נקיות · ''שלום עליכם'' בלחש
כשהייתי רווק הייתי מתפלל בליל-שבת בבית הכנסת ''היכל יעקב'', של הרב זצ''ל, ולאחר התפילה הייתי הולך לבית הוריי, שגרים במרחק 20 דקות הליכה מבית הכנסת. בדרך כלל הייתי מגיע באיחור ואבי כבר היה אחרי אמירת ''שלום עליכם'' והמתין לי לקידוש. כשהייתי מגיע הייתי מבקש שימתינו לי מעט והייתי אומר את סדר ''שלום עליכם'' מההתחלה.
מחד, חששתי כי העיכוב הזה הוא לא לרצון הוריי, אך מאידך חששתי שאולי ברכת ''שלום עליכם'' היא חובה ולכן אמרתי אותה על כל סדרה. לאחר זמן, כשגברו חששותיי, שאלתי את הרב מבלי לפרט: ''מי שהגיע בליל-שבת לבית שאמרו בו כבר 'שלום עליכם', האם צריך לומר שוב 'שלום עליכם'?''.
הביט בי הרב היטב וענה: ''כן''. אך הוסיף בהטעמה: ''אבל בלחש!''. הוא הרגיש בדקות ההבחנה שלו כי אמירת ''שלום עליכם'' בקול עלולה לקחת זמן, ואולי גם לתת תחושה לא נעימה לשאר בני הבית שכבר אמרו ''שלום עליכם'' קודם לכן.
(משה שמאי)