אור ברסלב
אביהם של ישראל זהירות › לדון לכף זכות

אביהם של ישראל

זהירות · לדון לכף זכות

שלום בין הבדואים בנגב

סיפר מו''ר הרב זצ''ל: יום אחד התפללתי בבית כנסת ''טוויג'' והגיע להתפלל שם חתן בר מצוה. אביו היה לבוש בהידור מכף רגל ועד ראש - חליפה יפה, עניבה חדשה ונעליים מצוחצחות. והנה הוא מוציא טלית ממשי קרועה, בלויה ומלוכלכת ומתעטף בה. אני אמרתי בליבי: 'לנעליים שלו הוא דואג שיהיו מצוחצחות אבל על טלית לא?!'' אחר כך חשבתי לעצמי: 'מדוע אני מלמד עליו חובה? אלמד עליו זכות. שמא אתמול בערב הוא הכין את הטלית החדשה, קם בבוקר ומחמת המהירות התבלבל ולקח את הטלית הישנה, וכשהוא בא לבית הכנסת והרגיש בטעותו אמר בליבו: אף על פי שכל בגדיי חדשים ויפים אלבש את הטלית הזו'.

בעוד אני חושב עליו, לא שמתי לב שאני גם מסתכל עליו, והוא ניגש אלי ואומר לי: מדוע כבוד הרב מסתכל עלי? אמרתי לו מה שחשבתי בליבי, והוא אמר לי: אכן כך היה, קניתי טלית חדשה והנחתיה על השולחן, ומרוב המהירות לקחתי את הטלית הישנה. ועל כך אמר התנא במסכת אבות (א', ו'): ''והוי דן את כל האדם לכף זכות''.

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה