אבני האפוד על אהע· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן פ
א ס"א ש"ע מעשה ידיה לבעלה. עמ"ש הכנה"ג סק"א בשם מוהרימ"ט ומ"ש אני עני לעיל בסי' ס"ט בס"ד:
ב שם דחקה עצמה ועשתה וכו' המותר לבעל. ע כנה"ג הג"הטו סק"ו מ"ש משם הרדב"ז וע' מה שפלפל על תשובה זו מוה"רי בורלא בס' מקור ישראל א"הע סי' ב"ך דמ"ז. ג שי"ד ש"ע הרי שרצתה להניק בן חברתה עם בנה וכו' אם מת בנה ורצה להניק בן חברתה אם הבעל מעכב במחלו' הוא שנוי דהח"מ בס"ק כ"ד כתב דיכול לעכב וה' ב"ש בסקטו"ב כתב דאינו יכול לעכב ומוהרד"פ בס' חסדי דוד על התוס' דכתובות דקל"א ע"א כתב דשניהם צדקו דהח"מ מיירי בתובעת מזונות והב"ש מיירי בשאינה תובעת מזונות ויש להם על מה שיסמוכו מהתוספתא עי"ש:
ד סט"ו בהג"ה וי"א דאפי' באומרת איני ניזונית וכו' אי חייבת להניק את בנה במחלוקת הוא שנוי וכ"מ שהיא יכולה לומר קי"ל ע' ב"ש וע' פ"ת סק"ט היכא שמכיר הילד לאמו אי יכולה לומר קי"ל וע' מטה לחם סי' כ"ד דהעלה דאז הבעל. יכו"ל קי"ל למפטר נפשיה והיא חייבת להניקו: