תחיית המתים · מאיפה הבאת את הרב הזה?
בזמן שאמי היתה מאושפזת בטיפול נמרץ נשימתי בבית החולים ''הדסה'', שכב במיטה מולה בחור צעיר חילוני בשם יהונתן, שהיה מאושפז שם חצי שנה בלא שיפור במצבו. הוא עלה לנקות את חלון ביתו ונפל מהקומה השלישית. מאותה שעה הוא היה משותק, מבלי יכולת לדבר ולבלוע. אומנם הוא היה בהכרה, אבל לא מסוגל לתפקד בשום דבר ועניין.
יום אחד הגיע הרב זצ''ל לבקר את אמי ולהתפלל בעבורה. כשעמד לצאת, ביקשתי ממנו לברך את יהונתן שיבריא. יהונתן התרגש מאוד למראה הרב, למרות שלא הכירו קודם. הרב בירך את יהונתן ויצא לשלום.
למחרת, כשבאתי לבקר את אמי, ראיתי שמיטתו של יהונתן ריקה. מייד עלו דמעות בעיניי ושאלתי את האחיות: ''איפה יהונתן?''.
הן ענו לי: ''הוא עלה''.
אני חשבתי לתומי שהוא עלה לבית-דין של מעלה והתחלתי לבכות. האחיות לא הבינו מדוע אני בוכה, אבל כשסיפרתי להן הן צחקו וסיפרו לי כי מרגע שהרב בירך אותו, יהונתן החל להזיז איברים, לאכול לבד, לנשום לבד, ועתה הוא במחלקה רגילה.
רצתי מייד למחלקה וראיתי שם שמחה גדולה. בנות המשפחה שלו, במיוחד אחיותיו, קפצו עליי ונישקו אותי. ''מאיפה הבאת את הרב הזה? איפה הוא היה עד היום? הלוואי שהכרנו אותו כבר לפני כמה חודשים. פגישה אחת עם הרב והוא כמעט הולך''. איזו שמחה!
(רונית דרזנר, בתה של אסתר אלירם)