פרק ב · משנה ח
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.
הַתַּנָּא מַשְׁמִעֵנוּ, שֶׁכְּפִי הַיָּדוּעַ הַיְּהוּדִי בָּא לָעוֹלָם כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כִּשְׂכִיר שֶׁהִתְחַיֵּב לַעֲבוֹד אֵצֶל בָּעַל הַבַּיִת, שֶּׁמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי, וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל פּוֹעֵל שֶׁיַּחְזִיקוּ לוֹ טוֹבָה עַל כָּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת, כָּךְ מְיַעֵץ הַתַּנָּא לְכָל אָדָם, לֹא לְהִתְפָּאֵר בְּמַה שֶׁלָּמַד וּבְמַה שֶׁעָשָׂה, כִּי לְכָךְ הוּא נוֹצַר, וְזוֹהִי תַּכְלִית וּמַטְרַת כָּל בּוֹאוֹ לָעוֹלָם.
וּמַמְשִׁיל זֹאת הַסַּבָּא מִקֶּלֶם, לְבֵית מָלוֹן שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּפֶתַע פִּתְאוֹם אוֹרְחִים רַבִּים, וְכָל אֶחָד מֵהֶם דָּרַשׁ מַשֶּׁהוּ אַחֵר, הָאֶחָד דָּרַשׁ אוֹכֵל, וְהַשֵּׁנִי חֶדֶר שֵׁינָה וְכוּ', וּבַעֲלֵי הַמָּלוֹן הֵחֵלּוּ לָרוּץ וּלְהִזְדָּרֵז כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶת הָאוֹרְחִים, כָּרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם.
וְהִנֵּה לְפֶתַע רוֹאִים בַּעֲלֵי הַמָּלוֹן, שֶׁאֶחָד הַפּוֹעֲלִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא נֹחַ וּמְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה, וּמֶפַצֵח גַּרְעִינִים, בִּמְקוֹם לְהִזְדָּרֵז וּלְטַפֵּל בָּאוֹרְחִים. הֲרֵי בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁעוֹנְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פּוֹעֵל חָמוּר מְאֹד, וּבְוַדַּאי יְפַטְרוּהוּ מֵהָעֲבוֹדָה, מִפְּנֵי שֶׁפָּרַק מֵעָלָיו עֹל אֲדוֹנָיו וּבִזָּה אֶת מְלַאכְתּוֹ.
וְהַנִּמְשָׁל בָּרוּר, שֶׁמֵּאַחַר וּבָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים, וְהַזְּמַן קָצַר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְצָרִיךְ לֶאֱגֹר וְלֶאֱסֹף עוֹד תּוֹרָה וְעוֹד מִצְווֹת, אִם כֵּן, מִי שֶׁבִּמְקוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה, יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק וּמְבַזְבֵּז אֶת זְמַנּוֹ בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הוּא מְבַזֶּה אֶת הַשֵּׁם וְאֶת תּוֹרָתוֹ, וְעָלוּל הוּא לְעֹנֶשׁ כָּבֵד עַל כָּךְ.
וּמֵאִידָךְ גַּם אִם עָבַד אֶת ה' כְּפִי כֹּחוֹ, הֲרֵי זוֹהִי חוֹבָתוֹ, וְאֵין לוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ וּלְהִתְפָּאֵר בְּכָךְ, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ שֶׁמִּלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ כְּרָאוּי, וְזָכָה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְבַעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְאוֹתָנוּ, כְּדֵי שֶנַּעֲבֹד אַךְ וְרַק לְמַעֲנוֹ וְלִכְבוֹדוֹ.
עבדי ה'
אוֹמֵר הָרַב פִּינְקוּס זַצַ"ל: יֶשְׁנָהּ נְקוּדָה חֲשׁוּבָה מְאֹד שֶׁרַבִּים מֵאִתָּנוּ טוֹעִים בָּהּ. נִקַּח לְמָשָׁל; יְהוּדִי בָּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהָיָה מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, הָיָה בְּמֵ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וַה' עָזַר לוֹ וְהוּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה. הוּא עֲדַיִן לֹא שׁוֹמֵר הַכֹּל, אַךְ הוּא נִמְצָא בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל עֲלִיָּה - שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מַנִּיחַ תְּפִלִּין, לֹא אוֹכֵל חֲזִיר, וְעוֹד.
וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד הוּא נִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְהוּא רָעֵב. נִכְנַס לְאֵיזוֹ חֲנוּת, רוֹאֶה מוּצָר כָּלְשֶׁהוּ, לֹא חֲזִיר, אַךְ הוּא לֹא בָּטוּחַ שֶׁזֶּהוּ מַאֲכָל כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי כֵּן הוּא מַחְלִיט לֶאֱכוֹל אוֹתוֹ. מַה עוֹבֵר לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל?
בְּתַת הַהַכָּרָה הוּא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן כָּזֶה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הָיִיתִי חִלּוֹנִי, וְאַתָּה כָּתָבְתָּ בַּתּוֹרָה שֶׁלְּךָ "עָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֵיתֶר", הָיִיתִי יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר חִלּוֹנִי, עוֹבְדָהּ שֶׁכָּל הָאַחִים שֶׁלִּי נִשְׁאֲרוּ חִילוֹנִים, אֲבָל אֲנִי בְּטוּב לִבִּי, חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, וִתַּרְתִּי עַל חִלּוּל הַשַּׁבָּת, אֲבָל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מַאֲכָל זֶה?! אֵין צוֹרֶךְ לְהַגְזִים.
מִקְרֶה נוֹסַף: 'בָּעַל הַבַּיִת' לוֹמֵד בְּכָל לַיְלָה שִׁעוּר גְּמָרָא. אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר הוּא מַגִּיעַ הַבָּיְתָה, מִתְיַישֵׁב עַל הַסַּפָּה, וּמַתְחִיל לִקְרֹא עִתּוֹן. הוּא רוֹאֶה לְמוּלוֹ אֲרוֹן מַלֵּא סִפְרֵי קוֹדֶשׁ, וְאָז הוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי לֹא אֲבְרֵךְ, אֲנִי בָּעַל בַּיִת, הִתְנַדַּבְתִּי בְּטוּב לִבִּי לָלֶכֶת לְשִׁעוּר גְּמָרָא, וְאִם כֵּן, אַל תַּגְזִים, אַל תֹּאמַר שֶׁאָסוּר לִי לִקְרֹא אֶת הָעִתּוֹן". וְכֵן הָלְאָה.
וְכָעֵת הִגַּעְנוּ לִבְנֵי הַתּוֹרָה. בָּחוּר יְשִׁיבָה לוֹמֵד הֵיטֵב, וּמִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת נוֹכֵחַ בְּכָל סִדְרֵי הַיְּשִׁיבָה. מַגִּיעַ 'בֵּין הַזְּמַנִּים', וְהוּא נוֹסֵעַ הַבָּיְתָה, וְאָז הוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינֶנִּי מַתְמִיד גָּדוֹל, בְּטוֹב לִבִּי לָמַדְתִּי הַיּוֹם כַּמָּה שָׁעוֹת, וְאַתָּה עוֹד אוֹמֵר לִי בַּלַּיְלָה לִלְמֹד כַּמָּה שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת?! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה אַתָּה רוֹצֶה מֵחַיָּי, וְכִי הָיִיתִי מְחוּיַיב לִלְמֹד בְּ'בֵּין הַזְּמַנִּים', וַהֲרֵי לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם לֹא לִמַּדְתִּי כְּלָל בְּ'בֵּין הַזְּמַנִּים', יָבוֹא יוֹם שֶׁאֶהְיֶה מַתְמִיד, אֲבָל הַיּוֹם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּסְפִּיק לִי לִמּוּד שֶׁל כַּמָּה שָׁעוֹת בַּבֹּקֶר...".
זוֹהִי טָעוּת יְסוֹדִית בְּכָל הַמֻּשָּׂג שֶׁל הַיַּהֲדוּת, כִּי יְסוֹד הַיַּהֲדוּת הוּא - "עַבְדוּת", וְעַבְדוּת הִיא שִׁעְבּוּד תְּמִידִי. תַּמְצִית סֻגְיַת הָעַבְדּוּת בְּמִלִּים בְּרוּרוֹת הִיא: "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכְלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תֹּאכֵלוּ" (יְשַׁעְיָה פֶּרֶק א).
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבוֹת, אַתָּה עֶבֶד שֶׁלִּי, בָּרַאתִי אוֹתְךָ, וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ מִמִּצְרַיִם, וְאַל תִּתְעָרֵב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁלִּי מַדּוּעַ צִיוִויתִיךָ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, כִּי זוֹהִי פְּקוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה', וַאֲנִי עוֹמֵד עָלֶיךָ עִם מַקֵּל וְעִם חֶרֶב, לִדְאֹג שְׁתֶקַיִימָה בֵּין אִם אַתָּה חִלּוֹנִי, בָּעַל הַבַּיִת, אוֹ בֶּן תּוֹרָה. זוֹהִי עַבְדוּת אֲמִתִּית שֶׁבַּעֲבוּרָהּ נוֹצַרְנוּ.
ללמוד תורה לכבוד ה' ולא לכבוד עצמו
בְּיָמָיו שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִיעַ"א, נִגְזְרָה גְּזֵרָה לִשְׂרֹף אֶת סִפְרֵי הַשַּׁ"ס. נִכְנַס אֵלָיו תַּלְמִידוֹ רַבִּי דָּוִד, וְשָׁאַל בְּלֵב נִשְׁבַּר: יְלַמְּדֶנּוּ רַבֵּנוּ, בִּשְׁבִיל מַה בָּאָה עָלֵינוּ הָרָעָה הַזֹּאת?
הֵשִׁיבוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁשִׁיבְּחוּ בְּפָנָיו אֶת מַּעֲלוֹתֶיהָ שֶׁל אַחַת מְשִׁיפְחוֹתָיו, וְהוּא נָשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וְסִפֵּק לָהּ בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְנָתַן לָהּ מִכָּל טוּב מִפְּנֵי הֱיוֹתָהּ מֵעָתָּה מַלְכָּהּ.
אוֹתָהּ אִשָּׁה שָׁהֲתָה בִּמְחִיצַת הַמֶּלֶךְ בְּאַרְמוֹן רַק יָמִים אֲחָדִים. כַּעֲבוֹר זְמַן קָצַר הִתְגַעַגֶעָה לְחַבְרוֹתֶיהָ הַשְּׁפָחוֹת, וְשָׁבָה לְטַיֵּל אִתָּן, וּלְהִמָּצֵא בִּמְחִיצָתָן. חָרָה הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה לִמְשָׁרְתָיו שֶּׁיִּקְּחוּ מִמֶּנָּה בְּאִישׁוֹן לַיִל אֶת בִּגְדֵי הַמַּלְכוּת שֶׁהֶעֱנִיק לָהּ, וּבִמְקוֹמָם יַנִּיחוּ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים שֶׁל בִּגְדֵי הַשְּׁפָחוֹת.
בַּבֹּקֶר גִּלְּתָה הַמַּלְכָּה כִּי אֵין לָהּ עוֹד אֶת בִּגְדֵי הַמַּלְכוּת. בְּלֵית בְּרֵירָה לָבְשָׁה אֶת הַבְּגָדִים הַפְּשׁוּטִים, וְרָצָה בוֹכִיָּה אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ" סִפַּקְתִּי לָךְ בִּגְדֵי מַלְכוּת לִכְבוֹדִי כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אוֹתָךְ בְּעֵת שְׁתַעַמְדִי בִּמְחִיצָתִי. אוּלָם אִם חָפֵצָה אֶת לְטַיֵּל עִם הַשְּׁפָחוֹת, דַּי לָךְ בִּבְגָדִים פְּשׁוּטִים...
הִסְבִּיר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת הַדְּבָרִים וְאָמַר: לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל לִמְּדוּ תּוֹרָה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ בְּכַוָּונָה טְהוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא לְשֵׁם שָׂכָר אוֹ כָּבוֹד אוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת עַצְמִית. לְפִיכָךְ זָכִינוּ לְבִגְדֵי תִּפְאֶרֶת - זוֹהִי הַתּוֹרָה.
אַךְ כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה לִכְבוֹד עַצְמוֹ, וְכָל מִי שֶׁלּוֹמֵד מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, שׁוּב אֵין צֹרֶךְ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, וְלָכֵן נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה לִשְׂרֹף אֶת סִפְרִי הַתּוֹרָה. רַחֲמָנָא לִיצְלָן.
אָמַר פַּעַם מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ לְהַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמַרְיָהוּ גְרֵיינֶימַן ז''ל, אוֹדוֹת סִפּוּר שֶׁפּוּרְסַם עַל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, שֶׁבִּתְחִלַּת כְּהֻנָּתוֹ כְּרַב, הוּצְרָךְ לִשְׁלֹחַ כְּתָב הַזְמָנָה לְדִין תּוֹרָה לְאֶחָד מִקַצַבֵיֵ הָעִיר, וּבְרֹאשׁ הַמִּכְתָּב כָּתַב הָרַב תוֹאַרִים מֻפְלָגִים לְאוֹתוֹ קָצַב "הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רֹאשׁ כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה וְכוּ' וְכוּ'". כְּשֶׁנִּשְׁאַל הָרַב לְפֵשֶׁר הַדְּבָרִים, הֵשִׁיב בְּעַנְוְתָנוּתוֹ וְאָמַר: מַדּוּעַ אֹתָם תְּמֵהִים, וַהֲרֵי גַּם עָלַי כּוֹתְבִים כָּךְ...
וְאָמַר עַל כָּךְ מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ, שֶׁסִּפּוּר זֶה בָּדוּי וּמְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ, אֶלָּא בְּוַדַּאי שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא יָדַע שֶׁהוּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, אֶלָּא שֶׁהוּא גַּם יָדַע ש"אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ", וְזוֹ הִיא הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית שֶׁהָיְתָה בְּאוֹתוֹ גָּדוֹל, שֶׁיָּדַע שֶׁהַכֹּל מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וּמֵחוֹבָתֵנוּ לִלְמֹד הַרְבֵּה תּוֹרָה כְּפִי שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ.
חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
כיצד זוכים לזכרון
שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים: לִכְאוֹרָה מַה הַמַּעֲלָה שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּמוֹ בּוֹר סִיד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה אֶלָּא זוֹכֵר אֶת כָּל מַה שֶׁלּוֹמֵד, וַהֲרֵי אֵין מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן מִן הַמַּעֲלוֹת הַנִּקְנוֹת לָאָדָם בִּיגִיעָה, אֶלָּא כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן הוּא מַתָּנָה שֶׁזָּכָה לָהּ הָאָדָם מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן מַה כָּאן הַמָּקוֹם לְשַׁבֵּחַ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל זִכְרוֹנוֹ הַטּוֹב.
אוּלָם אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּת יֵשׁ לוֹמַר שֶׁגַּם כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁבָּאָדָם, הוּא מַעֲלָה הַנִּקְנֵית עַל יְדֵי יְגִיעָהּ וְעָמָל.
מַמְשִׁיךְ הֶחָפֵץ חַיִּים וְאוֹמֵר: זְכוּרָנִי שֶׁבֶּעֲיָרַתֵנוּ, הָיָה זָקֵן שֶּׁסִּפֵּר בְּזִקְנוּתוֹ מַה שֶׁרָאָה בְּיַלְדוּתוֹ לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה, אֵיךְ שֶׁקֵּיסָר רוּסְיָא עָבַר דֶּרֶךְ הָעֲיָרָה, וְהִנֵּה תֵּאֵר הַזָּקֵן הַזֶּה אֶת הַתְּמוּנָה הַמַּרְהִיבָה עַיִן, שֶׁהָעַגָלָה הָיְתָה רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים לְבֵנִים, וְהַנֶּהָג הָיָה לָבוּשׁ מַדֵּי צָבָא, וְהָיָה חָבוּשׁ כּוֹבַע מְרֻבָּע, וּלְחַיָּיו הָיוּ הָאֲדֻמּוֹת, וְיָשַׁב עַל דּוּכָנוֹ עִם הַמּוֹשְׁכוֹת בְּיָדוֹ, וְעוֹד סִימָנִים מֻבְהָקִים כָּאֵלֶּה. כֹּה עֲמֹד לוֹ לַזָּקֵן כֹּחַ זִכְרוֹנוֹ זְמַן רַב שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה.
וְהִנֵּה יֵשׁ פְּעָמִים שְׁמִי שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ הַאִם רָאִיתָ אֶת בְּנוֹ בָּרְחוֹב, וּבֶאֱמֶת רָאִיתָ אוֹתוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, אֲבָל לֹא שַׂמְתָּ לִבְּךָ לְכָךְ, וְלָכֵן אֵינְךָ זוֹכֵר אוֹתוֹ.
הֲרֵי שֶׁהַזָּקֵן הַזֶּה שֶּׁזָּכַר בְּזִקְנוּתוֹ אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁל הַחֲגִיגָה שֶׁהָיְתָה בְּעֵת שֶׁעָבַר הַקֵּיסָר דֶּרֶךְ הָעֲיָרָה, הוּא רַק מִפְּנֵי שֶׁיַּלְדוּת הָיְתָה בּוֹ אָז, וְהִשְׁתּוֹקֵק בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה לִרְאוֹת אֶת הַקֵּיסָר, וְהַדָּבָר נֶחְרַת בְּלִבּוֹ בְּיַלְדוּתוֹ עַד שֶׁלֹּא שְׁכָחוֹ אֲפִילּוּ בְּזִקְנוּתוֹ.
כֵּן הוּא הַדָּבָר אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס, שֶׁנָּתַן דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל לִבּוֹ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֲפִילוּ דָּבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לֹא שָׁכַח, וְהָיָה מַמָּשׁ כְּבוֹר סִיד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. וְזֶה מַרְאֶה עַל חֲבִיבוּת הַתּוֹרָה שֶׁכָּל כָּךְ נִתְאַהַבָה הַתּוֹרָה עָלָיו, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית חֲרוּתָה עַל לִבּוֹ. וְזוֹהִי מִן הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁעַל הָאָדָם לְהִדַּבֵּק בָּהֶן, וְשֶׁאֵינָן נקנות אֶלָּא בִּיגִיעָה.