אור ברסלב
אבני החושן חלק א חו"מ › סימן נט

אבני החושן חלק א· רבי שלמה רייזנר

חו"מ · סימן נט

סימן נח

א) וטוען הלוה שהוא פרוע והמלוה אומר איני יודע אינו גובה בו. הבעה"ת הביא דיעה החולקת בזה הסוברת דאף בטוען המלוה איני יודע גובה והקצה"ח הקשה עליהם דהא אמרינן גבי פוגם שטרא דמשפרע לא דייק ורמי רבנן שבועה כי היכי דתידוק ואי נאמר דבטוען המלוה איני יודע גובה א"כ מ"מ יגבה אף בלא ידע ונראה דאדרבה לשון הש"ס ראי' כדבריהם דלמה אמרו דדמי שביעה כי היכי דלידוק ולמה לא אמרו בפשוט דרמי עלי' שבועה כדי שיפרוש אם מסופק א"כ משמע דהוא רק משום דחשדינן לי' אם יתן לב לידע ולדקדק בחשבונו ידע שנפרע אבל אם באמת לא ידע ישבע ויגבה ובחידושי שם פרשתי דידקדק בשעת פרעון אכן ודאי לא קשה לדבריהם והנתה"מ מחלק בין אומר שאינו יודע מכלום בין אומר שנפרע קצת ואינו יודע כמה דאז אינו גובה ואף אם הלוה ג"כ מסופק ולפענ"ד נראה דודאי אם הלוה מסופק גובה אף באיני יודע וטוען שקיבל קצת דהא הרשב"א הובא בב"י סי' פ"ד כ' גבי מלוה שמודה שקיבל שני דינרים והלוה אימר שלשה ואומר המלוה על דינר השלישי איני יודע אינו גובה משמע משום דטוען הלוה ברי וכן הסמ"ע שם ציין לעיין כאן בסי' נ"ט משמע דשוה ממש לדין דהכא דדוקא בטוען ברי דנהי דבפוגם איתרע שטרא היינו שצריך לשבע אבל ודאי אין סברא דליתרע כ"כ דאף בטוען הלוה שמא לא יגבה ואכן יש לחלק באין יודע איזה סך גבה ובזה איירי הנתה"מ:

ב) והמלוה אומר איני יודע. הנתה"מ חידש דאף דהיכי דהלוה טוען ברי מוציאין השטר מהמלוה ומחזירין ללוה אבל נגד יורשים דאם טוען המלוה איני יודע אין קורעין השטר ומניחו ביד ב"ד אולי יזכור כיון דהיורשין טוענין שמא וסברתו הוא אף דבברי ושמא אין מוציאין כאן מוציאין מהמלוה משום דשטר לא הוי כחזקת ממון כמ"ש הש"ך סי' מ"ז לכן מהני ברי של הלוה להוציא אבל ליורשים אין טוענים בשבילם להוציא עיי"ש והלה מה שהביא מהש"ך סי' מ"ז חוץ ממה שכתבתי שם ראי' להרמב"ן אך בל"ז מעולם לא עלה ע"ד הש"ך דחזקת השטר לא הוי חזקה רק כ' דמה שמוחזק בהשטר אינו כמוחזק בממון והלוה נקרא מוחזק בהממון עיי"ש אבל להוציא ממנו השטר כמו שכ' הנתה"מ דנגד יורשים הוי להוציא ממנו ואין טוענין בשבילם ה"נ למה לא יהי' המלוה מוחזק אף נגד הלוה וע"כ הא דמוציאין מידו השטר בטוען הלוה ברי הוא משום דהשטר הוא שלו. שוב ראיתי כן בהגהות א"ב והביא ממשכון דצריך להחזיר וחקר אולי שטר עדיף ואני כבר כתבתי בזה בסי' נ"ד דשטר עוד גרע ועוד י"ל דמוציאין מידו השטר משום דאסור לשהות בידו שטר פרוע וא"כ אף בטוען נגד יורשים י"ל דמוציאין משום דלא יבוא לגבות בו ואף מ"ש הנתה"מ דמניחו ביד ב"ד צ"ע אם יהני אח"כ אף שיזכור ומה שהביא ראי' דאין מוציאין נגד יורשים מהא דפרשו הגאונים המשנה מצא שטר בין שטרותיו וא"י מה טיבו יהא מונח איירי במצאו המלוה עצמו בין שטרות וקשה א"כ אמאי יהא מונח הא צריך להחזירו להלוה אלא ע"כ מוקי לה שמת הלוה ולכן א"צ להחזיר ע"כ ולפענ"ד דבריו תמוהים ואישתמט לי' דברי בעה"ת מובא באו"ת דמפרש באין הלוה תובעו ומותר להשהותו אולי יהי' נזכר ומה שאמרו יהא מונח היינו דאסור לו לתבוע הלוה ולנסותו אולי יודה והר"י אברצלוני חולק ע"ז שם בבעה"ת ומוקי לה במת המלוה ויורשיו מצאו השטר ואין יודעין מה טיבו משום דמצאו אותו בין שטרות פרועים וקרועין וא"כ אין משם ראי' כלל ובלא"ה דוחק לאוקמי במת לוה ולא מצינו זה בשום פוסק וא"כ נראה דאף נגד יורשים מוציאין השטר ממנו. גם מ"ש הנתה"מ דלכן אין גובה מיורשין דהוי כחשוד שהוציא שטר קשה ג"כ דגם בחשוד יש פלוגתא ומ"ש דברי של יורשין אינו טוב ולמה לא יגבה כמ"ש התוס' דבעינן ברי טוב לא אדע דלא כתבו כן התו' רק להוציא למ"ד ברי עדיף ולא להחזיק:

עוד כ' הנתה"מ דהא דאין גובין מיורשין בטוען שמאהוא רק במקום דהו"ל למידע אבל באם המלוה שלח שליח לפרע מן הלוה וא"י אם פרע הלוה גובה מהיורשין דהא הש"ך מדמה לה לחנוני על פנקסו. והנה הנחה"מ עצמו הרגיש דיש לחלק בין להוציא או לפטור ואיני כדאי להכריע דבריו אבל הסברא ודאי נוטה דאף כה"ג אינו גובה מיורשין וכן משמע בס' מקצוע בתורה ואולי הנתה"מ איירי בהשליח טוען שלא קיבל דכה"ג איירי הש"ך בסי' קס"א ס"ק מ"א וצ"ע:

תוכן העניינים

אבני החושן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה