פרק ב · משנה יב
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם:
יהי ממון חברך חביב עליך כשלך
וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתַן (פֶּרֶק טז) אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָדָם רוֹצֶה בְּקִיּוּם מָמוֹנוֹ, כָּךְ יִהְיֶה רוֹצֶה בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ.
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף יח:) מְסַפֶּרֶת עַל "אַבָּא" אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, שֶׁהָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ מָמוֹן שֶׁל יְתוֹמִים. וּכְשֶׁמֵּת, לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הֵנִיחַ אֶת כַּסְפֵּי הַיְתוֹמִים, וּבְגִין כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מְבַזִּים אֶת שְׁמוּאֵל בְּנוֹ, וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ "בֶּן אוֹכֵל מַעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְתוֹמִים".
מַה עָשָׂה שְׁמוּאֵל - הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְהִתְגַּלְּתָה לוֹ שָׁם נִשְׁמַת אָבִיו הַמָּנוֹחַ. שָׁאַל שְׁמוּאֵל אֶת אָבִיו: הֵיכָן הִנַּחְתָּ אֶת מָעוֹת הַיְתוֹמִים? הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו, שֶׁהַמָּעוֹת מֻנָּחוֹת בְּמָקוֹם שְׁמוּנָחוֹת אַבְנֵי הָרֵחָיִם, וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁהַכֶּסֶף הָעֶלְיוֹן וְהַכֶּסֶף הַתַּחְתּוֹן שֶׁלּוֹ, וְהַכֶּסֶף הָאֶמְצָעִי הוּא שֶׁל הַיְתוֹמִים.
שָׁאַל שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מַה הִנַּחְתָּ אֶת מָמוֹן הַיְתוֹמִים בְּאֶמְצַע? הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: הֱיוֹת וִיכוֹלִים לִגְנֹב אֶת הַמָּמוֹן, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי מוּטָב שֶׁיִּגָּנֵב כַּסְפֵּנוּ, וְלֹא כַּסְפֵּי הַיְתוֹמִים. וְכֵן אִם יִתְקַלְקְלוּ הַמָּעוֹת מִלַּחוּת הַקַּרְקַע, מוּטָב שֶׁיִּתְקַלְקֵל שֶׁלָּנוּ, וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ כַּסְפֵּי הַיְתוֹמִים.
בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (דַּף כה.) מְסֻפָּר עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁפַּעַם שָׁכַח אֵיזֶה אָדָם תַּרְנְגוֹלִים לְיַד פֶּתַח בֵּיתוֹ, וּמָצְאָה אוֹתָם אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִבֵּיצֵיהֶן. הַתַּרְנְגוֹלִים הִתְּרַבּוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, עַד שֶׁצַּר הַמָּקוֹם מִלַּהֲכִילָם. הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא וּמְכָרָם, וְקָנָהּ בַּכֶּסֶף עִזִּים.
פַּעַם אַחַת עָבַר שָׁם אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: כָּאן הִנַּחְתִּי אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁלִּי! שָׁמַע זֹאת רַבִּי חֲנִינָא וְשָׁאַל אוֹתוֹ: יֵשׁ לְךָ בָּהֶם סִימָן? אָמַר לוֹ: כֵּן! נָתַן לוֹ סִימָן, וְנָתַן לוֹ רַבִּי חֲנִינָא אֶת הָעִזִּים.
הַמִּתְבּוֹנֵן יִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרַבִּי חֲנִינָא לֹא הָיָה מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה יָכוֹל לִמְכּוֹר אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים, וְלִשְׁמוֹר לַמְּאַבֵּד אֶת דְּמֵיהֶם. אוּלָם הוּא עָשָׂה חֶסֶד עִם מָמוֹן חֲבֵרוֹ, וְגִדֵּל אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת, וְנָתַן לָהֶם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וְגִדֵּל אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם, וּלְאַחַר מִכֵּן קָנָה בִּדְמֵיהֶן עִזִּים, כְּפִי שֶׁהָיָה נוֹהֵג אִילּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים הָיוּ שֶׁלּוֹ. כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ.
התקן עצמך ללמוד תורה
הַתַּנָּא מְלַמְּדֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי שֶׁבָּא לִלְמֹד תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶּׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִהְיוֹת כְּלִי קִבּוּל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה, שֶׁהַתּוֹרָה לְעוֹלָם אֵינָהּ שׁוֹכֶנֶת בְּגוּף שֶׁאֵינוֹ בָּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְלָכֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁאָדָם יִלְמַד תּוֹרָה, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן יַעֲבֹד עַל הַמִּדּוֹת, אֶלָּא בִּתְחִלָּה יֵשׁ לַעֲבוֹד עַל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְלַעֲקוֹר אוֹתָם, וּלְאַחַר מִכֵּן הַתּוֹרָה תִּתְקַיֵּם וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכוֹ.
מָשָׁל לְעָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף, בְּיוֹם סַגְרִיר וְקַר. רָאָה עָנִי אֶחָד עוֹמֵד בַּפִּנָּה, וְעָלָיו בְּלוּיֵי סְחָבוֹת. נִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִפְּנֵי מַה אֵינְךָ לוֹבֵשׁ בְּגָדִים חַמִּים בִּימֵי הַקֹּר הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: מַה אֶעֱשֶׂה וְאֵין לִי מָעוֹת לִרְכֹּשׁ בְּגָדִים חַמִּים. אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: בֹּא עַמִּי וָאַלְבִּישְׁךָ.
נִגְּשׁוּ לַחֲנוּת הַלְבָּשָׁה, וּבִקֵּשׁ הֶעָשִׁיר מִבַּעַל הַחֲנוּת לְהָבִיא חֲלִיפָה חוֹרְפִּית לֶעָנִי הַזֶּה, הִסְתַּכֵּל בּוֹ בָּעַל הַחֲנוּת, וְאָמַר לַפּוֹעֵל שֶׁלּוֹ: לֵךְ וְתָבִיא חֲלִיפָה מִסְפַּר אַרְבָּעִים לָאִישׁ הַזֶּה! הָלַךְ הַפּוֹעֵל וְהֵבִיא חֲלִיפָה.
אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: הִכָּנֵס לַחֶדֶר הַהַלְבָּשָׁה וְתִמְדֹּד אֶת הַחֲלִיפָה שֶׁהֵבִיאוֹ לְךָ. נִכְנַס הֶעָנִי לַחֶדֶר, וְשָׁהָה שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה. הֶעָשִׁיר וּבַעַל הַחֲנוּת הִתְפַּלְּאוּ עַל שְׁהִיָּתוֹ שָׁם, וּבָאוּ לְשָׁם כְּדֵי לִרְאוֹת מַה הוּא עוֹשֶׂה.
וְהִנֵּה עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת, שֶׁלֶּעָנִי הָיָה קָשֶׁה לְוַתֵּר עַל בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת שֶׁעָלָיו, וְהָיָה מְנַסֶּה לְהַכְנִיס אֶת שַׁרְווּלֵי הַחֲלִיפָה עַל הַבְּגָדִים הַקְּרוּעִים שֶׁעָלָיו. הָיָה מַכְנִיס שַׁרְווּל בְּיַד זוֹ, וּמִיַּד הַשַּׁרְווּל שֶּׁבַּיָּד הָאַחֶרֶת נִפְלָט הַחוּצָה, וְכֵן נָהַג בִּלְבִישַׁת הַמִּכְנָסַיִם, וְכָךְ הוּא עָמָל כָּל הַזְּמַן לִלְבֹּשׁ הַחֲלִיפָה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ.
אָמְרוּ לוֹ: מַה אַתָּה עוֹשֶׂה, עָלֶיךָ לְהָסִיר אֶת הַסְּחָבוֹת מֵעָלֶיךָ, וְרַק אָז תּוּכַל הַחֲלִיפָה הַחֲדָשָׁה לְהַתְאִים עָלֶיךָ.
הַנִּמְשָׁל: הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדּוֹת לֹא טוֹבוֹת, כְּגוֹן גַּאֲוָה וְקַפְּדַנוּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּזְכֶּה לַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינָה שֶׁל מַלְבּוּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּדּוֹת הַמֻּשְׁחָתוֹת אֵינָם מַתְאִימוֹת לַתּוֹרָה. וְעַל כֵּן, קוֹדֵם כָּל חַיָּב הוּא לְהָסִיר אֶת הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים מֵעָלָיו, וְאָז יוּכַל לְהִתְעַטֵּר בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
וכל מעשיך יהיו לשם שמים
פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁאַף בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בָּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא תִּתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת אֶת גּוּפְךָ, אֶלָּא תְּכַוֵּן שֶׁתִּהְיֶה בָּרִיא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ, וְעַל יְדֵי זֶה, הָאֲכִילָה שֶׁאוֹכֵל מִתְקַדֶּשֶׁת, וְגַם זֶה נֶחְשָׁב לְחֵלֶק מֵעֲבוֹדַת ה' שֶׁל הַיְּהוּדִי, שֶׁמֵּאַחַר וְכַוָּנַת הָאָדָם בְּעֵת אֲכִילָתוֹ וְשֵׁינָתוֹ הִיא לְקַיֵּם אֶת גּוּפוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, הֲרֵי שֶּׁאֵין זוֹ פְּעֻלָּה שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֶלָּא זוֹ פְּעֻלָּה שֶׁבָּאָה לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם. אֲכִילָה וְשֵׁינָה זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לַאֲכִילָה וְשֵׁינָה "לִשְׁמָהּ", וְהֵם נֶחְשָׁבוֹת לְמִצְווֹת גְּמוּרוֹת.
וּכְמוֹ כֵּן כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה צָדְקָה זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ ''קוֹל יְהוּדָה'', לְבָאֵר אֶת הַמַּחֲלֹקֶת בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (דַּף מח:) בֵּין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין לוֹ לְאָדָם בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חֶצְיוֹ לָהּ' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא, הַכֹּל מוֹדִים בַּעֲצֶרֶת (חַג שָׁבוּעוֹת) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם "לָכֶם", מִשּׁוּם שֶׁיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה הוּא.
וְצָרִיךְ לְהָבִין, אַדְּרַבָּא, בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת כֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְהִנֵּה דַּוְקָא בְּיוֹם כָּזֶה, אוֹמְרִים כֻּלָּם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם לָכֶם יוֹתֵר מִשְּׁאָר יָמִים טוֹבִים שֶׁלֹּא נִתְּנָה בָּהֶם תּוֹרָה, מַדּוּעַ?
אֶלָּא רָצוּ רַבּוֹתֵינוּ לְלַמְּדֵנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ, שֶׁעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַתּוֹרָה קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, וְגַם הָאֲכִילָה הַנֶּאֱכֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה וּלְשֵׁם שָׁמַיִם, נֶחְשֶׁבֶת לְחֵלֶק מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי אִם לֹא יֹאכַל, כֵּיצַד יִהְיֶה לוֹ כּוֹחַ לַעֲסֹק בְּתוֹרַת ה'.
וּבְהֶקְשֵׁר לָזֶה מוּבָא בְּסֵפֶר "מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשֵׁם הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' רַבִּי יוֹסֵף כַּהְנְמָן זַצַ"ל, שֶׁפַּעַם נִכְנַס בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים הַבָּיְתָה, וְהֶחָפֵץ חַיִּים רָצָה לְהַאֲכִילוֹ, אַךְ הַיֶּלֶד סֵרֵב לֶאֱכוֹל.
אָמַר עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים: חֲכָמֵינוּ ז''ל אוֹמְרִים עַל הַפָּסוּק "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו", כְּלוֹמַר, שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע מִתְעוֹרֵר כְּבָר אֵצֶל הַתִּינוֹק. וְצָרִיךְ בֵּאוּר, בְּמַה כְּבָר יֵּצֶר הָרַע יָכוֹל לְפַתּוֹת תִּינוֹק, הֲרֵי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא אֶל הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי וּלְפַתּוֹתוֹ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְכַדּוֹמֶה, כִּי הַיֶּלֶד לֹא יִשְׁמַע לוֹ.
עַל כֵּן, בְּתַחְבּוּלוֹת הוּא עוֹשֶׂה אֶת מִלְחַמְתּוֹ. הוּא בָּא אֶל הַיֶּלֶד, וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה לֹא יָכוֹל לֶאֱכוֹל וְלִזְלֹל כְּגוֹי וְכִבְהֵמָה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אוֹסֶרֶת זֹאת עָלֶיךָ, עַל כֵּן אַל תֹּאכַל כְּלוּם! וְכַמּוּבָן מַטְּרָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע בְּכָךְ הִיא לְהַחְלִישׁ אֶת הַיֶּלֶד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ אֶת הַכֹּחַ לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה.
עוֹד סִפֵּר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זַצַ"ל, שֶׁשָּׁמַע מֵהֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל שֶׁאָמַר פַּעַם: פֶּלֶא הוּא שֶׁלִּפְעָמִים רוֹאִים שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁנּוֹלְּדוּ בְּאוֹתָהּ עֲיָרָה, וּשְׁנֵיהֶם גְּדֵלִים בְּיַחַד עִם אוֹתָם הַתְּנָאִים, וְאַף עַל פִּי כֵּן יֶלֶד יְהוּדִי חַלָּשׁ וְרָזֶה, וְלֹא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל, וְאִמָּא שֶׁלּוֹ רָצָה אַחֲרָיו וּמְשַׁדֶּלֶת אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים וּבְכֹחַ שֶׁיֹּאכַל קִמְעָא. וּמֵאִידָךְ הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא גּוֹי טָמֵא, אוֹכֵל הַרְבֵּה לְתֵאָבוֹן, וְהוּא חָסֹן וּבָרִיא. מַה פֵּשֶׁר הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁנֵי הַיְלָדִים?
אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ יֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר לַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי: אַל תֹּאכַל, אַל תִּשְׁתֶּה, אַל תִּישַׁן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבוֹדַת ה'. וְאוֹתוֹ יֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר לַיֶּלֶד הַגּוֹי: תֹּאכַל הַרְבֵּה, וְתִישַׁן הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה לְךָ הַרְבֵּה כֹּחַ, וְתוּכַל לִהְיוֹת רָשָׁע גָּדוֹל וְרוֹצֵחַ גָּדוֹל, וְלַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה צָרוֹת לַיְּהוּדִים.
רוֹאִים אָנוּ מִכָּאן כַּמָּה חֲשׁוּבִים עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁהֵם נַעֲשִׂים לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי לוּלֵי שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם כָּרָאוּי, לֹא תִּהְיֶה לוֹ אֶפְשָׁרוּת לַעֲבוֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.
וּמֵאִידָךְ, אִם יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּאי, גַּם כֵּן יַרְגִּישׁ כְּבֵדוּת וַעֲיֵפוּת בַּעֲבוֹדַת ה', וְלָכֵן יְכַוֵּן בְּכָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּדֵי לְהַבְרִיא וּלְחַזֵּק אֶת גּוּפוֹ כְּפִי הַנִּצְרָךְ לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
זהירות מתאוות האכילה
כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ, גַּם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וּשְׁאָר צוֹרְכֵי הַגּוּף צְרִיכִים לִהְיוֹת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'. וּמִמֵּילָא אֲכִילָה שֶׁל תַּאַוָּה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, עֲלוּלָה לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם וּלְהוֹרִיד אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה'.
וְכַיָּדוּעַ, אוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י ז''ל, שֶׁיּוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁשִימֶש שְׁמוֹנִים שָׁנָה בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְנַעֲשָׂה צְדוֹקִי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִזְהָר לֶאֱכוֹל בִּקְדֻשָּׁה אֶלָּא הָיְתָה בּוֹ תַּאֲוַת הָאֲכִילָה.
סִפֵּר הָרַב יַעֲקֹב לוגסי בְּסִפְרוֹ ''בְּיַם דֶּרֶךְ'': מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בְּאֶחָד מֵחֲסִידֵי וְצַדִּיקֵי יְרוּשָׁלַיִם הַצַּדִּיק רַבִּי אַבְרָהָם אֲהָרוֹנוֹבִיץ זַצַ"ל, שֶׁכְּשֶׁהָיוּ בָּאִים אֶצְלוֹ מְבַקְּרִים לְהִתְבָּרֵךְ וּלְהִתְחַזֵּק, הָיָה אוֹמֵר: "מַדּוּעַ אַתֶּם בָּאִים אֵלַי? וַהֲלֹא אֲנִי אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁאוֹהֵב מַאֲכָל מְסֻיָּם", וְתָמִיד הָיָה מַזְכִּיר אֵיזֶה סוּג מַאֲכָל, וְלֹא הֵבִינוּ לְמַה כַּוָּנָתוֹ, וּמַדּוּעַ תָּמִיד מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ דַּוְקָא בָּזֶה שֶׁאוֹהֵב הוּא אֶת אוֹתוֹ מַאֲכָל.
פַּעַם נִזְדַּמֵּן לָנוּ לִשְׁאוֹל אֶת בְּנוֹ עַל כָּךְ, וְאָמַר לָנוּ, שֶׁאָבִיו מַזְכִּיר זֹאת מִפְּנֵי מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה: מִיַּד לְאַחַר נִשּׂוּאָיו, שֶׁאָלָתוֹ אִשְׁתּוֹ אֵיזֶה מַאֲכָל לְהָכִין לוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא מֵהַיְשִׁיבָה, וַעֲנָה שֶׁאוֹהֵב הוּא אֶת אוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁהִזְכִּיר. וּכְשֶׁשָּׁב אוֹתוֹ יוֹם מֵהַיְשִׁיבָה, מִשּׁוּם מַה לֹא הֱכִינָהּ לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת אוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁבִּקֵּשׁ, וְהוּא כַּמּוּבָן לֹא אָמַר לָהּ כְּלוּם עַל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ קְצָת הַקְפָּדָה בַּלֵּב עַל כָּךְ.
וְהִנֵּה כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן עַל הַקְפָּדָתוֹ בַּדָּבָר זֶה, הִתְחָרֵט מְאֹד הֵיאַךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהַקְפִּיד עַל מַאֲכָל... וּמִיַּד קִבֵּל עָלָיו שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם לֹא יָבוֹא מַאֲכָל זֶה לְפִיו יוֹתֵר כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא קִיֵּם גַּם "וְחָטָאתִי נֶגְדִּי תָּמִיד" לְהַזְכִּיר שִׁפְלוּתוֹ לִבְנֵי אָדָם עַד עֵת זִקְנוּתוֹ בְּכָךְ שֶׁאוֹהֵב הוּא מַאֲכָל מְסֻיָּם זֶה...
עבודה לשם שמים
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בְּמִשְׁלֵי: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". כְּלוֹמַר, אִם כָּל מַעֲשֵׂה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה חוֹשֵׁב הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶהֱנָה מִכָּךְ וּמִתְפַּרְנֵס מִכָּךְ, אֲבָל עֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה.
וּמִסְפָּרִים עַל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁנִּכְנַס פַּעַם לְבֵית מִרְקַחַת לִקְנוֹת תְּרוּפָה, וּפָנָה לְרוֹקֵחַ וְאָמַר לוֹ: מְקַנֵּא אֲנִי בְּךָ עַל הַמִּצְווֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁאַתָּה זוֹכֶה בָּהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָךְ שֶׁאַתָּה דּוֹאֵג לְאוֹתָם הַנִּצְרָכִים לִתְרוּפוֹת.
אָמַר לוֹ הָרוֹקֵחַ: אֲבָל כַּוָונָתִי הִיא לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָה?! הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: שְׁמַע נָא לַעֲצָתִי וְתִזְכֶּה לִבְרָכָה רַבָּה, צַרֵף לְכַוָּנָה זוֹ שֶׁל פַּרְנָסָה, כַּוָּונָה נוֹסֶפֶת, וְהִיא - שֶׁהַחוֹלִים יִזְכּוּ לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי תְּרוּפָה זוֹ שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם, וְאִם תַּחְשֹׁב בְּשָׁעָה זוֹ בֵּין עַל הַפַּרְנָסָה וּבֵין עַל מִצְוַת רִפּוּי חוֹלִים, הֲרֵי שֶׁאָז כָּל מַעֲשֵׂה וּמַעֲשֵׂה שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם יֵחָשֵׁב לְךָ כְּמִצְוָה, וְתִתְבָּרֵךְ בִּבְרָכוֹת רַבּוֹת בַּעֲבוּר הַמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁתִּצְבֹּר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם.
לָמַדְנוּ עַד כַּמָּה יֵשׁ עִנְיַן לְכַוֵּן בְּכָל מַעֲשֵׂה שֶׁעוֹשִׂים כַּוָּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְשֵׁם מִצְוָה.
צדקה לשם שמים
גַּם כַּאֲשֶׁר נוֹתְנִים צְדָקָה לַעֲנִיִּים וְנִזְקָקִים, יֵשׁ לְכַוֵּן לָתֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא בִּגְלַל רַחֲמִים פְּנִימִיִּים עַל הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן הַנִּצָּבִים בְּפָנָיו.
וּמַעֲשֵׂה הָיָה בְּרַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מֶרִימִינוֹב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד עִם תַּלְמִידָיו. וְהִנֵּה נִכְנַס עָנִי מְעוֹרֵר חֶמְלָה, מַלְבּוּשָׁיו בְּלוּיִים וּפָנָיו חִוְרִים. לָחַשׁ לוֹ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל לְשַׁמָּשׁוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּנִימִי, וְיָבִיא מִתּוֹךְ כִּיס מְעִילוֹ דִּינָר זָהָב בִּשְׁבִיל הֶעָנִי, עָשָׂה כֵּן הַשַּׁמָּשׁ, וְהָרַב מָסַר אֶת הַדִּינָר לְיָדוֹ שֶׁל הֶעָנִי.
שָׂמַח הֶעָנִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל דִּינָר הַזָּהָב, שֶׁלֹּא צִפָּה לְקַבְּלוֹ, וְיָצָא וְהָלָךְ לְדַרְכּוֹ.
אַחַר שהתיישב הָרַב בְּדַעְתּוֹ, הִתְחִיל לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר רַק מִתּוֹךְ רַחְמָנוּת, וְלֹא חָשַׁב שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ אֶת הַדִּינָר לְשֵׁם מִצְוַת צְדָקָה [וַהֲרֵי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה נֶאֱמַר "וַיִּקְחוּ לִי תְּרוּמָה", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, לִי לִשְׁמִי].
לָכֵן קָרָא שׁוּב לַשַּׁמָּשׁ, וְהוֹרָה לוֹ לָצֵאת לְחַפֵּשׂ אֶת הֶעָנִי וּלְהָבִיאוֹ אֵלָיו. עָשָׂה הַשַּׁמָּשׁ כֵּן, וּמָצָא אֶת הֶעָנִי בַּשּׁוּק, וְאָמַר לוֹ שֶׁהָרַב קוֹרֵא אוֹתוֹ שֵׁנִית. חָשַׁב הֶעָנִי בְּלִבּוֹ, שֶׁכַּנִּרְאֶה שֶׁהָרַב טָעָה כְּשֶׁנָּתַן לוֹ דִּינָר זָהָב, וּבְדַעְתּוֹ לָקַחַת אוֹתוֹ חֲזָרָה, וְלָתֵת לוֹ בִּמְקוֹמוֹ דִּינָר כֶּסֶף.
בְּלֵית בְּרֵירָה נִכְנַס הֶעָנִי אֶל הָרַב, וּמִיַּד צִוָּה הָרַב לְשַׁמָּשׁוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְיָבִיא מִתּוֹךְ הַכִּיס הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמְּעִיל דִּינָר זָהָב נוֹסַף, וְאָז מָסַר הָרַב אֶת הַדִּינָר הַשֵּׁנִי מִתּוֹךְ כַּוָונַת מִצְוַת צְדָקָה.
שָׂמַח הֶעָנִי שֶׁלֹּא דַּי שֶׁהָרַב לֹא לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת דִּינָר הַזָּהָב, אֶלָּא נָתַן לוֹ עוֹד דִּינָר זָהָב. וְאָז שָׁאַל הֶעָנִי אֶת הָרַב: אִם רָצִיתָ לָתֶת לִי שְׁנֵי דִּינָרִים זְהוּבִים, הָיָה לְךָ לָתֵת אוֹתָם בְּבַת אַחַת, וּכְבוֹדוֹ כִּמְעַט הִפִּיל אֶת לִבִּי בְּחוֹשְׁבִי שֶׁקָּרָאתָ לִי עַל מְנָת לִטּוֹל אֶת הַדִּינָר שֶׁנָּתַתָּ לִי, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בְּטָעוּת?!
וַיַּעַן הָרַב וַיֹּאמַר: הִנֵּה בְּפָרָשַׁת רְאֵה בְּעִנְיַן הַצְּדָקָה כָּתוּב: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ", מַדּוּעַ כֶּפֶל הַלָּשֹׁן? אֶלָּא לוֹמַר; אִם נָתַתָּ בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ רַחְמָנוּת וְחֶמְלָה, חֲזוֹר וְתִתֵּן גַּם לְשֵׁם מִצְוָה. לָכֵן עָשִׂיתִי זֹאת בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים נִפְרָדוֹת.