אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן עח › סעיף ו

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן עח · סעיף ו

סעיף ה

ס"ק ה

כהן שנשבית אשתו כתב בח"מ ז"ל אשת כהן שזינתה ברצון אחר שנשבית מאחר שכבר נאסרה עליו בשעת שבי' ויכול לקיי' בה תנאי כתיבה ואהדרינך למדינתך חייב לפדותה ע"ש וב"ש השיגו מסוגי' שם דר' נתן מבעי' לי' התם במדיר אותה אחר שנשבית אי הוי לר' יושוע כאיסור דבר אחר ואינו חייב לפדותה וסומכוס השיבו כו' ומשום דחיישי' להערמה ומעיקרא ס"ד דפליגי באשת כהן דיכול לקיי' התנאי ואהדרינך למדינתך ומ"מ אי לאו דחיישי' להערמה הוי איסור דבר אחר כשמדירה אחר השבי' עכ"ל ואפשר ליישב דברי הח"מ דהתם פלוגתא דר"א ור"י מיירי בשבוי' שיש לה עד המעיד שלא נאסרה עדיין על בעלה וכמבואר בסימן זו ולכך אי לאו משום הערמה לא הי' פודה ומשום שעדיין לא נתחייב זה לפדותה אלא כדי להחזירה אליו וכיון שנאסרה עליו ע"י דבר אחר לא מיחייב בפרקונה ואביי פליג וס"ל דאפי' היכא דלא נאסרה משום שבי' וכגון שיש לה עד המעיד והיא אלמנה לכה"ג אפ"ה חייב לפדותה כיון דתנאי דכהן הוא ואהדרינך למדינתך אין חילוק אם האיסור בא מחמת שבי' או מחמת דבר אחר אבל רבא ס"ל דדוקא כשנאסרה מחמת שבי' פודה אבל אם עדיין מותרת מחמת שבי' ונאסרה מחמת דבר אחר אינו פודה ולכך בנשבית ולבסוף הדירה כיון שיש לה עד המעיד לא היו חייב לפדו' אח' שנאסרה מחמת ד"א אי לאו משום הערמה אבל בשבוי' דליכא עד המעיד דנאסרה לבעלה כהן ועומדת להתגרש ולקבל כתובתה ותו ליכא גבה תנאי פרקונה שהרי אם נשבית פעם שנית תו אינו פודה אפי' לשיטת אותן הפוסקי' דחייב לפדות שנית מ"מ היכא דנאסרה וחייב לגרשה תו ליכא תורת פרקונה כמ"ש לעיל סק"ג וא"כ תו לא אכפת לן כלום אחר שעומדת להתגרש לא מפסדא מה שנתחייב לה כבר בפדיונה וה"ה זינתה ברצון אח"כ לא הפסידה פדיונה וכאילו גרשה אחר שבי' שהרי כבר נאסרה ועומדת לגירושין וכבר זכתה מקודם בפדיונה בשעת שבי' והא דס"ל לרבא דכל שאיסור דבר אחר גורם אינו חייב בפדיונה הייני שעדיין לא נתחייב בפדיונה בתנאי שיגרשנה כגון באלמנה לכה"ג שעדיין לא נתחייב כלל ובשעה שאתה רוצה לחייבו כבר אסורה עליו משום ד"א וכן בנשבית ולבסוף הדירה עדיין לא נתחייב לפדותה ע"מ לגרשה שהרי הי' לה עד המעיד וכנ"ל ועתה אחר שהדירה אתה רוצה לחייבו בפדיון ע"מ לגרשה בהא שפיר אמרי' היכא דאיסור ד"א גורם לה לא מיחייב אבל היכא שכבר נאסרה ע"י שבי' ונתחייב בפדיון ע"מ לגרשה כבר זכתה בפדיונה ואף אם אח"כ נאסרה מחמת דבר אחר תו לא אכפת לן דהא בלא"ה משעה שנאסרה לית לה תו תנאי פרקונה שהרי אם נשבית שנית קודם שגרשה אינו חייב לפדות' כנ"ל ואפ"ה חייב בפדיון הראשון שכבר זכתה משעת שבי' ואפילו גירשה אח"כ לא פקע חיובי' א"כ ה"ה זינתה ברצון. וכן נראה דהא דפליגי ר"א ור"י אליבא דמסקנא דר"א ס"ל דאזלינן בתר מעיקרא היינו בתר תחלת נשואין ור' יושוע אזיל בתר בסוף היינו בתר שעת שבי' וא"כ דוקא בנאסרה קודם שנשבית א"נ נשבית ועדיין יש לה עד המעיד שאינה עומדת להתגרש ונאסרה מחמת דבר אחר אינה חייב לפדותה אבל בעומדת להתגרש כבר זכתה בפדיונה והרי היא כאלו גרשה אחר שנשבית.

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה