תחיית המתים · ברכה בטיפול נמרץ
גיסי אושפז בבית החולים ושכב שלושה ימים ללא הכרה. ביום השלישי החלטנו ללכת למורנו ורבנו זצ''ל ולבקש ממנו ברכה לרפואה. הגעתי לבית החולים, הרב שכב מונשם ומחובר לצינורות שונים של תרופות. וכשנכנסתי לחדרו הוא קרא לי להתקרב. התקרבתי וסיפרתי לו את מצבו של גיסי.
חזרתי על השם של גיסי מספר פעמים והרב החזיק את היד שלי חזק. לאחר זמן פקח את עיניו וסימן לי בידו. חזרתי על השם פעם נוספת, והוא סימן לי בידיו ובעיניו שהכל בסדר. לאחר מספר דקות יצאתי והתקשרתי לאחותי לשאול מה נשמע. אחותי מסרה לי כי כמה דקות קודם לכן גיסי התעורר. בקול רועד ובעיניים דומעות סיפרתי לה כי לפני כמה דקות יצאתי ממורנו ורבנו והוא ברך את בעלה. אחותי החלה לבכות וסיפרה כי המילים הראשונות של בעלה היו כשהתעורר: ''הרב אליהו ברך אותי, הרב אליהו ברך אותי''.
(עוזי ברנע, גבאי בית הכנסת 'היכל יעקב')