אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן קכא
א ס"ב ש"ע היה בריא בשעה שצוה לכותבו וכו' אם הוא חולי דסמי בידן פסול ואם לאו אינו גט הרב פני יהושע בשיטתו לגטין על ד"ע ע"ב כתב דכיון דאמר קרא וכתב ונתן בעינן שיהא בשעת כתיבה ראוי לנתינה. מוה"רח ראפאפורט בתשו' בית אברהם (אשכנזי) כתב עליו שאין ממש בדברים אלו דיושב ודורש כמשה מפי הגבורה שלא נמצא דבר זה בשום פוסק ראשון או אחרון וה"ד הג' בע"ס פמ"ג בספרו שושנת העמקים כלל כ"ג דט"ל (גם היד"א בהג"הט סק"ב רמזם) וכתב שהוא מצא לה' המבי"ט בקרית ספר בה' גירושין פ"ג ה"ו שכתב כדברי הפנ"י. ומ"מ אף לדברי הפנ"י אינו אלא אסמכתא בעלמא ולא דרשה גמו' דהא הסכימו האחרונים דלדעת הרמב"ם אין פיסולו אלא מדרבנן ע' ב"ח ח"מ ב"ש. פר"ח ג"פ ויד"א הגב"י סק"ב ואף לדעת הטור יש מהפוס' דס"ל דמ"ש הטור אינו כלום היינו מדרבנן ע' לה' אמרות טהורות שפיר' כן דברי הטור הגם שדבריו הן הנה היפך הרב הלבוש שכתב להדייא אינו כלום ובטל לגמרי כאילו לא נכתב. ואי איפשר דדרשא זאת תהיה מן התורה דבעינן שיהא ראוי לנתינה בשעת כתיבה וק"ל, ועל מ"ש ה' ב"ש לקמן בסק"ה דאם לא היה שפוי בשעת כתיבה וכו' ואם לא היה שפוי בעת הנתינה גם הטור יודה, הגאון שושנת העמקים שם כתב דדברים אלו לא זכה להבינם ושיש ט"ס בדברי הב"ש וצ"ל גם הרמב"ם יודה עי"ש:
ב שם בהגה אבל לאחר שנתרפא כותבין ונותנין וכו'. לקמן בסי' קכ"ד אמרינן דכתב על קרן הפרה וקצץ פסול מ"הת משום דא"ק וכתב ונתן שאינו מחוסר אלא נתינה ולא מחוסר קציצה ואמאי לא נדרש כן גבי גט אם נשתטה בשעת כתיבה אף שהיה שפוי בשעת אמירה מ"מ בעינן שלא יהא מחוסר מעשה בין כתיבה לנתינה כלום וזה מחוסר רפואה הוא דאם שיטה בשעת נתינה בטל מ"הת לדעת הטור אף שהיה שפוי בעת ציוויו וכו', הג' שושנת העמקים שם, ואני הדל כאפס וכאין נחשב לפני גדולת תורתו תמיהא לי מילתא טובא. דמה ענין זה אצל וזה דע"כ ל"א שלא יהא מחוסר דבר בין כתיבה לנתינה אלא בגופו של גט דכל שלא נקצץ מקודם הוי מחוסר מעשה בגופו של גט ובעינן שלא יחסר דבר בין כתיבה לנתינה אבל בגופו של מגרש דנחלה בנתיים זה לא מקרי מחוסר מעשה דלא הוי בגופו של גט. ואף למה שאכתב לקמן בסי' קכ"ט דנחלקו הפוס' בשינוי שם המגרש או המתגרשת בין כתיבה לנתינה אי הוי מחוס' מעשה אינו דומה לזה דהתם עיקר המשא ומתן הוי על השמות הכתובים בגט דהוי תורף הגט והיינו על הכתיבה ולכן לס' איזה פוסק חשיב מחוסר מעשה אבל הכא בגופו של גט אינו חסר כלום ובעבור זה לית לן למיחש למאי דביני ביני וצ"י:
ג ס"ו ש"ע אבל אם נשא אשה כשהוא חרש וכו' מוציא אותה ברמיזה. ע' כנה"ג הגהב"י סקיו"ד ידיא ס"ק ט"ו מאמר מרדכי קריספין דקכ"ז ע"א: ד נוסח גט חרש ע' יד"א הגהב"י ס"ק כ"ב, פ"ת סק"ז ירים משה במפתח הליקוטים דס"ו ע"א, מטה לחם סי' ך' אות ט"ו:
ה נוסח גט לפקח שנשא חרשת ע' פ"ת לעיל ס' קי"ג סקי"ג, ירים משה שם משם ס' עבודת משא מטה לחם סי' מ"ז: