אור ברסלב
אבני החושן חלק א חו"מ › סימן צד

אבני החושן חלק א· רבי שלמה רייזנר

חו"מ · סימן צד

סימן צג

א) כל מי שנתחייב שבועה יכול בע"ד לגלגל עליו. השע"מ כתב דעד מסייע אינו פוטר משבועת גלגול דלא כתשו' מהר"י באסן ולדעתי דבריו תמוהין דהרי עד מסייע דפוטר הוא משום דעד קם לשבועה בין לחייב בין לפטור כמו שנים לממון וא"כ כמו דשנים פוטרין מממון בגלגול ה"נ ע"א לענין שבועה וגם האומרים טעם דפוטר משום ק"ו דמביא את המוחזק לשביעה כ"ש לפטור טעם זה שייך נמי בגלגול ומ"ש דכיון דנשבע מה יפסיד אם ישבע ג"כ ע"ז אין בזה בנותן טעם ויקשה דלמה אין מגלגלין רק ברגלים לדבר אף אם אין רגלים לדבר נימא מאי איכפת לי' כיון דבין כך וב"כ נשבע וע"כ דאין זה סברא כלל ועיקר ראייתו הוא דהא למ"ד ברי ושמא ברי עדיף ומהני להוציא ממון בלא שבועה למה לא יועיל ברי שלו אם חבירו טוען שמא שלא יוכל לגלגל מק"ו ומה דמהני ברי להוציא כ"ש לפטור וע"כ דלא מהני ק"ו לפוטרו מגלגול ה"ה ע"א דפוטר מק"ו לא מהני בגלגול וזה עיקר ראייתו ואין זה ראי' כלל דהא דברי ושמא ברי עדיף אין הטעם משום נאמנות ורק זה דטוען שמא אין יכול להחזיק של חבירו מספק והוי ספק גזל והא דאינו נשבע משום דאין נשבעין על טענת שמא אבל לומר דיהני ברי שלו שלא יוכל לגלגל כמ"ש כיון דאין הברי מטעם נאמנות לומר דודאי אומר אמת אבל ע"א דמהני מטעם נאמנות נגד שבועה פשוט דפוטר מגלגול ונראה דיש ללמוד ק"ו אחר דעד מסייע פוטר מגלגול דהרי זה ודאי דאם יש רגלים לדבר שאינו חייב פטור מגלגול דמה רגלים לדבר דמהני לחייב א"כ ודאי פשוט דביש רגלים להיפוך דמוציאין מידי גלגול וא"כ ומה רגלים לדבר דלא מהני לחייב שבועה באין עליו שבועה ממ"א מהני לפטור מגלגול ע"א דמחייב שבועה כ"ש דפוטר מגלגול ואדרבה להיפך יש לעיין להסוברים דעד מסייע אינו פוער מ"מ בגלגול דבעינן רגלים לדבר י"ל דע"א עדיף ופוטר ועכ"פ דברי הר"י באסן אין להשיב:

ב) יכול בע"ד לגלגל עליו. השע"מ דתה דברי התוס' פ' מרובה שכתבו דאין שייך שבועה בהקדש אף ע"י גלגול ודחה דבריהם וכ' דאם יש לגזבר תביעה על אחד וחייב לו שבועה יכול הגזבר לגלגל עליו שישבע אף על הקדש ועיקר הוכחה שלו דבקידושין תני קנין אגב ושבועה בהדדי וקיי"ל דיכול אפטרופוס לקנות עבור יתומים ע"י קרקע שקונה לעצמו וה"ה דיכול לגלגל בשביל יתומים ע"י טענת עצמו וא"כ ה"ה גזבר דדמי לאפטרופס של יתומים עוד הביא שם איזה הוכחות ולא העתקתי אותם כי כל מעיין יראה דאין בהם כדי הכרעה כלל ואינו דמיון לאפטרופוס עיי"ש. והנה לפענ"ד אף אם נחליט כדבריו באפטרופוס שיוכל לגלגל בשביל יתומים נראה דאין ראי' לגזבר דודאי שאני יתומים דאין הריעותא מחמת הדבר שלא נשביע עליו והרי אם הי' להיתומים אותה התביעה של האפטרופוס הי' צריך לשבע לכן נשבע ג"כ בגלגול ע"י טענה שיש לאפטרופוס אבל בהקדש דלא משכחת כלל שבועה אף אם הי' להקדש עצמו אותו טענה של הגזבר א"כ אף ע"י גלגול אין נשבעין וגם מראייתו דיד אפטרופוס כיד יתומים לקנין אגב משמע להיפך דודאי אין יד גזבר כיד הקדש ה"ה דאין יכול לגלגל וגם בענין אפטרופוס עצמו צ"ע בעיני דודאי לא הוי דומיא דסוטה דהרי בסוטה א"י לגלגל שמא זינתה תחת בעל הראשון וה"נ י"ל דיתומים כאחר דמי ויש קצת ראי' לדברינו דבשבועות פריך במשנה דקתני אבל נשבעין לקטן ולהקדש ופריך והרי אמרת רישא אין נשבעין עיי"ש ואמאי לא משני הא דאחר נשבעין היינו ע"י גלגול של שבועות האפטרופוס והגזבר א"כ משמע דאין נשבעין כלל וצ"ע ועיין מ"ש עוד בזה סי' צ"ה ס"ק ד':

ג) וי"א דאם בא לו שבועה ע"י הפוכו אין יכול לגלגל עליו דין זה הוא מת"ה וכ' הטעם כיון דהיפוך שבועה תקנתא הוא וגלגול שבועה בשבועה דרבנן נמי תקנתא הוא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן ע"כ ותמה הש"ך דאדרבה כיון דמדאורייתא אינו נוטל כלום והנתבע פטור אף מהיסת וכיון דמהפך עליו שבועה לשבע וליטול כ"ש דיכול להפך עליו והוא קושיא גדולה ונראה קצת לתרץ דבריו דהנה השע"מ הקשה בסי' פ"ט דאין מגלגלין בשכיר ותמה דהא מבואר בר"ן פ' השולח ובב"ש באה"ע דהיכי דנשבעת שלא נהנתי מכתובתה נכלל בזה גם אם גזלה מבעלה דדמי הגזל עולה ממילא לפרעון כתובה וכן גזלן שהוציא שטר על הנגזל אינו יכול לשבע שלא נפרע השטר דהגזילה הוא על כפרעון וא"כ בשכיר דנשבע ונוטל ממילא נכלל הגלגול דאם חייב כלום לבעה"ב כבר נפרע משכרו ועיקר תרוצו שם דמגלגלין עליו ונשבע שלא קבל על שכרו ולפ"ז כאן בהיפוך השבועה שנשבע ונוטל ממילא ג"כ נכלל הגלגול שלא קיבל כלום בהיותו שותף וכדומה דאם קבל ממנו הרי אין יכול לשבע השבועה שמהפך עליו ואך יש נ"מ דהרי הדין בנתחייב לשבע וגלגל עליו אף אם רוצה לשלם עיקר השבועה מ"מ חייב לשבע על הגלגול ובזה כ' התה"ד דאם הפך עליו שבועה ואח"כ גלגל עליו יכול לומר איני רוצה בהיפוך ואיני נוטל ופטור משבועת הגלגול ודין זה הוא פשוט בעיני דודאי אין עליו חיוב שבועה כ"ז שלא ירצה ליטול ובודאי אינו דומה לנשבע ונפטר דכבר יש עליו שבועה לפטר ונתחייב גם שבועה ע"י גלגול אבל בנשבע ליטול כ"ז שלא ירצה לא יתבע וזה שכ' דהיפוך שבועה תקנתא הוא והיינו דמסביר עוד ביותר דכיון דמן הדין אין לו לשבע וליטול וא"כ ודאי דאין עליו חיוב שבועה ואיך נעשה עוד תקנתא דיהי' עליו חיוב שבועה. והנה אמת כי עדיין משכחת גלגול דהיינו ביש לו שטר בנאמנות כמו שכ' השע"מ נ"מ זו בסי' פ"ט אכן הת"ה לא איירי כה"ג דבזה ודאי הנכון עם הש"ך והנה אפשר דהתה"ד לא נתכוין לזה מ"מ כתבתיו דהוא נכון לדינא ועיין תומים:ד) תן לו כל מה שגלגל עליך מטענות הודאות תו השבע. הש"ס ס"ק ת' הקשה דעל טענות הודאות בלא"ה יכול להשביעו היסת ותי' בשם הלח"ח כגון שקיבל עליו שלא להפוך עיקר השבועה ור"ל דלכן גם על הגלגול א"י להפוך והדבר תימה דמבואר בסעיף ו' וסעיף ח' דיכול עכשיו ג"כ לומר אהפוך הגלגול אף שאין יכול להפוך עיקר השבועה וה"נ וכי משום דקיבל עליו שלא להפוך שוב א"י להפוך הגלגול וגם אם יהי' הדין כן הי' יכול לומר דע"ד כן שתגלגל ולא אהפוך לא קבלתי עלי וכפי הנראה לא אדע מקים לדין זה ותימה בעיני על הש"ך שהעתיקו:

ה) אבל אם טען עליו התובע טענת ספק ורצה הלה לשלם עיקר תביעתו אינו חייב על הגלגולין התומים האריך להשיג על דין זה דבירושלמי מבואר היפך זה וכאשר עיינתי בירושלמי ראיתי כי פירושו הוא זר ורחוק וגם פירוש של הפ"מ שם רחוק לפפ"נ דעתי לכן אעתיק דברי הירושלמי ופירוש התומים. והנה ז"ל הירושלמי במשנה דשבועות אלו נשבעין שלא בטענה א"ר יוסי הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון אבל בחשבון לא בדא (התומים גרס ובהדא) ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון ר' זירא כהדא דר"י חד בר נש אזל למידן קמי' דר"ז וכו' א"ל או הב לי' כל דתבע לך או אשתבע כל דמגלגל עלך ע"כ (ומעובדא, דר"ז יליף הרי"ף דא"י לומר אשלם על עיקר השבועה לפטור מהגלגול ופשוט) ופירש התומים דאמר ר"י באשה הנו"נ בתוך הבית הוא משום דאינה נותנת חשבון לכן יכול להשביעה אבל בנותנת חשבון לא ופריך ובהדא כלומר ניחא אשה אין דרכה ליתן חשבון ואהן בן בית ר"ל דמסתמא בן בית נותן חשבון ומשני עוד הוא שלא בחשבון ור"ל דאף דנותן חשבון מ"מ יש דברים קטנים שאין נותן חשבון והוקשה להירושלמי דהרי הבן בית יכול לומר אשלם דברים הקטנים ע"ז אמר ר"ז כהדא דר' יוסי ור"ל דמבואר בעובדא דר"ז דאין יכול לומר אשלם מקצת ע"כ פירוש הירושלמי וא"כ מבואר דא"י לומר על דברים קטנים אשלם אף דשם טענת בעה"ב בספק כן תוכן דברי התומים ותימה בעיני איך יאמר על פירוש רחוק כזה שהוא ברור ועי"ז לדחות דברי הרי"ף והרמב"ם דהיכן נזכר שם אשה והדא אמרה הוא כמו בש"ס זאת אומרת וגם מה דפי' ובהדא בשלמא אשה הוא רמז רחוק וגם מה פריך בבן בית וכי לא משכחת שאינו נותן חשבון ואיך נזכר שם דברים קטנים וגם איך נרמז דקשה לו הא יוכל לשלם דברים הקטנים גם לדבריו הי' לו לומר ר' יוסי כר"ז ולא ר"ז כר"י וגם בכל הירושלמי בדא ר"ל בדין ולא בהדא אינו בדין זה וכן ראיתי כעת כאשר פתחתי הירושלמי שקלים פ"ב ואמר לא בדא ופרושו דר"ל אינו בדין זה וגם פירוש הפ"מ הוא רחוק כמו שיראה המעיין לכן לא העתקתיו. ואשר נראה פשוט בפירוש הירושלמי ויהי' מזה ראי' לדברי הנתה"מ ושע"מ לעיל סי' צ"ג דכל שבועת המשנה הוא רק בשמא אבל בטוען השותף ובעה"ב טענת ברי אין נשבעין וזה דאר"י זאת אומרת מדאמר שלא בטענה היינו שלא בא בחשבון אבל בתבע בחשבון כו"כ אתה חייב לי לא בדא אינו בדין זה וא"צ לשבע ופריך ואהן בן בית דקס"ד דבן בית היינו שיוצא ונכנס בבית כס"ד דש"ס שלנו פ' כל הנשבעין דאמר תנא לא שיוצא ונכנס ברגליו אלא מכניס לו פועלים וכו' וסיים ומ"ש הנהו משום דמורי היתרא וכן בירושלמי פריך דבן בית אין שייך בו מורי היתרא וע"כ דמשביעו בברי לקחת משלי ומשני עוד הוא בנושא ונותן והיינו מכניס לו פועלים וג"כ בשמא איירי ואח"כ אמר ר"ז נמי ס"ל כר"י ומה שאמר אח"כ חד בר נש הוא ענין בפ"ע וקאי על המשנה דתנן דמגלגלין ועוד הי' אפשר לפרש הירושלמי כשיטת היש מי שחולק לעיל סי' צ"ג סעיף ד' דבחשבון היינו שאין לו עסק עמו רק שלח שלית לקנות א"צ לשבע וזה שאר"י בנו"נ שלא בחשבון ר"ל דהוא רק על דבר אחד רק עושה כל שיצטרך וא"כ ג"כ יתפרש כמ"ש אך הראשון נראה ברור ותה"ל כי כונתי האמת בדברי הירושלמי כאשר יראה כל מעיין:

ודברי הירושלמי שהביא שם הרי"ף לפלא בעיני על הקדמונים בפרושם דאמר שהביא הרי"ף הך דר"ז דאין יכול לומר אשלם עיקר השבועה כדי לפטור הביא דבירושלמי בפ' המפקיד לא משמע בן והוא תימה וכבר בארתי הדברים בסי' רצ"ה. עיין שע"מ ס"ק ה' כ' דאף נשבע ונוטל אם גלגל עליו שבועה אין יכול לומר לא אטול ואיני נשבע רק מוכרח הוא לשבע על הגלגול והוא תימה בעיני וכבר כתבתי בס"ק ג' דאינו מהסברא אך בל"ז הא בזה שייך מ"ש הת"ה דתקנתא לתקנתא לא עבדינן:

תוכן העניינים

אבני החושן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה