רוח הקודש · כהן, מחר בשורות טובות
שלמה כהן התגורר בשכנות לרב אליהו זצ''ל. לימים, אשתו נפקדה בהיריון ובבדיקת האולטרה-סאונד אמרו לה הרופאים כי לעובר שלה אין אצבעות ידיים ורגליים והמליצו לה לעשות הפלה.
האישה חשבה בלבה כי ייתכן שהם טועים, ועל כן לא סיפרה לבעלה על כך, על-מנת שלא להטרידו. היא האמינה כי בבדיקות הבאות יראו שהכול תקין.
בבדיקה השנייה חזרו הרופאים ואמרו לה שלעובר שלה אין אצבעות ידיים ורגליים וכדאי שתעשה הפלה. האישה חשבה, ובצדק, שהפלה כמוה כרצח, ולא הסכימה שירצחו את העובר שלה. כך היא הגיעה לבדיקה השלישית, שנערכה כחודש לפני הלידה. גם בבדיקה זו הרופאים הזהירו אותה שלעובר אין אצבעות ידיים ורגליים. בפעם הזאת היא לא יכלה עוד לשמור את הדברים בלבה וסיפרה את הדברים לבעלה. הוא ביטל את דברי הרופאים, אבל עדיין היה מוטרד.
יומיים לאחר מכן שמע הבעל כי חברו עושה ''ברית יצחק'' (לימוד לילה קודם הברית) שבו ישתתפו עשרה, וביניהם גם הרב אליהו זצ''ל. הוא הגיע למקום וראה שלעת עתה רק הרב אליהו נמצא במקום. הוא ניצל את המצב וניגש לספר את הסיפור לרב ולשאול ממנו עצה מה עליו לעשות. הרב התבונן מעט בסיפור, שאל לשמו, וכששמע ששמו כהן, אמר לו: ''כהן, מחר בשורות טובות''. הרב חזר על כך כמה פעמים, גם באמצע הארוחה וגם לאחריה. שלמה כהן לא הבין מה אמור להיות מחר, הרי תאריך הלידה של אשתו הוא רק בעוד שלושה שבועות, אך שמח בלבו על תגובתו של הרב.
למחרת בבוקר אמרה לו אשתו כי היא מרגישה את הדופק של העובר והיא חושבת שהוא רוצה לצאת, אבל בעלה ביטל את דבריה ואמר שכדאי שתצא כרגיל לעבודה, שהרי הלידה אמורה להיות רק בעוד שלושה שבועות.
היא שמעה בקולו ויצאה לעבודה, אבל לא עבר זמן רב והיא שבה לביתה ואמרה לו: ''מהר, מהר לבית החולים, זה קורה עכשיו''. הם נסעו יחד לבית החולים ושם היא הוכנסה לחדר לידה.
תוך כמה דקות היא ילדה בת, בשעה טובה, והשאלה הראשונה שהיא שאלה את המיילדת היתה: ''האם הכול בסדר?'' ''בוודאי'', השיבה לה המיילדת.
''האם יש לה אצבעות בידיים וברגליים?'' ''בוודאי!''
''כמה אצבעות?'' ''מה קרה לך?'', שאלה המיילדת, ''הכול בסדר גמור!''.