תורה · לימוד השולחן-ערוך בחודש אחד
באחד הימים, כשהרב זצ''ל עוד היה בריא, ביקשה ממני הרבנית שתחיה שאגיע לסדר חלק מהספרים בחדרו של הרב. כשהגעתי, הרב ישב ולמד בחדרו. רציתי להגיד לרב שהגעתי ולקבל את ברכתו, אך כיוון שראיתי שהרב שקוע בלימוד החלטתי בינתיים להתחיל בעבודה בשקט, עד שהרב ישים לב לנוכחותי ואוכל לברכו לשלום ולקבל את ברכתו.
לאחר עבודה של כארבע שעות בחדרו של הרב, פנה אלי הרב ובירכני: ''שלום אסף, ברוך הבא'', כאילו זה עתה הבחין בי לראשונה. אמרתי לרב: ''אני כאן כבר ארבע שעות''. הוא שאל אותי מה עשיתי בזמן הזה, והשבתי לו כי סידרתי את הספרים שבחדר.
התנצל הרב ואמר לי: ''מישהו שאל אותי שאלה בנושא שהרבה זמן לא עסקתי בו, ולא העזתי לפסוק לו בלי שאחזור על כל הסוגיה מחדש. חזרתי על כל הלימוד הזה ולכן לא כל כך שמתי לב שנכנסת לפה''.
הרב פתח בדברים והרגשתי שאני יכול לשאול, ושאלתי: ''אנשים שואלים בכל חלקי השולחן-ערוך יום-יום, אם כך הרב צריך לחזור על כל התורה כל פעם מחדש''.
''אתה לא יודע שמרן בעל השולחן-ערוך כתב את השולחן-ערוך כדי שהלומדים יוכלו לחזור על כל התורה בחודש אחד?''
''הרב חוזר על כל השולחן-ערוך כל חודש?'' שאלתי בפליאה.
''אם כך כתב השולחן-ערוך, כך צריך לעשות''. ענה הרב.
(אסף אהרוני, עוזר הרב)