אור ברסלב
אבני מילואים א - ב סימן י › סעיף ז

אבני מילואים א - ב· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן י · סעיף ז

סעיף ו

ס"ק ח

משום נדר שנדר להוציאה יכול להחזירה משנה שם המוציא את אשתו משום ש"ר משום נדר לא יחזור כו' אמר ר' יוסי בר"י מעשה בצידן בא' שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם ובגמ' מאן תנא דתנא קונם חסורי מחסרא והכי קתני בד"א שנדרה היא אבל נדר הוא יחזיר ואמר ר"י בר"י מעשה נמי בצידון בא' שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך גירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם כו' מאי קונם אמר רב הונא באומ' יאסרו פירות העולם עלי אם איני מגרשך כו' פשיטא למאי ניחוש לה מהו דתימא משום דר' נתן דתני ר' נתן אומר הנודר כאלו בנה במה ע"ש. והרשב"א בחידושיו הקשה ללישנא קמא דחייש לקלקולא אמאי לא גזרינן בהא נמי שמא ימצא פתח לנדרו ויאמר אלו הייתי יודע שיש הית' לנדרי לא הייתי מגרשך. ובדרישה תירץ דמש"ה אינו יכול לקלקלה דהא לא נדר אלא לגרשה והי' יכול להחזירה מיד אחר הגט ולא החזירה ע"ש. וכתב הב"ש לפי"ז אם נדר לגרשה

לעולם ומגרשה בשביל הנדר שייך הקלקול אם נמצא אחר זה היתר לנדרו ע"ש. והך לפי"ז סיים בפרישה ז"ל ולפי"ז אם נדר שתהא אסורה עליו לעולם ובשעת גירושין ג"כ אמר דמשום נדר זה מגרשה ג"כ אסור להחזירה משום דיכול לקלקלה ע"ש. והרמב"ם בפי' המשניות כתב להדיא שנדר שלא תהי' בינו לבינה נישואין לעולם ואם ירצה להתיר הנדר ויחזירנה מותר להחזירה ע"ש וא"כ תו ליכא למימר כדברי הפרישה ובט"ז תירץ דכאן מיירי שלא אמר לה משום נדר אני מוציאך ע"ש וקשה דהא בש"ס אמרו חסורי מחסרא והכי קתני בד"א שנדרה היא אבל נדר הוא יחזיר ולפי מ"ש הט"ז אין חילוק בין נדרה היא לנדר הוא דאם אמר משום נדר אני מוציאך גם בנדר הוא לא יחזיר ואם לא אמר משום נדר אני מוציאך גם בנדרה היא יחזיר להך לישנא דקלקולא. ומחוורתא כתי' הרמב"ן בחידושיו דבנדר הוא לא שייך קלקולא לומר אלו הייתי יודע שיש היתר לנדרי לא הייתי מגרשך כיון דלא נדר אלא שיגרשה וכבר גירשה וכבר הותר נדר וכיון דשוב לא יתיר הנדר ליכא קלקולא ע"ש אלא דלפי' שטת הרמב"ם בפי' המשניות שנדר שלא יהי' נישואין בינו ובינה לעולם א"כ גם אחר גירושין מצי מתיר את הנדר כדי שיהי' נישואין בינו לבינה וכיון דיתיר את הנדר חזר הדבר לקלקולא שיאמר אלו הייתי יודע שהנדר יש לו מתירין לא הייתי מגרשך. ונראה כיון דקי"ל דאין מתירין את הנדר עד שיחול הנדר וכמבואר בש"ע י"ד סימן רכ"ח סעיף י"ז הרי שנדר שלא יאכל בשר מר"ח אייר ונחם אינו נשאל עד שיכנס אייר ע"ש וזה שנדר מפירות עולם אם יהי' נישואין בינו לבינה לעולם וגירש' אין מתירין לו על פירות עולם עד שיחזור וישאנ' דקודם שישאנה עדיין אין הנדר חל ואם יגרשנה ותנשא לאחר אין מתירין לו על הפירות כיון דאין לו נישואין עמה ואם ימות האחר או יגרשנה נמי אינו רשאי בנישואין עמה דה"ל מחזיר גרושתו ולא משכח היתר על נדר הפירו' אלא היכא דעדיין לא נשאת לאחר ויחזור וישאנה ואז יחול הנדר ויוכל להיו' לו מתירין. וכיון דעיקר קלקולא אינו אלא לבתר שתנשא לאחר ויאמר אלו היינו יודע שיש מתירין לא הי' מגרשה ויהי' בני' משני ממזרים והכא כיון דאין לו מתירין בתר שתנשא לאחר כיון דאינו רשא' לישאנה ליכא קלקולא אבל בנדרה היא שפיר משכחת שתתיר את נדרה אחר שתנשא לאחר ויאמר הבעל אלו ידעתי שיש מתירין לא הייתי מגרשה אבל כאן שוב אין מתיר כשתנשא לאחר וקודם שתנשא לאחר ליכא קלקול לבנים והרמב"ם שכתב אם ירצה להתיר הנדר ויחזירנה היינו שיחזירנה ואח"כ יתיר הנדר וכל זמן שלא תנש' לו אין כאן מתירין דאין נשאלין על הנדר עד שיחול הנדר ודוק:

תוכן העניינים

אבני מילואים א - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה