אור ברסלב
אבני האפוד על אהע אה"ע › סימן קנז

אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו

אה"ע · סימן קנז

סימן קנו

א ס"ד ש"ע נפלה לפני יבם מתנכר יש מי שמתיר אם היה מתנכר כשנשאה אחיו ואין לסמך עליו, ע' אביר יעקב סי' ל"ז מה שפלפל בסברות אלו והנה הסברא הא' ס' הטור בשם רב יאודאי גאון והרב"י התמרמר ע"ז הרבה ודבר קשות על מי שמורה כן ומר הוא דקאמר דרי"ג מאור עינים היה וכתבו תלמידיו בשמו מה שלא עלה על דעתו וכו' והן עתה ראיתי בתשו' הגאונים שבס' שערי צדק ש"א סי' ג"ן שהובאה סברה זאת בשם רב הילאי גאון ז"ל והוא לא היה מאור עינים וכבר התעורר ע"ז הרב המגיה בס' ש"ץ שם וע' כנ"הג הגהב"י סק"ה שרמז למוהרשד"ם א"הע סי' קצ"ט שכתב אנו אנשי ספרד נהגנו איסור עפ"י רבותינו הקדושים ובפרט מוהר"י בן חביב ז"ל. עתה נד"מ ממש ס' זרע אנשים תשובות מלוקטות מרבני הפוס' ושם בא"הע סי' נ"ג נדפסה תשו' מוהריב"ח והובא שם לשון ההסכמה (אשר כבר באה גם בס' פע"א ח"ב סי' פ"ב) שהסכימו רבני שאלוניקי ועל ראשיהם מוהריב"ח בגזרת התורה שכל איש ישראל היושבים בעיר הזאת (שאלוניקי) וכל מי שיבא מכאן ולהלאה ישמר ויקיים הוראתינו זאת שכל יבמה שיהיה לה שום זיקה אפי' מי שנשתמד או נאנס קודם הקידושין זאת היבמה תהיה אסורה לעולם עד שתחלץ או תתיבם ולא יהיה שום בר ישראל רשאי לקדש אשה כזאת וכל עד או ש"ץ שימצא באותם הקידושין יהיה מנודה ומופרש ומובדל מעדת ישראל ויהיה פסול לעדות וכו' החותמים ביום ך' שבט ש' הרע"ד בכאן בשאלוניקי. עובדי עבודת הקדש בכל העיר הזאת יצ"ו יעקב בן חביבי שלמה טאייטאצאק אליעזר השמעוני ואח"ך חתמו כל א' וא' לבדו. הרב יאודה בנבנשת, הרב יוסף פאסי, הרב מאיר בן עראמה הרב יוסף בכמוה"ר שלמה טאייטאצאק הרב לוי בן חביב הרב שמואל עוזיאל. ה' כסלו השט"ו אברהם סיראלוו, ע"כ מבואר דדור אחר דור קבלוה וקימוה. וע' בס' עבודת השם חא"הע סי' ז' דס"ג ע"א שדקדק מדברי הפוס' דעכ"ז היכא דאיכא סניף אחר להתיר אז תפסינן ס' ר"י גאון וסיעתיה דס"ל דמשומד מעיקרו אינו זוקק י"ש ובס' שער אשר חא"הע סי' ח"י:

ב אף למ"ד דיש זיקה ליבם משומד אי הזיקה הוי מדאורייתא או מדרבנן במחלוקת הוא שנוי בדברי הפוס'. ה' עבודת השם דס"ב ע"ב:

ג אם היבם אינו בעיר וגם היא אינה יכולה לילך לעירו דהאיכא תרתי השמד והעיגון יש לעשות מעשה לפוטרה בלי חליצה לס' מוהרד"ך ואין כן דעת הרשב"ש. ע' כנ"הג הגה"ט סקי"ג וע' עבודת השם שם דליכא למהדר אשרייותא דשמא מת י"ש ובס' שער אשר שם. ד ר"וש אחים ונטבע ר' במשא"לס וראהו ע"א כשנטבע ושהה עליו שיעור שת"ן ושוב לא נודע ממנו ואחר כמה שנים נשא ש' אשה והיא לא ידעה שיש לבעלה אח נעלם ומת ש' בלי בנים: האשה הנז' אינה זקוקה ליבום ומותרת להנשא לכל גבר די תצביין דאומדנא גדולה היא דאם היתה יודעת שיש לבעלה אח נעלם שתשאר עגונה כל ימיה לא היתה מתקדשת לזה ול"מ בכגו"ד דקיימינן באיסו' דרבנן אלא אף אי הוי איסורא דאורייתא אומדנא הלזו חשיבא כ"כ להתירה להנשא אפי' אי הוי בשל תורה. שמנה נסיכי אדם רבני קושטא בתשו' בני אברהם א"הע סי"ך ושם פלפלו בחכמה על מחלוקת הגאונים שלפנינו בנפלה לפני יבם מומר ובטעמייהו דרבנן:

ה שם בהגה המקדש אשה ויש לו אח מתככר וכו'. ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק ח"י וע' יד"א דקמ"ט עד ס"ק כ"א דהביא הסכמת האחרונים רבני שאלוניקי דהסכימו דלא מהני תנאה ואין לנו אלא דברי מרן בב"י י"ש וכ"כ בס' שיורי ברכה סי' זה ויעו' בס' בא"מח ח"א סי' ז"ך דע"ז מה שפלפל בזה. ולהרב חק"ל סי' ח"ן שהביא דהר"אש קאי בשיטת הת"הד אמנם ה' ראש משביר בח"א חא"הע סי' מ"ו אחר שהביא דברי רבני שאלוניקי הנז' ראה וית"ר לעשות תנאי זה באח משומד וכן עשו מעשה והובא נוסח התנאי והמעב"ד שם יש"ב וע' פתחי תשו' סק"ח מה שהביא משם רבני אשכנז שמצאו תיקון זה ברור. גם הגאון מו"הר מוהרא"ק בס' שער אשר חא"הע סי' ח"י דס"ו ע"א כתב בפשיטות דאנן בדידן הכי נהגינן למעבד תנאי בשעת הקידושין י"ש וע' בס' ירים משה בזכרונות לא"הע מע' היוד אות י"ב מה שרמז לזה. ובס' רוח חיים אות ג' שערי רחמים ח"ב א"הע סי' ל"ז:

ו ואם יש לו אח חרש שאינו לא שומע ולא מדבר שהדין נותן שחייב לחלץ ולא ליבם אי מהני הך תנאה. הרב נחלת שבעה כתב דמהני וה' שבו"י ח"א סי' קכ"ז חלק עליו וכתב דהא דמתירינן ביבם מומר היינו בצירוף סב הפוס' דמומר אינו זוקק לייבום משא"כ באח חרש והביא מחלוקת זה היד"א שה בס"ק ט"ו וה' ראש משביר שם עם שעיקר השאלה היתה על מי שיש לו אח נעלם וגם באת חרש לא העלה להתיר רק באת משומד ומטעמיה דה' שבו"י וכמבו' למעיין בדבריו בדצ"ה ע"ב, ועפ"ז חזות קשה הוגד לי במה שראיתי להגאון מוה"ר בשע"א במזכרת החליצות דקכ"ח ע"א שכתב וז"ל נוסח תנאי שעושה החתן עם הכלה בשעת הקידושין כשיש לו אח משומד או נעלם כדי שלא תזקק וכו' ורמז לה' ראש משביר ובאמת זו לא שמענו בדברי ה' רא"מ ז"ל אבל האמת דרבני אשכנז הורו להתיר גם בזה ע' פ"ת סק"ט והרב זכרינו לחיים בח"א מע' קידושין או"א הביא משמו שעשו מעשה רבני אזמיר וקושטא גם בזה. וע' לה' באמ"ח שם דטרח ומצא. אופן המועיל לפום דינא למי שיש לו אח במדה"י ישראל או מומר וירא שמא תשאר אשתו זקוקה ליתן לה גט אחר שישאנה ועי"ש סדר הגט. גם בס' שערי רחמים שם עמד היכא דאחי המקדש אינו מומר רק שלקח לו פלגש נכרית וכתב שלא הותר להתנות י"ש: ז ס"ו ש"ע לא היה מוחזק באחים ואמר יש לי אחים אינו נאמן, מי שבא מארץ רחוקה ואמר שאין לו אח ונשבע ושוב ע"י אורח שבא לביתו וא"ל הבעה"ב שלא יתנו לו אשה בעבור שיש לו אח נודע שיש לו אח ומת נחלקו הפוס' אם אשתו אסורה לשוק וך' רבנים שבדור מוהרימ"ט העלו לאסר כמ"ש איהו גופיה. בח"א סי' פ"ב הובא בכנה"ג הגה"ט סקי"ב, והרב רל"ץ בס' עולת איש סי' ו' הביא משם הרדב"ז בישנות ס' ב"א פ"ז (נראה שהוא ט"ס וצ"ל ח"ה וזה וזה אמ"א) על א' שבא לעיר וקודם נישואיו אמר שיש לו אח במלכות אחרת ומת בלא בנים דמותרת אשתו להנשא לכתחי' דאפשר דאחים מן האם קאמר דאינם זוקקים ליבום לא אחים מן האב ומספקא לא מחזקינן איסורא, ומר הוא דקאמר דל"פ עם מוהרימ"ט דבנדון מוהרימ"ט ליכא לאיסתפוקי דעל אחים מן האם העיד שהרי האורח רצה לישא אשה וא"ל הבעה"ב אם יש אחים בעירך אינם נותנים לך אשה באופן דבאת הזוקק ליבום מדברים וכו' יעו"ש:

וכאשר ירדף הקו'רא בעיניו יראה דחילוק דמסתבר הוא האמנם גם חילוק זה אי נקי ממחלוקת דהנה אמת דה' מוהר"א אבאיוב בתשו' כי באה בתשו' מוהרש"דם א"הע סי' רל"ט סבר הכי דכל שלא אמר שהוא אחיו מאביו ואמר יש לי אח סתם י"ל דדלמא אחיו מאמו קאמר. אמנם מוהרשד"ם שם פליג עליו וסבר דסתם אח הוי אח מאב דאין אח מאם נקרא אח והוי כמו פת סתם דר"ל פת חטין והביא דברי שניהם הכנ"הג לקמן ס"ק טו"ב גם ה' פ"ת בסקי"ב הביא משם ה' בגדי כהונה שכתב בנד"ז דבתחילה אמר אין לי אחים ושוב אמר דבא אגרת מאחין דיכולים אנו לומר דהיינו אחיו מן האם ומה שאמר בתחי' שאין לו אחים היינו מן האב יעו"ש ומן התימא על הרב המפור' אי"ש ירושלם דנקטיה לחילוקיה כהלכתא פסיקתא ולא גלה אוזן דבמחלוקת הוא שנוי:

ח מדברי מרן משמע דל"ב שיהיה מוחזק לן שאין לו אחים אלא אפי' אינו מוחזק לן שיש לו אחים הו"ל כמוחזקת שאינה זקוקה ליבם ואין כן דעת מוהרימ"ט בח"א סי' פ"א (ע' יד"א הגהט"ו סק"ד) אך מדברי מוהריב"ל בח"ג סי' י"א נראה דכל שלא הוחזק לן שיש לו אחים סגי ואחרי ראותינו דכמה מגדולי הפוס'

מוהריב"לומוהרמ"ג וה' שב יעקב והנו"ב וה' בית אפרים יחד כלם ס"ל דהגם דלא אתחזק לן בלא אחי בחזקת היתר עומדת בנשאת יש לסמך על המתירין, שערי רחמים ח"ב א"הע סי' ל"ד:

ט ס"ח ש"ע לא היה מוחזק באחים וכו', ע' כנה"ג הג"הט סק"ך מ"ש משם מוהריב"ל. באמ"ח ח"ב א"הע סי' ז' י סיו"ד בהגה יבם אסור לדור עם חלוצתו אם לבו גם בה. תרתי בעינן על שלחן אחד אחר מיתת בעלה וגייסי אהדדי אבל אי לא גייסי לא, חיים ושלום ח"ב סי' ק"ד וע' בס' כפי אהרן ח"א חא"הע סי' ך' דערך ג' מחלוקייות בדבר אחר בסוג הגייסות דמוהראנ"ח ודעי' ס"ל דבאכילה על שלחן אחד אחר מיתת הבעל מקרי גייסי אך מוהרמ"מ ודעי' ס"ל דלא מקרי גייסי לא צחוק והיתול וקירוב בשר. ב' דמוהראנ"ח ודעי' סברי דבז"הז דאיכא חרגמ"ה ומ"ח קודמת יש להקל מיהו הרב"ח לא סל"ה ג' דהיכא דהוא ע"י שומרים וכגון דדרים הרבה בנ"א בחצר איכא פוס' דס"ל דסגי ואיכא דס"ל דיש להחמיר ועפ"ז העלה להקל בס"ס כ"ש היכא דמעולם לא אכלו על שלחן א' אחר מיתת הבעל וגם איכא שבו' שלא לישא אשה על אשתו וגם דהיתה מעוברת והפילה דפשיטא ודאי דמותרת והסכימו עמו אחד מרבני ירוש' והגלון רל"ץ מוהרח"א ודלא כהרב הפוס' מוהר"מ רפאל שאסר וע"ע לו בהשמטות שבסוף הספר אחר ההקדמה, וכן הסכים הרב יש"א ברכה בתשו' כי באה בס' בני בנימן א"הע סי' ך':

י"א מה שאכלו על שלחן אחד בשבעת ימי אבלות לא מקרי אכלו על שלחן אחד, כפי אהרן שם:

תוכן העניינים

אבני האפוד על אהע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה