נקיות · הרב עושה תיקונים
באחד הימים, זכיתי לשעתיים וחצי של עבודה עם הרב זצ''ל במתן תשובות למכתבים שהתקבלו בעבורו. תוך כדי עבודה התקבלו טלפונים דחופים ביותר, ולאחר מתן הפסיקה, העצה או הברכה, הרב חזר לאותו מקום במכתב שהיה מרוכז בו קודם. תוך כדי העבודה נתתי לרב ערימה של המלצות והסכמות שהכנתי כדי שיחתום עליהן. בהמלצה אחת הרב מצא טעות דפוס. ביקשתי מחילה על שהטרחתי אותו ולא שמתי לב לטעות. הרב, כדרכו, חייך וסיפר לי סיפור:
כאשר התחלתי את עבודתי כדיין נתן לי אחד מחברי הדיינים לקרוא פסק הלכה באחד מהדינים שבאו לפנינו, כדי שאם אסכים – אצטרף ואחתום. קראתי את מה שחברי כתב, פסק הדין היה נכון, אבל היו בו
כמה טעויות בהקלדה. אמרתי לחברי הדיין שאני לוקח את המסמך לעיין בו ואחזיר אותו מחר. למחרת החזרתי אותו מתוקן מכל שגיאות הכתיב שהיו בו. שאל אותי חברי הדיין: ''למה תיקנת? הטעויות האלה לא היו משמעותיות''.
באותה שעה התערב אב בית הדין ואמר לחברי הדיין: ''טוב מאוד עשה הרב אליהו שתיקן טעויות דפוס. צריך להוציא דבר ראוי ומתוקן, אפילו אם בשביל זה צריך לקרוע את כל המסמך כולו''.
לאחר שהרב סיפר לי את הסיפור הזה הוא אמר לי: ''אל תהססי לקרוע מכתב ולתקן אותו שנית. אל תחשבי אף פעם ש'לא נעים' – העיקר להוציא דבר נכון ומתוקן''.
(נעמי קנובל, המזכירה של הרב)