תורה · כל התורה כולה
תלמיד-חכם צריך להיות בקי בתורה כולה. הרב אליהו זצ''ל היה בקי בכל חלקי התורה. לא רק בפשט ובסוד, אלא גם בכל חלקי התורה. גם בחלקים שפחות מצויים בהם תלמידי-חכמים.
פעם שאלתי את הרה''ג שלמה זלמן אוירבך זצ''ל האם מותר להביא בשבת בגדים לחיילים שנמצאים במצב לחימה. לכאורה זה לא פיקוח-נפש, כי זה לא אוכל ולא דבר חיוני. הרב שלמה זלמן אוירבך עליו השלום, שהיה מסתפק במועט שבמועט, גער בי על שאלתי: איך אתה רוצה שחיילים יילחמו עם בגדים מלוכלכים ומיוזעים? לא משחקים בחיים של לוחמים.
הרבה זמן אחר כך עסקתי בסוגיה הזאת. מניין לרב שלמה זלמן להחשיב כל כך את הכביסה של החיילים? עד שמצאתי תוספתא במסכת בבא מציעא (פרק יא) שאומרת כי כשיש מעיין לבני העיר ואין מימיו מספיקים לכל, חיי בני העיר קודמים לאורחים שעוברים במקום. אם יש מספיק לחיי בני העיר ולא מספיק לכביסה שלהם, האם כביסתם קודמת או חיי אחרים קודמים? בתוספתא חולקים בזה התנאים. משמע מכאן שחכמים ראו בכביסת הבגדים צורך חיוני. כל השאלה היא רק בסדרי הקדימות.
הדיון הזה לא מופיע בספרי הפוסקים הרגילים. זו הלכה נדירה, שאפילו בשולחן ערוך לא מופיעה, כי לא חיו יהודים בארץ-ישראל, ושאלות על זכות קדימה במעיין לא היו מצויות ביניהם. אפילו הכי, כשבאתי אל הרב אליהו והצבתי בפניו את השאלה על הכביסה, מייד הוא ציין את התוספתא הנדירה הזו. הדבר הפליא אותי, איך הוא שולט בכל חלקי התורה, לגמרי, ממש כאילו מונחת לו בכיסו.
נזכרתי במדרש (משלי י) שאומר כי כל תלמיד חכם צריך לזכור את כל התורה כולה כאילו למד אותה ברגע זה. ''אמר רבי ישמעאל: בא וראה כמה קשה יום הדין, שעתיד הקב''ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט. וכיוון שתלמיד חכם בא לפניו, אומר לו: כלום עסקת בתורה? אמר: הן. אומר לו הקב''ה: הואיל והודית אמור לפני מה שקרית ומה ששנית. מכאן אמרו: כל מה שקרא אדם יהא תפוס בידו, ומה ששנה תהא תפוס בידו, שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין''.
ועוד אומר שם המדרש, שאדם צריך להיות בקי בכל התורה כולה. ''היה רבי ישמעאל אומר: אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה. בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה. הקב''ה הופך את פניו ממנו. בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה. הקב''ה אומר לו: בני, כל ההלכות למה לא שנית אותם? בא מי שיש בידו הלכות. אומר לו: בני, תורת כהנים למה לא שנית, שיש בו טומאת שרצים, טומאה וטהרה, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים וטהרת נתקים, טומאת בתים וטהרת בתים, טומאת זבין וטהרת זבות, טומאת לידה וטהרת לידה, טומאת מצורע וטהרת מצורע, סדר וידוי של יום הכפורים, וגזירה שוה, ודיני ערכים, וכל דיני ישראל שהן דנין בתוכו? בא מי שיש בידו תורת כהנים. הקב''ה אומר לו: חמשה חומשי תורה למה לא שנית?'' וכך ממשיך המדרש ואומר שתלמיד-חכם צריך לדעת את כל התורה כולה, כולל אגדה ודרשות. ''שבשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהן של ישראל, ולא עוד, אלא שבשעה שהן עונין: 'אמן יהא שמיה רבה', אפילו אם נחתם גזר דינם אני מוחל להם ומכפר עונותיהן''. וגם כולל כל תורת הסוד. ''בא מי שיש בידו תלמוד. הקב''ה אומר לו: בני, הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה?''.
הרב אליהו זצ''ל היה בקי בכל חדרי התורה, גם בפשט וגם בסוד. וכולם היו מונחים לפניו כאילו למדם הרגע.
(הרב רא''ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל)