אור ברסלב
אבני החושן חלק א חו"מ › סימן נא

אבני החושן חלק א· רבי שלמה רייזנר

חו"מ · סימן נא

סימן נ

א) הוציא עליו שט"ח בע"א וכו' וי"א שגם אם טען פרעתי נאמן בשבועה. הש"ך ס"ק ג' כ' דר"ל שבועת היסת והוא מדברי הרשב"א דאף דסובר דע"א בכתב זוקק לשבועה מ"מ שטר בע"א לא שייך שטרא בידי' מאי בעי והכנה"ג הקשה דגם בטוען להד"ם למה ישבע ש"ד יהא נאמן במיגו דפרעתי ונראה דכמו דלא אמרינן מיגו נגד עדים ה"נ לא אמרינן מיגו נגד ע"א דע"א לשבועה הוא כמו שנים לממון ומה שפלפלו התוס' בנסכא דר"א דיהא נאמן במיגו היינו אם אינו מכחיש העד ויש לו מיגו להכחיש. שוב מצאתי בנה"מ כן בכללי מיגו:

ב) שטר וכו' ונמצא ע"א מהם קא"פ וכו' וי"א שדינו כשטר שאין תחום בו אלא ע"א. התומים הקשה על דיעה זו דלמה לא יפסול מטעם מזויף מתוכו והנתה"מ ס"ק ד' כ' דאף ביש הרבה עדים למה לא נפסל מטעם מזויף מתוכו וע"כ משום דכבר נתכשר בעדות של הכשרים והוי כנחקרה עדותן בב"ד לכן לא מיגרע מה דחתם הקרוב וה"נ בשטר בע"א עיי"ש ולא ברירא לי דהא אף בחתם הקרוב קודם הכשר אם ידעינן דהי' בלא ציווי של הבע"ד כשר וגם מה יעשה לשיטת הרי"ף דלא הוי כנחקרה עד שיצא מתחת ידם ומסרוהו למלוה וצ"ע:

ג) והעדים קרובים לאחד ממקבלי המתנה וכו' וכן אם היו כתובים בשטר ב' או ג' דברים ונתבטל לדבר אחד השאר לא נתבטל. בס' שע"מ תמה למה דחו דברי הירושלמי דסובר שטר שנתבטל מקצתו בטל כולו אף אם נפרט כל אחד בפני עצמו עיי"ש שהאריך ולא ידעתי קושייתו דהא הירושלמי תלה דין זה בעבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסי ולמ"ד דלא פלגינן דבורי' בטל השטר אבל למ"ד נאמן על עצמו ואינו נאמן על נכסיו ה"נ פלגינן דבורי' וא"כ הרי בש"ס דילן בגיטין (ד' ט') פליגו אביי ורבא בהדיא על הירושלמי וסברו דעבד שהביא גיטו עצמו קנה נכסים לא קנה וכן בשטר שיש בו ריבית משמע בהדיא דאף דנתבטל קצח השטר לא נתבטל כולה והיינו מטעם דהאי לחודא קאי כמ"ש בש"מ בב"מ (ד' ע"ב) ועיין מ"ש לקמן סי' נ"ב אך זה דצ"ע בעיני על הירושלמי דהא בעבד שהביא גיטו הטעם דנכסיו לא קנה הוא משום דלא נתקיים אך לעצמו נאמן בפ"נ וא"כ קשה דהא בירושלמי אמר הא דע"א בכתב דמהני היינו ביש בשטר שני עדים ומצאו לקיים כת"י של אחד ולא של השני הרי דאף דלא מצאו לקיים לאו נתבטל מיקרי ולמה בעבד ע"י שלא נתקיים נקרא ביטול ולכאורה הי' נראה לפי מ"ש בעה"ת הביאו הב"י דשטר שנכתב בלשון בפנינו עדים דמוכח דהיו שנים שוב לא הוי מפ"כ אף דחתם ע"א וא"כ ה"נ בשטר בשני עדים ולא נתקיים רק אחד עכ"פ הי' הלשון ניכר דהעד חתם אדעתא דשנים ודוחק. ושוב ראיתי בתומים בשם הרמב"ן והר"ן דכתבו דלא נתקיים לא הוי כנתבטל: ובעבד שהביא גיטו י"ל דשאני דכיון דהוא מכת דלא מהימנינן לי' אין סברא שנאמינו לזה ולא לזה אכן בירושלמי הרי אמר דאף באלמנה שמכרה לזה במנה ולזה שוה דינר ומנה במנה כיון דנתבטל מקצת בטל הכל:

תוכן העניינים

אבני החושן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה