)

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה