אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ב

פרק א'

משנה א

רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.

והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה

יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהָאָדָם מַקְדִּישׁ לָהֶן יוֹתֵר זְמַן וּמַחְשָׁבָה מִן הָאֲחֵרוֹת. הַדָּבָר עוֹמֵד בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּיַחַס הַפוּךְ לְשְׁכִיחוּתַּן. כְּכָל שְׁהַמִצְוָה נְדִירָה יוֹתֵר, כָּךְ הַהִתְלַהֲבוּת וְהַדִּקְדּוּק בְּכָל פְּרָטֵי הַמִצְוָה גְּבוֹהִים יוֹתֵר.

נַשְׁוֶוה לְמָשָׁל אֶת יַחַס הָאָדָם לְמִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע, אוֹ לְמִצְוַת שׁוֹפַר, אַרְבַּעַת הַמִּינִים, מַצָּה, אוֹ בִּרְכַּת הַחַמָּה, כֻּלָּן מִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָן, אַךְ הַהִתְלַהֲבוּת הַהַשְׁקָעָה וְהַדִּקְדּוּק בְּכָל הַפְּרָטִים, רַבִּים לְאֵין עָרֹךְ בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַמִתְקַיִימוֹת אַחַת לַשָּׁנָה.

אִם כֵּן, מִצְוֹות קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, עֲלוּלוֹת לְהֵחָשֵׁב כְּ"מִצְוָה קַלָּה" עֵקֶב שְׁכִיחוּתָּם, מִשּׁוּם הֱיוֹת הָאָדָם רָגִיל בָּהֶם. עַל כָּךְ הִזְהִיר הַתַּנָּא וְאָמַר, שֶּׁיָּשִׂים הָאָדָם לֵב וְיַשְׁגִּיחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה "קַלָּה" "כְּבַחֲמוּרָה", שֶׁיַּעֲבֹד עַל עַצְמוֹ לְהִתְחַדֵּשׁ וְלִשְׂמוֹחַ בְּמִצְוָה זוֹ, כְּאִלּוּ הִיא מִצְוָה נְדִירָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמִּצְווֹת נִתְּנוּ מֵאֵל אֶחָד וְאֵין הַבְדֵּל בֵּינֵיהֶם.

המצוה נמדדת לפי מה שמעריכים אותה

מְסֻפָּר עַל יְהוּדִי שֶׁהָיָה זָקוּק לִסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל עַל מְנָת לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי רַבּוֹ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה, בֵּרְכוֹ הָרַב וְאָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵיתֵךְ, וְהַצָּעָה עִסְקִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתֻּצַּע לְךָ, תְקַבְּלָה, כֵּיוָן שְׁבַעִיסְקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדְךָ, תִּשְׁרֶה בִּרְכַּת ה'.

שָׂמֵחַ וּמְעוֹדֵד חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁדִּבְרֵי רַבּוֹ יִתְקַיְּמוּ בִּמְלוֹאָם. בַּדֶּרֶךְ שָׁהָה בַּמָּלוֹן, וּפָגַשׁ שָׁם קְבוּצַת סוֹחֲרִים שֶׁיָּשְׁבוּ וְדָנוּ בְּעִסְקֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה אֶחָד מֵהֶם אֶת הַיְּהוּדִי מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, רָצָה לְהִתְבַּדֵּחַ מְעַט עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וְלָכֵן שְׁאָלוֹ הַאִם רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ עִסְקָה?

כֵּיוָן שֶּׁהַיְּהוּדִי זָכָר אֶת הוֹרָאַת רַבּוֹ, הֵשִׁיב מִיַּד בְּחִיּוּב. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: הַאִם תַּסְכִּים לִקְנוֹת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי בְּמַטְבֵּעַ אַחַת? עָנָה הַיְּהוּדִי: "כֵּן"! בִּתְמִימוּת וּלְלֹא הִסּוּס, הוֹצִיאוּ גִּלָּיוֹן, וְנִסְּחוּ שְׁטַר מְכִירָה כְּדָת וְכַדִּין, וְהֶעֱמִידוֹ שְׁנֵי עֵדִים, וּבְקִנְיָן קָנָה מֵהַסּוֹחֵר אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ.

כַּאֲשֶׁר שָׁב הַסּוֹחֵר לְבֵיתוֹ, סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמִּקְרֶה הַמְּבַדֵּחַ שֶּׁאֵרַע לוֹ בַּמָּלוֹן. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּרְצִינוּת: לֵךְ מִיַּד אֶל הַקּוֹנֶה, וּקְנֵה מִמֶּנּוּ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא בַּחֲזָרָה, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כֵּן, הֲרֵי דּוֹרֶשֶׁת מִמְּךָ גֵּט מִיַּד...

תְּחִלָּה חָשַׁב הַסּוֹחֵר שֶׁאַף הִיא מִתְלוֹצֶצֶת, אַךְ הִיא בְּשֵׁלָה אֵינֶנִּי מוּכָנָה בְּשׁוּם אוֹפַן לִחְיוֹת עִם אִישׁ שֶׁמָּכַר אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ. בְּלֵית בְּרֵירָה שָׁב הַסּוֹחֵר לַיְּהוּדִי, וּבִקְּשׁוֹ לִמְכּוֹר לוֹ בַּחֲזָרָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא.

הַיְּהוּדִי סֵרֵב בְּעַקְשָׁנוּת לְבַטֵּל אֶת הָעִסְקָה, וְאָמַר: עֵסֶק זֶה עֵסֶק, וְאֵינֶנִּי מַסְכִּים לְבַטְּלוֹ. הַסּוֹחֵר נִיסָה לְהַרְבּוֹת בִּמְחִיר הַשְּׁטָר, אַךְ לֹא עָזַר לוֹ דָּבָר.

נוֹתְרָה לַסּוֹחֵר רַק בְּרֵירָה אַחַת - לָלֶכֶת אֶל רַבּוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה, וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶּׁיַּשְׁפִּיעַ עַל תַּלְמִידוֹ, שֶּׁיַּסְכִּים לִמְכּוֹר לוֹ אֶת עוֹלָמוֹ בַּחֲזָרָה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלוֹם בֵּיתוֹ תָּלוּי בָּזֶה.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָרַב אֶת טְעָנוֹת הַצְּדָדִים, אָמַר הָרַב: צוֹדֵק תַּלְמִידִי, אֲבָל אוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו לִמְכּוֹר לְךָ בַּחֲזָרָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא רַק אִם תְשַׁלֵּם לוֹ עֲבוּרָהּ מְחִיר הָגוּן. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ אֶתֶּן.

אָמַר לוֹ הָרַב: הִנֵּה תַּלְמִידֵי צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ. אִם תְשַׁלֵּם לוֹ אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעִנְיַן זֶה, אֲצַוֶּה אוֹתוֹ לִמְכּוֹר לְךָ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ. הִסְכִּים הַסּוֹחֵר, וְנָתַן אֶת כָּל הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ, וְאָז נַעֲשָׂה קִנְיַן בֵּין הַצְּדָדִים, וְהַכֹּל שָׁב עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

לְאַחַר מִכֵּן, נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר לָרַב וּשְׁאָלוֹ: אָמְנָם עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִיוָה עָלַי הָרַב, אַךְ יֹאמַר לִי רַבֵּנוּ הֵיכָן הַצֶּדֶק? הֲרֵי אֶתְמוֹל שִׁלֵּם לִי הַיְּהוּדִי מַטְבֵּעַ אֶחָד עֲבוּר הַ''סְחוֹרָה", וּכְבָר הַיּוֹם עָלָה הַמְּחִיר בְּאַלְפֵי מַטְבְּעוֹת?

עָנָה לוֹ הָרַב: מְחִיר הַסְּחוֹרָה נִקְבָּע לְפִי עֶרְכָּהּ. אֶתְמוֹל זִלְזַלְתָּ בְּעֵרֶךְ חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא וְהֶעֶרַכְתָּ אוֹתוֹ בִּמְחִיר שֶׁל מַטְבֵּעַ אֶחָד, אִם כֵּן זֶה הָיָה שָׁוְיוֹ בֶּעֵנֶיךָ. אוּלָם תַּלְמִידִי שֶׁקָּנָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ תְּמוּרַת אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ, וְכָעֵת הוּא מַעֲרִיךְ וּמַחְשִׁיב אֶת הָעוֹלָם הַבָּא יוֹתֵר מֵאַלְפֵי מַטְבְּעוֹת, מִמֵּילָא עָלָה עֵרֶךְ הָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל מַה שְשִׁילְמְתַּ כְּדֵי לִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה, בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר שִׁלַּמְתָּ.

זֶה הַכְּלָל, כַּמָּה שֶׁנַּעֲרִיךְ יוֹתֵר אֶת הַמִצְוָה [וְלֹא מְשַׁנֶּה אֵיזוֹ מִצְוָה נַעֲשֶׂה], כָּךְ יַעֲלֶה הָעֵרֶךְ וְהַשָּׂכָר שֶׁל אוֹתָהּ מִצְוָה. אֲבָל אִם אָדָם מְאַבֵּד תְּפִלָּה בְּצִבּוּר בִּגְלַל רֵיוַח שֶׁל כַּמָּה שְׁקָלִים, אֲזַי מַרְאֶה הוּא שֶׁמִּצְוַת הַתְּפִלָּה שָׁוָה בְּעֵינָיו פָּחוֹת מִכַּמָּה שְׁקָלִים, וּלְפִי זֶה יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא בְּכָל הַמִּצְווֹת כֻלָּם.

הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה

לִפְעָמִים אָדָם נִצְרָךְ לְקַיֵּם מִצְוָה מְסוּיֵימֶת, אַךְ חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יְקַיֵּם אֶת אוֹתָהּ מִצְוָה, עָלוּל לְהִגָּרֵם לוֹ נֵזֶק כַּסְפִּי וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן נִמְנַע הוּא מִקִּיּוּם הַמִצְוָה. לְפִיכָךְ בָּא הַתַּנָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְסֵד שֶׁעָלוּל לְהִגָּרֵם לוֹ בִּגְלַל עֲשִׂיָית הַמִצְוָה, כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל בָּעוֹלָם הַבָּא וְלִפְעָמִים גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא עֲבוּר אוֹתָהּ מִצְוָה.

סִפֵּר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, מַעֲשֵׂה בְּאִשָּׁה אַחַת, שֶׁהָיָה לָהּ תַּנּוּר בְּחָצֵרָה שֶׁהָיְתָה אוֹפָה בּוֹ כָּל יוֹם פַּת עֲבוּרָהּ וַעֲבוּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. יוֹם אֶחָד קָרָה שֶׁאַחַר אֲפִיָיתָה, בָּא עָנִי בִּבְכִיָּה, וְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל. הוֹצִיאָהּ הָאִשָּׁה כִּכַּר לֶחֶם וְנָתְנָה לוֹ. וְהִנֵּה מִיַּד לְאַחַר מִכֵּן בָּא עָנִי אַחֵר וְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ מַה לֶאֱכוֹל. הוֹצִיאָהּ הָאִשָּׁה כִּכַּר נוֹסַף וְנָתְנָה לוֹ, וְהֶחְיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ.

בִּרְאוֹת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהּ בְּבֵיתָהּ מַה לֶאֱכוֹל, לָקְחָה אֶת שַׂק הַחִטִּים עַל כְּתֵפָהּ, וְהָלְכָה אֶל תַּחֲנַת הַקֶּמַח שֶׁהָיְתָה עַל יָד שְׂפַת הַיָּם, כְּדֵי לִטְחוֹן שָׁם אֶת הַחִטִּים. בְּעוֹבְרָה לְיַד שְׂפַת הַיָּם, פִּתְאוֹם בָּאָה רוּחַ חֲזָקָה וְהֵעִיפָה אֶת הַשַּׂק אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וְלֹא נִשְׁאַר לָהּ מַה לֶאֱכוֹל.

בַּצַּר לָהּ הָלְכָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְסִפְּרָה אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה לִפְנֵי הָרַב. אָמַר לָהּ הָרַב: חַכִּי בִּתִּי עַד שֶׁאֶתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר. וְהִנֵּה, תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, בָּאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבְיָדָם אַרְנַק מַלֵּא זְהוּבִים וּרְצוֹנָם לִתְרֹם אֶת הַכֹּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְסִפְּרוּ שֶׁבִּהְיוֹתָם בָּאֳנִיָּה בְּלֶב יָם, פִּתְאוֹם נִתְקְלָה הָאֳנִיָּה בְּסֶלַע קָשֶׁה, וְנַעֲשָׂה בָּהּ חוֹר, וְהִתְחִיל לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ מַיִם, וְהָיָה חֲשַׁשׁ שֶׁעִם הֶמְשֵׁךְ זְרִימַת הַמַּיִם לְתוֹכָהּ, תִּטְבַּע הָאֳנִיָּה וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בְּתוֹךְ הַיָּם.

מִיַּד עָמָדוּ וְנָדְרוּ נֶדֶר גָּדוֹל לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֵס, וְיַצִּילֵם שֶׁלֹּא יִטְבְּעוּ בַּיָּם, יַקְדִּישׁוּ אֶת הָאַרְנָק הַזֶּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְהִנֵּה מִיַּד כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לְדַבֵּר אֶת דִּבְרֵיהֶם, שָׁמְעוּ קוֹל חֲבָטָה סָמוּךְ לַנֶּקֶב שֶׁל הָאֳנִיָּה, וּמִיַּד הִפְסִיקוּ הַמַּיִם לִזְרֹם לְתוֹכָהּ, וְאַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם לְחוֹף מִבְטַחִים, וְלָכֵן בָּאוּ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְשַׁלֵּם אֶת נִדְרָם אֲשֶׁר נָדְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אָמַר לָהֶם הָרַב: לְכוּ לִרְאוֹת מַה סָתַם אֶת הַחוֹר שֶׁל הַסְּפִינָה. נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים לְתוֹךְ הָאֳנִיָּה, וּמָצְאוּ שַׂק מַלֵּא חִטִּים שֶׁסָּגַר אֶת הַחוֹר שֶׁל הָאֳנִיָּה, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

שָׁאַל הָרַב אֶת הָאִשָּׁה, הַאִם הַשַּׂק הַזֹּאת שֶׁלָּךְ? כֵּן, הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה. אָמַר לָהּ הָרַב: עַתָּה רְאִי נָא אֵיזֶה זְכוּת זִכּוּ אוֹתָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֶחֱיֵית נֶפֶשׁ הָעֲנִיִּים בַּלֶּחֶם שֶּׁנָּתַתְּ לָהֶם, עַתָּה זָכִית עוֹד לְהַצָּלַת כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, שֶׁהָרוּחַ הֵעִיפָה אֶת הַשַּׂק לַיָּם, וְהַשַּׂק סָגַר אֶת הַחוֹר שֶׁנִּקֵּב אֶת הָאֳנִיָּה, וְאָז חָדְלוּ הַמַּיִם לִזְרֹם לָאֳנִיָּה. אַשְׁרַיִךְ וְטוֹב לָךְ.

מִסִּפּוּר זֶה נִלְמַד, שֶׁאַף אִם פְּעָמִים רַבּוֹת נִרְאָה לָאָדָם שֶׁנִּגְרַם לוֹ נֵזֶק אוֹ הֶפְסֵק כָּל שֶׁהוּא כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶּׁקִּיֵּם מִצְוָה מֶסוּיֶימֶת, אֵין לוֹ לַחְשֹׁב כָּךְ, אֶלָּא יָדַע שֶׁשְּׂכַר הַמִצְוָה עָתִיד לַחְזֹר אֵלָיו בְּקָרוֹב, וּלְפַצּוֹת אוֹתוֹ עַל הַהֶפְסֵד שֶׁנִּגְרַם לוֹ.

סִפֵּר מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף עַל הָאָדוֹן הַיָּקָר מַר רַבֵּנוּ פּוֹלִיטִי ז''ל [שֶׁהָיָה גַּבַּאי יְשִׁיבַת פּוֹרָת יוֹסֵף], שֶׁבְּעוֹדוֹ בְּטוּרְקִיָּה, וְהָיָה לוֹ שָׁם בֵּית חֲרֹשֶׁת לִבְגָדִים. נִכְנַס אֵלָיו קָצִין גָּבוֹהַּ מֵהַצָּבָא הַטּוּרְקִי, שֶׁהָיָה אַחֲרַאי לְמַלְבּוּשֵׁי וּבִגְדֵי הַצָּבָא, וְרָצָה לִרְכוּשׁ מִמֶּנּוּ עַשְׂרוֹת אֲלָפִים חֲלִיפוֹת לַצָּבָא.

הַשָּׁעָה הָיְתָה קָרוֹב לִזְמַן תְּפִילַת מִנְחָה, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַמֶּקַח הַזֶּה לְעוֹד חֲצִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל וְלַחֲזֹר. סֵרֵב הַקָּצִין לְבַקָּשָׁתוֹ, וְלֹא רָצָה לְהַמְתִּין, וּמִיַּד הָלַךְ וְקָנָהּ מֵאִישׁ אַחֵר שֶׁהָיָה גַּם לוֹ בֵּית חֲרֹשֶׁת לִבְגָדִים.

לְאַחַר שֶׁחָזַר מַר פּוֹלִיטִי מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, חִשֵּׁב וּמָצָא שֶּׁהִפְסִיד שְׁלֹשִׁים אֶלֶף זְהוּבִים, מִבִּטּוּל הָעִסְקָא הַזֹּאת, בִּשְׁבִיל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהָיָה שָׂמֵחַ וְנוֹתֵן תּוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, לַמְרוֹת הֶפְסֵד הַמָּמוֹן.

לֹא עָבַר זְמַן רַב, וְנוֹכַח הַקָּצִין שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁקָּנָה אֵצֶל הָאִישׁ הָאַחֵר לֹא הָיְתָה רְאוּיָה בִּשְׁבִיל הַצָּבָא, וְחָזַר בַּחֲזָרָה לְמַר פּוֹלִיטִי, וְקָנָהּ מִמֶּנּוּ אֶת הַחֲלִיפוֹת לַצָּבָא, וְהִרְוִיחַ כִּפְלַיִם מִן הַרֵיוַח הָרִאשׁוֹן.

שכר עברה כנגד הפסדה

כָּאן מְלַמְּדֵנוּ הַתַּנָּא, שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם כִּבְיָכוֹל נֶהֱנָה מַעֲשִׂיִּית עֲבֵרָה, אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן עָתִיד לְהַפְסִיד מִכָּךְ רַבּוֹת, וְלֹא מִשְׁתַּלֶּמֶת לוֹ הַהֲנָאָה הָרִגְעִית מֵהָעֲבֵרָה שֶׁחָלְפָה וְהָלְכָה וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר טוֹב, אֶלָּא רַק זִכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים.

הֶחָכָם יוֹדֵעַ לָקַחְתָּ מִצְווֹת בְּעוֹדוֹ חָי כָּאן בָּעוֹלָם הַחוֹלֵף, וְלֹא מְבַזְבֵּז אֶת זְמַנּוֹ בִּשְׁבִיל הַנָּאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלְפוֹת כְּהֶרֶף עַיִן.

וְהִמְשִׁילוּ מָשָׁל: אָדָם אֶחָד הָיָה הוֹלֵךְ בַּיַּעַר, וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל צְעָקָה הַקּוֹרֵא לְעֶזְרָה, הִתְקָרֵב הָאִישׁ לִרְאוֹת מֵהֵיכָן בּוֹקֵעַ קוֹל הַצְּעָקוֹת, וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא עֲגָלָה מְהֻדֶּרֶת שׁוֹקַעַת בַּנָּהָר וְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נִמְצָא בְּתוֹכָהּ קוֹרֵא לְעֶזְרָה. מִהֵר הָאִישׁ וְחִילֵץ אֶת אוֹתוֹ אָדָם מֵהָעֲגָלָה וְהִצִּילוּ מִמָּוֶת לְחַיִּים. וְהִנֵּה לְתַדְהֵמָתוֹ מִתְבָּרֵר שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוּא לֹא פָּחוֹת מֵאָשֵׁר הַמֶּלֶךְ שֶׁל מְדִינָתוֹ. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁנִּצַּל עַל יָדוֹ מִמָּוֶת, וְלָכֵן אָמַר לוֹ שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ לְהַעֲנִיקוֹ לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה... מָחָר תָּבוֹא לְאַרְמוֹנִי וְתִכָּנֵס מְהַבֹקֶר עַד הָעֶרֶב לְחֶדֶר הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי, וְתִקַּח מִשָּׁם כָּל מַה שֶׁתַּחְפֹּץ...

שָׁמַע זֹאת הָאִישׁ וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְיַיצֵב הָאִישׁ בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן וְקִבֵּל רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לָאַרְמוֹן. וְהִנֵּה לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ לְחֶדֶר הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, הֵכִינוּ לִכְבוֹדוֹ מַאֲכָלִים טוֹבִים וּמַשְׁקָאוֹת חַרִיפִים וּכְלֵי זֶמֶר וְזַמָּרִים מְעֻלִּים וְעוֹד כָּל מִינֵי הַפְתָּעוֹת. אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה רָעֵב וְצָמֵא אָמַר לְעַצְמוֹ הֲרֵי יֵשׁ לִי זְמַן רַב עַד הָעֶרֶב, וּמַה אֲנִי צָרִיךְ לְמַהֵר כָּל כָּךְ, אוּכַל קְצָת אֶשְׁתֶּה קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ לֶאֱסוֹף הַרְבֵּה אוֹצָרוֹת יִקְרוֹת עֵרֶךְ. וְאָכֵן אָכַל וְשָׁתָה וְלָגַם עוֹד כּוֹסִית וְעוֹד מַשְׁקֶה חָרִיף אַחֵר, וְגַם שָׁמַע קְצָת שִׁירִים יָפִים וּלְאַחַר שֶׁהִתְעֲיֵיף אָמַר: אָנוּחַ קְצָת כְּדֵי שֶׁאֶאֱגוֹר כֹּחַ לֶאֱסוֹף אוֹצָרוֹת. וְכָךְ נִרְדַּם אוֹתוֹ הָאִישׁ...

וְהִנֵּה לִקְרַאת הָעֶרֶב נִגְּשׁוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהֶעִירוּהוּ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: "תָּם זְמַנְּךָ, וְעָלֶיךָ לַעֲזֹב מִיַּד אֶת הָאַרְמוֹן". וְאוֹתוֹ הָאִישׁ יָצָא אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ לְלֹא שׁוּם אוֹצַר מֵאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ...

הָבָה נִתְבּוֹנֵן כַּמָּה טִפֵּשׁ הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ, וַהֲרֵי אִם הָיָה מִתְאַפֵּק עַד הָעֶרֶב, וּמוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִכֹּל אוֹתָם תַּפְנוּקִים שֶׁהוּכְנוּ בַּעֲבוּרוֹ, הָרֵי הוּא הָיָה הָאָדָם הַמְאוּשַׁר בְּיוֹתֵר בְּמֶשֶׁךְ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַנָּאוֹת שֶׁל רֶגַע, איבד אֶת כֹּל אושר חַיָּיו...

כָּךְ גַם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אָדָם שֶׁרוֹב יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו מְבַלֶּה בְּהַנָּאוֹת וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג לֶאֱסוֹף אוֹצָרוֹת רוּחָנִיּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, אֲזַי כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם, יִשָּׁאֵר לְלֹא שׁוּם אוֹצָר, וְאָז יִבְכֶּה רַבּוֹת עַל מָר גּוֹרָלוֹ וְעַל הֶפְסֵדוֹ הַגָּדוֹל. וְזֶה מָה שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵהֶבְלִי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְשֶׁיָּבוֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִרְאֶה אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶּׁהִפְסִיד, יִבְכֶּה רַבּוֹת עַל בִּזְבּוּז זְמַנּוֹ הַיָּקָר מִפָּז.

וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:

דע מה למעלה ממך

יֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם, שֶׁמִתְבַּיִישִׁים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֲסוּרִים לְיַד אֲנָשִׁים, אֲבָל בַּסֵּתֶר עוֹשִׂים הֵם כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, וְאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים בְּכָךְ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה וּמַבִּיט עֲלֵיהֶם. וּכְבָר אָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא".

וְעַל כְּגוֹן זֶה מָּצִינוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (דַּף עט:): שָׁאָלוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶת רַבָּם, מִפְּנֵי מַה הֶחְמִירָה תּוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִבַּגַּזְלָן [שֶׁכַּאֲשֶׁר גַּנָּב נִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ, מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, וְלִפְעָמִים פִּי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאִלּוּ הַגַּזְלָן מְשַׁלֵּם רַק אֶת הַקֶּרֶן].

אָמַר לָהֶם: הַגַּזְלָן הִשְׁוָוה אֶת כְּבוֹד הָעֶבֶד לִכְבוֹד הָאָדוֹן, כְּלוֹמַר, הַגַּזְלָן אֵינוֹ יָרֵא מִבְּנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הַגַּזְלָן חוֹמֵס וְלוֹקֵחַ מָמוֹן בְּגָלוּי וּלְעֵין כָּל.

וְאִלּוּ הַגַּנָּב לֹא הִשְׁוָוה כְּבוֹד הָעֶבֶד לִכְבוֹד הָאָדוֹן, אֶלָּא מְפַחֵד הוּא מִפְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מֵאָשֵׁר מְפַחֵד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן בָּא לִגְנֹב בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶּׁאֵין בְּנֵי אָדָם רוֹאִים אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִכָּךְ שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם רוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו, וְעָתִיד לְהַעֲנִישׁוֹ עַל כָּךְ.

כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁתָּמִיד חוֹשְׁשִׁים "מַה יַגִּידוּ עָלַי", "מַה חוֹשְׁבִים עָלַי", "אֵיךְ יִסְתַּכְּלוּ עָלַי", אֲבָל לֹא מִתְבּוֹנְנִים "מַה חוֹשֵׁב עָלַי בּוֹרֵא עוֹלָם, "מַה יֹאמַר עָלַי בּוֹרֵא עוֹלָם", "אֵיךְ מִסְתַּכֵּל עָלַי בּוֹרֵא עוֹלָם".

וּמְסַפְּרִים עַל רַבִּי מָרְדְּכַי דֹּב וַיִיסְמַנְדֵל זַצַ"ל, אֲשֶׁר עָבַר אֶת הַשּׁוֹאָה, וְזָכָה לְהַצִּיל אַלְפֵי יְהוּדִים מִמָוֶות. פַּעַם הוּא הָיָה מְאוּשְׁפַּז בְּבֵית חוֹלִים עֵקֶב הֶתְּקֶף לֵב, לְפֶתַע תּוֹךְ כְּדֵי שְׁכִיבָתוֹ בַּמִּטָּה בְּחֻלְשָׁה עֲצוּמָה, הוּא חָשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת.

וְהִנֵּה הוּא הִבְחִין שֶׁפָּנָיו מְסֻבִּים אֶל הַקִּיר, וְנִזְכַּר שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (כְּתוּבוֹת קג:) שְׁמִי שֶׁמֵּת וּפָנֶיךָ כְּלַפֵּי הָעָם, סִימָן יָפֶה לוֹ. וְאִם פָּנָיו כְּלַפֵּי הַקִּיר, סִימָן רַע לוֹ.

וְאָז הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: מַה יִהְיֶה, מַה יַחְשְׁבוּ עָלַי הָאֲנָשִׁים שֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֲנִי מֵת וּפָנַי אֶל הַקִּיר. הוּא אֲזָר אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו, וְנִסָּה לְהִסְתּוֹבֵב לְצַד הַשֵּׁנִי. אַךְ מִיַּד עָלְתָה בּוֹ מַחֲשָׁבָה: אֵין לְךָ מַה לַעֲשׂוֹת בְּרֵגַעֵיךָ הָאַחֲרוֹנִים חוּץ מִלִדְאוֹג מַה יֹאמְרוּ עָלֶיךָ אַחֲרֵי מוֹתְךָ?!

בְּסֶפֶר נֶפֶשׁ חַיָּה לְגָאוֹן רַבִּי רְפָאֵל צַבְאָן, כָּתַב לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר כִּבְגָלוּי", כְּלוֹמַר, לִפְעָמִים אָדָם מִתְנַהֵג כִּיהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם וּמְדַקְדֵּק בַּמִּצְווֹת, אַךְ כָּל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁהוּא לְיַד אֲנָשִׁים, אֲבָל בְּבֵיתוֹ וּבְחוֹמוֹתָיו, מַרְשֶׁה הוּא לְעַצְמוֹ לְזַלְזֵל בְּכַמָּה דְּבָרִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

וְלִפְעָמִים יֶשְׁנָם שֶׁעוֹשִׂים לְהֵפֶךְ. כְּשֶׁהֵם נִמְצָאִים לְיַד אֲנָשִׁים, מִתְבַּיִישִׁים הֵם לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם דָּתִיִּים וּמְקָיִימִים מִצְווֹת. אֲבָל בְּבוֹאָם לְבֵיתָם, נֶהֱפָכִים הֵם לַאֲנָשִׁים הַמְּדַקְדְּקִים בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה.

וְעַל זֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּאוֹמְרָה - תִּהְיֶה בָּרוּךְ בְּבוֹאֲךָ וּבָרוּךְ בְּצֵאתְךָ, כְּלוֹמַר, גַּם בְּבוֹאֲךָ בְּבֵיתְךָ, וְגַם בְּצֵאתְךָ מִחוּץ לְבֵיתֶךָ, תִּהְיֶה בַּדֶּרֶךְ הַמְבֹרֶכֶת, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

איזה פרצוף יהיה לנו בשמים

סִפֵּר הָרַב שְׁלֹמֹה לְוִינְשְׁטֵין שְׁלִיטָ"א: פַּעַם כְּשֶׁהָיִיתִי אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטֵינְמַן שְׁלִיטָ"א, דִּבֵּר אִתִּי מוּסַר, וְסִפֵּר לִי שֶׁפְּלוֹנִי בָּעַל עֵסֶק, גִּילָה שֶׁגָּנְבוּ לוֹ צִיּוּד. הוּא חֲשָׁד בְּאֶחָד מִפּוֹעֲלָיו, אֲבָל הֶחָשׁוּד הִכְחִישׁ. מַה עָשָׂה? שָׂם מַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת, וְכָל עֶרֶב לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ הַבָּיְתָה, הִפְעִיל אֶת הַמַּצְלֵמָה.

לְאַחַר תְּקוּפָה הָיְתָה שׁוּב גְּנֵבָה, אַךְ הַפַּעַם הָיָה הָעִנְיָן מְצֻלָּם, וְאָכֵן הַפּוֹעֵל הֶחָשׁוּד נִרְאָה הֵיטֵב בְּסֶרֶט הַצִּלּוּם. כְּשֶׁקָּרָא לַפּוֹעֵל וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַסֶּרֶט, הִתְעַלֵּף הַפּוֹעֵל מֵרֹב בּוּשָׁה...

אָמַר לוֹ הָרַב שְׁטֵינְמַן: וְכַמָּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לְהִתְעַלֵּף כְּשֶׁיַּרְאוּ לָנוּ אֶת מַעֲשֵׂינוּ בָּעוֹלָם הָאֱמֶת? וְשָׁם מַּרְאִים גַּם אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת...

וְאָז נָתַן לִי יָד וְאָמַר לִי בִּבְכִי: אַתָּה עוֹד אָדָם צָעִיר. אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִגְדֹּל בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲבָל אֲנִי, אֲנִי כְּבָר זָקֵן, עוֹד מְעַט אֶצְטָרֵךְ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן... אֵיזֶה פַּרְצוּף יִהְיֶה לִי שָׁם...

מהשמים רואים

מְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי זוּנְדְל מסלאנט, שֶׁנָּסַע פַּעַם בָּעֲגָלָה, וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵהָעִיר, עָבְרוּ דֶּרֶךְ שָׂדוֹת שֶׁהָיוּ בָּהֶן חֲבִילוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְקַשׁ הַשַׁיָיכִים לְבַעֲלֵי הַשָּׂדוֹת.

עָצַר הָעֶגְלוֹן אֶת הָעֲגָלָה, וְהִבִּיט יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וּכְשֶׁרָאָה שֶּׁאֵין אִישׁ, יָרַד מִן הָעֲגָלָה ונִגַּשׁ לָקַחַת מִן הַחֲבִילוֹת, בִּשְׁבִיל לְהַאֲכִיל אֶת הַסּוּסִים שֶׁלּוֹ.

רבִּי זוּנְדְל הִבְחִין בַּדָּבָר, וְהִתְחִיל צוֹוֵחַ לְעֶבְרוֹ: רוֹאִים! רוֹאִים!!! נִבְהַל הָעֶגְלוֹן, וּמִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַחֲבִילוֹת מִיָּדוֹ, וְרָץ אֶל הָעֲגָלָה, וְנָס מִן הַמָּקוֹם.

לְאַחַר נְסִיעָה קְצָרָה, נוֹכָח הָעֶגְלוֹן כִּי אֵין אִישׁ, וּפָנָה אֶל רַבִּי זוּנְדְל: רַבִּי! הַאִם מֻתָּר לְשַׁקֵּר, הֲלֹא אֵין אִישׁ. הִפְנָה רַבִּי זוּנְדְל אֶת אֶצְבָּעוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָמַר לוֹ, בְּנִי, שָׁם לְמַעְלָה רוֹאִים...

פּוֹעֵל הָעוֹבֵד בַּמִּפְעָל, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵצֶל הַמְּנַהֵל נִמְצֵאת מַצְלֵמַת וִידְאוֹ בְּמַעְגַּל סָגוּר, שֶׁמַּעֲבִירָה לְמַרְאֶה עֵינָיו אֶת כָּל מַה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בַּמִּפְעָל, אֵין סָפֵק כִּי יֵשׁ לַפּוֹעֵל תְּחוּשָׁה מַתְמֶדֶת שֶׁהִנּוֹ חָשׂוּף לְעַיִן בִּיקֹרְתִית. מִישֶׁהוּ "מִלְמַעְלָה" רוֹאֶה אוֹתוֹ כָּל הַזְּמַן.

כָּךְ הַמִצְוָה שֶׁל יִרְאַת ה', מחיבת אוֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, קוֹנִים וּמוֹכְרִים, לוֹמְדִים וּמְשׂוֹחֲחִים, אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲפוּפִים תְּחוּשָׁה שֶׁעַיִן מִלְמַעְלָה רוֹאָה אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ.

וּמְסַפְּרִים עַל בָּעַל הַתַּנְיָא, שֶׁפַּעַם שָׁאַל אֶת בְּנוֹ: "מַה אַתָּה רוֹאֶה שָׁם?"

עָנָה לוֹ הַבֵּן: "תִּקְרָה!". תָּמַהּ בָּעַל הַתַּנְיָא וְאָמַר: "וְכִי אֵינְךָ רוֹאֶה אֱלֹקוּת?"

כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר עֲבֵרָה, הַמַּשְׁמָעוּת הִיא, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּכַוָונַה לְעֵינֵי ה'. אִם כֵּן, דַּמְיֵין לְךָ עַיִן גְּדוֹלָה הַמִּסְתַּכֶּלֶת עָלֶיךָ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר "לָשׁוֹן הָרַע", הַמַּשְׁמָעוּת הִיא, שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר לְתוֹךְ אוֹזְנֵי ה'. דַּמְיֵין שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר לְאֹזֶן גְּדוֹלָה שֶׁנִּמְצֵאת לְיָדְךָ, כֵּיצַד הָיִיתָ מְדַבֵּר?

וּכְשֶׁאַתָּה עוֹבֵר עֲבֵרָה, חֲשֹׁב לְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפָרֵט אֶת הָעֲבֵרָה בְּרַמְקוֹל לְעֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. עַכְשָׁו אוּלַי תַּחְשֹׁב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁתַּעֲבֹר עֲבֵרָה...

וכל מעשיך בספר נכתבים

מְסַפְּרִים עַל הָרַב אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, שֶׁנָּהַג לוֹמַר לְבַחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה: כֻּלְּכֶם כּוֹתְבִים סְפָרִים, אֶת הַכְּרִיכָה הָרִאשׁוֹנָה כְּתָבְתָם בְּיוֹם הַלֵּידָה, וְאֶת הַכְּרִיכָה הָאַחֲרוֹנָה תִּכְתְּבוּ בְּיוֹם הַמָוֶות, וְכָל דַּף וְדַף מֵהַסֵּפֶר הוּא כְּנֶגֶד כָּל יוֹם מֵימֵי חַיֵּיכֶם.

וְעַל כֵּן, אִם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתֶּם כְּבָר כּוֹתְבִים סְפָרִים, לְכֹל הַפָּחוֹת תִּכְתְּבוּ סְפָרִים טוֹבִים וְיָפִים...

משנה ב

רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיְּעָתַן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:

תורה עם דרך ארץ משכחת עון.

נִרְאָה לְבָאֵר, שֶּׁהַתַּנָּא בָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר הָאָדָם: "אֲנִי נוֹלַדְתִּי עִם תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וּנְטִיּוֹת לַעֲשׂוֹת עֲווֹנוֹת, וּמַה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם בָּרָא אוֹתִי עִם תְּכוּנוֹת אֵלּוּ".

עַל זֶה בָּא הַתַּנָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁגַּם לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּעָיוֹת כָּאֵלוּ וְכַדּוֹמֶה, יֶשְׁנוֹ פִּתַרוֹן לְכָךְ, וְהוּא - שֶׁיִּתְיַגַּע בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְלִמּוּד הַמּוּסָר [שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ אֶרֶץ], וְעַל יְדֵי כָּךְ שֶׁיִּתְיַגַּע בִּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, יוּכַל לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת הָעֲווֹנוֹת וְהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַמְפַעֲפֶעוֹת בְּקִּרְבּוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ מַעֲשֵׂה בְּסֵפֶר "תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (סוֹף מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין), שֶׁכַּאֲשֶׁר הוֹצִיא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, וְיִתְמְהוּ מְאֹד עַל זֶה הָאִישׁ מֹשֶׁה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשָׂה כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת הָאֵלּוּ, וְלָכֵן הִתְעוֹרֵר מֶלֶךְ עֲרָבִי אֶחָד, לִשְׁלֹחַ צַיָּר מֻבְחָר לְצַיֵר אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּלְהָבִיאָהּ אֵלָיו.

הָלַךְ הַצַּיָּר וְצִיֵּר אֶת תְּמוּנָתוֹ, וֶהֱבִיאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָסַף הַמֶּלֶךְ אֶת חֲכָמָיו, וְאָמַר לָהֶם שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עַל הַתְּמוּנָה, וְיֹאמְרוּ לוֹ מַה הֵם תְּכוּנוֹתָיו וְטִבְעוֹ שֶׁל הָאִישׁ מֹשֶׁה, עַל פִּי חָכְמַת הַפַּרְצוּף אֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים.

כְּשֶׁהִסְתַּכְּלוּ הַחֲכָמִים עַל הַתְּמוּנָה אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: אִם נִשְׁפֹּט עַל פִּי צִיּוּר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה, נֹאמַר לַאֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ כִּי אִישׁ זֶה הוּא רַע מַעֲלָלִים, וּבַעַל גַּאֲוָה וְחוֹמֵד מָמוֹן, וְיֵשׁ לוֹ חֶסְרוֹנוֹת רַבּוֹת מְאֹד.

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַיֹּאמַר: מַזֶּה! הַאִם אַתֶּם מִתְעַלְּלִים בִּי?! וַהֲרֵי בְּכָל הָעוֹלָם יָצָא שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ, שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל עַד מְאֹד, וְכָעֵת אַתֶּם אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא אִישׁ רַע מַעֲלָלִים וְכוּ'.

הַצַּיָּר וְהַחֲכָמִים נֶחְרְדוּ מְאֹד, וְכָל אֶחָד הֵחֵל לְהַאֲשִׁים אֶת הַשֵּׁנִי, הַצַּיָּר אָמַר: אֲנִי צִיָרְתִיו כַּהֹגֶן, וְהַחֲכָמִים שָׁגוּ בִּידִיעָתָם. וְהַחֲכָמִים אָמְרוּ, שֶׁהַצַּיָּר לֹא צִיֵּר אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כַּהֹגֶן. וּמֵאַחַר שֶׁהַמֶּלֶךְ נִכְסָף לָדַעַת מִי מִשְּׁנֵיהֶם צוֹדֵק, נָסַע בְּעַצְמוֹ לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

וְהִנֵּה בְּבוֹאוֹ, רָאָה אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵרָחוֹק, וַיְמַהֵר וַיִּקַּח אֶת הַצִּיּוּר וְהִבִּיט בּוֹ, וְרָאָה שֶׁהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ דְּמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַצַּיָּר קָלַע בְּדִיּוּק אֶל הַמַּטָּרָה.

מִיַּד הָלַךְ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַיִּכְרַע וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָה לוֹ עִם הַצַּיָּר וַחֲכָמָיו, וְכָעֵת רוֹאֶה הוּא שֶׁחֲכָמָיו בָּגְדוּ בּוֹ, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם חָכְמָה, וּבְחִנָּם אוֹכְלִים הֵם עַל שֻׁלְחָנוֹ.

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: לֹא כֵּן! גַּם הַצַּיָּר וְגַם חֲכָמֶיךָ נִפְלָאִים הֵם בִּידִיעָתָם וְחָכְמָתָם. אוּלָם דַּע לְךָ, לֹא אֵבוֹשׁ לוֹמַר לְךָ, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת אֲשֶׁר אָמְרוּ עָלַי חֲכָמֶיךָ, כוּלָּם קְשׁוּרִים בִּי בַּטֶּבַע, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בִּי עוֹד דְּבָרִים גְּרוּעִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָמְרוּ, אוּלָם אֲנִי בְּכֹחַ אַמִּיץ הִתְחַזַּקְתִּי וְרַדִיתִי וְכָבַשְׁתִּי אוֹתָם, עַד אֲשֶׁר קָנִיתִי לִי אֶת הִפּוּכָם לְטֶבַע שֵׁנִי, וּבַעֲבוּר זֶה הִתְכַּבָּדֶתִי בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּבָאָרֶץ מִתַּחַת.

רוֹאִים אָנוּ מַעֲשֵׂה זֶה, שֶׁגַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, הָיוּ בּוֹ תְּכוּנוֹת רָעוֹת וּמֶגוּנוּת וְהָיָה מִטִּבְעוֹ רַע מַעֲלָלִים, וּבַעַל גַּאֲוָה וְחוֹמֵד מָמוֹן וְכַדּוֹמֶה, וְאַף עַל פִּי כֵּן עָבַד עַל עַצְמוֹ עֲבוֹדָה תְּמִידִית קָשָׁה וַחֲזָקָה, עַד אֲשֶׁר זָכָה לִהְיוֹת עָנָו יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְלֹא קָם כְּמֹשֶׁה.

וְעַל כֵּן חוֹבָה עַל כָּל אָדָם מֵאִתָּנוּ לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה, וְלִלְמֹד מוּסַר מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְתַקֵּן אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת מִדּוֹתֵינוּ כְּרָאוּי.

תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון

נִרְאָה לְפָרֵשׁ, שֶׁאָדָם הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, אֵין זֶה מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מֵהַחֵטְא וּמֵהֶעָווֹן, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ תִּהְיֶה כְּמוֹ מְלָאכָה, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמִקְצוֹעַ מסויים, מִתְיַגֵּעַ בּוֹ וּמַקְדִּישׁ אֶת רוֹב זְמַנּוֹ כְּדֵי לְּהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד, וְתָמִיד שׁוֹאֵף לַעֲלוֹת בְּדַרְגּוֹת בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר תָּמִיד בְּאוֹתוֹ מָעֳמָד שֶׁבּוֹ הִתְחִיל.

כָּךְ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹל וְלִשְׁאֹף לִגְדוֹלוֹת, וְלֹא לְהִסְתַּפֵּק בְּלִמּוּד מוּעָט, אֶלָּא יַחְשֹׁב שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה הוּא כְּמוֹ מְלָאכָה, וּכְמוֹ שֶׁבִּמְלָאכָה אֵין מְבַטְּלִים אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר, וְאֵין מַפְסִיקִים אֶת הָעֲבוֹדָה בִּגְלַל סִבּוֹת שֶׁאֵינָם הֶכְרֵחִיּוֹת, כָּךְ גַּם יֵשׁ לְנַצֵּל כָּל רֶגַע פָּנוּי כְּדֵי לְהַרְוִיחַ עוֹד מִילָה שֶׁל תּוֹרָה, וְעוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה, וְלַעֲלוֹת לְאַט לְאַט בְּמַעֲלוֹת הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִנָּצֵל מֵהֶעָווֹן.

וּמְסַפְּרִים עַל הָרַב מִפּוֹנְיבִזְ' זַצַ"ל, שֶׁפַּעַם שָׂכָר פּוֹעֲלִים יְהוּדִים כְּדֵי לָצֶקֶת אֶת הַגָּג לַיְּשִׁיבָה, וּמֵאַחַר וְהַמֶּלֶט לֹא הִגִּיעַ, אָמַר לָהֶם הָרַב, שֶׁבִּמְקוֹם לַעֲסֹק בָּעֲבוֹדוֹת הַבְּנִיָּה, מַצִּיעַ הוּא לָהֶם לְהִכָּנֵס לְאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּאֵזוֹר, וּלְזַמֵּר שָׁם תְּהִלִּים, וְהוּא יְשַׁלֵּם לָהֶם עַל שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת עֲבוֹדָה כְּפִי שֶׁהָיָה מְשַׁלֵּם אִם הָיוּ עוֹבְדִים בִּבְנִיָּה.

שָׂמְחוּ הַפּוֹעֲלִים עַל הַהֲצָעָה, וְאָמְרוּ: לָמָּה לֹא, נֵשֵׁב מִסְפַּר שָׁעוֹת וְנֹאמַר תְּהִלִּים. לְאַחַר רֶבַע שָׁעָה, בָּאוּ הַפּוֹעֲלִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים יוֹתֵר, מְוַתְּרִים אָנוּ עַל הַמַּשְׂכֹּרֶת וְעַל הַלִּמּוּד...

לַעֲבוֹד קָשֶׁה בַּבִּנְיָן בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת, הֵם מְסֻגָּלִים. וְאִלּוּ לָשֶׁבֶת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֻּצָּל וְלוֹמַר תְּהִלִּים, הֵם אֵינָם מְסֻגָּלִים, מִפְּנֵי שֶׁהַלִּמּוּד אֶצְלָם אֵינוֹ כְּמוֹ הַמְּלָאכָה, וְלָכֵן הֵם עֲצֵלִים בְּלִמּוּדָם.

מדוע הרבה לנו ה' יתברך תורה ומצוות

בְּהֶקְשֵׁר לָזֶה מָּצִינוּ מָשָׁל שֶׁהִמְשִׁיל הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא, בְּבֵאוּר דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא שֶׁאָמַר "רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת":

מָשָׁל לְבָחוּר חֶמֶד, בְּנוֹ שֶׁל עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁאַחֲרֵי תֹּם שְׁנוֹת לִמּוּדָיו, עָלָה עַל לִבּוֹ לִנְסֹעַ לְמֶרְחַקִּים לְהָבִיא סְחוֹרוֹת אֶל עִירוֹ עַל מְנָת לְהַרְוִיחַ מָמוֹן. בִּקֵּשׁ מֵאָבִיו לְהַעֲנִיק לוֹ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִסְתַּדֵר כַּהֲלָכָה, וְנָסַע אֶל אַחַת מֵעָרֵי אֵרוֹפָּה.

וַיְהִי כְּבוֹאוֹ שָׁמָּה, מָצָא שָׁם אֶת דּוֹדוֹ, שֶׁהָיָה תּוֹשָׁב הָעִיר הַהִיא, וְסִפֵּר לְדוֹדוֹ כִּי בָּא עַל מְנָת לִקְנוֹת סְחוֹרָה בְּכֶסֶף שֶׁהוֹאִיל אָבִיו לָתֶת לוֹ. הַבָּחוּר הָלַךְ אֶל בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁבָּעִיר, וּלְמָחֳרָת הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִבְחֹן אֶת טִיב הַסְּחוֹרוֹת שֶׁרָצָה לִקְנוֹת.

דּוֹדוֹ הִקְדִּימוֹ וְהָלָךְ אֶל הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, וְהוֹדִיעָם כִּי בָּא לְכָאן סוֹחֵר גָּדוֹל, וּבְיָדוֹ כֶּסֶף רַב בַּמְּזֻמָּנִים, וּכְדַאי לָהֶם לָגֶשֶׁת אֵלָיו. מִהֵר סוֹחֵר אֶחָד לָבוֹא אֶל הַסּוֹחֵר הַצָּעִיר, וְהֶרְאָה לוֹ סְחוֹרָה טוֹבָה שֶׁל מֶשִׁי. הַבָּחוּר הִשְׁתַּכְנַע וְקָנָהּ אֲרִיגֵי מֶשִׁי וְרִקְמָה.

וְהִנֵּה רַק יָצָא הַסּוֹחֵר מֵהַמָּלוֹן, בָּא סוֹחֵר אַחֵר, וְהֶרְאָה לוֹ גַּם כֵּן סְחוֹרָה נָאָה עִם שְׁלַל צְבָעִים מַרְהִיבֵי עַיִן, וְהַבָּחוּר קָנָה גַּם מִמֶּנּוּ. עוֹד לֹא הִסְפִּיק הַסּוֹחֵר לָלֶכֶת מֵהַמָּלוֹן, הִגִּיעַ עוֹד סוֹחֵר אַחֵר, וְהֶרְאָה לוֹ סְחוֹרָה יוֹתֵר יָפָה וַחֲזָקָה, וְהַבָּחוּר קָנָה גַּם מִמֶּנּוּ, וְכָךְ הִמְשִׁיךְ הַדָּבָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לַבָּחוּר זְמַן לָנוּחַ מִנְּסִיעָתוֹ וַעֲמָלוֹ וּלְטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר ובגינות, וְאֶת כָּל כַּסְפּוֹ הִשְׁקִיעַ בִּסְחוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא סְכוּם קָטָן לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי לַחְזֹר לְעִיר מוֹלַדְתּוֹ.

לִפְנֵי הַנְּסִיעָה נִפְגָּשׁ הַבָּחוּר עִם דּוֹדוֹ, וְסִפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְהֵחֵל לְהִתְרַעֵם בְּפָנָיו שֶׁתָּם כַּסְפּוֹ, וְכָל הַיָּמִים שֶׁהָיָה כָּאן, וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט יוֹמָם וָלַיְלָה, בִּגְלַל הַסְּחוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ בִּמְחִיר טוֹב, וַאֲפִילוּ לֹא נָתַן שֵׁינָה לְעֵינָיו.

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת דּוֹדוֹ, מִלָּא פִּיו שְׂחוֹק וְאָמַר: דַּע בְּנִי, כִּי אֲנִי גָּרַמְתִּי לְךָ אֶת כָּל זֹאת, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ תֵּאַטְרָאוֹת וּמְקוֹמוֹת בִּדּוּר וְכָל מִינֵי תַּעֲנוּגוֹת, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁתְּבַזְבֵּז אֶת כַּסְפֶּךָ עַל טִיּוּלִים וּשְׁטוּיוֹת, וְתַחְזֹר לְבֵיתְךָ לְלֹא כְּלוּם, לָכֵן הִזְדָּרַזְתִּי לְהָבִיא אֵלֶיךָ כָּל אוֹתָם סוֹחֲרִים בִּמְהִירוּת רַבָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה טָרוּד בַּעֲסָקִים נִכְבָּדִים לְפַרְנָסַת בֵּיתְךָ, וְדָאַגְתִּי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לְךָ זְמַן פָּנוּי לְסַיֵּר בָּעִיר וּלְבַזְבֵּז אֶת הַכֶּסֶף.

הַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, וְשָׁלַח אוֹתוֹ עַל פְּנֵי תֵּבֵל כְּדֵי לֶאֱסוֹף מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמְנָם הָאָדָם בְּבוֹאוֹ אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ לוֹ לִדְאֹג מְאֹד פֶּן יֵלֵךְ שׁוֹלָל אַחַר עֲצַת יֵּצֶר הָרַע, הַמְּפַתֶּה אֶת הָאָדָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַהֶבֶל שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּבָתֵּי קוֹלְנֹעַ וּבְבָתֵּי קָפֶה וְשַׁעֲשׁוּעִים.

לָכֵן יָעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְבּוֹת לָאָדָם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ רֶגַע פָּנוּי, וּבְטֶרֶם יִגְמֹר מִצְוָה אַחַת, כְּבָר יֵשׁ לְפָנָיו מִצְוָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְכוּ', וּבִזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוֹת, מְחוּיָיב הוּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי כָּךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת. נִמְצָא שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הַגּוֹרֵם הָעִקָּרִי לְשַׁכֵּחַ מֵהָאָדָם אֶת הֶעָווֹן.

מְסֻפָּר עַל רַבִּי אַרְיֵה לְוִין זַצַ"ל, שֶׁנִּתְקַל פַּעַם בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה עָסוּק בְּפַרְנָסָתוֹ בְּמֶּשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְגַם בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה לֹא מָצָא פְּנַאי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וְרָצָה רַבִּי אַרְיֵה לְעוֹדְדוֹ וּלְחַזְּקוֹ.

נִגַּשׁ אֵלָיו הָרַב וְאָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כָּתוּב בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף ה'): "לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵּצֶר הָרַע", חָשַׁבְתָּ פַּעַם מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּילָה 'יַרְגִּיז'? וּבִכְלָל כֵּיצַד מַרְגִּיזִין אֶת הַיֵּצֶר הַטּוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרַע?

אֶלָּא בֵּאוּר הַדְּבָרִים הוּא כָּךְ: מָשָׁל לִשְׁנֵי יְהוּדִים שֶּׁהֶחְזִיקוּ בִּשְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת לְיַד הַשְּׁנִיָּה. חֲנוּת אַחַת הָיְתָה מְלֵאָה בְּלָקוֹחוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם, וְהָעֲסָקִים שָׁם שִׂיגְשֶׂגוּ בְּצוּרָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, וְאִלּוּ בַּחֲנוּת הַשְּׁנִיָּה הָיָה בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ, אִישׁ לֹא הִתְעַנְיֵן בָּהּ, וְלֹא נִכְנַס אֶל ד' אַמּוֹתֶיהָ, וְהַבְּעָלִים הִגִּיעוּ בְּשֶׁל כָּךְ לְמַצָּב שֶׁל עֲנִיּוּת גְּדוֹלָה.

פַּעַם בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל הַיּוֹם לְאַחַר שֶׁהֲמוֹנֵי לָקוֹחוֹת כְּבָר פָּקְדוּ אֶת חֲנוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, וְאִלּוּ הַחֲנוּת הַשְּׁנִיָּה נוֹתְרָה רֵיקָה, הִגִּיעַ קוֹנֶה אֶחָד, וְנִכְנַס אֶל הַחֲנוּת שֶׁל הֶעָנִי. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הֶעָשִׁיר, פָּנָה אֶל הַלָּקוּחַ הַהוּא וְנִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לַחֲנוּתוֹ וְלֹא לַחֲנוּת הֶעָנִי.

מִיַּד פָּתַח הֶעָנִי בִּצְעָקוֹת רָמוֹת, וְכִנָּה אֶת הֶעָשִׁיר בְּכָל כִּנּוּיֵי הַגְּנַאי הָאֶפְשָׁרִיִּים, וְאָמַר: אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לִגְנֹב לִי אֶת הַלָּקוֹחַ הַיָּחִיד שֶּׁפָּקַד אֶת חֲנוּתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם? הַאִם אֵין דַּי לְךָ בְּלָקוֹחוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה בָּא לַחְמֹס מִמֶּנִּי גַּם אֶת הַלָּקוֹחַ הַיָּחִיד הַזֶּה?

כָּל מִי שֶׁשָּׁמַע אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הֶעָנִי, הִזְדַּהָה עִמּוֹ לַחֲלוּטִין. הַטְּעָנוֹת הָיוּ כָּל כָּךְ צוֹדְקוֹת, שֶׁהֵן שִׁכְנְעוּ אֶת כֻּלָּם, זֶה נִקְרָא 'לְהַרְגִּיז', כְּלוֹמַר, שֶׁטּוֹעֲנִים טָעֲנָה חֲזָקָה נֶגֶד הַצָּד הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק מֵאֵלָיו.

וְהַנִּמְשָׁל, הִמְשִׁיךְ ר' אַרְיֵה לְוִין, הוּא בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקּוֹרֶה אִתְּךָ. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם מַצְלִיחַ הַיֵּצֶר הָרַע לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, וְשׁוֹבֶה אוֹתְךָ בְּעִסְקֵי הַפַּרְנָסָה, עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר לְךָ פְּנַאי לִלְמֹד. וְהִנֵּה גַּם בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ כְּבֹר לְהִתְפַּלֵּל, הוּא בָּא אֵלֶיךָ וּמְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַךָ שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לַשִּׁעוּר, וַהֲרֵי הוּא מַמָּשׁ כְּאוֹתוֹ עָשִׁיר הַמְּנַסֶּה לַחֲטוֹף לַחֲבֵרוֹ הֶעָנִי אֶת הַלָּקוֹחַ הַיָּחִיד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּסוֹף הַיּוֹם.

הִנְּךָ צָרִיךְ 'לְהַרְגִּיז' אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וְלוֹמַר לוֹ: לֹא דַּי לְךָ בְּמַה שֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ לְהוֹצִיא אוֹתִי מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁגַּם עַתָּה לִקְרַאת הָעֶרֶב אַתָּה מֵסִית אוֹתִי שֶׁלֹּא לָבוֹא לַשִּׁעוּר?!

דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב שֶׁל ר' אַרְיֵה, נִכְנְסוּ לְלִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וַעֲשׂוּ בּוֹ רוֹשֵׁם רַב, וְשִׁנָּה מֵאוֹתוֹ יוֹם אֶת אוֹרַח חַיָּיו, וְהֵחֵל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה.

כָּךְ מַמָּשׁ קוֹרֶה לַאֲנָשִׁים מְסוּיָימִים, שֶׁכֹּל הַיּוֹם שְׁקוּעִים בַּעֲסָקִים וּבַעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, וְאֵין לָהֶם זְמַן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וָהֵנָּה עַד שֶׁסּוֹף סוֹף זוֹכִים לְהַגִּיעַ בָּעֶרֶב לְשִׁעוּר תּוֹרָה, פִּתְאוֹם בָּא הַיֵּצֶר הָרַע וּמְרָדִים אוֹתָם בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, אוֹ שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם לְדַבֵּר עִם אֵיזֶה חָבֶר שֶׁלֹּא רָאוּ זְמַן רַב וְגַם אֶת הַמְעַט שֶׁיָּכֹלוּ לְאֶסוֹף עֲבוּר נִשְׁמָתָם הַצְּמֵאָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה, גָּרַם לָהֶם הַיֵּצֶר לְהַפְסִיד.

וְעַל כֵּן בָּא הַתַּנָּא וּמַזְהִיר, שֶׁכְּמוֹ שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, אֵין הוּא נִרְדַּם וְגַם אֵין לוֹ פְּנַאי לְשׂוֹחֵחַ עִם חֲבֵרִים וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁאִם יַעֲשֶׂה כֵּן, עָלוּל הוּא לִגְרֹם לְעַצְמוֹ הֶפְסֵד כַּסְפִּי. כָּךְ גַּם צָרִיךְ לִנְהֹג בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּלְהַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ זוֹהִי מְלַאכְתּוֹ.

מַעֲשֵׂה בֶּעָנִי אֶחָד שֶׁהָלַךְ לְטַיֵּל בֶּהָרִים, וְהִנֵּה נִתְגַּלְּתָה לוֹ מְצִיאָה - אֶבֶן יָפָה וְנֶהְדֶּרֶת שֶׁהָיְתָה נִרְאֵית כְּמוֹ יַהֲלוֹם יָקָר מְאֹד. הֶחְלִיט הֶעָנִי לָלֶכֶת לֶבּוּרְסַת הַיַּהֲלוֹמִים, וּלְנַסּוֹת לִמְכּוֹר שָׁם אֶת הַיַּהֲלוֹם.

הָלַךְ הֶעָנִי, וְהִמְתִּין עַל יָד שַׁעַר הַכְּנִיסָה לַבּוּרְסַה, וְהִמְתִּין לְאֶחָד הַסּוֹחֲרִים שֶׁיֵּצֵא מִן הַבִּנְיָן, עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לְעַנְיֵן אוֹתוֹ בִּרְכִישַׁת הַחֵפֶץ שֶׁמָּצָא.

הֶעָנִי לֹא הָיָה בָּקִי בִּמְחִיר הַיַּהֲלוֹמִים, וְלָכֵן הַיַּהֲלוֹם שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁהָיָה גָּדוֹל וְנִפְלָא, הָיָה שָׁוֶה בְּעֵינָיו עֲשָׂרָה דּוֹלָרִים, וְאָכֵן הוּא נִגַּשׁ אֶל אֶחָד הַסּוֹחֲרִים וְהִצִּיג בְּפָנָיו אֶת הַחֵפֶץ שֶׁבְּיָדוֹ, וְשָׁאַל: אֲדֹנִי הַנִּכְבָּד, הַיּוֹם מָצָאתִי חֵפֶץ זֶה הַאִם תִּרְצֶה לִקְנוֹתוֹ מִמֶּנִּי תְּמוּרַת 10 דּוֹלָר?

הַסּוֹחֵר הֶהָמוּם לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אוֹזְנָיו, יָדַע הוּא כִּי שָׁוְיוֹ שֶׁל הַיַּהֲלוֹם מַגִּיעַ לְמִלְיוֹנֵי דּוֹלָרִים, וְכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁאָדָם זֶה מוּכָן לִמְכּוֹר לוֹ אוֹתוֹ תְּמוּרַת 10 דּוֹלָר?

אֶת תְּמִיהָתוֹ לֹא הִצְלִיחַ הַסּוֹחֵר לִכְבּוֹשׁ בְּלִבּוֹ, וּמִפִּיו פָּרְצָה לָהּ קְרִיאָה: 10 דּוֹלָר? הַאִם הִשְׁתַּגַּעְתְּ? הֶעָנִי נִבְהַל בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹחֵר, וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁכַּנִּרְאֶה הִפְרִיז מְעַט בִּדְרִישָׁתוֹ, וְדָרַשׁ סְכוּם מֻפְרָז מִדַּי עֲבוּר הַיַּהֲלוֹם, וּמִיַּד פָּנָה לַסּוֹחֵר וְהוֹדִיעַ לוֹ כִּי מוּכָן הוּא לְהִתְפַּשֵּׁר בְּנוֹגֵעַ לַמְּחִיר - וּבִלְבַד שֶׁהַמְחִיר שֶׁיוּסְכַם יְשֻׁלַּם מִיַּד.

וְאָכֵן מָכַר לוֹ אֶת הַיַּהֲלוֹם בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה דּוֹלָרִים, וּמִהֵר לִבְרֹחַ עִם הַכֶּסֶף בחושבו שֶּׁהִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת עֵסֶק גָּדוֹל, אַךְ לֹא יָדַע כַּמָּה הֶפְסֵד נִגְרַם לוֹ בִּגְלַל טִפְּשׁוּתוֹ.

הַנִּמְשָׁל: דּוֹמִים אָנוּ מַמָּשׁ לְבַעַל הַיַּהֲלוֹם, אָנוּ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים וּמְבִינִים כְּלָל אֶת עֶרְכָּן שֶׁל הַמִּצְווֹת, וְאֶת מַעֲלָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְפִיכָךְ אָנוּ מוּכָנִים לִמְכּוֹר אֶת הַמִּצְווֹת, תְּמוּרַת כַּמָּה גְּרוּשִׁים שֶׁל הֶבְלִי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְזוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כַּאֲשֶׁר יִשְׁחַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשָּׂטָן, יִרְאוּ הָרְשָׁעִים אֶת הַיֵּצֶר כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְיִבְכּוּ וְיֹאמְרוּ: כֵּיצַד מְכָרָנוּ אֶת הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת שֶׁהֵם תַּרְיַ"ג יַהֲלוֹמִים יְקָרִים לְאֵין עָרֹךְ [כַּמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה נב.], אַךְ אֶת הַנַּעֲשָׂה אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן. כָּל מִצְוָה הִיא יַהֲלוֹם יָקָר, וְחָבַל לְבַזְבֵּז אוֹתוֹ עֲבוּר כַּמָּה דּוֹלָרִים בּוֹדְדִים...

משנה ג

הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן. וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ:

נִרְאָה לְפָרֵשׁ, שֶׁרַבּוֹתֵינוּ מַזְהִירִים אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּתְרַחֵק וְיִבְרַח מִמּוֹתָרוֹת וּמֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעַל פִּי דִּין הֵם מֻתָּרִים לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה וְיִרְדֹּף אַחַר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁעִנְיָנִים אֵלּוּ נִרְאִים כְּטוֹבִים וַאֲהוּבִים בְּשָׁעָה שֶׁנֶּהֱנָה מֵהֶם, אֲבָל אֵינָם עוֹמְדִים לְהָגֵן עַל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לָדִין לְאַחַר מוֹתוֹ, וְעָתִיד לְהֵעָנֵשׁ עַל כָּךְ שֶׁהִשְׁקִיעַ זְמַן רַב עֲבוּר תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּמְקוֹם לֶאֱסוֹף בְּאוֹתוֹ זְמַן תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (וְשׁוּ"ר שֶׁכֵּן כָּתַב בְּמִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל).

וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים חֲכָמֵינוּ ז''ל בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין (מז.) עַל רֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁהִשְׁאִיר יְרוּשָׁה לְבָנָיו 'קַב שֶׁל כּוּרְכּוּם', וְקָרָא עַל עַצְמוֹ אֶת הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים: "וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם", שֶׁכִּבְיָכוֹל הָיָה מִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁבִּזְבֵּז אֶת זְמַנּוֹ לָרִיק כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַכּוּרְכּוּם הַזֶּה.

אָמַר עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים זֵצַ''לִ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה; אָדָם אֶחָד נָסַע לִמְדִינָה רְחוֹקָה כְּדֵי לַעֲסֹק בְּמִסְחָר, וּפָתַח חֲנוּת גְּדוֹלָה לְמוֹצְרֵי חָלָב, וְעָבַד שָׁם בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וְהִרְוִיחַ מָמוֹן רַב.

וְהִנֵּה בְּאֶחָד הַיָּמִים הֶחְלִיט לַחְזֹר לְעִירוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, אַךְ חֲשַׁשׁ לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ [מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁשׁ לְשׁוֹדְדֵי יָם], וְלָכֵן הֶחְלִיט לִקְנוֹת בְּכָל הַכֶּסֶף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ מוֹצְרֵי חָלָב וְלַעֲלוֹת אוֹתָם לַסְּפִינָה, וַאֲזַי אַף אִם יָבוֹאוּ שׁוֹדְדִים לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַה לַעֲשׂוֹת בְּמוֹצְרֵי הֶחָלָב, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְעִירוֹ יִמְכֹּר אֶת הַמּוּצָרִים, וּבְכָךְ יַצִּיל אֶת רְכוּשׁוֹ.

וְהִנֵּה, לִפְנֵי שֶׁהַסְּפִינָה יָצְאָה לְדַרְכָּהּ, נִגַּשׁ רוֹכֵל אֶחָד לְאוֹתוֹ אָדָם, וְהִצִּיעַ לוֹ לִקְנוֹת תַּכְשִׁיטֵי זָהָב וְיַהֲלוֹמִים בִּמְחִיר מוּזָל מְאֹד. אוֹתוֹ אָדָם הִסְכִּים לִקְנוֹתָם מִמֶּנּוּ, וּלְאַחַר שֶׁשִׁילֵם עֲבוּרָם הִנִּיחָם בֵּין חֲפָצָיו, וְעָלָה לַסְּפִינָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

וְהִנֵּה, לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים, הֵחֵל לִנְדֹּף רֵיחַ לֹא נָעִים מִמַּחְסְנֵי הַסְּפִינָה, וּכְשֶׁיָּרְדוּ לִבְרֹר מַה סִבַּת הָרֵיחַ, הִתְבָּרֵר שֶׁכָּל אוֹתָם מוֹצְרֵי חָלָב שֶּׁהֶעֱלוּ לַסְּפִינָה הִסְרִיחוּ, בִּגְלַל שֶׁלֹּא הִנִּיחוּם בְּקֵרוּר, וּמִיַּד הִשְׁלִיכוּ אֶת הַכֹּל לַיָּם.

אוֹתוֹ אָדָם הֵחֵל לִבְכּוֹת עַל מַר גּוֹרָלוֹ, אֲבָל לֹא הוֹעִיל לוֹ מְאוּמָה, מִפְּנֵי שֶּׁאֵין בּוֹכִים עַל חָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ. אוֹתוֹ אָדָם הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ לְלֹא כֶּסֶף וּלְלֹא סְחוֹרָה, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי בֵּיתוֹ, שְׁאָלוּהוּ הֵיכָן כָּל מַה שֶׁחָסַךְ בְּמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים?

אוֹתוֹ אָדָם הָיָה מְיֹאָשׁ מְאֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לְדַבֵּר אִם שׁוּם אֶחָד מִקְּרוֹבָיו, וְלָכֵן הוֹרִיד אֶת בְּגָדָיו וְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ. בֵּינְתַיִם נִגְּשָׁה אִשְׁתּוֹ לְסַדֵּר אֶת חֲפָצָיו, וְהִנֵּה רוֹאָה הִיא בֵּין הַחֲפָצִים - שַׁרְשְׁרָאוֹת מִזָּהָב, וְתַכְשִׁיטִים יִקְרֵי עֵרֶךְ.

מִיַּד רָצָה הָאִשָּׁה לַצּוֹרֵף וְשָׁאֲלָה כַּמָּה שָׁוִים תַּכְשִׁיטִים אֵלּוּ?! הֵשִׁיב לָהּ הַצּוֹרֵף, שֶׁתַּכְשִׁיטִים אֵלּוּ הֵם נְדִירִים מְאֹד, וְלָכֵן שׁוֹוְיָים גָּדוֹל מְאֹד. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת הָאִשָּׁה, מִהֲרָה לְסַפֵּר זֹאת לְבַעֲלָהּ, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַבַּעַל אֶת דְּבָרֶיהָ, הֵחֵל לִבְכּוֹת וְלִצְעֹק: אוֹי!!! חֲבָל שֶׁלֹּא קָנִיתִי עוֹד תַּכְשִׁיטִים בַּכֶּסֶף שֶׁהָיָה לִי, וּבִזְבַּזְתִּי אֶת זְמַנִּי עַל מוּצְרֵי חָלָב שֶׁהִסְרִיחוּ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים!!!

הַנִּמְשָׁל: אָדָם יוֹרֵד לָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לֶאֱסוֹף מִצְווֹת וּלְהָבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ יֶשְׁנָם שֶׁמַּשְׁקִיעִים אֶת שְׁנוֹת חַיֵּיהֶם בְּהֶבְלִי הָעוֹלָם הַזֶּה - אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר הַנָּאוֹת, וּמִידֵי פַּעַם גַּם עוֹשִׂים קְצָת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְהִנֵּה לְאַחַר 70 שְׁנוֹת חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, כְּשֶׁמַּגִּיעַ גּוּפוֹ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, מַעֲלֶה גּוּפוֹ רֵיחַ רַע, וְכָל מַה שֶׁהִכְנִיס לַגּוּף הַשָּׁפֵל, כָּלָה בֶּעָפָר, וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה.

וְאָז שׁוֹאֲלִים בַּשָּׁמַיִם אֶת הַנְּשָׁמָה "מַה הֵבֵאתָ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה"? וְרוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְצָת מִצְווֹת שֶׁעָשְׂתָה מִידֵי פַּעַם [כְּגוֹן אוֹתָם שֶׁבָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּהַזְכָּרָה שֶׁל הוֹרֵיהֶם, וּפַעַם בַּשָּׁנָה בָּאִים לַתְּפִלָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה], וּכְשֶׁרוֹאַה הַנְּשָׁמָה כַּמָּה שָׂכָר נוֹתְנִים לָהּ עַל כָּל אוֹתָם מִצְווֹת יְקָרוֹת, בּוֹכָה בְּמַר נַפְשָׁהּ וְאוֹמֶרֶת: אוֹי!!! חֲבָל שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי עוֹד מִצְווֹת, חֲבָל שֶׁהִשְׁקַעְתִּי אֶת רוֹב יָמָיו בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהָעוֹבֵר, שֶׁנִּרְאִים כְּאוֹהֲבִים בִּשְׁעַת הֲנָאָתָם, וְאֵין עוֹמְדִים לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ.

החכם דואג לעולם הבא שלו

רַבִּי דָּוִד הַנָּגִיד נָשָׂא מְשָׁלוֹ וְאָמַר: מִנְהָג הָיָה בִּמְדִינָה אַחַת גְּדוֹלָה, שֶׁכָּל שָׁנָה הָיוּ מַמְלִיכִים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְהָיוּ יוֹצְאִים לַמִּדְבָּר רָחוֹק מִן הַמְּדִינָה, וְהָאָדָם הַזָּר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה נִרְאָה לָהֶם מִתְקָרֵב לַמְּדִינָה, הָיוּ מַמְלִיכִים אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, וְנוֹתְנִים לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּאוֹצָרוֹת שֶׁבָּאַרְמוֹן כְּפִי רְצוֹנוֹ.

אוּלָם כָּל מַלְכוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הָיְתָה שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד וְלֹא יוֹתֵר, וּבִגְמַר הַשָּׁנָה מַפְשִׁיטִים אֶת בְּגָדָיו, וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵהַמְּדִינָה עָרוּם מִכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ מַלְכוּתוֹ הָיָה עוֹשֶׂה כְּחֶפְצוֹ, וּבוֹנֶה אַרְמוֹנוֹת, וְנוֹטֵעַ גַּנִּים, וְלוֹבֵשׁ מִבְחַר הַמַּלְבּוּשִׁים, וְאוֹכֵל מִבְחַר הַמַּאֲכָלִים, וְרוֹכֵשׁ כָּל דָּבָר יָפֶה, וּמִתְעַנֵּג בְּכָל מִינֵי תַּאֲווֹת.

פַּעַם אַחַת מִנּוּ עֲלֵיהֶם אִישׁ זָר שֶׁהָיָה פִקֵּחַ גָּדוֹל, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲנַחְנוּ וּמְדִינָתֵנוּ וְכָל קנינינו הַכֹּל שֶׁלְּךָ, וְכָל הָאוֹצָרוֹת וְהָאַרְמוֹנוֹת וְהַפַּרְדֵסִים הֵם רְכוּשְׁךָ.

חָשַׁב הָאִישׁ בְּדַעְתּוֹ: אֵיזֶה תּוֹעֶלֶת יִהְיֶה לִי בָּזֶה, הֲרֵי לְאַחַר שֶׁתַּעֲבֹר הַשָּׁנָה, הֵם יַפְשִיטוּנִי וְיוֹצִיאוּנִי מִן הַמְּדִינָה, וְאֶחֱזֹר לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי, וּבְנוֹסָף לְכָךְ יִהְיוּ חַיִּים קָשִׁים יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו, מִפְּנֵי שֶׁאַחַר שֶׁהִתְרַגַּלְתִּי לְחַיֵּי עֹנֶג, כֵּיצַד אֶחֱזֹר לִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר?!

לָכֵן הֶחְלִיט הָאִישׁ לִבְנוֹת לוֹ אַרְמוֹן מְפֹאָר מִחוּץ לְאוֹתָהּ מְדִינָה, וְהִשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרוֹת שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתָהּ שָׁנָה לֹא נָתַן שֵׁינָה לְעֵינָיו וְלֹא נֶהֱנָה כָּרָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה טָרוּד לְסַיֵּם אֶת מְלֶאכֶת בְּנִיַּת הָאַרְמוֹן כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר.

לְאַחַר שֶׁהִסְתַיִימָה הַשָּׁנָה, הָיָה הָאִישׁ בּוֹכֶה וְצוֹחֵק. כְּשֶׁרָאוּהוּ אֲנָשָׁיו שְׁאָלוּהוּ מַה פֵּשֶׁר הַצְּחוֹק וְהַבְּכִי הַזֶּה?

הֵשִׁיב לָהֶם הָאִישׁ: אֲנִי צוֹחֵק מִשִּׂמְחָתִי עַל הָאַרְמוֹן שֶׁבָּנִיתִי לִי שֶׁמָּחָר אֶסַּע לְשָׁם וְאֵהָנֶה מִמֶּנּוּ. אַךְ בָכִיתִי מִפְּנֵי שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַשָּׁנָה וּכְבָר לֹא אוּכַל לֶאֱסוֹף וּלְצִּבּוּר עוֹד אוֹצָרוֹת עֲבוּרִי.

הַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו; הָאָדָם הַטִּפֵּשׁ בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְבַלֶּה אֶת יָמָיו בְּתַעֲנוּגִים, וְשׁוֹקֵעַ בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם הַנִּפְסָדוֹת, וְשׁוֹכֵחַ שֶׁיּוֹם יָבוֹא וְיִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִקַּח עִמּוֹ מְאוּמָה.

אֲבָל אָדָם הֶחָכָם, מֵבִין תֵּכֶף שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה וְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, נִפְסָדִים וְאוֹבְדִים, וְלֹא יוֹעִיל לוֹ אֶלָּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁבָּהֶם בּוֹנֶה לוֹ אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל לְאַחַר מוֹתוֹ. אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁנִּפְקַח שִׂכְלוֹ, וְהֵבִין זֹאת, וְהָלָךְ וְהִשְׁתַּדֵּל לֶאֱסוֹף צֵידָה לְאַחֲרִיתוֹ.

זהירות מהיצר

הֶסְבֵּר נוֹסַף לְמִשְׁנָתֵנוּ מוּבָא בְּסֵפֶר "חַסְדֵי אֲבוֹת" לְרַבֵּנוּ "יוֹסֵף חַיִּים", שֶׁהֱווּ זְהִירִים בְּ"רְשׁוּת" הַכַּוָונָה הִיא לְיֵּצֶר הָרַע, וְהַטַּעַם שֶּׁהַיֵּצֶר נִקְרָא 'רְשׁוּת', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲטִיא אֶת בְּנֵי אָדָם. וְעוֹד, 'רְשׁוּת' מִלָּשׁוֹן רַשׁוּת (רָשׁ) וְדַלּוּת (עֹנִי), כִּי עַל יְדֵי עֲצַת הַיֵּצֶר וְתַחְבּוּלוֹתָיו, יִתְרוֹשֶׁשׁ הָאָדָם מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמִקִּיּוּם הַמִּצְוֹת.

וְהִנֵּה לִפְעָמִים תִּמְצָא רָשָׁע גָּדוֹל שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְעָשָׂה טוֹב, וְכָךְ נִמְשָׁךְ הַדָּבָר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם. וּפִתְאוֹם רוֹאִים שֶׁאוֹתוֹ בָּעַל תְּשׁוּבָה חָזַר לְסוּרוֹ הָרַע, וְהֵחֵל לְהַרְשִׁיעַ יוֹתֵר מֵרִשְׁעָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. וְזֶה פֶּלֶא, כֵּיצַד נַעֲשָׂה כָּךְ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ?

אַךְ דָּבָר זֶה מְפֹרָשׁ בְּסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, כִּי מַה שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, הָיָה זֹאת עַל פִּי עֲצַת הַיֵּצֶר, כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רָשָׁע וְעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת, הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנֶקֶת מִן הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָרָשָׁע שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֵיזֶה מִצְווֹת אֲשֶׁר הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָם, וְכָל אוֹתָן מִצְווֹת הוֹלְכוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן.

וּכְשֶׁרוֹאֶה הַשָּׂטָן שֶׁכָּלְתָה הַלַּחְלוּחִית שֶׁבּוֹ וְאֵין לוֹ עוֹד מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיּוּכַל לִינוֹק מֵהֶם, מִיְּיַעֵץ הוּא לְאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וִיקַיֵּם מִצְוֹת רַבּוֹת וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְיִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ חֲלָקִים טוֹבִים שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְאָז חוֹזֵר הַשָּׂטָן וּמַחְטִיאוֹ וּמַחֲזִירוֹ לְסוּרוֹ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּקַּח וְיִנֹּק מֵהַחֲלָקִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר אָסַף בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיָה בִּתְשׁוּבָה.

וְזוֹ גַּם כֵּן תַּחְבּוּלָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַשָּׂטָן וְיֵּצֶר הָרַע הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם "רְשׁוּת", וְזֶה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא "הֱווּ זְהִירִין בִּרְשׁוּת", כִּי עַרְמוּמִיִּים הֵם, שֶּׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם לַתּוֹרָה וּתְשׁוּבָה וּמִצְוֹת אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן - כְּדֵי לְהִתְעַשֵּׁר מֵהַחֲלָקִים הַטּוֹבִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז יִגְזְלוּ אוֹתָם מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שֶׁיַּחְזִירוּ אוֹתוֹ לְסוּרוּ הָרַע.

משנה ד

הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ.

הַקַּו שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְחוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, הוּא - שֶׁלִּפְנֵי שֶׁעוֹשִׂים אֵיזֶה דָּבָר אוֹ אֵיזוֹ פְּעֻלָּה, צְרִיכִים וְחַיָבִים לַחְשֹׁב הַאִם זֶהוּ רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, אוֹ רְצוֹנֵנוּ הַגַּשְׁמִי וְהַחוֹמְרִי. וְרַק לְאַחַר שֶׁנִּהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁזֶּה רְצוֹן ה', נַעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת.

וְכָתוּב בְּסֵפֶר "שְׂפַת אֱמֶת" בְּשֵׁם "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ", עַל הַפָּסוּק: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַנְהִיג כָּל מַעֲשָׂיו עַל פִּי דִּבְרֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְאַחְדוּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם.

כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר אָדָם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, יַחְשֹׁב הַאִם הוּא עוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁהֵם רְצוֹן ה', אוֹ שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם הוּא עוֹשֶׂה בַּבַּיִת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְצוֹן ה', כְּגוֹן שֶׁרוֹאֶה תּוֹכְנִיוֹת בְּטֶלֶוִיזְיָה, אוֹ שׁוֹמֵעַ עֲרוּצִים חִלּוֹנִיִּים וְכַדּוֹמֶה.

וְכַאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב הַאִם הוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁה' חָפֵץ בּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם הוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹן ה', כְּגוֹן חֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת, אוֹ חֲנֻיּוֹת שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת וְכַדּוֹמֶה.

וּכְשֶׁהוּא שׁוֹכֵב לִישׁוֹן, הַאִם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת עַל פִּי רְצוֹן ה', דְּהַיְינוּ שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, וְשׁוֹכֵב עַל צַד שְׂמֹאל אוֹ עַל צַד יָמִין, אוֹ שֶׁמָּא הוּא שׁוֹכֵב לֹא כִּרְצוֹן ה', כְּגוֹן לְלֹא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, אוֹ שֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַבֶּטֶן אוֹ עַל הַגַּב.

וְכֵן כְּשֶׁהוּא קָם מֵהַשֵּׁינָה, הַאִם זֶה נַעֲשָׂה עַל פִּי רְצוֹן ה', דְּהַיְינוּ שֶׁהוּא קָם כְּאַרְיֵה בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, אוֹ שֶׁמָּא הוּא קָם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן ה', כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ קָם בִּזְרִיזוּת, וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל נְטִילַת יָדַיִם כָּרָאוּי, אוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת בַּבַּיִת בִּיחִידוּת, וּמִתְעַצֵּל לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן.

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה