אור ברסלב
אביהם של ישראל תורה › דרך הפסיקה של הרב

אביהם של ישראל

תורה · דרך הפסיקה של הרב

כל התורה כולה

כל שעה וההלכה שלה – מקובל היה בפיו של מו''ר הרב אליהו זצ''ל לומר כי לפעמים יכולה אישה לבוא אליו עם שאלה של עוף ביום חמישי ויאמר לה שהעוף טרף, ותבוא בערב שבת בין השמשות עם אותו עוף והתשובה תהיה שהעוף כשר. לא שיש פה קולא או ויתור על ההלכה, אלא שזאת ההלכה, לפסוק כך במקרה זה ולפסוק אחרת במקרה אחר.

כל שנה וההלכה שלה – פעם הוא נשאל על הופעה של בנות בפני הורים. בשנה הראשונה הוא אמר לראש האולפנא: ''מעט מעט אגרשנו מפניך''. אינך יכול בבת אחת להפסיק מנהג של שנים, אע''פ שיש בו חוסר צניעות, ויש על מי לסמוך באותה שנה. שנה אחר כך הוא אמר לו: עכשיו הגיע הזמן להפסיק.

כל תפקיד וההלכה שלו – כך הוא הורה לאותו ראש אולפנא, כי לו מותר להיות נוכח בעת שהבנות שרות שירי שבת בארוחות. האורחים ואנשי הצוות האחרים צריכים לצאת מהאולם בעת שהבנות שרות. זה לא שהוא הקל לו או החמיר להם, הוא אמר לכל אחד את ההלכה שמתאימה לו בדיוק.

לפסוק על-פי רוחה של תורה – יש חשיבות גדולה לדעת איך לפסוק על-פי רוחה של תורה. על זה נאמר: ''אחרי ה' אלוקיכם תלכו'' ללכת בדרכיו. זאת הסיבה שבגללה התורה לא מתחילה בספר שמות, אלא בספר בראשית. למרות שעיקר המצוות נמצאות אחרי ''החודש הזה לכם''. אם לא תכיר את ההבטחה והשבועה האלוקית על ירושת הארץ, אם לא תכיר את מי שאמר והיה העולם – אתה עלול לפסוק הלכות שהן נגד רצון ה', כפי שהוא מובע בתורה, בנביאים ובכתובים.

תורה של חיבור – אחת הדוגמאות לדרך ה' היא הפסקים של החיבור, לפסוק הלכות שיכולות לחבר בין קהילות ספרדיות לאשכנזיות. אם חכמנו עשו יום טוב בט''ו באב כי הותרו שבטים לבוא זה בזה, משמע שזה טוב שהשבטים יתחברו. האם מותר לספרדים לאכול בכלים שבהם אשכנזים בישלו בשר לא חלק? האם הכלים שלהם הם טרף בשביל הספרדים? האם ספרדים יוצאים ידי חובה בספר תורה או בתפילין ומזוזות של אשכנזים, ולהפך? האם מותר לאשכנזים לאכול בכלים של ספרדים בפסח, שהרי הם אוכלים קטניות ובישלו בכלים אלו קטניות? בכל המקרים הללו פסק הרב לחבר.

פעם הרב כתב ספר הלכה שלם על-פי הפסקים של הבן איש חי, וגנזו למרות שכבר יצא מבית הדפוס. אחר כך הדפיס הערות לפי מנהגי הספרדים על קיצור שולחן ערוך, כדי שיהיה ספר הלכה אחד לספרדים ולאשכנזים.

קבלה והלכה – מן המפורסמות היא שלרב אליהו ז''ל היתה יד בעולם הקבלה, אף שהוא היה איש הלכה. הוא המשיך את דרכם של הבן איש חי והחיד''א, שהיו פוסקים ושילבו את תורת האר''י בפסקיהם. הוא היה אומר: כך היה רשב''י וכך היה האר''י, שסברותיו ההלכתיות שולבו בספר ה''שיטה מקובצת''. כך נהג גם רבי יוסף קארו בעריכת השולחן ערוך ששילב פסקים על-פי הזוהר הקדוש, ונתן להם מקום שווה לפסקים שנובעים מהתלמוד ומהפוסקים.

הרב סבר שבגלל המציאות שבה אנו חיים, יש מקום לשלב יותר את פסקי הקבלה בחיינו, גם בגלל שהם יותר מחברים בין ספרדים לאשכנזים, וגם בגלל שאנו בדור שלבו יותר פתוח לחכמה הפנימית של התורה. דור שמחפש את עץ החיים שבתורה, ולא מסתפק בעץ הדעת. צריך להעמיק את השילוב בדור שמחפש להתקרב אל ה', בדור של גאולה שאחד המאפיינים החשובים ביותר שלו הוא חיפוש החכמה הפנימית. פסקים שלא יתחשבו במציאות הזו יהיו מנותקים מהזמן ומהמציאות.

פסיקה על פי רוח הקודש – לא פעם היה הרב ז''ל מסביר כי כל פסיקה צריכה סיעתא דשמיא, לא במקום הלימוד, אלא עם הלימוד. כשם שהיה מלמד רבנים איך לפסוק בכתמים, כך היה מדריך את הרבנים הראויים לכך איך לפסוק על-פי רוח הקודש. היה רגיל לומר להם שאם יש סתירה בין רוח הקודש למסקנת ההלכה, צריך לפסוק על-פי ההלכה ולהמשיך לחתור אל האמת בכל מחיר. פעם סיפר לי רב שראוי לזה, כי הוא הביא לרב אליהו כתם, והרב אמר לו: על-פי ההלכה הכתם טהור, אבל באמת האישה טמאה. שאל הרב שהביא את השאלה מה לפסוק למעשה, והרב אמר לו: טהור, ותזכור גם את האמת. הלך אותו רב לבעלה של אותה אישה ואמר לו: הרב אמר טהור. השיב לו הבעל, שזה כבר לא משנה. והמבין יבין.

פעם היה צריך לפסוק הלכה במהירות לכהן שעבד במפעל ''סוגת'' ונקטעה ידו. מבית החולים אמרו לכהן לשים את הגדם בקרח ולהזדרז לבית החולים, אולי יצליחו לחבר. הכהן התקשר לרב לשאול האם מותר לו לנסוע עם הגדם באמבולנס, שהגדם מטמא והוא כהן. הרב אמר לו: מותר! סע מהר! כשהרב סיפר את המעשה הוא אמר: באותה שעה לא ידעתי למה זה באמת מותר, אבל אחר כך למדתי שזה טהור מהמקרה של בני ישראל שפרחה נשמתם במעמד הר סיני, והם לא נחשבו למתים שצריכים טבילה, בגלל שעתידים היו לחזור לחיים. כך הדין לגבי אותו גדם.

פעם הוא היה צריך לפסוק על אישה אחת שכל בניה ממזרים, כי כך הורו הנתונים שהיו לפניו. סיפר הרב שהתחנן לסיעתא דשמיא, למצוא איך להתיר אותה על-פי כללי ההלכה. הסיעתא דשמיא באה לו על-ידי ספר שהגיע אליו באקראי מהספרייה ונפתח בדיוק במקום שגילה לו את סודו האפל של הבעל שרצה להכריז על ילדיו כממזרים בגלל סכסוך כספי עם אשתו.

סיפור זה הוא לא רק סיפור התפעלות מרב צדיק וגדול. הסיפור הזה והסיפורים האחרים על הרב הם הדרכה לכל רב במקומו, לדעת שה' איתו וכנגדו בכל עת שהוא פוסק הלכות. גם יראה גדולה וגם עוצמה גדולה. ''אלוקים ניצב בעדת אל''.

(הרב שמואל אליהו, בן הרב)

תורה בכל מצב

הגמרא אומרת (שבת פג ע''ב): אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר: ''זאת התורה אדם כי ימות באהל'' אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה. אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: ''זאת התורה אדם כי ימות באהל''.

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה