אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ב · משנה יא

משנה י

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵּצֶר הָרַע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:

עין הרע

כָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁעַיִן הָרַע פֵּרוּשׁוֹ, שֶּׁמַּכְנִיס עַיִן הָרַע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ אוֹ בְּבָנָיו וּמַזִּיק לוֹ. וְצָרִיךְ לְהָבִין מַהִי הַסִּבָּה לְאוֹתוֹ כֹּחַ הַרְסָנִי הַטָּמוּן בַּעַיִן הָרַע.

הַמְּפָרְשִׁים מַסְבִּירִים כִּי זֶהוּ אֶחָד מִן הַכֹּחוֹת שֶׁטֶּבַע הַבּוֹרֵא בִּבְנֵי הָאָדָם. וּכְשֵׁם שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לִפְעֹל בְּפִיו טוֹבָה אוֹ רָעָה, כָּךְ יָכוֹל הָאָדָם לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים בְּעֵינָיו, כְּגוֹן שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל מָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

הָאָדָם שֶׁמְּגַלֶּה לָרַבִּים אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁה' חָנַן אוֹתוֹ, וּמִתְפָּאֵר בְּכָךְ לְעֵינֵי כָּל, מְעוֹרֵר עָלָיו אֶת מִדַּת הַדִּין, וּמַעֲלֶה עָלָיו אֶת קִנְאָתָם שֶׁל אֲחֵרִים, וְהֵם מַתְחִילִים לִשְׁאוֹל: "מַדּוּעַ מַגִּיעַ לוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי", "אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לוֹ שֶּׁאֵין לִי"? שְׁאֵלוֹת מֵעֵין אֵלּוּ, מְעוֹרְרוֹת לְבַסּוֹף קִטְרוּג, וּבַשָּׁמַיִם מְעַיִינִים שֵׁנִית הַאִם אָכֵן יֵשׁ לוֹ זְכוּת הַמַּצְדִּיקָה לָתֶת לוֹ טוֹבָה מֵעֵין זוֹ, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת הַטּוֹבָה שֶׁקִּבֵּל.

מְסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא (דַּף קז:) עַל רַב, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לִלְחֹשׁ עַל הַקְּבָרוֹת, וּלְהָבִין מִכָּל קֶבֶר וְקֶבֶר בְּאֵיזֶה מִיתָה מֵת אוֹתוֹ אָדָם שֶׁקָּבוּר שָׁם [הַאִם מֵת בִּזְמַנּוֹ, אוֹ מֵת לִפְנֵי זְמַנּוֹ מֵעַיִן הָרַע]. פַּעַם אַחַת הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלָחַשׁ עַל הַקְּבָרוֹת, וְרָאָה שֶׁתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מֵהַקְּבוּרִים שָׁם מֵתוּ מֵעַיִן הָרַע, וְאַחַד מֵת בִּזְמַנּוֹ כְּדֶרֶךְ כָּל הָעוֹלָם.

וְעַל זֶה דָּרַשׁ רַב אֶת הַפָּסוּק: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי" כָּל חֹלִי - זוֹ עַיִן הָרַע. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י, דָּבָר שֶׁכָּל הַחֹלַאִים תְּלוּיִים בּוֹ, זוֹ עַיִן הָרַע. וְכָתַב שָׁם רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זִיעַ''א בְּסִפְרוֹ בֶּן יְהוֹיָדָע, שֶׁהַטַּעַם שֶּׁקָּרְאוּ לְעַיִן הָרַע בְּשֵׁם "כָּל חֹלִי", מִפְּנֵי שֶּׁשְּׁאָר חֹלַאִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, אֵינָם פּוֹגְעִים אֶלָּא בְּגוּפוֹ דַּוְקָא, אֲבָל עַיִן הָרַע מַזֶּקֶת גַּם לְגוּף וְגַם לְנֶפֶשׁ. צֵא וּלְמַד מִלּוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵחֲמַת עַיִן הָרַע שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר, שֶּׁשְּׁאָר חֹלַאִים פּוֹגְעִים בַּגּוּף, אֲבָל עַיִן הָרַע שׁוֹלֵט גַּם בַּמָּמוֹן. וּכְאוֹתוֹ מַעֲשֵׂה בְּעָשִׁיר אֶחָד, שֶׁהָיְתָה לוֹ כּוֹס יְקָרָה וְנִפְלָאָה מִזְּכוּכִית לְבָנָה, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ לוֹ אוֹתָהּ אָבִיו.

יוֹם אֶחָד עָשָׂה סְעוּדָה, וְהֵבִיא אֶת הַכּוֹס כְּדֵי לִשְׁתּוֹת בָּהּ, וְהָיָה בֵּין הָאוֹרְחִים אָדָם אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ עַיִן הָרַע קָשָׁה, וְתֵכֶף שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַכּוֹס, נָפַל הַכּוֹס וְנִשְׁבַּר, וּלְאַחַר רֶבַע שָׁעָה נָפַל עַל בָּעַל הַכּוֹס אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל וּמֵת נִמְצָא, שֶׁהָעַיִן הָרַע שָׁלַט בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ בְּיַחַד.

ההבלטה גורמת לעין הרע

מְסֻפָּר בַּגְּמָרָא (ב''מ דַּף פד), עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְעוֹד כַּמָּה חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלוֹמְדִים עַל גַּבֵּי סַפְסַלִּים, וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַבֵּן שֶׁל רֻבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וּמַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת, וּמְתָרְצִים.

כְּשֶׁרָאוּ הַחֲכָמִים שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יְהוּדָה נְבוֹנִים וַחֲכָמִים, אָמְרוּ: מֵימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וְהֵם יוֹשְׁבִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע? מִיַּד עָשׂוּ לָהֶם סַפְסַלִּים, וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָם עַל גַּבֵּיהֶם. כְּשֶׁרָאָה זֹאת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לַחֲכָמִים: גּוֹזָל אֶחָד יֵשׁ לִי בֵּינֵיכֶם וְאַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְאַבְּדוֹ מִמֶּנִּי?! [וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ שֶׁבְּנוֹ יֵשֵׁב בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כְּדֶרֶךְ הַחֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְלֹט וְתִשְׁלֹוט בּוֹ עַיִן הָרַע].

וּמִכֵּן נִלְמַד, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבּוֹלֵט לָעָיִן, הֲרֵי הוּא בְּסַכָּנָה, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַבְלִיט אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים, הֲרֵי הוּא שָׁמוּר וּמֻגָּן מֵעַיִן הָרַע. וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיַּבְלִיטוּ אֶת עַצְמָם וִיפַרְסְמוּ עַצְמָם בָּרַבִּים כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר, כָּךְ יַצְלִיחוּ יוֹתֵר.

וּמְסֻפָּר עַל אַבָּא אֶחָד, שֶׁנִּגַּשׁ לַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין שְׁלִיטָ''א, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁבְּנוֹ לוֹמֵד בְּאֶחָד הַיְּשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּאָרֶץ, וְהוּא בֶּן חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בִּלְבַד, וּכְבָר נֶחְשָׁב שָׁם לְאֶחָד הַתַּלְמִידִים הַמְּצֻיָּנִים וְהַמְּעֻלִּים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא אוֹמֵר שִׁעוּרִים בַּיְּשִׁיבָה, וְרַבִּים בָּאִים לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ.

הַהַצְלָחָה הַבִּלְתִּי רְגִילָה מְעוֹרֵר אֶצְלִי חֲשַׁשׁ שֶׁתִּדְבַּק בּוֹ עָיִן הָרַע, וּכְפִי שֶׁאָמְרָה חַנָּה לְעֵלִי הַכֹּהֵן, שֶׁהִיא רוֹצֶה בֶּן שֶׁיִּהְיֶה "זֶרַע אֲנָשִׁים", כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֲכַם וְלֹא טִפֵּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן הָרַע, כַּמְּבֹאָר בְּרַשִּׁ"י בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף לא:). וְלָכֵן גַּם אוֹתוֹ אַב בִּקֵּשׁ מֵהָרַב שֶּׁיֹּאמַר לִבְנוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר שִׁעוּרִים בַּיְּשִׁיבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן הָרַע.

הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: הַיַּעְבֵּ''ץ מַסְבִּיר שֶׁכַּוָּנַת רַשִׁ''י, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְעַיִן הָרַע דַּוְקָא "בְּקַטְנוּתוֹ", מִשּׁוּם שֶׁאָז הַדָּבָר נִכָּר יוֹתֵר לָעָיִן, אֲבָל כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּבָחוּר יְשִׁיבָה צָעִיר שֶׁכְּבָר חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אֵין לוֹ לָחוּשׁ לְעַיִן הָרַע, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁחַיָּב בָּהּ תָּגֵן עָלָיו מֵעַיִן הָרַע, וְלָכֵן אֵין הַבֵּן צָרִיךְ לְהַפְסִיק לִמְסֹר שִׁעוּרִים. (טוּבְךָ יַבִּיעוּ).

וְנִרְאָה שֶּׁאֵין זֶה סוֹתֵר לְדִבְרֵי הַגְּמָרָא הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַה שֶּׁהִקְפִּיד רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עַל בְּנוֹ, הַיְנוּ דַּוְקָא שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁנִּרְאָה לְעֵינֵי כָּל. אֲבָל לֹא הִקְפִּיד עָלָיו עַל שֶׁהָיָה מַּקְשֶׁה וּמְתָרֵץ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְעֵינֵי הַחֲכָמִים, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָתוֹ מְגִינָה עָלָיו.

סִפֵּר רַבִּי יוֹסֵף פַּלָּאגִ'י: מַעֲשֵׂה נּוֹרָא בְּשָׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חֲכַם וּמְיֻחָס כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהָיָה אַמִּיץ כֹּחַ וְקוֹלוֹ עָרֶב מְאֹד. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִתְפַּלֵּל וְקָרָא בַּתּוֹרָה וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר, וְהִטִּילוּ עָלָיו רַבִּים עָיִן הָרַע, בְּאוֹמְרָם מַה יָפֶה כֹּחוֹ וְקוֹלוֹ, שֶׁהָיָה נִשְׁמַע בְּקוֹל נָעִים לְמֵרָחוֹק, וְגַם הַתְּקִיעוֹת כֻּלָּם לֹא נִמְצָא כַּמוֹהֶם.

וּמֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נֶחְלַשׁ חֻלְשָׁה יְתֵרָה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לַעֲמוֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַתֵּבָה אֲפִילּוּ בְּקוֹל נָמוּךְ, וְהָיָה מוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מְעַט זְמַן, וּרְפוּאָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וְנִלְקַח לְבֵית עוֹלָמוֹ, ה' יַצִּילֵנוּ. וְתָלוּ כָּל הָעוֹלָם הַדָּבָר בִּגְלַל עַיִן הָרַע שֶׁהִטִּילוּ עָלָיו. (שׁוּ''ת לֵב חַיִּים ח''ג סִי' צט).

יצר הרע

בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דַּף ל:) אָמְרוּ: קָשֶׁה יֵּצֶר הָרַע, שֶׁאֲפִילוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו". וּבֵאֵר הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הַיַּצְרָן לֹא מְגַנֶּה אֶת הַמּוּצָר שֶׁיָּצַר אֶלָּא מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו, אֲבָל כָּאן רוֹאִים אָנוּ שֶׁאֲפִילוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא הַיַּצְרָן שֶׁיָּצַר אֶת הַיֵּצֶר, מְגַנֶּה אוֹתוֹ וְקוֹרֵא לוֹ "רַע".

וְאָמַר רַב יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵין הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד נֶגְדּוֹ.

מָשָׁל נִפְלָא אָמַר הַמַּגִּיד מִבְּאֵר זַצַ"ל: מַעֲשֵׂה בָּאָדָם עֲרִירִי וְקַמְצָן שֶׁלֹּא מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהוֹצִיא כֶּסֶף עַל שְׂכִירַת דִּירָה, וְהָיָה יָשֵׁן בַּחֲנוּתוֹ בֵּין הַסְּחוֹרוֹת. יוֹם אֶחָד חָלְפָה בְּמוֹחוֹ מַחֲשָׁבָה: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, וּמָתַי אֶתְחַתֵּן וָאָקִים מִשְׁפָּחָה.

פָּנָה לְשַׁדְכָן, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיְּחַפֵּשׂ לוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. אָמַר לוֹ הַשַּׁדְכָן: וְכִי עָלָה בְּדַעְתְּךָ שֶׁאִשָּׁה שֶׁתַּסְכִּים לְהִתְגּוֹרֵר בְּתוֹךְ חֲנוּתְךָ בֵּין הַסְּחוֹרוֹת? לֹא אוּכַל לְטַפֵּל בְּעִנְיָנְךָ, עַד שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בַּיִת כְּדֵי לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת רַעֲיָתְךָ!

אָמַר לוֹ הַקַּמְצָן: אָכֵן תּוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים אֲנִי מַשִּׂיג בַּיִת מְפֹאָר! אָמַר לוֹ הַשַּׁדְכָן: כְּפִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ, לֹא יִתֵּן לְךָ לִבְּךָ לִשְׂכֹּר אֲפִילּוּ צְרִיף קָטָן. הֵשִׁיב הַקַּמְצָן: אַתָּה עוֹד תִּרְאֶה אֵיזוֹ דִּירָה אַשִּׂיג...

סִיֵר הַקַּמְצָן בָּעִיר, וְהִגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה הַיְקָרָה, נַעַץ עֵינָיו בַּוִילוֹת הַמְהוּדַרוֹת רְחָבוֹת הַיָּדָיִם וַעֲטוּרֵי הַמִדְשַׁאוֹת. פָּנָה לְאֶחָד הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְמִיא לַדַיָירִים, פָּנָה וְאָמַר: בִּרְצוֹנִי לִשְׂכֹּר בּוֹ פִּנָּהּ קְטַנָּה כְּדֵי לִקְבֹּעַ בָּהּ מַסְמֵר.

בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָרְקוּ אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו, בַּשֵּׁנִי אָמְרוּ לוֹ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת אֵינֶנּוּ וּבְלֹא רְשׁוּתוֹ לֹא יַעֲשׂוּ דָּבָר. בַּבָּיִת הַשְּׁלִישִׁי, נִתְקָל הַקַּמְצָן בְּאָדָם חַמְדָּן, וְהַחַמְדָן שְׁאָלוֹ: לְשֵׁם מַה אַתָּה צָרִיךְ לִתְלוֹת מַסְמֵר? עָנָה הַקַּמְצָן: כְּדֵי לִתְלוֹת בּוֹ אֶת כֵּלַי הַנִּמְצְאִים בְּשַׂקֵּי.

דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ בָּעַל הַבַּיִת מֵאָה זְהוּבִים עֲבוּר כָּךְ. אָמַר לוֹ הַקַּמְצָן: בִּשְׁבִיל מַסְמֵר אֶחָד לֹא אֶתֶּן יוֹתֵר מִזָּהוּב. סוֹף דָּבָר הִתְפַּשְּׁרוּ עַל עֲשָׂרָה זְהוּבִים, וְעָרְכוּ חוֹזֶה מְפֹרָט שֶׁבָּא מִקְּנֵה בָּעַל הַבַּיִת מָקוֹם לִתְקוֹעַ בּוֹ מַסְמֵר. תָּקַע הַקַּמְצָן אֶת הַמַּסְמֵר, וְתָלָה עָלָיו אֶת כּוֹבָעוֹ וְהָלָךְ.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה, שָׁב לַבָּיִת, וְחָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ, וְתָלָה אֶת מְעִילוֹ וְהָלָךְ. בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה שָׁב וְנָטַל אֶת מְעִילוֹ, וְתָלָה אֶת שַׂקּוֹ וְהָלָךְ. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נָקַשׁ בַּדֶּלֶת, וְהֶחֱרִיד אֶת בְּנֵי הַבַּיִת מִשְּׁנָתָם, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ הוּא לִטּוֹל דְּבַר מַה מִן הַשַּׂק...

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, שׁוּב הֵעִיר אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בֶּדְפִיקוֹתָיו, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ דָּבָר לְהַכְנִיס בְּתוֹךְ הַשַּׂק. לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם שָׁב וְדָפַק בַּדֶּלֶת, הַפַּעַם אָחַז בְּיָדוֹ שַׂק כָּבֵד וְגָדוֹל. נָטַל אֶת הַשַּׂק הַקּוֹדֵם, וְתָלָה אֶת הַשַּׂק הַשֵּׁנִי עַל הַמַּסְמֵר.

הֵרִיחוּ בְּנֵי הַבַּיִת רֵיחַ צַחֲנָה עוֹלָה מִן הַשַּׂק, בָּדְקוּ אֶת הַשַּׂק וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים פֶּגֶר שֶׁל חָתוּל...

רָדְפוּ אַחֲרֵי הַקַּמְצָן וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּטּוֹל אֶת הַנְּבֵלָה מִבֵּיתָם. אָמַר לָהֶם: זְכוּתִי הִיא, וְאֵין בִּידֵכֶם לִמְנוֹעַ מִמֶּנִּי זֹאת! פַּנּוּ שׁוּב לְבֵיתָם וְלֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס. הַנְּבָלָה הַמַּבְאִישָׁה וְהֶעֶלְתָה רֵיחַ נּוֹרָא, כָּל הַדִּירָה הִתְמַלְּאָה בִּזְבוּבִים פַּרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁים.

עוֹד הֵם עוֹמְדִים חַסְרֵי אוֹנִים, וְהַקַּמְצָן הִגִּיעַ וּבְיָדָיו שְׁנֵי פְּגָרִים נוֹסָפִים. כְּשֶׁרָאוּ זֹאת בְּנֵי הַבַּיִת לָקְחוּ אֶת כָּל חֶפְצֵיהֶם וּבָרְחוּ מֵהַבַּיִת כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם.

לְאַחַר מִכֵּן פָּנָה הַקַּמְצָן אֶל הַשַּׁדְכָן, וּבִשֵּׂר לוֹ בְּחִיּוּךְ: הִשַּׂגְתִּי דִּירָה גְּדוֹלָה וּמְהֻדֶּרֶת בַּעֲשָׂרָה דִּינָרִים...

כָּךְ הוּא דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, לִדְחֹף מַסְמֵר אֶחָד אֵצֶל הָאָדָם, וְעַל יְדֵי הַמַּסְמֵר שׁוֹלֵט אַחַר כָּךְ עַל כָּל כֻּלּוֹ. אֲבָל הֶחָכָם יוֹדֵעַ לֹא לָתֶת לַיֵּצֶּר הִזְדַּמְּנוּת כְּלָל וְעִקָּר לְהָנִיחַ בּוֹ אֵיזֶה מַסְמֵר, אֶלָּא שׁוֹמֵר עַל בֵּיתוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, וְאֵינוֹ פּוֹתֵחַ שׁוּם פֶּתַח לַשָּׂטָן.

לְמָשָׁל: מִי שֶּׁמַּכְנִיס לְבֵיתוֹ טֶלֶוִיזְיָה רַק כְּדֵי לִרְאוֹת "חֲדָשׁוֹת" אוֹ "סְפּוֹרְט" וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן מִי שֶּׁמַּכְנִיס לְבֵיתוֹ עִתּוֹן חִלּוֹנִי אַךְ וְרַק כְּדֵי לִמְצוֹא דַּרְכּוֹ עֲבוֹדָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הֲרֵי נוֹתֵן הוּא רְשׁוּת לַיֵּצֶר הָרַע לִתְקוֹעַ מַסְמֵר בְּבֵיתוֹ, וְאָז הַתּוֹצָאוֹת עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת חֲמוּרוֹת מְאֹד.

הַבֵּן אִישׁ חָי מֵבִיא מָשָׁל, לְאָדָם שֶׁעָבַד וְיָגַע בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהִצְלִיחַ לִצְבֹּר הוֹן רַב וְנֶחְשַׁב לְאֶחָד הָעֲשִׁירִים הַמֻּפְלָגִים. בִּגְלַל עֲסָקָיו הַמְּרֻבִּים וְטִרְדוֹתָיו הַבִּלְתִּי פּוֹסְקִים, לֹא הִתְפַּנָּה לְעַצְמוֹ, וְנִשְׁאַר רַוָּוק וַעֲרִירִי.

וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁכְּבָר קָפְצָה עָלָיו הַזִּקְנָה וְאוֹתוֹת שֵׂיבָה נִכְּרוּ עַל פָּנָיו, הֶחְלִיט לָשִׂים קֵץ לַעֲסָקָיו, וְלִמְכֹּר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, עַל מְנָת לֵהָנוֹת מְעַט בִּשְׁאֵרִית יָמָיו מֵאוֹתָם כְּסָפִים רַבִּים שֶׁצָּבַר. גָּמְלָהּ הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ שֶּׁאֵין מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר מִבֵּית מָלוֹן מְפֹאָר, שֶׁיּוּכַל לְבַלּוֹת שָׁם אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו עַל מֵי מְנוּחוֹתּ.

בָּעַל הַמָּלוֹן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַסְתִּיר אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ מֵאוֹרְחוֹ הַמְּפֻרְסָם, וְהֶחְלִיט לָשִׂים אֶת עֵינוֹ עָלָיו, וּלְהַשְׁגִּיחַ אִישִׁית לְכָל מַחְסוֹרוֹ, עִם יַחַס וְשֵׁרוּת אָדִיב וּמְיֻחָד. הַקְּשָׁרִים בֵּין הָאוֹרֵחַ וּבַעַל הַמָּלוֹן הִתְהַדְּקוּ מְאֹד, עַד כְּדֵי שֶׁהָיוּ מְבַלִּים שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּיַחַד.

וְהִנֵּה כְּשֶׁנִּכְנַס בָּעַל הַמָּלוֹן בַּבֹּקֶר לְחַדְרוֹ שֶׁל יְדִידוֹ כְּדֵי לְבָרְכוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ, גִּילָה לְהַפְתָּעָתוֹ שֶּׁמֻּטָּל הוּא לְלֹא רוּחַ חַיִּים. עָמַד בָּעַל הַמָּלוֹן אוֹבֵד עֵצוֹת, כֵּיצַד לִנְהֹג עִם כָּל רְכוּשׁוֹ הַנּוֹתָר שֶׁל הָאוֹרֵחַ, שֶׁהֲרֵי אִם יְגַלּוּ זֹאת הַשִּׁלְטוֹנוֹת, וַדַּאי יַחְרִימוּ וְיִקְחוּ הַכֹּל לְאוֹצַר הַמְּדִינָה.

לְאַחַר מַחֲשָׁבָה מְאֻמֶּצֶת, הִגִּיעַ הַחְלָטָה שֶּׁאֵין טוֹב יוֹתֵר מֵאָשֵׁר לְהִתְיַיעֵץ עִם יְהוּדִי גִּבֵּן וּקְצַר קוֹמָה הַגָּר בִּשְׁכֵנוּתוֹ, הַיָּדוּעַ לְפִקֵּחַ וְחָכָם בְּעֵצוֹתָיו הַגְּאוֹנִיּוֹת. פָּנָה אֵלָיו בָּעַל הַמָּלוֹן, וּלְהַבְטִיחוֹ שֶׁבְּעַד עֵצָה טוֹבָה, יִהְיֶה מוּכָן לְשַׁלֵּם לוֹ סַךְ אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב.

אוּלָם כְּשֶׁאוֹתוֹ גִבֵּן פִּקֵּחַ שָׁמַע אֶת הַסְּכוּמִים הָאַדִּירִים שֶׁבִּרְשׁוּת הַמֵּת, חֶמְדַּת הַמָּמוֹן גָּבְרוּ עָלָיו, וְהֶחְלִיט "לַעֲשׂוֹת כָּאן סֵדֶר".

וְאָכֵן לְאַחַר שְׁמִיעַת הַסִּפּוּר, פָּנָה אֶל בָּעַל הַמָּלוֹן וְאָמַר: עֲצָתִי הִיא שֶׁתְּפַנֶּה אֶת הַמֵּת לְחֶדֶר אַחֵר, וְאִלּוּ אֲנִי אֶכָּנֵס לְמִטָּתוֹ כְּשֶׁאֲנִי עָטוּף בְּצָעִיף וְנֶאֱנַח מִכְּאֵבִים כְּאָדָם גּוֹסֵס הַנּוֹטֶה לָמוּת, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה תִּזְדָּרֵז וּתְבַקֵּשׁ מִפְרַקְלִיטוּת הַמְּדִינָה לִשְׁלֹחַ עוֹרֵךְ דִּין לַעֲרֹךְ צַוָּאָה לְאָדָם גַּלְמוּד וַעֲרִירִי, וַאֲנִי אֶדְאַג כְּבָר בּצֲוָואַתִי לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַכְּסָפִים אֵלֶיךָ יְדִידִי. וּמִיַּד אַחֲרֵי הַצַוָואַה, תְּפַרְסֵם אַתָּה שֶׁהַחוֹלֶה אָכֵן מֵת, וְתוֹצִיא אֶת הַצַּוָּאָה וְתִזְכֶּה בִּרְכוּשׁ הָרַב.

דִּבְרֵי הַשָּׁכֵן הֶחָכָם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי בָּעַל הַמָּלוֹן, וְהָלָךְ וּפָעַל כְּפִי שֶׁנִּדְרָשׁ מְהַגִיבֵּן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעוֹרֵךְ דִּין, הֵחֵל הַגִיבֵּן בִּגְנִיחוֹת וַאֲנָחוֹת, וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעָלָיו, וְרַק הָעוֹרֵךְ דִּין לְבַדּוֹ יִשָּׁאֵר עִמּוֹ.

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם, הֵחֵל לְסַפֵּר אֶת קוֹרוֹת חַיָּיו, וְשֶׁנּוֹתַר לְלֹא שׁוּם קָרוֹב מִשְׁפָּחָה, מִלְּבַד לַיְּהוּדִי גִבֵּן וְנָמוּךְ הַגָּר כָּאן בִּשְׁכֵנוּת, וּמֵאַחַר וְהָיָה אוֹתוֹ אִישׁ בָּזוּי וּמִסְכֵּן וְאֶבְיוֹן, לֹא הָיָה מִכְּבוֹדִי לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מִקְּרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידֵנִי.

אַךְ מֵהַיּוֹם, הִנֵּנִי מַצְהִיר בְּפָנֶיךָ שֶׁכָּל נְכָסַי וּרְכוּשִׁי יַּעַבְרוּ אֵלָיו, מִלְּבַד לְאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָתֶת כְּאוֹת הוֹקָרָה לְבַעַל הַמָּלוֹן, עַל מְסִירוּתוֹ וְחַסְדּוֹ עִמִּי. לְאַחַר שֶׁנִּכְתְּבָה וְנֶחְתְּמָה הַצַּוָּאָה, בִּקֵּשׁ הֶעְתֵּק מִצַוָואַה זוֹ כְּדֵי לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ לִקְרוֹבוֹ הַגִיבֵּן...

כְּפִי שֶׁתִּכְנְנוּ בֵּינֵיהֶם, הוֹדִיעוּ לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת שֶׁהַגּוֹסֵס מֵת, וּלְאַחַר יָמִים מִסְפַּר כְּשֶׁבָּא בָּעַל הַמָּלוֹן לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַצַוָואַה, הֻשְׁחֲרוּ פָּנָיו מִתֹּאָר, כְּשֶׁנּוֹכַח לָדַעַת אֶת תּוֹכֵן הַצַוָואַה, וְעַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה אַכְזָבָתוֹ שֶׁגְּמוּלוֹ הוּשַׁב עַל רֹאשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁאוֹתוֹ כֶּסֶף הַפָּעוּט יַחֲסִית שֶׁחָשַׁב לְהַעֲבִיר לגיבן, קִבֵּל אוֹתוֹ הוּא. וְכָל הָרְכוּשׁ הֶעָצוּם, קִבֵּל דַּוְקָא הַגִיבֵּן.

כָּךְ הַנִּמְשָׁל, אָדָם הַחוֹשֵׁב לָבוֹא בִּפְשָׁרוֹת וְלָתֵת "חֵלֶק קָטָן" לְיֹצְרוֹ, וּלְוַתֵּר לוֹ מִידֵי פַּעַם, בְּחוֹשְׁבוֹ שֶׁכָּךְ יוּכַל לְהֵעָזֵר בּוֹ כְּדֵי לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי שֶׁלְּבַסּוֹף יִתְאַכְזֵב אַכְזָבָה גְּדוֹלָה, וּלְבַסּוֹף הַיֵּצֶר הָרַע יִתֵּן לוֹ אֶת הַ''חֵלֶק הַקָּטָן", וְהוּא יִקַּח לְעַצְמוֹ אֶת כָּל הַקֻּפָּה, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע יוֹרֵד וּמַתְעֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לַחֲטֹא, וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמַרְגִּיז אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ בְּהַשְׁטַנוֹתָיו.

וְעַל כֵּן בָּא הַתַּנָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ לַעֲצַת הַיֵּצֶר וְהוֹלֵךְ אַחַר עֵצוֹתָיו, סוֹפוֹ שֶּׁהַיֵּצֶר מוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם.

כיצד לומדים להלחם ביצר הרע

הַגָּאוֹן רַבִּי "יוֹסֵף חַיִּים" בְּסֵפֶר "בֶּן אִישׁ חַי" מְסַפֵּר, שֶׁפַּעַם פָּגַשׁ יֵּצֶר הָרַע אֶת יֵצֶר הַטּוֹב, וְאָמַר לוֹ, עַד מָתַי נִהְיֶה לוֹחֲמִים זֶה בָּזֶה? מַדּוּעַ לֹא תַּעֲשֶׂה עִמִּי שָׁלוֹם?

אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר הַטּוֹב: מַה רְצוֹנְךָ לְקַבֵּל תְּמוּרַת הַשָּׁלוֹם הַזֶּה? אָמַר לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע: הַרְשֶׁה נָא לִי לְדַבֵּר עִם אֲנָשֶׁיךָ, וּלְהַזְמִינָם לִמְסִבָּה חֲשׁוּבָה, וּבְעִקָּר בִּרְצוֹנִי שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתִי לְשׂוֹחֵחַ עִם הֶחָסִיד שֶׁלְּךָ פְּלוֹנִי, וּלְהִתְגַּבֵּר עָלָיו.

אָמַר לוֹ יֵצֶר הַטּוֹב: לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, וְהָעִקָּר שֶׁיִּשְׁרֶה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ, הִנֵּה פְּלוֹנִי הֶחָסִיד בִּרְשׁוּתְךָ, עֲשֵׂה עִמּוֹ מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה.

אוֹתוֹ הֶחָסִיד הָיָה שַׁקְדָן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְהִנֵּה לְפֶתַע נֶעֱזָב מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְהִתְחִיל יֵּצֶר הָרַע לְדַבֶּר עַל לִבּוֹ, שֶׁרַק פַּעַם אַחַת יָבֹא לְתֵּיאַטְרוֹן, אוֹ לְבֵית קָפֶה לְכַמָּה שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַחְזֹר לְבֵיתוֹ.

הֶחָסִיד תָּמַהּ עַל עַצְמוֹ, וְלֹא הֵבִין מֵאַיִן לוֹ מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה. קָם הֶחָסִיד וְהָלָךְ לְבֵית קָפֶה, וְרָאָה אֵיךְ יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים סְבִיב הַמִּשְׂחָק שֶׁנִּקְרָא "שֵׁשׁ בֶּשּׁ", וּמְשַׂחֲקִים בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה, זֶה צוֹעֵק מִכָּאן, וְזֶה צוֹוֵחַ מִשָּׁם, וּבֵינְתַיִם הִזְמִינוּ קָפֶה וְתֵה, וּכְשֶׁהֱבִיאוֹ אוֹתָם לִפְנֵיהֶם, מֵחֲמַת טִרְדָתָם בַּמִּשְׂחָק, נִשְׁאֲרוּ הַתֵּה וְהַקָּפֶה בִּמְקוֹמָם, וְהִתְקַרֶרוּ לְגַמְרֵי עַד שֶׁכְּבָר לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה.

הִגִּיעָה שְׁעַת חֲצוֹת, וְהֵם מַמְשִׁיכִים בְּהִתְלַהֲבוּת בְּמִשְׂחָקָם, וְהֶחָסִיד כְּבֹר הִשְתַעֲמֵם, וּבְשָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי חֲצוֹת קָם וְהָלָךְ לְבֵיתוֹ.

הַיֵּצֶר הָרַע הָלַךְ אַחֲרָיו כְּדֵי לִרְאוֹת מַה הַהַשְׁפָּעָה שֶׁקִּבֵּל הָאִישׁ הַזֶּה מִן הַמִּשְׂחָק אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה, כִּי בְּבוֹא הֶחָסִיד לְבֵיתוֹ, יָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע בַּאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת בִּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, מַה שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא.

בִּשְׁמֹעַ אִשְׁתּוֹ אֶת צַעֲקוֹתָיו, נִתְעוֹרְרָה וּבָאָה לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה צוֹעֵק וּבוֹכֶה כָּךְ? אָמַר לָהּ הֶחָסִיד: כְּלֵי זָהָב הָיָה לִי מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם, וְעַתָּה בְּחַנְתִּיו וּמָצָאתִי שֶׁהוּא מִנְּחֹשֶׁת, וְעַל זֶה אֲנִי בּוֹכֶה.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי כְּלִי זָהָב אֶצְלְךָ, וְאֵינִי יוֹדַעַת עַל מַה אַתָּה מְדַבֵּר. וַיֹּאמֶר לָהּ: כְּלִי הַזָּהָב שֶׁהָיָה לִי, הוּא הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, שֶׁהָיְתָה לִי בָּהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהַשְּׁקִידָה שֶׁלִּי בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת הֵם כְּזָהָב עֲבוּרִי.

וְהִנֵּה רַק הַלַּיְלָה הַזֶּה גִּלִּיתִי שֶׁאֵינִי מַעֲרִיךְ מַסְפִּיק אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי רָאִיתִי אֵיךְ יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה, וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּעֵת מִשְׂחָקָם, וְהַלְוַאי שָׁאֲנִי הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלִּי עֶשֶׂר אָחוּז מִשִּׂמְחָתָם. וְעוֹד רָאִיתִי שָׁם בְּנֵי אָדָם רוֹקְדִים בְּמָחוֹל בְּהִתְלַהֲבוּת, וְהַזֵּעָה יוֹרֶדֶת עַל מִצְחָם, וְהַלְוַאי שֶׁהַשְּׁקִידָה וְהַהַתְמָדָה שֶׁלִּי תַּגִּיעַ לְרֶבַע מִיגִיעַת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הֶבֶל, וְעַל זֶה אֲנִי בּוֹכֶה, וְעָלַי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּלְהִתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז.

כִּשְׁמֹעַ הַיֵּצֶר הָרַע אֶת כָּל דִּבְרֵי הֶחָסִיד, הִצְטַעֵר מְאֹד עַל שֶׁהִתְעַסֵּק אִתּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא רַק שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַפִּילוֹ בְּרִשְׁתּוֹ, אֶלָּא נוֹסַף עַל כָּךְ הִתְחַזֵּק אוֹתוֹ חָסִיד יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'.

עַל פִּי זֶה מוּבָן הֵיטֵב הַפָּסּוּק בִּתְהִלִּים: "מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ", שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִלְמֹד לְהִתְחַכֵּם נֶגֶד תַּחְבּוּלוֹתָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם מִתְעֲיִיפִים לִרְקּוֹד בְּמֶשֶֹׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּכָל מִינֵי מְסִיבּוֹת לְמִינֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵּן אֵינָם נִרְדָּמִים בְּשָׁעָה שֶּׁרוֹאִים אֵיזֶה סֶרֶט מְעַנְיֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה מְפָרֵךְ. וְאִם הֵם מְסֻגָּלִים לְכָךְ, אָנוּ שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרַת ה' הַמְתוּקָה וּבְמִצְווֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת, בְּוַדַּאי שֶׁנַּקְפִּיד לֹא לִהְיוֹת עֲיֵפִים וְעַצְלָנִים, וְלֹא נִרְדָּם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד וְהַתְּפִלָּה גַּם אַחֲרֵי יוֹם עֲבוֹדָה קָשָׁה.

שנאת היצר הרע לאדם

בְּנוֹתֵן טָעַם לְהָבִיא דְּבָרָיו הַמַּבְהִילִים וְהַמֶחוּדָשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, שֶׁאָמַר בְּהֶסְפֵּד עַל תַּלְמִיד חֲכַם אֶחָד, שֶׁהַשּׂוֹנֵא הֲכִי גָּדוֹל לְאָדָם, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע [כְּמוֹ שֶּׁאוֹמֵר הַפָּסוּק בְּמִשְׁלֵי: "אִם רָעֵב שׂוֹנְאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם, כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶּה עַל רֹאשׁוֹ"], וְהוּא רוֹצֶה לְאַבְּדוֹ מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.

וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתַן אָמְרוּ, שֶׁהַיֵּצֶר, הוּא הַמַּפְחִיד לַתִּינוֹק, וְעַל כֵּן הוּא בּוֹכֶה תֵּכֶף מִשֶּׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וְעַל זֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים רוֹאִים שֶׁתִּינוֹק בּוֹכֶה בְּלִי שׁוּם סִבָּה, כִּי הוּא מַפְחִידוֹ, וְגַם לִפְעָמִים גּוֹרֵם לוֹ לִפּוֹל לָאָרֶץ, וְגַם הוּא הַמְּפַתֵּהוּ לִשְׁלֹחַ יָד לָאֵשׁ.

הַיֵּצֶר הָרַע פָּשׁוּט אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת בְּהַצְלָחַת הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָרַע בַּמְּצִיאוּת, וְהוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת רַק רַע. וְעַל כֵּן מְשַׁמְּרִים אֶת הֶחָתָן קוֹדֵם הַחֻפָּה, וְאֶת הַיּוֹלֶדֶת בִּשְׁעַת הַלֵּידָה, כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְעַנְּגִים.

הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְרֻחַם מִמִּיר זַצַ"ל אָמַר, כִּי הַשָּׂטָן אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת כַּאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם לוֹבְשִׁים בֶּגֶד, וְעַל כֵּן, עַל פִּי רוֹב הַבֶּגֶד נִקְרָע וּמִתְלַכְלֵךְ וְכַדּוֹמֶה. וְכֵן הָיָה עִם הַנָּחָשׁ בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, מִצַּד הַקִּנְאָה פִּתָּה אֶת חַוָּה שֶׁתֹּאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת.

וְכֵן רוֹאִים שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא הַשָּׂטָן שֶׁהוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לָקַחַת אֶת הַנְּשָׁמָה, מִתְעַלֵּל בָּאָדָם עַד אֵין שִׁעוּר, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז''ל שֶׁהַקּוֹלוֹת שֶׁל הַנִּפְטָר הוֹלְכִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְרַק שֶׁאָנוּ אֵינֶנּוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁהֶחָתוּל מִתְאַכְזֶר עַל טַרְפּוֹ וְזוֹרֵק אוֹתוֹ מִפִּיו, וְחוֹזֵר וּבוֹלֵעַ אוֹתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, כֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הַשָּׁוְא הַמַּלְאָךְ הַמָּוֶת, לוֹקֵחַ אֶת חַרְבּוֹ וּמַרְאֵה אוֹתָהּ לְאָדָם הָעוֹמֵד לָמוּת, וְיוֹצֵא לַחוּץ, וְשׁוּב נִכְנַס כַּמָּה פְּעָמִים, וְזוֹרֵק פַּחַד וְאֵימָה עַל הָאָדָם. וּמִכֹּל זֶה אָנוּ רוֹאִים עַד כַּמָּה הוּא שׂוֹנֵא לְאָדָם, וּבְכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶּׁמּוֹצֵא, מִתְנַקֵּם בָּאָדָם בְּאוֹפַן נּוֹרָא וּמַבְהִיל. רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

שנאת הבריות

בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (סֹב:) אָמְרוּ: שְׁנֵים עֲשַׂר אֶלֶף זוּגוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא, וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה, כֻּלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, בֵּין פֶּסַח לִפְרוֹס עֲצֶרֶת, [פְּרוֹס הוּא חֲצִי, כְּלוֹמַר, חֲצִי חֹדֶשׁ קוֹדֵם עֲצֶרֶת, (חֲמִשָּׁה עֲשַׂר יוֹם לִפְנֵי חַג שָׁבוּעוֹת), דְּהַיְנוּ יוֹם ל"ד לָעֹמֶר], וְהָיָה הָעוֹלָם שְׁמָם. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד תּוֹרָה לְרַבִּי מֵאִיר בָּעַל הַנֵּס, וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וּלְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, וּלְרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלָעִאי, וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוֹעַ.

אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: בָּנַי, הַתַּלְמִידִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָּזֶה, וְהָיְתָה עֵינֵיהֶם צָרָה בַּתּוֹרָה שֶׁל חַבְרֵיהֶם, אֹתָם לֹא תִּנְהֲגוּ כֵּן. מִיַּד עָמְדוּ וּמִלְאוּ תּוֹרָה אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שְׁמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה אֲבָל אֵינוֹ נִזְהָר לִשְׁמוֹר עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וְאֵינוֹ מַקְפִּיד לְהִתְנַהֵג בְּכָבוֹד וְחִבָּה עִם חֲבֵרָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָגֵן עָלָיו, וּמִשָּׁמַיִם לֹא מְרַחֲמִים עָלָיו, וְלֹא יַעֲזֹר לוֹ זְכוּת תּוֹרָתוֹ אוֹ זְכוּת רַבּוֹ, אֶלָּא חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בּוֹ לְלֹא רַחֲמִים, ה' יַצִּילֵנוּ.

לאהב כל יהודי

רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י כָּתַב בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁיַּתְחִיל הָאָדָם אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, יְקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", וִיכַוֵּן לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ תִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ כְּלוּלָה מִכָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְתוּכַל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי.

וּבֵאוּר הַדָּבָר, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹהֵג בְּחִבָּה וְאַהֲבָה עִם חֲבֵרָיו וּסְבִיבָתוֹ, וּמְקַבֵּל לֶאֱהֹב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים לָאָדָם אֶחָד, וְכָל תְּפִלָּה וּמִצְוָה שֶׁהַיְּהוּדִים עוֹשִׂים, הֲרֵי הוּא חֵלֶק מֵהֶם וְיֵשׁ לוֹ זְכוּת מְשׁוּתֶפֶת עִמָּם. וְאִם כֵּן, גַּם אִם לֹא כִּוֵּן בְּחֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁבְּוַדַּאי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כִּוֵּן בְּחֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה, וְעוֹד יְהוּדִי כִּוֵּן בְּחֵלֶק אַחֵר בַּתְּפִלָּה, תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאוֹהֵב אֶת כֻּלָּם, מִצְטָרֶפֶת אֲלֵיהֶם, וְנַעֲשֵׂית לוֹ תְּפִלָּה שְׁלֵמָה וּמְתֻקֶּנֶת.

שָׁאָלוּ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמֶעלְקֶא הוֹרוֹוִיץ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּמִדָּה שָׁוָה, וַהֲלֹא יֵשׁ בָּהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, וְיֵשׁ בָּהֶם אֲנָשִׁים בֵּינוֹנִים, וְיֵשׁ בָּהֶם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים מְאֹד, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹתָם אֶחָד לַשֵּׁנִי?

הֵשִׁיב לָהֶם הָרַב, שֶׁגַּם מִטִּבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת כָּל אֵיבָרָיו בְּמִדָּה שָׁוָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעוֹמְדִים לָתֶת לוֹ אֶגְרוֹף כְּנֶגֶד לִבּוֹ, הוּא שָׂם זְרוֹעוֹתָיו כְּנֶגֶד חֲזֵהוּ, כְּדֵי שֶׁהַמַּכָּה תָּבֹא עַל זְרוֹעוֹתָיו וְלֹא עַל לִבּוֹ. וְכֵן אִם יָבֹאוּ לְהַכּוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ, הוּא מְמַהֵר לְחַפּוֹת בְּיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַלֵּב וְהַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם יְקָרִים לוֹ מִכָּל, שֶׁבָּהֶם תְּלוּיִים כָּל חַיּוּתוֹ.

וְכֵן הַדָּבָר בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. אֶת הַגְּאוֹנִים וְהַצַּדִּיקִים יֹאהַב אוֹתָם כְּבָבַת עֵינָיו, כִּי עַל כֵּן הֵם נִקְרָאִים "עֵינֵי הָעֵדָה". וְאֶת הָאַבְרֵכִים הַתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים יֹאהַב כְּמוֹ לִבּוֹ וְרֹאשׁוֹ. וְאֶת הָאֲנָשִׁים הַבֵּינוֹנִיִּים יֹאהַב כְּמוֹ זְרוֹעוֹתָיו וְיָדָיו. וְאֶת פְּשׁוּטֵי הָעָם, כְּמוֹ רַגְלָיו. וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לָחוּשׁ אַהֲבָה כְּלַפֵּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם גּוּף אֶחָד.

וּבַיְּרוּשַׁלְמִי מַסֶּכֶת נְדָרִים אָמְרוּ עַל הַפָּסּוּק: "לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמְּךָ", מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה סַכִּין בְּיַד יְמִינוֹ, וּבָא לַחְתֹּךְ בָּהּ בָּשָׂר. וְהִנֵּה בְּלִי כַּוָּנָה יָרְדָה הַסַּכִּין עַל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְחָתְכָה אוֹתָהּ חֲתָךְ עָמוֹק, הַאִם יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאוֹתוֹ אָדָם יִקַּח הַסַּכִּין בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְיַחְתֹּךְ אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית כְּדֵי לְהִתְנַקֵּם בָּהּ? וַהֲרֵי הַכֹּל זֶה גּוּף אֶחָד. כָּךְ גַּם כָּל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁבִים כְּגוּף אֶחָד לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן יֵשׁ לֶאֱהֹב אֶת כֻּלָּם.

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה