אור ברסלב
אבני האפוד על אהע אה"ע › סימן קיז

אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו

אה"ע · סימן קיז

סימן קטו

א ס"א ש"ע אבל אם אירע לה חולי זה אחר שנשאת נסתחפה שדהו. זוהי שיטת הרמ"בם והביאו הטור. אך בתשו' מוה"רי אבן מיגאש רבו מצאתי להדייא להיפך שכתב בסי' קכ"ט דמ"ש בגמרא אין לה לא כתו' וכו' הוי בכולל אפי' במי שהיא יושבת תחת בעלה ואירע לה מקרה זה ול"א בכה"ג נסתחפה שדהו אלא במי שהיא ראויה לזולת שיש לה לטעון ולומר אנא חזינא לזולתך ואנת מן שמייא הוא דקנסוך לגבי דידי ונסתחפה שדך אבל אם היתה אסורה לכ"ע לא נשאר עליה שם שדה ולא שום אישות ודקדק זה מדברי הגאון ז"ל עי"ש שהאריך בזה:

ב שם ש"ע יוציא ויתן כתובה כולה. אם הכונה הוי שחייב ליתן גם התוספת ע' כנה"ג הג"הט או"ד דבמחלוקת הוא שנוי בדעת הרמ"בם ועוד לו בהגהב"י סק"ה וע' ח"מ וב"ש. וע' לה' מוהרי"ץ ישראל ז"ל בתשובה כי באה בס' מטה לחם סי' טו"ב שכתב דבאתרי דקבלו עליהם ס' הרמב"ם לא מצי מימר קי"ל כמוהרשד"ם וה' תו"ח בדעתו וחייב לשלם הכל יעו"ש מלתא בטעמא והסכים עמו ה' המחבר שם:

ג ס"א ש"ע אשה שנבדקה ע"י נשים וכו' דין זה שרשי מתשו' הרא"ש כלל ל"ג סי' ב' והכי קאמר מר דבר זה יבדק ע"פ נשים כשרות והגונות יודעות דבר זה אם יאמרו שאינה ראויה לאיש אין לה אליו לא כתובה ולא תנאי כתובה ואם יאמרו שהיא ראויה לאיש הרי נתבטלה אותה טענה וכו' י"ש דמבואר מדבריו דע"פ עדות השתי נשים אנחנו מוציאין ממון מהבעל, וכפ"ז הוא חולק עם ר' האיי גאון ז"ל בתשו' שבס' ש"ץ סי' ל' שנשאל על אשה הטוענת על בעלה אחר ב' שנים שהיא עדיין בתולה והוא אומר בעלתי והוצאתי דם כתב שהיא אינה נאמנת ואף אם תאמר שיבאו נשים מילדות ויבחנו אותה ובאו ואמרו כדבריו אינן נאמנות דאין הנשים נאמנות לחייב את האיש ליתן כתובה וגם אין מחייבין אותו שבועה וכו' עי"ד וע' בדינא דחיי ח' עשין דס"ה ע"א וע"ב מה שהאריך בתשו' זו רמזו היד"א בסק"ו, וע' עבודת השם חא"הע סו"סי ח"י יישוב לתשו' הרא"ש ז"ל:

ד ה"ה מי שטוען על אשתו כי בבא עליה יש קושי שמונע הכנסת גשם בגשם. כנ"הג סק"ז. יד"א סק"ז אהל יצחק סי' ז' עבודת השם סי' י"ח. דברי שמואל למו"הר מוהר"שא חא"הע סי' ח':

ה בז"הז אין לנו נשים פקחות לסמך עליהן. יד"א סק"ו בשם בית יאודה ח"א סי' ט'. וה' ירך אברהם בחא"הע סי' ח' חלק עליו וכתב דלא ירד היד"א לסוף דעתו של ה' בית יאודה דלא דבר הרב רק בנ"ד וה"ד ה' דברי שמואל שם דקל"ט ע"ד וע"ש מ"ש עוד ע"ז:

ו אע"ג שלא יתברר הדבר אם היה לאשה אותו המום מקודם הנישואין ואיפשר דברשותו של בעל נולד ונסתחפה שדהו זה יהיה לענין שחייב לפרוע לה כתובתה מ"מ לענין השבועה שלא לגרשה בע"כ או לישא אחרת עליה הוא פטיר ועתיר. ה' עבודת השם שם:

ז ס"ה ש"ע וכן הכונס אשה סתם ונמצא בה מום וכו' תצא בלי כתובה ותוס'. הכנ"הג הג"הט סק"ז הביא משם מוהר"שך בח"א סי' מ"ה דה"ד מה שהוא משלה אבל נכסי נדונייתה הקיימין לא אבדה ודן כן לאשה אטומה ושכן מתבאר מדברי מוהרש"דם א"הע סי' ק' ור"דק האחרון בס' ידי דוד א"הע סי' ה' ד"ר עמד על פתגם דנא והרבה רעים לסברא זו דבנמצאת בעלת מום מן המומים שאינם יכולין להודע מלתא דפשיטא דהנדונייא שהכניסה אינה מפסדת רק כשאינה בעין אבל כל שהיא בעין נוטלתן כמות שהן ומצא אילן גדול לסברא זו להר"ן ס"פ אלמנה ניזונית אך פשפש ול"ו מצא דאיכא מהפוס' דס"ל דחייב הבעל לשלם נצ"ב שלה עס"פא אפי כלו ונאבדו ה"ה הרמ"בם וה' תו"י סי' קל"ט ויכין ובועז ח"א סי' קל"ט והביא דברי המח"זא בסי' כ"ג אות ז"ך והי"דא סי' ח' והח"סל סי' ד' דכתבו בפשיטות דאינו חייב ותמה עליהם דלא זכרו לא מדברי הר"ן המסייעם ולא מדברי הרמ"בם ודעי' המכנדן ולכן העלה דאם היא מוחזקת יכולה לומר קי"ל יעוש"ב ובס' שבט בנימן סי' ש':

ה ס"ה ש"ע ואם אין שם מרחץ או שלא הי"ל שם קרובים וכו'. ע' יד"א לעיל סי' ט"ל הג"הט סק"ז. וע' חיים ושלום ח"א סי' א' ד"ג שכתב שיכול המוחזק לומר קי"ל כסברא זו:

ט שם בהגה המשתנת במטה וכו' וי"א דהוי מום וכ"נל עיקר. ע' ח"מ בסי' זה סקי"א ולעיל בסי' ט"ל סק"ה. ב"ש סקי"א. בית דוד חא"הע סי' כ"ח שהסכים דהוי מום. דב"מ א"א חא"הע סי' מ"ט. וע' להרב הלבוש ומ"ש ע"ד הי עולת שמואל פלורינטין חא"הע סי' ג' עבודת השם סי' כ"ה:

י שם טען ע"א שהיא מצורעת וכו'. מי שטוען על אשתו שיש לה פונטאנילה בזרוע שלה ואין לך פונטאנילה שאין לה ריח רע אין בדבריו כלום דבנות מלכים כשיצטרכו עושים כן משום בריאות הגוף וכשרוצים סותמים אותה.

באר מים חיים ח"ב חא"הע סי' ט':

י"א סי"וד ש"ע בא על אשתו ושהה כמה ימים וכו' אין שומעין לו וכו'. ע' ב"ש סקי"ט שכתב משם ריא"ז דאפי' בא עליה ושהה טענתו טענה ואמרינן אין אדם מתפייס במומין ע"כ ואין הכרע מדבריו להשותו חולק עם הרמ"בם ולו יהא כן הוא יחיד בסברתו נגד כל הפוס' ואין לומר קי"ל כוותיה וכמ"ש הפ"מא בח"ב סי' פ'. ה' מוה"רמ אשכנזי ז"ל בס' אם הדרך הנד"מ חא"הע סי' יו"ד והובאה תשובתו זאת גם בס' פאת נגב סי' טו"ב וע' לה' ד"מ ח"א חא"הע סי' ן' שכתב שדינו של הרמ"בם הוא מוסכם ולא זכר שר דברי הב"ש הנז' דלדעתו ריא"ז חולק:

י"ב אי בעינן תרתי בא עליה ושהה או די באחת ע' דינא דחיי בעשין דנ"ד ע"א. וע' חיים ושלום ח"א סי א' ד"ג ע"ב:

י"ג אפי' לס' הרמ"בם לא אמרינן כן בכל המומין דיש מומים שא"א להכיר בהן אפי' ע"י בדיקה כגון ריח הפה דנקיט לה פלפלא בפומה וכיוצא ובכי הא ל"א ראה וידע ושתק ומחל. אך צריך לקבל עליו ח"ס מתקנת הגאונים שלא ידע ומחל וצריך להביא ראיה שהיה בה מום זה קודם האירוסין. ה' אם הדרך שם:

י"ד שם חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו וראה ונתפייס. ע' להרב צבי אשכנזי ז"ל בספרו ח"ץ סי' מ"א דבתחילה סבר מימר דהך מחילה אהנייא לענין כתובה שחייב לשלם לו אבל לענין שבו' שנשבע בעת הנישואין כיון דנמצא טעות בשבועה כמאן דליתא דמייא ואע"פ שאח"ך נתרצה אינו מושבע בדבר והביא ראייות לזה אך אח"ך כתב דחוכך להחמיר דשמא אמרי' הוכיח סופו על תחילתו ומידי ספקא לא נפקא יעו"ש. והכי סבר ה' בני יעקב בתשו' סי' ח' (ותמיהני על הר"הג מוהר"ש מאטאלון ז"ל בס' עבודת השם סי' כ"ה דקמ"א ע"ג שחלק עלינו את השוין וכתב שה' מוהר"ץ ס"ל בפשיטות דל"א סבר וקביל כ"א לגבי כתובה ותוספת דהוי דררא דממונא אבל לא לגבי שבועה ודלא כה' בני יעקב ז"ל ואהמ"ר כרב גדלו לא כן אבי וכמבואר בדברי מוהר"ץ שם בא"ר לחי רואי והכי נקיט לה מו"הר בס' דברי שמואל חא"הע סי' ט' דקניא בשיטה חדא עם ה' בנ"י אלא דעו"הר שם כתב דגם הבנ"י ספוקי מספק"ל ולא בהחלט אמרו ואין ס בנ"י עמדי לראות הדברים בשרשן) וכ"ן דעת הדב"מ בא"הע ח"א סי' מ"ח. וע' לה בארות המים חא"הע סי' א' שהביא שה' בנ"י נחלק בזה עם מוה"רא בן שאנגי הוב"ד שם ושניהם הסכימו דלישא אשה אחרת עליה כל שפורע לה כתובתה ש"ד. אך לגרשה בע"כ נחלקו דלס' ה' בנ"י אמרינן שתק ומחל ולס' מוהרא"בש אינו כן. כל קבל דנא ה' עדות ביהוסף ח"ב סי' יו"ד ס"ל דלענין השבועה ל"א מדלא ערער ודחי מחיל וכ"ן ברור דעת ה' עולת שמואל פלורינטין סי' ג' וע"ע שער אשר חא"הע סי' ב' אות ח':

ט"ו היכא שיש לתלות שעיקר שהייתו היתה בעבור שהיו מתעסקים ברפואות ובחשבו שהיה לה מזור ותעלה שתק וכשראה שתוחלתו נכזבה התחיל לצעק בכי הא ל"א דידע ומחל ה' בארות המים שם אך מדברי ה' אהל יצחק בהשמטות ס' ט"ל דע"ט נראה חולק ע"ז הגם שלא הזכיר לה' בא"המ. וע' דברי שמואל שם דק"נג ע"א דבכג"וד דאיכא ס"ס יש להתיר:

ט"ז סי"א ש"ע מי שנודע לו שאשתו נכפית וכו' כופין אותה לקבל גט אפי במקום חרג"מה או שבו' בני יעקב סי' ח' ויעו' בני אברהם א"הע סי' ח'י בארות המים חא"הע סי' א' הון רב סי' ט'. שבט בנימן סי' ש' דברי שמואל א'ה סי' ט"ז נדיב לב ח"ב סי' ט"ז מוהר"יץ ישראל בתשו' מטה לחם סי' י"ז. חיים ושלום ח"ב סי' ק"ט פסק ממוה"רא פאלאגי ז"ל והסכמת מ"א להתיר וע"מש לקמן סי' קנ"ד באיש הנכפה:

טו"ב בנולד לה מום זה אחר הנישואין מבואר מדברי הח"מ והב"ש דל"א נסתחפה שדהו לענין שלא יוכל לגרשה והחילוק בין היתה לה מקודם לנולד לו אח'ך אינו אלא לענין הפסד כתובה וברור דהיינו אפי' בז"הז דאיכא חרג"מה וזה שלא כדברי ה' תומת ישרים בסי' לק"ט בשם חזה התנופה דבנולד תחתיו אמרינן נסתחפה שדהו בחרג"מה וכמו שכבר עמד בזה ה' בני יעקב שם (ורמזוהו הפוסקים) וע' להגאון מו"הר בס' שער אשר חא"הע סי' ב בתוך התשובה ובצייונים או"ג דערך מחלוקת אחר בין רבני האחרונים דמוהרי"בל בח"ב סי' כ"ב ורבים אשר איתו ס"ל דהיכא דנשבע שלא לישא א"א או שלא לגרשה בע"כ ואחר שנשאת נפלה בה איזה מום דל"א נסתחפה שדהו ושה' המביט בח"ג סי' נ"א סובר דגם בזה אמרי' נסתחפה שדהו סו"ד שבמחלוקה הוא שנוי וע' שדי חמד מע' אישות סי' ב' או"א דכ"ד ע"א שעמד בדברי מו"הר ז"ל במאי דנראה סותר עצמו מסי' א' לסי' ב':

וחזה הוית למו"הר מוהר"שא בס' דברי שמואל חא"הע סי' ט' דקנ"א ע"א שאחר הביאו כל הפוס' הנז' המציא לנו דבכגו"ד מצינן למעבד ס"ס להתיר כי הוא זה ס' אי הלכה כמאן דס"ל דהיכא דיכול לומר אדעתא דהכ' ל"ן ל"א נסתחפה שדהו ואת"ל דאמרינן ה"ד לגבי חרג"מה אבל בשבועה ל"א ואף שהמום בא אחר הנישואין מתירין שלא מדעתה ורצונה ומתהפך הכי ס' אי הלכה כמ"ד דאף בשבועה אמרינן נסתחפה שדהו ודלמא ה"ד דאין מתירין לו בלי התרה אבל בהתרה יכול להתיר וכמ"ש ה' מכת"ל בא"הע סי' ח' וא"כ יכולין להתיר לו לכתחי' א"ד. וכשאני לעצמי אם באין אנו לדון דבעינן ס"ס המתהפך אהמ"ר בכ"הג לא מקרי מתהפך וכמו שיראה המעיין דכל מתהפך הוא דנקיטינן הספק הב' אשר אמרנו בס"ס לספק א' וא"כ כשנאמר דהלכתא כהאומרים דבשבועה ג"ך אמר' נסתחפה שדהו תו לא נשאר מקום להתיר רק בס' האומרים דה"ד בלי התרה אבל ע"י התרה שרי וזה לא נזכר בש"ס שאמרנו וחזי האי ספקא לאיצטרופי לס"ס הא' למעבד ג' ספקי ולומר דא"תל דגם בשבועה אמרינן נסתחפה שדהו ה"ד לפוטרו בלי התרה אבל בהתרה אימור דשרי ודוק וע' עבודת השם סו"סי י"ח דנקיט בפשיטות דבמקום שבו' ל"א נסתחפה שדהו כל שמשלם לה כתובתה ע"ש:

תוכן העניינים

אבני האפוד על אהע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה