נקיות · כל מי שיש בו יראת שמים - דבריו נשמעים
פעם שהה מו''ר הרב זצ''ל בארצות הברית וביקר את אחד מראשי הקהילה, שהקדיש הרבה מזמנו למען הציבור. האיש היה עשיר ביותר והיה תורם הרבה מכספו למען הציבור. בבוא הרב לביתו הוא מצא את העשיר כשפניו נפולות. שאל אותו הרב לפשר הדבר והעשיר אמר כי כל העושר הגדול שלו הולך לאבדון. ''יש לי בן יחיד והוא מסתובב עם גויה. כל נכדיי יהיו גויים ובכל רכושי הרב שאספתי ישלטו גויים'' סיפר בכאב.
''האם שלחת אנשים לדבר איתו?'' שאל הרב.
''בוודאי'' השיב העשיר. ''כל מי שהיה יכול לדבר כבר דיבר איתו והוא בשלו, רוצה את הגויה''.
תוך כדי דיבור ביניהם, נכנס הבן עם חברתו הנוכריה לבית, אמר שלום רפוי ונכנס עם חברתו לחדר.
האב המסכן פלט אנחה כבדה ודמעות נקוו בעיניו. ''אני מיואש''.
''תאמר לבן שלך שאני רוצה לדבר איתו חמש דקות'' אמר הרב.
הלך העשיר לחדר של בנו ואמר לו כי הרב רוצה לדבר איתו רק חמש דקות. ''נמאס לי מכל הרבנים'' אמר בנו של העשיר הגדול. ''כבר שלחת אלי את כל הרבנים של הקהילה ולא שכנעו אותי. מה יוסיף לך עוד רב אחד?''.
''רק חמש דקות'' התחנן האב על נפשו.
''רק חמש דקות ואל תשלח יותר שום רב'' הסכים הבן.
יצא הבן מחדרו ואמר לחברתו שהוא חוזר בעוד חמש דקות, ונכנס לחדר העבודה של האבא לדבר עם הרב ביחידות. אחרי חמש דקות אף אחד לא יצא. עברו עשר דקות והשיחה התמשכה. לאחר עשרים דקות יצא הבן של העשיר מהחדר, ניגש לאבא שלו, נישק את ידו ואמר לו שהוא עוזב את הבחורה ולא ילך נגד אביו בבחירת האישה. האב המאושר לא ידע את נפשו מרוב אושר. בינתיים ניגש הבחור אל חדרו ואמר לבחורה שעכשיו לא מתאים להם להפגש. הוא ביקש ממנה ללכת כעת ואחר כך הוא ידבר איתה בצורה יותר ברורה.
כשהרב יצא מהחדר ניגש אליו העשיר וכולו אומר תודה. ''לא יודע איך להודות לך, הצלת את חיי'' אמר העשיר. ''מה אתן לך?''.
''כלום'' אמר הרב.
בכל זאת ביקש העשיר להודות, והוציא את ספר הצ'קים מכיסו. כתב צ'ק של מיליון דולר ונתן לרב. ''בשביל הילדים'' אמר, ''כדי שתוכל לחתן אותם בשמחה כמו שאני אחתן את הבן שלי''.
''אין צורך'' אמר הרב. ''יש לי מספיק משלי. יש לי משכורת מסודרת ואין לי צורך בכספך''.
התחנן העשיר לרב שיקח את התשורה הקטנה שהוא יכול לתת לו בתמורה לחסד הענק שהרב עשה עמו, אך הרב סירב. ''אולי תיקח את הכסף ותתן לישיבה בירושלים. איזה ישיבה שאתה רוצה'' ניסה.
''קח אתה את הכסף ותן אותו אתה לישיבה'' אמר הרב לעשיר.
סיפר הרב זעפרני, מזכיר הרב שהיה נוכח באירוע, שהוא כל הזמן קיווה שהרב יקח את התרומה. ''יש כל כך הרבה ישיבות בארץ שצריכות את הכסף הזה. כל כך הרבה דברים טובים אפשר לעשות בו. למה הרב לא לוקח?''. אבל הרב בשלו, לא מוכן לקחת את הכסף.
אחרי שיצאו מבית העשיר אמר הרב למזכיר, דע לך כי מי שלוקח כסף יש לו נגיעה. וכשלאדם יש נגיעה כלשהיא – הדברים שלו לא נקיים ולא נכנסים אל הלב של השומע.
הרב הביא סיפור שהיה בימי הבן איש חי. היה תלמיד חכם אחד שלמד עד שעה מאוחרת בלילה בבית המדרש, ואחר שגמר לימודו בשעה מאוחרת חזר לביתו כשכל העיר חשוכה. לפתע הוא רואה בית אחד מואר וחשב בליבו אולי יש שם אדם חולה. ניגש לבית במהירות, דפק בדלת ונכנס והנה הוא רואה את עשירי הקהל יושבים סביב שולחן ומשחקים קלפים. ''סליחה'' אמר התלמיד חכם. ''מצטער שאני מפריע אבל לא מתאים לכם להתעסק בזה. מחילה שאני מעיר לכם, אבל בשעה כזאת הנשים שלכם מחכות לכם''. כך הוא דיבר, והעשירים הללו התביישו ממנו וחיפשו דרך להימלט מתוכחתו.
לפתע קם אחד העשירים ואמר: ''אנחנו באמצע המשחק ולא ברור למי הולך הכסף שנמצא כאן במרכז השולחן. כיוון שאתה תלמיד חכם ועני, אנחנו ניתן לך את הכסף ונתפזר לביתנו''. הסכימו בני החבורה וכך עשו.
אחרי כמה חודשים אזל הכסף של אותו תלמיד חכם ואשתו ביקשה ממנו לחפש מקורות הכנסה. הוא לא מצא אבל חשב בליבו, מי יודע אולי נעשה כמו בפעם הקודמת שנתנו לי העשירים כסף רב.
שוב נשאר אותו תלמיד חכם ללמוד עד שעה מאוחרת בבית המדרש, וכשחזר לביתו שוב הוא רואה באותו בית אור. חשב בליבו אולי יש שם חולים וכו', כמו בפעם הקודמת. נכנס אל הבית ושוב הוא רואה את אותם אנשים משחקים שוב בקלפים. חזר אותו עני על דבריו שאמר בפעם הקודמת, בדיוק מילה במילה, רק שהפעם העשירים הרימו את קולם, גערו בו וגירשוהו מהבית בבושת פנים. אותו תלמיד חכם נעלב בכל ליבו ונפשו ולא הבין למה בפעם הקודמת כיבדוהו כל כך ונתנו לו כסף רב, ואילו בפעם הזאת אותם אנשים באותו הבית ואותן המילים גרמו את ההיפך הגמור.
הלך אל בעל הבן איש חי ונפשו בשאלתו. הסביר לו הרב בעל הבן איש חי את סוד הנקיות: תלוי מה המניע שלך, האם המצווה או הכסף. אם המצווה היא המניע – כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. אבל בפעם השניה המניע שלך היה באמת הכסף, לכן דבריך לא נשמעו.
אחרי הסיפור הזה הבין המזכיר למה דבריו של הרב עשו רושם במקום שבו לא הצליחו רבנים אחרים.