אור ברסלב
אביהם של ישראל ענווה › במקום גדלותו – ענוותנותו

אביהם של ישראל

ענווה · במקום גדלותו – ענוותנותו

איך נותנים הסכמה?

כשלמד בישיבת ''פורת יוסף'' היה הרב זצ''ל מתמיד גדול. הוא היה מספיק ללמוד בגמרא דף ועוד דף ועוד דף וכו', בקליטה מהירה ובעמקות רבה. אך כשהיה עובר לידו ראש הישיבה, ר' עזרא עטיה זצ''ל, מייד היה הרב חוזר דפים רבים, כאילו הוא עדיין רק בתחילת הגמרא...

היה פעם אדם מבוגר, שלא התבייש והיה מתווכח עם בחורי ישיבת ''פורת יוסף'' בדברים חסרי טעם. מי שהיה בקי בגמרא ידע שדבריו לא נכונים, אבל הוא היה ממשיך בשלו.

יום אחד איבדו התלמידים את סבלנותם והוכיחו לו את טעויותיו באופן שגרם לו בושה. אותו אדם נפגע והלך לראש הישיבה רבי עזרא עטיה זצ''ל, לספר לו שתלמידיו נהגו בו בחוסר כבוד גדול.

מייד כשהגיע חכם עזרא עטיה להוכיח את תלמידיו ברחו כולם, ורק הרב זצ''ל, שלא שם לב למתרחש, המשיך בלימודו. ר' עזרא עטיה קרא לרב שיבוא למשרדו והתחיל לתת לו מוסר. בכל אותו הזמן הרב שתק. לבסוף התבררה הטעות, כי הרב כלל לא קשור לאותה תקרית, ור' עזרא עטיה בא לבקש סליחה ואמר לו: '' למה לא אמרת לי שאתה לא קשור לעניין?'' ענה לו הרב: ''לשמוע מוסר זה תמיד טוב''.

(הרב חיים בן-שושן)

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה