אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ב · משנה יג

משנה יב

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יוֹאֵל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ:

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַזְהִיר וְאוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה לְקַיִימָן בְּעִיתָּן וּבִזְמַנָּן, וְלֹא לְהִתְפַּלֵּל בְּשָׁעוֹת מְאֻחָרוֹת שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. וְאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בַּמִּדְבָּר פ"ט) עַל הַפָּסוּק בְּקֹהֶלֶת: "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת", זֶה שֶּׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית.

וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לִשְׁאוֹל, הֲרֵי מָּצִינוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל גִּדְרֵי הַזְּמַן הַמוּקְצָבִים בַּהֲלָכָה, וְהָיוּ שֶׁהֶאֱרִיכוּ בִּתְפִלָּתָם עַד לְאַחַר הַזְּמַן, אוֹ שֶׁהִתְחִילוּ אֶת הַתְּפִלָּה בְּאִחוּר, וּמַדּוּעַ לֹא נִזְהֲרוּ בְּכָךְ?

אוּלָם בְּהֶקְשֵׁר לָזֶה, מָּצִינוּ מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי לֵיְבּ אֵיגֶר [נֶכְדּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר], שֶּׁפָּנָה לְדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת, וְהִסְתּוֹפֵף בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל רַבִּי מֶנְדֶּל מִקּוֹצְק. מִקְרֶה זֶה גָּרַם לִסְעָרָה בְּעוֹלָם הַיַּהֲדוּת שֶׁל אוֹתָם יָמִים.

פַּעַם אַחַת לִפְנֵי שֶׁנָּסַע רַבִּי לֵיְבּ לְבֵיתוֹ, נִגַּשׁ לְרַבּוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּהַגִּיעִי הַבָּיְתָה, לָבֶטַח יִשְׁאַל אוֹתִי סַֹבִי שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת בְּנוֹגֵעַ לְדַרְכָּהּ שֶׁל הַחֲסִידוּת, לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת יֵשׁ בְּיָדִי תְּשׁוּבָה שֶּׁתַּנִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, אַךְ מַה אָשִׁיב אִם סַבָּא שֶׁלִּי יִשְׁאַל אוֹתִי - אֵיךְ זֶה שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים וְקוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע אַחֲרֵי זְמַנָּן בְּנִגּוּד לַהֲלָכָה, כֵּיצַד אַנִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ?

הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי מִקּוֹצְק: אִם שָׂכְרוּ אָדָם לַעֲבוֹדָה יוֹמִית בַּחֲטִיבַת עֵצִים, וְהוּא אָכֵן עָבַד מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, אֶלָּא שֶׁבְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁעוֹת הוּא הִשְׁחִיז אֶת הַגַּרְזֶן אוֹ אֶת הַמָּסוֹר, וְרַק לְאַחַר הֲכָנוֹת מְמֻשָּׁכוֹת הוּא נִגַּשׁ לַחְטֹב וּלְנַסֵּר, הַאִם יוּכַל הַמַּעֲסִיק לִטְעוֹן כִּי לֹא מַגִּיעַ לוֹ תַּשְׁלוּם עֲבוּר הַשָּׁעוֹת בָּהֶן לֹא חָטַב עֵצִים? בָּרוּר שֶׁהַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר לֹא יְקַבֵּל טַעֲנָה כָּזוֹ. כָּל אֶחָד מֵבִין כִּי גַּם הַהֲכָנָה לַעֲבוֹדָה הִיא חָלָק מֵהָעֲבוֹדָה!

אוֹתוֹ הִגָּיוֹן קַיָּם גַּם בְּנוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת ה', גַּם הַהֲכָנָה לַמִּצְוָה הִיא חֵלֶק מֵעֲשִׂיָּתָהּ. הַיְּהוּדִי מִשְׁתַּדֵּל לְטַהֵר עַצְמוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה - טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה, לוֹמֵד מִשְׁנָיוֹת, אוֹמֵר תְּהִלִּים, מְנַגֵּן לְעַצְמוֹ נִגּוּן כִּסּוּפִים וְכוּ', כָּל הַפְּעֻלּוֹת הַלָּלוּ הֵן בִּכְלָל הַהֲכָנוֹת לַתְּפִלָּה.

כָּךְ אָנוּ מַכְשִׁירִים אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה עַל מְנָת שֶׁהַתְּפִלָּה עָצְמָה תִּהְיֶה רְאוּיָה לַעֲלוֹת לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. הֲכָנָה כָּזוֹ הִיא חֵלֵק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַתְּפִלָּה עָצְמָה, וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶּׁהַיְּהוּדִי מִתְכּוֹנֵן לַתְּפִלָּה, הֲרֵי הַדָּבָר נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל, וְשׁוּב אֵין בּוֹדְקִים אַחֲרָיו מָתַי סִיֵּם...

בָּרוּר מֵאֵלָיו, כִּי תְּשׁוּבַת הָרַבִּי מִקּוֹצְק אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְגַבֵּי אוֹתָם הַמְּאַחֲרִים קוּם, וּמְמַהֲרִים לְהִתְפַּלֵּל בְּחוֹפְזָה לְלֹא נְשָׁמָה וּלְלֹא כַּוָּונָה.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה מֻרְגָּל בְּכָךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא שָׁב מִידֵי יוֹם מֵעֲבוֹדָתוֹ, אִשְׁתּוֹ מַנִּיחָהּ לְפָנָיו לֶאֱכוֹל מָרָק גְּרִיסִים. הָיָה זֶה מַאֲכָל דָּל שֶׁהֲכָנָתוֹ אֵינָהּ דּוֹרֶשֶׁת מְיֻמָּנוּת רַבָּה, אַךְ בְּכָל זֹאת הוּא מַאֲכָל.

יוֹם אֶחָד בְּשׁוּבוֹ מֵעֲמַל יוֹמוֹ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הַיּוֹם לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהָכִין אֶת אֲרוּחַתְךָ, שֵׁב וְהַמְתֵּן עַד שֶׁאֶגְמֹר לְהָכִין אֶת הָאוֹכֵל. הָאִישׁ יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין חֲצִי שָׁעָה, שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, זְמַן רַב חוֹלֵף, רַעֲבוֹנוֹ גּוֹבֵר וּמְגָרֶה אֶת דִּמְיוֹנוֹ לְגַבֵּי הַסְּעוּדָה הַצְּפוּיָה לוֹ.

וְהִנֵּה נִכְנֶסֶת הָאִשָּׁה לַחֶדֶר, וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי בַּעֲלָהּ הָרָעֵב מָרָק גְּרִיסִים...

"מַה?" תָּמַהּ הַבַּעַל, וְנִימַת אַכְזָבָה וְכָעָס נִשְׁמְעָה בְּקוֹלוֹ, "לְפִי כָּל הַהֲכָנוֹת וּלְפִי הַזְּמַן הָרַב שֶׁחִכִּיתִי, חָשַׁבְתִּי שֶּׁאַתְּ מְכִינָה לִי סְעוּדָה כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ, הָיִיתִי רָעֵב, אַךְ הִתְאֲזַרְתִי בְּסַבְלָנוּת. אֲבָל לְחַכּוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בִּשְׁבִיל מָרָק גְּרִיסִים???

כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָגִיל לְקַבֵּל מֵאִתָּנוּ מִידֵי יוֹם תְּפִלָּה, אַךְ לְצַעֲרֵנוּ, הַתְּפִלָּה הִיא לְלֹא נְשָׁמָה וּלְלֹא כַּוָּנָה - לֹא מַטְעַמִּים וְלֹא מַעֲדַנִּים אָנוּ מַגִּישִׁים לְפָנָיו. אַךְ כָּל עוֹד אָנוּ מַקְפִּידִים לְהִתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר בַּזְּמַן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל זֹאת מֵאִתָּנוּ בִּבְחִינַת "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַצִּיעַ".

לְעֻמַּת זֹאת, יְהוּדִי הַמְּאַחֵר בִּתְפִלָּתוֹ עַד שֶׁעוֹבֵר זְמַן הַתְּפִלָּה וְהוּא עוֹד מִתְמַהְמֵהַּ, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל מְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת - מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה "תַּבְשִׁיל" אֵיזוֹ מִנְחָה מְיֻחֶדֶת הוּא יַגִּישׁ לְפָנַי. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר לְבַסּוֹף מַגִּיעָה תְּפִלָּתוֹ הַמְהִירָה וְהַחֲטוּפָה חַסְרַת הכוונה וְהָרֶגֶשׁ, אֵיזֶה טַעֲנָה יֵשׁ בְּיָדוֹ לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם? אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה!!!

אל תהי רשע בפני עצמך

כָּתַב הָרַמְבָּ"ם: "אַל תַּחְזִיק עַצְמְךָ כְּרָשָׁע, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ, אַתָּה יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה לְגַמְרֵי". כַּאֲשֶׁר אָדָם מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ פָּחוּת עֵרֶךְ, רָשָׁע וְחוֹטֵא, הֲרֵי הוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ כ"מִקְרֶה אָבוּד", וְהַדָּבָר מְבִיאוֹ לִידֵי יֵאוּשׁ, וְהַתּוֹצָאָה הִיא שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לַחְטֹא, מִפְּנֵי שֶׁבְּלָאו הֲכִי אֵינוֹ שָׁוֶה בְּעֵינָיו לְמַשֶּׁהוּ.

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁרוּי בְּמַצַּב שֶׁל יֵאוּשׁ, אֵין דָּבָר שֶּׁיַּעֲצֹר אֶת הֶמְשֵׁךְ הַהִדַּרְדְּרוּת. הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא עוֹד טָעַם בְּהֶמְשֵׁךְ הַלִּמּוּד, בַּתְּפִלָּה, וּבַעֲשִׂיַּת טוֹב, כִּי לְדַעְתּוֹ מִמֵּילָא אֵין סִכּוּי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב. הַנְּפִילָה לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ הִיא כִּנְפִילָה לַתְּהוֹם, וּמִפָּנֶיהָ מַזְהִיר הַתַּנָּא בְּאוֹמְרוֹ "אַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ".

יְתֵרָה מִזּוֹ, אִם אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁבְּכָךְ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ רָשָׁע הֲרֵי הוּא בָּעַל עֲנָוָה, מוֹדִיעַ לוֹ הַתַּנָּא שֶׁזּוֹ עֲנָוָה פְּסוּלָה, וּמַחְשָׁבָה מְעֻוֶּתֶת. דִּמּוּי עַצְמִי שְׁלִילִי הוּא מְסֻכָּן וְנוֹגֵד אֶת דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת.

שני סוגים של יצר הרע

הִנֵּה יֶשְׁנוֹ יֵּצֶר הָרַע שֶׁבָּא לְהָסִית וּלְהָדִיחַ אֶת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, בְּאוֹמְרוֹ: וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָקוּק לִתְפִלָּתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, וַהֲלֹא אֶלֶף אֲלָפִים מְשַׁמְּשִׁים יֵשׁ לְפָנַי בַּמָּרוֹם, וְהֵם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה תִּתֵּן וּמַה תּוֹסִיף בִּתְפִלָּתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ, הֲרֵי אַתָּה דּוֹמֶה בְּיַחַס אֵלֵיהֶם כְּפַרְעֹשׁ קָטָן. עַל כֵּן טוֹבָה לְךָ הַשְּׁתִיקָה. וְעַל יְדֵי כָּךְ גּוֹרֵם לָאָדָם הִתְרַשְּׁלוּת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

אַךְ הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, וְהִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, וַחֲצוּבָה מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהִיא חֲשׁוּבָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דַּף צט:) חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל שָׁעָה, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָם אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּיוֹם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים פַּעַם אַחַת בְּיוֹבֵל.

בְּנוֹסָף לְכָךְ, יִשְׂרָאֵל מַזְכִּירִים אֶת הַשֵּׁם אַחַר שְׁתֵּי מִלִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", וְאִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין מַזְכִּירִים אֶת ה' אֶלָּא לְאַחַר שֶׁמַּקְדִּימִים לוֹמַר שָׁלֹשׁ מִלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת".

וְעַל כֵּן צָרִיךְ אָדָם לְהִתְעוֹדֵד וְלָדַעַת, שֶׁתְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ אֵין עָרֹךְ עֵלֵיהֶם כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָם בְּכַוָּונָה לְשֵׁם ה', וְכָל אוֹתָן מַחֲשָׁבוֹת הַמּוֹרִידוֹת אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, הֵם עֲצַת הַיֵּצֶר. וּמֻטָּל עַל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל כַּמָּה הִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה', וְכַמָּה תּוֹרָה הוּא יוֹדֵעַ כַּיּוֹם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לִפְנֵי כֵּן, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִשְׁאַף לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ.

בְּדֶרֶךְ זוֹ הִסְבִּירוּ אֶת הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ל:): "אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק". דְּהַיְנוּ, אִם בָּא הַיֵּצֵר לָאָדָם בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וּמַחְשִׁיב אֶת הָאָדָם לְמֶלֶךְ [מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן], כְּלוֹמַר, בָּא לָתֵת לוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁל סִפּוּק עַצְמִי בַּעֲבוֹדַת ה', וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה לְמַעֵט וּלְהַפְסִיק מְעַט מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, "לֹא יְשִׁיבֶנּוּ", כְּלוֹמַר אֵין לִשְׁמוֹעַ לַעֲצָתוֹ.

וּמֵאִידָךְ, אִם בָּא בְּעֵצָה הֲפוּכָה וְאוֹמֵר לָאָדָם "קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים כְּרוּכָה אַחֲרֶיךָ, וְנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי כָּרוּךְ עַל עֲקֵבֶיךָ, וּמַה שָׁוֶה כָּל עֲבוֹדַת ה' שֶׁלְּךָ, הֲרֵי הַכֹּל הוֹלֵךְ לְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה, וְאֵין לַבּוֹרֵא עוֹלָם נַחַת רוּחַ מִמְּךָ", גַּם בְּאֹפֶן כָּזֶה "לֹא יַפְסִיק", כְּלוֹמַר לֹא יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁחָטָא, וְיַמְשִׁיךְ הָלְאָה בַּעֲבוֹדַת ה', מִפְּנֵי שֶׁכָּל מְגַמָּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הִיא לְהַטְמִין לוֹ מַלְכֹּדֶת, וְלָצּוּד אוֹתוֹ בְּרִשְׁתּוֹ.

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נֹחַ נַפְתָּלִי מִקֹאבְּרִין זַצַ"ל, מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת כַּאֲשֶׁר אִם אֲפִילּוּ יִפּוֹל הַנּוֹפֵל בְּעִנְיְנֵי פִּתּוּי הַיֵּצֶר, הָעִקָּר הוּא שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֻשְׁכָּב שָׁם, אֶלָּא יִתְחַזֵּק עַל עוֹמְדוֹ, וְיִלָּחֵם עִמּוֹ מֵחָדָשׁ.

בְּאוֹתוֹ מָעֳמָד הָיָה נוֹכָח רַבִּי מָרְדְּכַי הַזָּקֵן, אֲשֶׁר בְּנַעֲרוּתוֹ נִתְגַּדֵּל בַּכְּפָר. פָּנָה אֵלָיו הָרַב וְאָמַר לוֹ: אַתָּה גָּדַלְתָּ בַּכְּפָר, הַאִם רָכַבְתָּ עַל סוּס? עָנָה לוֹ וְאָמַר: כֵּן, רָכַבְתִּי לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

שָׁאַל הָרַב: הַאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ פַּעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁרָכַבְתָּ עַל הַסּוּס שֶׁנָּפַלְתָּ אָרְצָה? וַיַּעַן לוֹ: כַּמָּה פְּעָמִים קָרָה לִי שֶׁנָּפַלְתִּי.

שָׁאַל הָרַב: וּמַה עָשִׂיתָ? עָנָה וְאָמַר: קָפַצְתִּי עָלָיו בְּחִפָּזוֹן עוֹד הַפַּעַם וְרָכַבְתִּי.

אָמַר לוֹ הָרַב: כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדַת ה', כְּמוֹ שֶׁאִישׁ רוֹכֵב עַל הַסּוּס, כָּךְ צָרִיךְ שֶּׁיִּרְכַּב עַל הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלּוֹ, וְאַף אִם הַיֵּצֶר מַפִּילוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, יָקוּם תֵּכֶף וְיִרְכַּב עָלָיו עוֹד הַפַּעַם, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. וְהַכְּלָל הוּא - "אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם!!!"

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה