אור ברסלב
אבני החושן חלק א חו"מ › סימן סט

אבני החושן חלק א· רבי שלמה רייזנר

חו"מ · סימן סט

סימן סח

א) דשמא חתם שמו בראש המגילה. הסמ"ע ס"ק ב' כ' דהיינו מטעם דפעמים מזקיקין אותו הב"ד לכך לחתום לכן נאמן ולא כהע"ש דכ' שמא חתם עצמו בכדי ע"כ ונראה דיפה כ' הע"ש דלכאורה אעיקרא דדינא פירכא למה אמרו שלא יחתום שמו על סיפא דמגילתא דימצאנו אינש דלא מעלי וארישא דמגילתא לא חששו דהרי גם ארישא יכול לחייבו וא"כ למה תקנו דיחתום ארישא ופסלו כת"י כזה הי' להם לומר בהיפך דלחתום בסיפא דמגילתא ויפסלו כת"י בסיפא (וחוץ מכ"ז לא מצינו כלל בש"ס דיחתום ארישא רק אחספא ורק התוס' כתבו דיכול לחתום דכח"י כזה פסול) וע"כ דבלא"ה הי' מהדרך לחתום למטה בהלואה אבל למעלה חותמין בכדי לכן אמרו דמחוי כת"י ארישא. אולי שמעתי כן כשהייתי עלם ממורי הרב הר' שמואל דיין מחיראב כשלמדתי אצלו:

ב) אפי' נתקיים בב"ד שהוא כת"י אין לו אלא דין מלוה ע"פ. התומים כ' דאם כ' בכת"י ואח"כ נמלך למוסרו בע"מ מ"מ אין לו דין שטר לגבות ממשעבדי ודייק לה דבב"ב בעי הוחזק כת"י בב"ד מהו לגבות ממשעבדי ורצה למפשט מהא דאמר ר"א אע"פ שאין עליו עדים רק מסרו בפני עדים גובה ממשעבדי ודחה שאני התם דמשעת כתיבה שעבד נפשי' ופי' הרשב"ם דע"ד כן נכתב למוסרו לפני עדים להיות מלוה בשטר משמע דאם בשעה שנכתב לא הי' דעתו למוסרו בפני עדים לא מהני מה שמסרו אח"כ ע"כ ותימה בעיני דא"כ גם להיפוך אם הי' דעתו למוסרו בפני עדים ומוסרו בינו לב"ע ואח"כ הוחזק בב"ד יגבה ממשעבדי ועוד למה יגרע כת"י משטר שלוה בו ופרעו דמהני במסרו לפני עדים אף דלא נכתב על הלואה זו ועוד וכי בעי לשמה בשטר, הלואה ומאי נ"מ אם נכתב ע"ד כן למוסרו בעדים או לא וע"כ כונת הש"ס מה שאמרו משעת כתיבה שעבד נפשי' היינו בעת שמסרו למלוה שעבד נפשי' עיין מ"ש ר"ס ל"ט:

ג) אבל אם טוען פרעתי נאמן. עיין ש"ך ס"ק י"ד בשם הרמב"ן דשטר שאינו גובה ממשעבדי אין חושש להניח בידו ונאמן לטעון פרעתי וקשה לי דא"כ בריש כל הנשבעין דפריך שבועות השומרין דחייב רחמנא היכי משכחת לה מתוך שיכול לומר החזרתי יכול לומר נאנסו ומשני דאפקיד לי' בשטר עיי"ש והסוגיא שם אזיל אליבא דשמואל והרי שמואל אית לי שעבודא לאו דאורייתא וא"כ מדאורייתא לעולם אין גובין ממשעבדי א"כ לעולם נאמן לטעון החזרתי דהרי אינו חושש להניח בידו והוא קושיא גדולה לכאורה. ובחפשי מצאתי שכבר הקשה כן הישועות יעקב ולא תי' כלום גם מה שהאריך שם יש לדחות רק ביען לא כתבו רק לפלפולא בעלמא לא רציתי להאריך בדבריו ואך נראה ליישב דהש"ס לישנא קלילא נקט כיון דאחר שתקנו חכמים דנגד שטר אין יכול לטעון החזרתי נקט סתם שטר אבל מדאורייתא צריך לומר בשטר שיש בו נאמנות ולא רצה להאריך ולהסוברין בסי' ל"ט דבשעבוד מפורש מודה הי' אפשר קצת לומר דאיירי בשעבוד מפורש אך זה טעות דבפקדון לא מהני שעבוד מפורש אך י"ל כנ"ל דכתב בו נאמנות והרי לשיטת הרמב"ם דכל שטר אינו מועיל מהתורה צ"ל ג"כ דלאו דוקא נקט שטר רק בהתנה אל תחזיר אלא בעדים ודו"ק:

ד) הודה בחליו. הש"ך ס"ק כ"ז והעתיקו הנתה"מ בחידושים כ' דבמצאו כתוב בפנקסו שטר זה אינו פרוע הוי כמו הודה בחליו ונראה פשוט דהיינו דכתב בפנקסו דרך צוואה דאל"כ אכתי לא עדיף מגוף הכת"י דשמא שכחו למחוק ועיין לקמן סי' ק"מ במקומות שנהגו לכתוב שמו דמהני חזקת האחר ובהרבה מקומות בזה או דידוע דלא פרע אחר זמן הנכתב בפנקס וקמ"ל דכתיבה בפנקס הוי הודאה ועיין לקמן סי' פ"א וכן כונת הש"ך מ"ש שעדיין חייב לו: מ"ש הנחה"מ ס"ק י"א עיין מ"ש סי' ע' ס"ק ד':

ה) ראובן הוציא פסק על יורשי שמעון שאביהם נתחייב לו שבועה וכו' פטורים. מסתימת הלשון תשו' הרא"ש וט"ו משמע דאף בנתחייב אביהם ש"ד ולא נשבע פטורים היורשים וכן מבואר במהרי"ק הביאו הקצה"ח והנתה"מ כ' דבשבועה דאורייתא אם כבר פסקו הב"ד שישבע חייבין היורשין לשלם ולא נהירא והוא נגד כל הפוסקים הנ"ל וכן ראיית מהרי"ק הוא ראי' נכונה מדאמרינן בפ' המפקיד אמר אביהם הריני משלם ואמרו בנים אין אנו משלמין מי אמרינן מהדר קהדר בי' וכו' הרי דאף באמר הריני משלם יכולין לחזור וכ"ש בלא אמר ואף שהקצה"ח דחה ראי' זו דאף דאין יכולין לחזור מ"מ מדאטריחו אותו לב"ד לא מקני להו כפילא הנה פשוט דראיות מהרי"ק הוא ע"פ שיטת התוס' פ' הדיינים דדייקו מדאמרינן מהדר קהדר משמע דיכול לחזור והרי היורשים אין יכולין לחזור כיון דנתחייב אביהם שבועה ומ"מ אמרינן מהדר קא הדרי אלא ע"כ דהם מפורשים דאף הם יכולין לחזור ואף דעכ"פ הי' על אביהם שבועה שלא פשע ואף דהיכי דנתחייב ש"ד יורדין לנכסיו היינו באינו רוצה לשבע וכן היכי דאמרינן מתוך שא"י לשבע משלם דאמר לי' ש"ד יש לי עליך או השבע או שלם היינו דאינו יכול לפטור עצמו בולא כלום אבל ברצה לשבע לא אמרינן דיש עליו חיוב ממון ואדרבה הרי כ' התוס' בב"מ דחשוד רק מתקנה שכנגדו נשבע כיון דהוא רוצה לשבע וכן ראיתי כאן בהגהות א"ב ושוב מצאתי כן בשע"מ לקמן סי' פ"ז כ' כמ"ש וכן מצאתי בס' מקצוע בתורה שהי' פשוט בעיניו דפטורים ועוד יותר דמפרש סעיף הקודם דבטוענים היורשים שמא מזויף קאי אף אנידוהו ומת בנדויו ורק יכול להיות שנדוהו על שהי' מודה במקצת ולא רצה לשבע וכשמת פטורים לכן נראה הדין ברור כמ"ש ועיין מ"ש עוד בסי' ע"ב ס"ק י"א:

תוכן העניינים

אבני החושן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה