פרק ב · משנה י
הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
דַּרְכּוֹ וְטִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם, לִדְאֹג תְּחִלָּה לְכָבוֹד הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן לִדְאֹג לִכְבוֹד זוּלָתוֹ. וְלָכֵן מַרְשֶׁה הוּא לִפְעָמִים לְהִתְלוֹצֵץ עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי, וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו שֶׁהוּא רַק מִתְבַּדֵּחַ. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְלוֹצְצִים עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, הוּא מִיַּד נִפְגַּע וּמַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ. לָכֵן בָּא הַתַּנָּא וְאָמַר, תִּדְאַג לַכָּבוֹד שֶׁל חֲבֵרְךָ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה דּוֹאֵג לִכְבוֹדְךָ, וְתִתְיַחֵס לַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁרְצוֹנְךָ שֶׁיִּתְיַחֲסוּ אֵלֶיךָ.
וּמְסֻפָּר עַל הַצַּדִּיק ר' אַרְיֵה לֵוִין זַצַ"ל, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנִים, אָמְרָה לוֹ אִשָּׁה אַחַת, שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַנְהִיג אֶצְלוֹ שְׁעוֹת קַבָּלָה.
אָמַר לָהּ רַבִּי אַרְיֵה: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְאֹד עָיֵף, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁהַפַּעַם אֲנִי לֹא פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת, וּבֶאֱמֶת נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת, וְלֹא פָּתַחְתִּי. לְאַחַר שֶׁפָּסְקוּ הַדְּפִיקוֹת, וְנִשְׁמָע קוֹל צְעָדִים מִתְרַחֲקִים, נִגַּשְׁתִּי לַדֶּלֶת וְרָאִיתִי שֶׁזֹּאת הָיִית אָתְּ... וּמֵאָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא לְהַנְהִיג שְׁעוֹת קַבָּלָה!
עוֹד מְסֻפָּר עָלָיו, שֶׁלֹּא עָלֵינוּ נִפְטְרָה לוֹ בַּת, וּכְשֶׁחָזַר מֵהַלְּוָיָה חִכְּתָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁהֻזְמְנָה לְאוֹתוֹ יוֹם, וְלֹא יָדְעָה שֶׁהוּא עַתָּה בְּאֵבֶל. רָצוּ בְּנֵי הַבַּיִת לִרְמֹז לָהּ עַל כָּךְ, וְהָרַב לֹא הִרְשָׁה, וְאָמַר לָהֶם שֶׁהִיא לֹא צְרִיכָה לִסְבֹּל מֵהָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לוֹ, וְקִבֵּל אוֹתָהּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְעָזַר לָהּ בְּכָל מְבֻקָּשָׁהּ.
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ, מַה הָיָה קוֹרֵא אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי בִּמְקוֹם חֲבֵרַי, כֵּיצַד אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּתְנַהֲגוּ כְּלַפַּי, אֲזַי בְּאוֹתוֹ צוּרָה צָרִיךְ הוּא לִנְהֹג כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, וּבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
שוב יום אחד לפני מיתתך
הַדָּבָר שֶׁהָיָה רָגִיל בְּפִיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא - "שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ". כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, הֵם שְׁאָלוּהוּ: וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה יוֹם יָמוּת כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי כֵּן?
אָמַר לָהֶם: כָּל שֶׁכֵּן, לְכָךְ הִתְכַּוַונְתִי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְכֵן יָשׁוּב לְמָחָר שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחֳרָתוֹ, וְנִמְצָא שֶׁכָּל יָמָיו עָשָׂה תְּשׁוּבָה. (שַׁבָּת קנג.).
מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַמֶּלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת עֲבָדָיו לַסְּעוּדָה וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמַן מָתַי תִּהְיֶה הַסְּעוּדָה. הַפִּקְחִים שֶׁבָּהֶם אָמְרוּ: וְכִי חָסֵר דָּבָר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי הַכֹּל מוּכָן וּמְזֻמָּן, וְאוּלַי יַזְמִין אוֹתָנוּ הַמֶּלֶךְ לָבוֹא פִּתְאוֹם, וְאָנוּ צְרִיכִים לִכָּנֵס לַסְּעוּדָה מְקֻשָּׁטִים. וְלָכֵן הָלְכוּ וְלָבְשׁוּ בִּגְדֵי פְּאֵר, וְהִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
לְעֻמָּתָם, הַשּׁוֹטִים שֶׁבָּהֶם אָמְרוּ: וְכִי יֵשׁ סְעוּדָה בְּלֹא טֹרַח? הֲרֵי עוֹד לֹא רוֹאִים אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת הָעֲרוּכִים וְאֶת הַמְשָׁרְתִים הָעֲמֵלִים לְהָכִין אֶת הַסְּעוּדָה, וַאֲפִילּוּ הַזְמָנוֹת עֲדַיִן לֹא חֻלְּקוּ, כַּנִּרְאֶה יֵשׁ עוֹד זְמַן רַב. עַל כֵּן בִּהְיוֹתָם חֲכָמִים בְּעֵינֵי עַצְמָם, הֵם "נִצְּלוּ אֶת הַזְּמַן" כִּבְיָכוֹל, וְהָלְכוּ לִמְלַאכְתָּם לְהַרְוִיחַ עוֹד פְּרוּטוֹת אֲחָדוֹת.
פִּתְאוֹם בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו לְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹנוֹ לִסְעוּדָה. הַפִּקְחִים שֶׁבָּהֶם נִכְנְסוּ לְפָנָיו מְקֻשָּׁטִים כְּיָאוּת לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. וְהַשּׁוֹטִים שֶׁבָּהֶם, נִכְנְסוּ בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת הַפִּקְחִים, וְכָעָס לִקְרַאת הַטִּפְּשִׁים.
אָמַר הַמֶּלֶךְ: הַלָּלוּ שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת עַצְמָן לַסְּעוּדָה, יֵשְׁבוּ וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ. הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קִשְּׁטוּ עַצְמָם לַסְּעוּדָה, יַעַמְדוּ מֵרָחוֹק וְיִרְאוּ.
כָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁ"עֵת לָמוּת", וְכֻלָּם מְזֻמָּנִים לָתֶת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פִּקְחִים שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַפָּסוּק בְּקֹהֶלֶת: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים", וְתָמִיד הָיוּ מוּכָנִים וּמְזוּמַנִים, יְקַבְּלוּ עַל כָּךְ שָׂכַר, וְיִקָּצְרוּ אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁהֵכִינוּ.
אוּלָם אֵלּוּ שֶׁדּוֹחִים אֶת הַהֲכָנוֹת, וּבִמְקוֹם לֶאֱסוֹף מַעֲשִׂים טוֹבִים, "מְנַצְּלִים אֶת הַזְּמַן" לַחֲטוֹף עוֹד כַּמָּה פְּרוּטוֹת, וְלַחֲווֹת עוֹד מִסְפַּר הַנָּאוֹת חוֹלְפוֹת, אֲנָשִׁים אֵלּוּ יַעַמְדוּ וְיִרְאוּ בִּשְׂכָרָם שֶׁל אֲחֵרִים אַךְ לֹא יִזְכּוּ לֵהָנוֹת גַּם הֵם.
אֵלּוּ שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לִלְמֹד תּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה רַק כְּשֶׁיַּזְקִינוּ, סוֹפָם לְהַגִּיעַ לְבֵית הַמֶּלֶךְ בִּבְגָדִים מֻכְתָּמִים, בְּמַצַּב בּוֹ הֵם אֵינָם רְאוּיִים לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. "מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת", אֵיזוֹ סְעוּדָה מְצַפָּה לוֹ שָׁם...
רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי בְּסִפְרוֹ "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה בְּסוֹפוֹ, מֵבִיא מָשָׁל נָאֶה לְתוֹעֶלֶת שֶׁל חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה גַּם בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁחָפַץ לַחֲצוֹת נְהַר גָּדוֹל, וְהוּא מוּכָן לָתֶת כָּל הוֹן עַל מְנָת לְהַגִּיעַ מֵעֵבֶר לַנָּהָר. בְּיָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ הָיוּ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף רַבִּים, אוּלָם חָכְמָתוֹ עָמְדָה בְּיַחַס הָפוּךְ לְעוֹשְׁרוֹ, עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר עָמַד עַל שְׂפַת הַנָּהָר, זָרַק אֶת מַטְבְּעוֹתָיו אֶל הַנָּהָר, מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁב שֶׁיּוּכַל לִסְתּוֹם בָּהֶם אֶת הַנָּהָר, וְלַעֲבֹר עַל גַּבָּם לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי.
רַק לְאַחַר שֶׁזָּרַק אֶת כָּל הַמַּטְבְּעוֹת וְנוֹתְרָה בְּיָדוֹ מַטְבֵּעַ אַחַת בִּלְבַד, אָז נוֹכָח סוֹף סוֹף בְּטָעוּתוֹ. בִּשְׁלַב זֶה הוּא הִתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ, וּלְחַפֵּשׂ אֶת יְשׁוּעָתוֹ מִכִּוּוּן אַחֵר.
וְהִנֵּה לְפֶתַע הוּא מַבְחִין בְּרַב חוֹבֵל שֶׁעֹגֶן עִם סְפִינָתוֹ בִּשְׂפַת הַנָּהָר, וּמַמְתִּין לְנוֹסְעִים הָרוֹצִים לַחֲצוֹת אֶת הַנָּהָר. מִהֵר הָאִישׁ וְקָרָא לְעֶבְרוֹ: קַח אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁבְּיָדִי וְהֶעֱבִירַנִי בִּסְפִינָתְךָ אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר. רַב הַחוֹבֵל עָשָׂה כַּמּוּבָן כְּבַקָּשָׁתוֹ, וְהוּא אָכֵן מַגִּיעַ לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר.
נִמְצָא, שֶׁבְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ אַחֲרוֹנָה, הוּא הִשִּׂיג מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג בְּכָל הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁאִבֵּד בַּנָּהָר.
כָּךְ הוּא בָּעַל הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר אִבֵּד אֶת רוֹב יָמָיו בְּדִבְרֵי חֻלִּין, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּסוֹף יָמָיו, וְהוּא מְשַׁנֶּה דַּרְכּוֹ וְשָׁב אֶל ה' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִמְתִּין לוֹ כָּל הַזְּמַן, אָכֵן ה' יִתְבָּרַךְ מוֹחֵל לוֹ וּמְקַבְּלוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל: "כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ".
[אוּלָם יֵשׁ לְהוֹסִיף, כִּי אָמְנָם מֵעֲווֹנוֹת יְנֻקֶּה הָאִישׁ הַהוּא, אַךְ נָקִי הוּא גַּם מִמִּצְווֹת שֶׁלֹּא טָרַח לְאוֹסְפָם, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵהַמָּשָׁל הִגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, אוּלָם נוֹתַר נָקִי מִנְּכָסָיו לְלֹא שׁוּם מַטְבֵּעַ].
והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה
הַתַּנָּא בִּתְחִלָּה אוֹמֵר לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַ''אוּר", דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַמְּאִירָה שֶׁל הַחֲכָמִים. וּבְהֶמְשֵׁךְ אוֹמֵר לְהִזָּהֵר מֵהַגַּחֶלֶת שֶׁלָּהֶם שֶׁלֹּא נִכְוָוה מִמֶּנָּה.
וְלִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מֵהָאוּר שֶׁלֹּא נִכָּוֶה מִמֶּנּוּ, וְלָמָּה שִׁנָּה וְהִזְכִּיר שֶׁלֹּא נִכְוֶה מֵהַגַּחֶלֶת שֶׁלָּהֶם?
וְנִרְאָה לוֹמַר בְּסִ"דִ, שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁנֵי סוּגֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, יֶשְׁנָם שֶׁהֵם כְּשַׂר לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וּמַנְהִיגֵי הָעֵדָה, וְהֵם הַמְשׁוּלִים לְאוּר, שֶׁכָּל הָעָם הוֹלֵךְ לְאוֹרָם. וְיֶשְׁנָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם כַּעֲבָדִים לִפְנֵי ה', דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹבְדִים אֶת ה' בְּצִנְעָה וּבִפְרִישׁוּת וּמְעוֹרְבַּבִים עִם הָעוֹלָם, וְאֵינָם מִתְבַּלְּטִים, וְהֵם הַמְשׁוּלִים לְגֶחָלִים שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם טְמוּנָה בְּתוֹכָם, וְאֵינָהּ פּוֹרֶצֶת הַחוּצָה.
וְעַל שְׁנֵיהֶם בָּא הַתַּנָּא לְהַזְהִירָנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר גַּם בִּכְבוֹדָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְאִירִים בְּאוֹר תּוֹרָתָם אֶת הָעוֹלָם. וְגַם נִזָהֵר מֵאוֹתָם צַדִּיקִים אֲשֶׁר נִמְצָאִים בֵּינֵינוּ וּמַסְתִּירִים אֶת עַצְמָם, וְנִרְאִים כָּאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים. מִשְּׁנֵי סוּגִים אֵלּוּ יֵשׁ לְהִזָּהֵר, וְלִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד וְלֹא לְהָקֵל בִּכְבוֹדָם.
מְסַפְּרִים עַל הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחָק הוֹרוֹוִיץ הַמְּכֻנֶּה "הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין", שֶׁצִּוָּה לַחֲסִידִים שֶׁיִּזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד הָרַבָּנִים הַמִּתְנַגְּדִים לַחֲסִידוּת.
וְהִנֵּה מַעֲשֵׂה הָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי אַרְיֵה לֵיְבּ הַכֹּהֵן (בָּעַל "קְצוֹת הַחֹשֶׁן"), שֶׁלֹּא נָהַג כָּבוֹד בְּכַמָּה מֵהָאַדְמוֹ"רִים שֶׁל הַחֲסִידִים, וְהַחֲסִידִים שֶׁלָּהֶם בְּקִנְאָתָם לִכְבוֹד רַבּוֹתֵיהֶם, רָגְזוּ וְהֵטִיחוּ דְּבָרִים קָשִׁים נֶגֶד הַגָּאוֹן רַבִּי אַרְיֵה לֵיְבּ, וְהֶעֱלִיבוֹ אוֹתוֹ, וְהָרַב הִכְרִיז עֲלֵיהֶם נִדּוּי וּשְׁמָתָא לְמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים.
בַּצַּר לָהֶם, נָסְעוּ לְלוּבְּלִין כְּדֵי לִשְׁבּוֹת בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי נִדוּיָים. אוּלָם בְּבוֹאָם לִפְנֵי חֲצֵרוֹ שֶׁל הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין, צִוָּה אֶת שַׁמָּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, עַד אֲשֶׁר יַעֲבוֹר זְמַן הַנִּדּוּי.
לְאַחַר מְלֹאת שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל יְמֵי הַנִּדּוּי, נִכְנְסוּ אֵלָיו הַחֲסִידִים הַלָּלוּ, וְהִתְחִילוּ לְסַפֵּר לוֹ עַל רַבִּי אַרְיֵה לֵיְבּ, וְעַל הִתְנַגְּדוּתוֹ לַחֲסִידוּת.
הִפְסִיק אוֹתָם הַחוֹזֶה, וְאָמַר: בַּתּוֹרָה כָּתוּב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַעֵם עַל אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ לֹא יָרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְּמֹשֶׁה, וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י, בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה לֹא כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא בְּעַבְדִּי בְּמֹשֶׁה, בְּעַבְדִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מֹשֶׁה, בְּמֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנּוּ עַבְדִּי, מִכָּל מָקוֹם הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִירָא מִפָּנָיו.
וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מַדּוּעַ צְרִיכִים לִירָא מִפְּנֵי מֹשֶׁה אִם אֵינוֹ עֶבֶד ה'?
אוּלָם כְּבָר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף לד:), שֶׁרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא דּוֹמֶה כַּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ שַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כְּלוֹמַר, יֶשְׁנָם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שָׂרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. וְיֶשְׁנָם צַדִּיקִים שֶׁהֵם עַבְדֵי ה', שֶׁעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת ה' וּמְשַׁמְּשִׁים לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ.
וְזוֹהִי כַּוָּנַת רַשִׁ"י, מַדּוּעַ לֹא יָרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּמֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עֲבָדִי, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא כְּמוֹ שַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַל יְדֵי עִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁגַּם מִפָּנָיו יֵשׁ לִירָא וּלְפַחֵד, מִשּׁוּם כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי אַרְיֵה לֵיְבּ הוּא שַׂר הַתּוֹרָה, אָסוּר לָכֶם לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּעֶבֶד ה', אֶלָּא כְּשַׂר...
זהירות מדבור נגד חכמים
הַגָּאוֹן ר' מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ"ל, נִפְטַר בְּתַעֲנִית אֶסְּתֵּר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, וְשָׁם לִוּוּ אֶת מִטָּתוֹ אַלְפֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם פּוּרִים. לְאַחַר מִכֵּן, הַמִּטָּה הוּטְסַה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָאן נֶעֶרְכָה לוֹ הַלְּוָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּט"ו אַדָּר [פּוּרִים דמוקפין חוֹמָה]. וְהָיוּ הֶסְפֵּדִים כָּרָגִיל כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג לְחָכָם בְּפָנָיו.
וְהִנֵּה אַחֲרֵי הַהַלְוָיָה, הִתְחִיל אֶחָד מֵהֲמוֹנֵי הַמְלַוִּים לָחוּשׁ מְחוֹשֵׁי רֹאשׁ עַזִּים. הוּא הָלַךְ לָרוֹפְאִים, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. לְבַסּוֹף הָלַךְ לְאֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ גּוֹרָל הַגְּרָ"א, וְיָצָא לוֹ בַּגּוֹרָל הַפָּסוּק: "וּמַדּוּעַ לֹא יָרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְּמֹשֶׁה".
בְּמַבַּט רִאשׁוֹן לֹא אָמְרוּ הַדְּבָרִים לָאִישׁ מְאוּמָה, וְהִנֵּה לְפֶתַע הִכָּה בּוֹ הַפָּסוּק מַכַּת בָּרָק, וְהֵחֵל לְהִזָּכֵר שֶׁהוּא הָיָה שָׁם בֵּין הַהֲמוֹנִים אֲשֶׁר גַדְשׁוּ אֶת רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּיוֹם הַלְוַויָה, וּמֵאַחַר וְהָיָה זֶה בְּשׁוּשַׁן פּוּרִים וּבַפֶּתַח מַמְתִּינוֹת מִצְווֹת הֶחָג, חָשַׁב אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶּׁאֵין זֶה צוֹדֵק שֶׁבִּגְלַל הַלְוַויָה יִהְיֶה חִסָּרוֹן וּפְגַם בְּשִׂמְחַת הַפּוּרִים שֶׁל מֵאוֹת וְאַלְפֵי אֲנָשִׁים. אֶת דַּעְתּוֹ זוֹ הוּא הִבִּיעַ בְּאָזְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּהַלְוָיָה.
הָרַב אָמַר לוֹ, שֶׁדְּבָרָיו פָּגְעוּ בִּכְבוֹד תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן שֶׁנִּפְטַר, וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ נִפְסַק כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וְזֶהוּ פִּתְרוֹנוֹ הַיָּחִיד לְסִבְלוֹ. עָלָיו לְכַנֵּס עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְיַד הַקֶּבֶר שֶׁל הַגָּאוֹן הַנַּ"ל, וּבְנוֹכְחוּתָם לְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהַנִּפְטָר.
עָשָׂה הָאִישׁ כִּדְבָרָיו, אָסַף מִנְיָן, וַעֲלוּ לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה בְּהַר הַמְּנוּחוֹת, וּבִקֵּשׁ מְחִילָה עַל דְּבָרָיו, וְאָכֵן תּוֹךְ זְמַן קָצַר, חָלְפוּ כְּאֵבֵי הָרֹאשׁ כְּלֹא הָיוּ.
סופם של הפוגעים בחכמי ישראל
הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב דָּוִד וִילוֹבְסְקִי הַמְּכֻנֶּה הָרִדְבַּ"ז, הָיָה רַבָּה שֶׁל הָעִיר סְלוֹצְ'ק, וְכַיָּדוּעַ הָיָה מֶהֲרַבָּנִים הַתַּקִּיפִים, קַנַּאי גָּדוֹל לָהּ' וּלְתוֹרָתוֹ, וְדָבָר זֶה הָיָה לִצְנִינִים בְּעֵינֵי כַּמָּה מִתַּקִּיפֵי הַקָּהָל.
פַּעַם אַחַת נִמְנוּ חֲמִשָּׁה מֵחַבְרֵי וַעַד הַקְּהִלָּה, וְהֶחְלִיטוּ לִנְקֹט בִּפְעֻלָּה נֶגֶד הָרַב, וְעַל דַּעַת עַצְמָם, הָלְכוּ וּמִינוּ דַּיָּן לְלֹא רְשׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב.
הַדָּבָר נוֹדַע לָרִדְבַּ"ז, וְהִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, הָרַב עָמַד לְיַד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ לְיָדוֹ עָמַד רַבִּי שָׁלוֹם מְאַיִשִׁישׁוּק, וּבַמָּקוֹם סָמוּךְ עָמָד רַבִּי אִיסָר זַלְמָן מֶלְצַר.
לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, עָלָה הָרִדְבַּ"ז עַל מַדְרֵגוֹת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהִכְרִיז וְאָמַר: הָלְכוּ וּמִינוּ כָּאן דַּיָּן לְלֹא רְשׁוּתִי כְּדֵי לְהַכְעִיסֵנִי, וַאֲנִי אוֹמֵר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִילּוּ הָיִיתִי יַעֲקֹב דָּוִד סַנְדְּלָר, הַאִם הָיָה לְמִישֶׁהוּ טַעֲנוֹת עָלָיו? לֹא! וְכִי לָמָּה שֶׁיִּהְיוּ טַעֲנוֹת. וְאִלּוּ הָיִיתִי יַעֲקֹב דָּוִד נַגָּר, הַאִם הָיָה מִישֶׁהוּ בָּא בִּתְלוּנוֹת נֶגְדִּי? לֹא!
אִם כֵּן, מַה הַטְּעָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לַגַּבָּאִים עָלַי? מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לוֹמֵד אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם כֵּן, צֵא אַתָּה לְמַעֲנִי, וַעֲמֹד לִימִינִי...
אַחַר כָּךְ הִרְכִּין הָרַב אֶת רֹאשׁוֹ לְרֶגַע, נִזְקָף וְאָמַר: וְלָכֵן, אוֹתָם חֲמִשָּׁה חֲבֵרַי וַעַד הַקְּהִלָּה שֶׁעָשׂוּ מַה שֶׁעָשׂוּ, לֹא יוֹצִיאוּ שְׁנָתָם...
מִיַּד הִתְעוֹרֵר רַעַשׁ גָּדוֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הֲרֵי הַדָּבָר אֵינוֹ פָּשׁוּט, קְלָלָה כָּזֹאת יוֹצֵאת מִפִּי הָרַב הַגָּדוֹל. בֵּינְתַיִם נִגַּשׁ רַבִּי שָׁלוֹם מְאַיִשִׁישׁוּק לָרִדְבַּ"ז, וְלָחַשׁ לוֹ: כְּבוֹדוֹ אָמַר שֶׁלֹּא יְסַיְּמוּ אֶת שְׁנָתָם, אַךְ אִם כֵּן יוֹצִיאוּ שְׁנָתָם, יִהְיֶה חִלּוּל ה' גָּדוֹל, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ לְךָ לְקַלֵּל אוֹתָהּ קְלָלָה כָּזוֹ חֲמוּרָה?
עָלָה הָרִדְבַּ"ז שֵׁנִית לַמַּדְרֵגוֹת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר לַקָּהָל: הוֹאִיל וְחוֹשְׁשִׁים לְחִלּוּל ה' אִם יְסַיִימוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים אֶת שְׁנָתָם, לָכֵן הֲרֵינִי מוֹדִיעַ - שֶׁלֹּא יַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם אֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים... וְאָכֵן עַד חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶחָד. רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
וְעַל כֵּן, כָּל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וְעַל חַיֵּי מִשְׁפַּחְתּוֹ, יִּזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּכַוָּונָה, דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים נֶגֶד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲפִילּוּ אִם אוֹתָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵינָם מְהַחוּג שֶׁלּוֹ, וְאֵינָם בַּקָּו שֶׁל רַבּוֹתָיו, אַל לוֹ לְדַבֵּר עַל אַף אֶחָד, וְלֹא לְהַבִּיעַ חָלִילָה דֵּעָה נֶגְדָּם.
סִפֵּר רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ''ל, עַל הָאַדְמוֹ"ר מִטְשִׁעבִּין זַצַ"ל, שֶׁכִּהֵן כְּרַב וּכְאָבֵּ"ד בֵּית דִּין, פַּעַם אַחַת הִתְבַּטֵּא הָרַב, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִקְפִּיד עַל אָדָם חוּץ מִפַּעַם אַחַת, וְגַם אָז הָיָה זֶה מִתּוֹךְ חֲשַׁשׁ שֶׁלֹּא תִּפָּגַע מָרוּתוֹ הָרַבָּנִית. וּמַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:
פַּעַם אַחַת פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנַיִם, אֶחָד מֵהַצְּדָדִים הָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל מֵחֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה, לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הָרַב אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים פָּסַק לְטוֹבַת הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט, וְחִיֵּב אֶת סוֹחֵר. אוֹתוֹ סוֹחֵר שֶׁהָיָה מִתַּקִּיפֵי הַקָּהָל, כַּעַס וְזָעַם, וּבַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּרַץ בִּדְבָרִים גַּסִּים נֶגֶד הָרַב.
הָרַב מִטְּשֶׁעבִּין הֶאֱזִין לְכָל הַגִידוּפִים בְּלִי אוֹמֵר דָּבָר, וְרַק לְאַחַר שֶׁהַנָּגִיד סִיֵּם לְכַלּוֹת בּוֹ אֶת זַעֲמוֹ, הִפְטִיר הָרַב לְעֻמָּתוֹ: עָז פָּנִים לְגֵּיהִנֹּם, מֻבְטָח אֲנִי שֶׁיָּמוּת בְּלִי תְּשׁוּבָה!!!
לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּגִיד, וּלְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הָרַב, הֶחְלִיט לְהִתְחַכֵּם, וְאָמַר: הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁבַּעַל "הַנֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ" הִבְטִיחַ לְמִי שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא עַל קִבְרוֹ, שֶׁבְּוַודַאִי יָמוּת בִּתְשׁוּבָה. וְאִם כָּךְ, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֶקַּח אֶת הָעֶגְלוֹן, וְנִסַּע אֶל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זִיעַ''א, וַדַּאי עֲצוּמָה זְכוּתוֹ שֶׁל הַנֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ יוֹתֵר מֵהָרַב מִטְּשֶׁעבִּין.
וְאָכֵן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, יָצָא הֶעָשִׁיר עִם עֶגְלוֹנוֹ לְכִוּוּן קִבְרוֹ שֶׁל הַנֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ, אֲבָל מִיַּד לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר, נָפַל הֶעָשִׁיר מִן הָעֲגָלָה וָמֵת. רָחְ"לִ.