תחיית המתים · שליחה של אלוקים
הכל התחיל בנסיעה רגילה עם זוג דתיים נחמד. הנסיעה אומנם הייתה רגילה, אך היה איזשהו עצב בעיני הזוג, ואיזושהי תחושה שלא הכול כשורה. דיברתי איתם קצת והתברר שהם נשואים כבר מספר רב של שנים, אך מעולם לא זכו לילדים. השיחה התפתחה, והזוג אף סיפר שהם ניסו כמעט הכול אך ללא הועיל.
הרגשתי שאין לי מה להפסיד, והצעתי שהם ילכו לרב אליהו זצ''ל, לקבל ברכה וחתיכה מ''אתרוג הברכות'' המפורסם. לא ציפיתי לתשובה העצובה שקיבלתי - שהם לא יודעים איך להגיע אליו.
הרגשתי כאילו יד מכוונת שלחה אותי דווקא לנסוע איתם. הם לא ידעו שאני הנכדה של הרב. סיפרתי להם, וגם הצעתי לעזור. תוך כדי נסיעה התקשרתי לסבתא שתחיה והיא קיבלה אותנו בברכה. סבא זצ''ל קיבל אותם בברכה, נתן להם חתיכה מהאתרוג ואינסוף עידודים ודברי חיזוק. ראיתי שהם התרגשו ובכו, ואנחנו התרגשנו ביחד איתם. ביקשתי מסבתא שתזכור את הזוג ותספר לי מה שלומם בעוד מספר חודשים. לי נשאר רק לקוות שהתפילות והברכות יעזרו.
כשבאתי לאחר מספר חודשים לבקר את סבא וסבתא שמעתי מסבתא שהזוג הזה חזר עם אור בעיניים ועם בשורה טובה של הריון.
אין לי מילים לתאר את מה שהרגשתי – את השמחה הענקית שמילאה אותי. הרגשתי שזכיתי להיות חלק מנס, להיות שליחה של אלוקים ושל סבא גם יחד.
(יעל בן אליהו, נכדת הרב)