פרק ב · משנה ז
הוּא הָיָה אוֹמֵר, מַרְבֶּה בָּשָׂר, מַרְבֶּה רִמָּה. מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְּאָגָה. מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְּשָׁפִים. מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת, מַרְבֶּה זִמָּה. מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָּזֵל. מַרְבֶּה תּוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים. מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה. מַרְבֶּה עֵצָה, מַרְבֶּה תְּבוּנָה. מַרְבֶּה צְדָקָה, מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ. קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
מרבה נכסים מרבה דאגה
יֶשְׁנָם שֶׁחוֹשְׁבִים, שֶׁאִם בּוֹרֵא עוֹלָם הָיָה מְסַדֵּר לָהֶם פַּרְנָסָה בְרֵיוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, וְהָיָה לָהֶם עֹשֶׁר, מִמֵּילָא הָיָה מַגִּיעַ גַּם הָאֹשֶׁר, וְכָךְ הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבוֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר בִּדְבֵקוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת, וְהָיוּ מַקְדִּישִׁים יוֹתֵר זְמַן לְלִמּוּד הַתּוֹרָה וְלִדְבֵקוּת בְּבוֹרֵא עוֹלָם. אוּלָם כָּאן בָּא הַתַּנָּא לְלַמְּדֵנוּ, שְׁמִי שֶׁמַּרְבֶּה נְכָסִים, הֲרֵי הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה, וּמִמֵּילָא אֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת דָּבוּק כָּל כָּךְ בְּבוֹרֵא עוֹלָם.
וּמְסַפְּרִים מַעֲשֵׂה שֶּׁאֵרַע עִם הַמַּגִּיד הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי שַׁבְּתַי יוּדְלֵבִיץ זַצַ"ל; תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת הָיָה נוֹהֵג הָרַב לָתֶת שִׁעוּר קָבוּעַ לְבַעֲלֵי בָּתִּים מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ. הָרַב שָׂם לֵב עַל אֶחָד מִמִּשְׁתַּתְּפֵי שִׁעוּרָיו בִּקְבִיעוּת שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מוּזָר, וְהוּא, שֶׁכָּל יוֹם בָּא הוּא לַשִּׁעוּר בְּמַצַּב רוּחַ רָגִיל פַּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, וְאִלּוּ כָּל יוֹם חֲמִישִׁי לִקְרַאת סוֹף שָׁבוּעַ, מַצָּב רוּחוֹ קוֹדֵר וְעָצוּב.
הֶחְלִיט הָרַב לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר. עָנָה לוֹ אוֹתוֹ אָדָם: כְּבוֹד הָרַב, לֹא הָיִיתִי מֵעֵז לוֹמַר לִכְבוֹדוֹ אֶת סִבַּת תּוֹפָעָה זוֹ, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁכְּבוֹד הָרַב הִרְגִּישׁ בְּכָךְ, הִנְּנִי לוֹמַר לוֹ אֶת הָאֱמֶת.
רָץ אֲנִי לְפַרְנָסָתִי יוֹם יוֹם, וּבָרוּךְ ה' יֵשׁ לִי פַּרְנָסָה. אוּלָם בִּרְצוֹנִי לִחְיוֹת בְּהַרְוָוחָה וְלִלְמֹד תּוֹרָה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת לְלֹא טִרְדוֹת פַּרְנָסָה, לָכֵן בְּכָל שָׁבוּעַ קוֹנֶה אֲנִי כַּמָּה כַּרְטִיסֵי "לוֹטוֹ", וּבְכָל יוֹם חֲמִישִׁי כְּשֶׁאֲנִי בּוֹדְקָם, רוֹאֶה אֲנִי שֶּׁאֵין כְּלוּם, וְכָל הַשָּׁבוּעַ אֲנִי בְּצִפִּיָּה וּבֶאֱמוּנָה לְהִתְבַּשֵּׂר בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת, אַךְ נוֹחֵל אֲנִי אַכְזָבָה. בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁהָרַב הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן, אֲבַקֵּשׁ מֵהָרַב שֶׁיְּבָרְכֵנִי מֵעֹמֶק הַלֵּב שֶׁאַרְוִיחַ סְכוּם הָגוּן בַּלוֹטוֹ.
לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הָרַב אֶת סִפּוּרוֹ, עָנָה לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: בְּרָכָה לָזֶה קַח לְךָ מִכֹּל רַב שֶׁתִּרְצֶה חוּץ מִמֶּנִּי!
אוֹתוֹ מִשְׁתַּתֵּף קָבוּעַ, נֶעֱלַב מְאֹד, וְשָׁאַל אֶת הָרַב: מַדּוּעַ כְּבוֹדוֹ עוֹנֶה לִי כָּךְ, אֲנִי הֲרֵי מִמִּשְׁתַּתְּפֵי שִׁעוּרָיו בִּקְבִיעוּת, וְשׁוֹתֶה אֶת דְּבָרָיו יוֹם יוֹם, וְכָךְ מַגִּיעַ לִי שֶׁתַּעֲנֶה לִי?
עָנָה לוֹ הָרַב: הִיא הַנּוֹתֶנֶת, בִּגְלַל הֱיוֹתְךָ מִמִּשְׁתַּתְּפֵי שֶׁעוּרִי בִּקְבִיעוּת, אֵין אֲנִי חָפֵץ לְהַפְסִיד קְלִיֵינְט כָּמוֹךָ. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי בִּמְאֹד שֶׁאִם בִּרְכָתִי תִּתְקַבַּל וְיִרְוַח לְךָ, כְּבָר לֹא אֶזְכֶּה לִרְאוֹתְךָ יוֹתֵר בְּשִׁעוּרֵי, וְלָכֵן לִי אִישִׁית יֵשׁ עִנְיַן שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ אוֹתְךָ...
רבוי נכסים מסלק את שלות הנפש
מַעֲשֵׂה בְּאִישׁ עָנִי שֶׁהָיָה מַרְוִיחַ מְעַט כְּדֵי מְזוֹנוֹתָיו, וְהָיָה תָּמִיד שָׂמֵחַ בְּמַה שֶׁנָּתַן לוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מְעַט אוֹ הַרְבֵּה. וּבְכָל לַיְלָה אַחֲרֵי שֶׁהָיָה אוֹכֵל עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּבָנָיו, הָיוּ מוֹדִים לָהּ' עַל מַה שֶׁהֵטִיב לָהֶם, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאַחַד מִבָּנָיו מְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, וְהַשֵּׁנִי מְזַמֵּר, וְהוּא מְתוֹפֵף בְּתוֹף, וְעוֹשִׂים מָחוֹל שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם בְּעֹנֶג וּבְשִׂמְחָה, וְאַחַר כָּךְ הוֹלְכִים לִישׁוֹן בְּשַׁלְוָה.
לַיְלָה אֶחָד, עָבַר הַמֶּלֶךְ עַל פֶּתַח בֵּיתָם, וְשָׁמַע אֶת נִגּוּנָם, וְלֹא הִפְרִיעַ לָהֶם. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שׁוּב עָבַר הַמֶּלֶךְ לְיַד אוֹתוֹ הַבַּיִת וְשָׁמַע אֶת שִׂמְחָתָם, וְכָכָה עָשָׂה שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ הֶעָנִי, וּכְשֶׁבָּא הֶעָנִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: תֹּאמַר לִי כַּמָּה מָמוֹן יֵשׁ תַּחַת יָדְךָ?
אָמַר לוֹ הֶעָנִי: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי אִישׁ עָנִי, אֵין לִי מָמוֹן, אֶלָּא מַה שֶׁאֲנִי מַרְוִיחַ בְּכָל יוֹם, אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ לְכַלְכָּלַת אַנְשֵׁי בֵּיתִי וּבָנַי, וַאֲנִי שָׂמֵחַ בְּמַה שֶׁנָּתַן לִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִילּוּ אִם הוּא מְעַט. וּבַעֲבוּר זֶה אֲנִי עוֹשֶׂה מָחוֹל וּמְזַמֵּר בְּכָל לַיְלָה אֲנִי וְאִשְׁתִּי וּבָנַי.
אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּדַעְתּוֹ, אִם אֵלּוּ שֶׁהֵם חַיִּים בְּכָזֶה עֹנִי, שְׂמֵחִים וּמוֹדִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הֲרֵי אִם יַעְשִׁירוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּתְרַבֶּה שִׂמְחָתָם, וְתִתְוַסֵּף הוֹדַאַתָּם לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו, שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת כִּיסָיו שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם בִּזְהוּבִים. וְכֵן עָשׂוּ. לָקַח אוֹתָם הֶעָנִי, וְהָלָךְ לְבֵיתוֹ, וְהִנִּיחַ אֶת הַזְּהוּבִים בַּקֻּפְסָא, וְגִילָהּ שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה הַקֻּפְסָא עַד הַסּוֹף, אֶלָּא הָיָה חָסֵר בָּהּ מְעַט.
חָשְׁבוּ הֶעָנִי וְאִשְׁתּוֹ בְּדַעְתָּם, שֶׁיֵּלְכוּ לַעֲבוֹד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא הַקֻּפְסָא עַד הַסּוֹף. וְאָכֵן כָּךְ עָשׂוּ. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם, נִהְיָה אוֹתוֹ עָנִי בִּדְאָגָה וּבְצַעַר, וּמַה שֶׁהָיָה מַרְוִיחַ בְּכָל יוֹם, הָיָה מֵנִיחַ לְתוֹךְ הַקֻּפְסָא, וְלֹא נִתְמַלְּאָה. מֵחֲמַת הַטִּרְדָּה, בִּטְּלוּ הַנִּגּוּנִים וְהַשִּׂמְחָה שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִים בְּכָל לַיְלָה, וְשָׁלְטָה עֲלֵיהֶם הַדְּאָגָה וְהַמְּצוּקָה וְהָרְדִיפָה אַחַר הַמָּמוֹן.
לְאַחַר זְמַן, עָבַר שׁוּב הַמֶּלֶךְ עַל פֶּתַח בֵּיתָם, וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים בַּחֹשֶׁךְ, וְאֵין קוֹלָם נִשְׁמַע. עָבַר שָׁם פַּעַם שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית, וְלֹא הָיָה נִשְׁמַע קוֹלָם כְּפִי שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בִּתְחִלָּה.
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לְאוֹתוֹ עָנִי, וְאָמַר לוֹ: מַה קוֹרֵא אֶצְלְכֶם, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת זֶמֶר וְשִׁירָה כְּפִי שְׁהַיֵיתֶּם רְגִילִים בֶּעָבָר?
אָמַר הֶעָנִי: אֲהָהּ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לִי מָמוֹן הָיִיתִי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְעַתָּה שָׁלְטָה בִּי הַדְּאָגָה וְהַמְּצוּקָה בְּלִבִּי, וַאֲנִי כָּל הַיּוֹם רוֹדֵף וְדוֹאֵג מָתַי תִּתְמַלֵּא הַקֻּפְסָא, וְהַקֻּפְסָא עֲדַיִן לֹא נִתְמַלְּאָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָקַח הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּמוֹן, וְחָזַר הֶעָנִי לְמִנְהָגוֹ הָרִאשׁוֹן לְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְטוֹב לֵבָב. וְזֶה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא "מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה". (מִדְרַשׁ דָּוִד).
גְּבִיר גָּדוֹל תּוֹמֵךְ יָדוּעַ בְּמוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם, בָּא פַּעַם לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. גַּבָּאֵי הַמּוֹסְדוֹת לִוּוּהוּ, וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת יְשִׁיבַת "עֵץ חַיִּים", וְהַכּוֹלְלִים, וְאֶת בֵּית הַחוֹלִים בִּקּוּר חוֹלִים. בִּגְמַר הַבִּקּוּר, הֱבִיאוּהוּ לְבֵית רַבָּה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, רַבִּי שְׁמוּאֵל סַּלַנְט, וְהַגְּבִיר יָשַׁב עִמּוֹ וְשׂוֹחַח.
תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה, נִכְנַס אַבְרֵךְ צָנוּעַ לִשְׁאוֹל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל סַּלַנְט שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה. מִיַּד הִפְסִיק רַבִּי שְׁמוּאֵל לְדַבֵּר עִם הָאוֹרֵחַ הַנָּדִיב, וְיָשַׁב לְשׂוֹחֵחַ בַּאֲרִיכוּת עִם הָאַבְרֵךְ הַצָּנוּעַ. הַגְּבִיר נִפְגַּע מְאֹד מְיַחֲסוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְעָזַב אֶת הַבַּיִת בְּכַעַס גָּדוֹל. הַגַּבָּאִים נִסּוּ לְהַרְגִּיעוֹ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל.
הֶחְלִיטוּ בֵּינֵיהֶם הַגַּבָּאִים, לְהַרְאוֹת לַגְּבִיר אֶת חַיֵּי הָאַבְרֵךְ הַצָּנוּעַ, וְאָמְרוּ לַגְּבִיר: אַחֲרֵי שֶׁתִּוָּכַח מִי הוּא הָאַבְרֵךְ, אוּלַי תְּשַׁנֶּה אֶת דַּעְתְּךָ. לְעֵת עֶרֶב, הִגִּיעַ הַגְּבִיר לְחַלּוֹן בֵּית הָאַבְרֵךְ שֶׁהָיָה גָּר בַּמַּרְתֵּף, שֶׁחֲצִי קוֹמַת הַדִּירָה הָיְתָה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, וַחֲצִי הַשֵּׁנִי מֵעַל הָאֲדָמָה, וְרָאָה אֵיךְ יוֹשְׁבִים הָאַבְרֵךְ וְשִׁבְעַת בָּנָיו סְבִיב הַשֻּׁלְחָן, וְאוֹכְלִים לֶחֶם עִם קְצָת שֶׁמֶן, וְשָׁתוּ כּוֹס חָלָב שֶׁרַק שְׁלִישׁ מִמֶּנּוּ חָלָב, וְהַיֶּתֶר מַיִם.
בִּגְמַר הַאוּכַל בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּקוֹל שִׁירָה כֻּלָּם כְּאֶחָד, וּלְאַחַר מִכֵּן נָטְלוּ סֵפֶר, וְיָשְׁבוּ בֵּינֵיהֶם וְלָמְדוּ. אַט אַט נִרְדְּמוּ הַיְלָדִים, וְאָז יָשַׁב הָאַבְרֵךְ עִם הַגְּמָרָא, וְהִמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ.
הַגְּבִיר הִתְעַיֵּף מִלַּעֲמֹד זְמַן רַב, וְהָלָךְ לְבֵית מְלוֹנוֹ. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת חָזְרוּ אֵלָיו הַגַּבָּאִים, וּלְקָחוּהוּ שׁוּב לְבֵית הָאַבְרֵךְ, וְרָאוּ כֵּיצַד יוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָה, וּמַזִּיל דְּמָעוֹת בְּעוֹרְכוֹ תִּקּוּן חֲצוֹת.
הַגְּבִיר הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וְאָמַר: עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל, אַבְרֵךְ כְּמוֹתוֹ וַדַּאי מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה מִמֶּנִּי. לְמָחֳרָת חָזַר הַגְּבִיר לְבֵית רַבִּי שְׁמוּאֵל, וּבִקֵּשׁ לְפֵיִיסוֹ, בְּאָמְרוֹ: מוּכָן אֲנִי לְפַרְנֵס אֶת הָאַבְרֵךְ כָּל יָמָיו.
שָׁלַח רַבִּי שְׁמוּאֵל לִקְרֹא לְאַבְרֵךְ, וְסִפֵּר לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַגְּבִיר. אָמַר הָאַבְרֵךְ: בָּרוּךְ ה' אֵינִי חָסֵר מְאוּם, יֵשׁ לִי הַכֹּל בַּבָּיִת, יֵשׁ לִי לֶחֶם, וְשֶׁמֶן, וְחָלָב, וּמַה לִי וּלְצָרָה הַזֹּאת שֶׁל עֲשִׁירוּת אֲשֶׁר תִּמְנָע מִמֶּנִּי מִלַּעֲבֹד אֶת ה' מִתּוֹךְ שַׁלְוָה וְדֵעָה צְלוּלָה.
רַק עַל יְדֵי שֶׁהַלֵּב פָּנוּי מִתַּאֲווֹת, יְכוֹלִים לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁכָּתַב "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת", הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הֵם כְּמוֹ אֵשׁ וּמַיִם שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּיַחַד, אוֹ שֶׁהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַמַּיִם, אוֹ שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּים אֶת הָאֵשׁ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת.
סופם של המחפשים להרבות נכסים
סִפֵּר רַבֵּנוּ "יוֹסֵף חַיִּים" בְּסֵפֶר "עוֹד יוֹסֵף חַי": מַעֲשֵׂה בָּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹטֵב עֵצִים מִן הַיַּעַר בְּכָל יוֹם, וְהָיָה נוֹשְׂאָם עַל כְּתֵפוֹ כְּדֵי לַהֲבִיאָם אֶל הָעִיר בְּזֵעַת אַפּוֹ, עַל מְנָת לְמוֹכְרָם וּלְפַרְנֵס מֵהֶם אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ.
וַיְהִי הַיּוֹם, בִּתְקוּפַת תַּמּוּז שֶׁהָיָה שָׁרָב כָּבֵד, אַחַר שֶׁחָטַב עֵצִים וַעֲשָׂאָם חֲבִילָה כְּדֵי לְהָבִיאָם אֶל הָעִיר, הִתְעַיֵּף מְאֹד, וְנֶאֱנַח, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת עַל קֹשִׁי יוֹמוֹ, וְעַל מַר גּוֹרָלוֹ, וּמֵרֹב בְּכִיָּתוֹ נִרְדַּם לְיַד חֲבִילַת הָעֵצִים שֶׁלְּצִדּוֹ.
וְהִנֵּה חוֹלֵם הוּא, שֶׁבָּא לִקְרָאתוֹ נַעַר נֶחְמָד, וּבְיָדוֹ שַׁרְבִיט זָהָב, וְאוֹמֵר לוֹ: רָאָה ה' אֶת דִּמְעָתֶךָ וְשָׁמַע קוֹל תְּפִלָּתְךָ, וְעַתָּה שְׁאַל מִמֶּנִּי שְׁאֵלָה וָאֲמַלֵּא שְׁאֵלָתְךָ.
אָמַר לוֹ הָאִישׁ: שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, שֶׁבְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר אֶגַּע בּוֹ, יֵהָפֵךְ לִהְיוֹת זָהָב! צָחַק הַנַּעַר וְאָמַר בְּחִיּוּךְ: כִּדְבָרֶיךָ כֵּן יִהְיֶה וְכֵן יָקוּם. וַיִּגַּע בּוֹ הַנַּעַר בַּשַּׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וּמִיַּד נֶעְלָם.
קָם הָאִישׁ בְּשִׂמְחָה, וְנָגַע בַּחֲבִילַת הָעֵצִים אֲשֶׁר חָטַב, וְהִנֵּה נֶהֶפְכוּ הָעֵצִים לְזָהָב. נָגַע בַּכַּד הַחֶרֶס שֶׁל הַמַּיִם, וְנֶהְפַּךְ הַכַּד לְזָהָב, שָׂמַח הָאִישׁ מְאֹד, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים, וּמֵעַתָּה וָהָלְאָה אֲמַלֵּא אֶת בֵּיתִי אוֹצָרוֹת זָהָב, שֶׁכָּל אֶבֶן אוֹ עָפָר וְרִגְבֵי אֲדָמָה אֲשֶׁר אֶקַּח בְּיָדִי יֵהָפְכוּ לְזָהָב, וּכְשֶׁאֵלֵךְ יָחֵף עַל הָרִצְפָה תִּתְהַפֵּךְ לְזָהָב, וְאֶהְיֶה רָם וְנִשָּׂא עַל כָּל מְלָכִים וּנְסִיכִים וַעֲשִׁירִים וּגְבִירִים.
וּבִהְיוֹתוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בַּחֲלוֹמוֹ, הִרְגִּישׁ כִּי הוּא צָמֵא מְאֹד, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַכַּד אֲשֶׁר עַל יָדוֹ, וּכְשֶׁנָּגְעוּ הַמַּיִם בְּפִיו, נֶהֶפְכוּ לְזָהָב, וַיּוֹצִיאֵם מִפִּיו. וְאָז הִרְגִּישׁ בִּשְׁטוּתוֹ וּבְטִפְּשׁוּתוֹ וּבְתַאֲוָה אֲשֶׁר הִתְאַוָּה בִּשְׁאֵלָתוֹ, וְהֵחֵל לִבְכּוֹת בְּקוֹל מַר, וַיֹּאמֶר: מַה זֹאת עָשִׂיתִי, כִּי מֵעָתָּה כָּל מַה שֶׁאֶרְצֶה לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, מִיַּד שֶׁיִּגַּע בִּשְׂפָתַי אוֹ בִּלְשׁוֹנִי יֵהָפֵךְ לְזָהָב, וְאִם כֵּן, מַה אוּכַל וּמַה אֶשְׁתֶּה...
וְיַחְשֹׁב עוֹד, שֶׁכַּנִּרְאֶה זֶה הָיָה טַעֲמוֹ שֶׁל הַנַּעַר שֶׁצָּחַק בְּשׁוֹמְעוֹ אֶת בַּקָּשָׁתִי, שֶׁיָּדַע שֶׁבִּקַּשְׁתִּי דָּבָר שֶׁהוּא רַע מְאֹד בִּשְׁבִילִי. מִיַּד הֵרִים הָאִישׁ אֶת קוֹלוֹ וְהֵחֵל לִבְכּוֹת בְּקוֹל רָם עַל רֹעַ מַזָּלוֹ.
וְאָז נִתְעוֹרֵר הָאִישׁ וְהִנֵּה חֲלוֹם, וְרָאָה כִּי חֲבִילַת הָעֵצִים כֻּלָּהּ עַל יָדוֹ, וְכַד הַמַּיִם מֻנָּח אֶצְלוֹ, וְאָז אָמַר בְּלִבּוֹ, הִנֵּה חֲלוֹם זֶה הֶרְאָנִי כִּי לֹא טוֹבָה הַתַּרְעֹמֶת אֲשֶׁר נתרעמתי עַל עֲמָלִי, וְכַמָּה רָעָה הִיא הַתַּאֲוָה לַכֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הָאָדָם הֵמָּה הֶבֶל וָרִיק מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, וְאֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.
מרבה נשים מרבה כשפים
בַּגְּמָרָא מַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף כב.) מְסֻפָּר, שֶׁהָיְתָה מְכַשֵּׁפָה אַחַת שֶׁשְּׁמָהּ הָיָה "יוֹחָנִי בַּת רְטִיבִי", וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לָלֶדֶת, הָיְתָה עוֹצֶרֶת אֶת רַחְמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה עַל יְדֵי כִּשּׁוּף, וּלְאַחַר שֶׁאוֹתָה אִשָּׁה הָיְתָה סוֹבֶלֶת יִסּוּרִים קָשִׁים וּמִצְטַעֶרֶת הַרְבֵּה, הָיְתָה הַמְּכַשֵּׁפָה אוֹמֶרֶת לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הַמְּעֻבֶּרֶת: "אֵלֶךְ וְאֶתְפַּלֵּל וָאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַיּוֹלֶדֶת אוּלַי תִּשְׁמַע תְּפִלָּתִי". וְהָיְתָה הוֹלָכַת וּמְבַטֶּלֶת אֶת הַכִּשּׁוּף שֶׁעָשְׂתָה, וְהַוָּלָד הָיָה יוֹצֵא בְּשָׁלוֹם, וְהָיוּ מַחְזִיקִים אוֹתָהּ כְּאִשָּׁה צַדֶּקֶת, שֶׁתְּפִלּוֹתֶיהָ מִתְקַבְּלוֹת.
פַּעַם אַחַת עָשְׂתָה הַמְּכַשֵּׁפָה כִּשּׁוּף לְאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת, וְהָלְכָה כְּדַרְכָּהּ לְבֵיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּעֻבֶּרֶת. הָיָה לַמַכַשֵּׁפָה אָדָם שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת בְּבֵיתָהּ, וְאוֹתוֹ אָדָם שָׁמַע קוֹל שֶׁל כְּשָׁפִים מִקַּשְׂקַשִּׂים בִּכְלִי, וְהַקּוֹל הָיָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם וָלָד שֶׁמְּקַשְׁקֵשׁ לָצֵאת מִבֶּטֶן אִמּוֹ. נִגַּשׁ הַמְּשָׁרֵת וּפָתַח אֶת מִכְסֵה הַכְּלִי, וְהַכְּשָׁפִים שֶׁהָיוּ בּוֹ יָצְאוּ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הַוָּלָד נוֹלָד, וְאָז גִּילָה הַמְּשְׂרֵת אֶת סוֹדָהּ שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפָה, וַיֵּדְעוּ הַכֹּל כִּי בַּעֲלַת כְּשָׁפִים הִיא.
עוֹד מְסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין (דַּף מה.) עַל בְּנוֹתָיו שֶׁל רַב נַחְמָן, שֶׁהָיוּ בּוחָשׁוֹת קְדֵרָה רוֹתַחַת בִּידֵיהֶן, וּמִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָן הָיָה סָבוּר שֶּׁאֵין הָאֵשׁ שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן מִשּׁוּם שֶׁהֵן צִדְקָנִיּוֹת.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת רַב עִילִישׁ, הוּקְשָׁה לוֹ מַה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר "קֹהֶלֶת": אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי (שֶׁהוּא צַדִּיק), וְאִשָּׁה בְּכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי (שֶׁהִיא צַדִּיקָה), וַהֲרֵי בְּנוֹתָיו שֶׁל רַב נַחְמָן צַדִּיקוֹת וְאֵין שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן הָאֵשׁ?
פַּעַם אַחַת, נִלְקְחוּ בַּשְּׁבִי רַב עִילִישׁ וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַב נַחְמָן. בְּאֶחָד הַיָּמִים שָׁמַע רַב עִילִישׁ יוֹנָה שֶׁמֶצַיֵיצֵת לְיָדוֹ. הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶּׁמֵּבִין אֶת שְׂפַת הָעוֹפוֹת, וּשְׁאָלוֹ רַב עִילִישׁ: מַה אוֹמֶרֶת הַיּוֹנָה? הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ; שֶׁהַיּוֹנָה אוֹמֶרֶת 'בְּרַח עִילִישׁ' - 'בְּרַח עִילִישׁ'.
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת אָמַר: כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשׁוּלָה לְיוֹנָה, וּמִשָּׁמַיִם נָתְנוּ לִי סִימָן שֶׁאֶבְרַח. אַךְ לִפְנֵי שֶׁבָּרַח, אָמַר לְעַצְמוֹ: "אֵלֶךְ וְאֶבְדֹּק, אִם בְּנוֹתָיו שֶׁל רַב נַחְמָן נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנוֹת לָהּ' וּלְמִצְווֹתָיו, אֲזַי אֶקַּח אוֹתָן עִמִּי".
הָלַךְ וְרָאָה שֶׁהֵם נִטְמְאוּ עִם הַגּוֹיִים, וְהִשְׁאִיר אוֹתָן שָׁם וּבָרַח. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לָעִיר, הִכְרִיז וְאָמַר: "אוֹתָן בָּנוֹת, הָיוּ בּוֹחֲשִׁים אֶת הַקְּדֵרָה עַל יְדֵי כֹּחַ כִּשּׁוּף, וְלֹא בְּכֹחַ הַקְּדֻשָּׁה".
מרבה תורה מרבה חיים
שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דַּף פב.): רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מֵנִיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנוּתּ שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לְעוֹלָם הַבָּא.
וּשְׁאָר כָּל אוּמָנוּיוֹת אֵינָן כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חֹלִי, אוֹ לִידֵי זִקְנָה, אוֹ לִידֵי יִסּוּרִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ, הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ, וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ.
לִמּוּד הַתּוֹרָה גּוֹרֵם לְהַאֲרָכַת הַחַיִּים כִּפְשׁוּטוֹ. בַּגְּמָרָא מֻזְכָּרִים כַּמָּה סִפּוּרִים הַמַּמְחִישִׁים עֻבְדָּה זוֹ. מְסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (דַּף יח.), כִּי מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
בָּאוּ וְהוֹדִיעוֹ זֹאת לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא מִמִּשְׁפְּחֹת עֵלִי הַכֹּהֵן אַתֶּם שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו בְּסֵפֶר "שְׁמוּאֵל": "וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים". לָכֵן הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִקְּלָלָה זוֹ הִיא - לַעֲסֹק בְּתוֹרַת חַיִּים.
וְאָכֵן בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שָׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ, וְהָלְכוּ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְחָיוּ, וִהְיוּ קוֹרְאִים אוֹתָהּ "מִשְׁפַּחַת רַבָּן יוֹחָנָן" עַל שְׁמוֹ שֶׁל הָרַב.
מְסֻפָּר בַּמִּדְרָשׁ: מַעֲשֵׂה בְּתַלְמִיד חֲכַם אֶחָד, שֶׁהָיָה מַפְלִיג בַּסְּפִינָה עִם סוֹחֲרִים רַבִּים שֶׁהָיוּ סוֹחֲבִים סְחוֹרוֹת רַבּוֹת מִכָּל מִינֵי סוּגִים, וִהְיוּ הַסּוֹחֲרִים אוֹמְרִים לְאוֹתוֹ חֲכַם: הֵיכָן הַסְּחוֹרָה שֶׁלְּךָ? וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם: הַסְּחוֹרָה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם! בָּדְקוּ בַּסְּפִינָה לֹא מָצְאוּ לוֹ כְּלוּם, וְהִתְחִילוּ צוֹחֲקִים עָלָיו.
לְפֶתַע הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹדְדֵי יָם שָׁלְלוּ, וְשָׁדְדוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בַּסְּפִינָה, וְהִשְׁאִירוֹ אוֹתָם לְלֹא כְּלוּם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה, נִכְנְסוּ לַמְּדִינָה וְלֹא הָיָה לָהֶם לֹא לֶחֶם לֶאֱכוֹל וְלֹא כְּסוּת לִלְבוּשׁ. מַה עָשָׂה אוֹתוֹ חָבֵר, נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יָשַׁב וְדָרַשׁ, כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה, עָמְדוּ וְנָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל, וְהִלְבִּישׁוּהוּ מַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד, וְרוֹמֶמוּהוּ בִּקְהַל עַם, וְהִתְחִילוּ גְּדוֹלֵי הַקָּהָל לֵילֵךְ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ וּלְלַוּוֹת אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁרָאוּ הַסּוֹחֲרִים כָּךְ, בָּאוּ אֶל הֶחָכָם וּפִיֵיסוּהוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ טוֹבָה, וְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת לִפְנֵי בְּנֵי הָעִיר, שֶׁהֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הָיִינוּ וּמַה אִבַּדְנוּ בַּסְּפִינָה, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד, דַּבֵּר אִתָּם שֶׁיִּתְּנוּ לָנוּ אֲפִילּוּ פְּרוּסָה אַחַת שֶּׁנִּתֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת בְּרָעָב.
וְאָכֵן דִּבֵּר הֶחָכָם עִם אַנְשֵׁי הָעִיר, וְרִיחֲמוּ עַל הַסּוֹחֲרִים וְדָאֲגוּ לָהֶם לְכָל מַחְסוֹרָם. לְאַחַר מִכֵּן אָמַר הֶחָכָם לַסּוֹחֲרִים: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם שֶׁסְּחוֹרָתִי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם, שֶׁלָּכֶם אָבַד, וְשֶׁלִּי קַיֶּמֶת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אֶל תַּעֲזֹבוּ". (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת תְּרוּמָה).
רַבִּי חַיִּים מִוּלֹאזִ'ין בְּסִפְרוֹ "רוּחַ חַיִּים", מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד סֶגַל [בָּעַל הַטּוּרֵי זָהָב עַל הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ], שֶׁנִּזְעֲקָה אֵלָיו אִשָּׁה אַחַת וְאָמְרָה: אֲדוֹנִי הָרַב, בְּנִי נֶחְלַשׁ וְעוֹמֵד לָמוּת.
אָמַר לָהּ הָרַב: הֲתַחַת אֱלֹקִים אֲנִי שֶׁאַתְּ בָּאָה לְסַפֵּר לִי זֹאת? וַתֹּאמַר לוֹ הָאִשָּׁה: אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבַּאֲדוֹנִי אֲנִי צוֹעֶקֶת, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַתּוֹרָה הֵם אֶחָד.
וַיֹּאמֶר לָהּ הָרַב: הֲלֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לָךְ, דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵלּוּ שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהֶם עַתָּה עִם הַתַּלְמִידִים, אֶתְּנֵם בְּמַתָּנָה לַיֶּלֶד, אוּלַי בִּזְכוּתָם יִחְיֶה. סִפְּרוּ עֵדֵי רְאִיָּה, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּטַב מַצָּבוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְנִצַּל מִמָּוֶת.
מְסֻפָּר עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁסּוֹבֵב בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית בְּמַסַּע הַתְרָמָה לְמַעַן יְשִׁיבָתוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְאָרֵחַ אֵצֶל אֶחָד מִגְּבִירֵי הַמָּקוֹם. לְאַחַר שְׁהוּת בַּת כַּמָּה יָמִים בְּבֵיתוֹ, הִבְחִין הָרַב, כִּי בֶּן מְאָרְחוֹ הוֹלֵךְ בָּטֵל בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי, וְאֵינוֹ פּוֹתֵחַ סֵפֶר כְּלָל.
פָּתַח הָרַב בְּשִׂיחָה עִם הַבֵּן עַל עֲתִידוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ שְׁאָלוֹ: מַה יְהֵא עָלֶיךָ, הֲלֹא אֵינְךָ לוֹמֵד כְּלָל?! עָנָה לוֹ הַבֵּן: יָמִים אֲרֻכִּים אֲנִי וְאָבִי סוֹבְבִים עִמְּךָ, וּשְׁמַעְתִּיךָ מְדַבֵּר רַבּוֹת עַל שֻׁתָּפוֹת 'יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן' עַל כָּךְ שֶׁגַּם הַתּוֹמֵךְ בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה אִם כֵּן מַה לִי לִהְיוֹת מֻדְאָג, הֲרֵי נֹאמַר "קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא".
עָנָה לוֹ הָרַב: לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מַה יְהֵא עַל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ, תְמִיהַתִי הִיא מַה עִם הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלְּךָ, הֲרֵי בְּלִי תּוֹרָה אֵין חַיִּים...
מרבה צדקה מרבה שלום
נִרְאָה לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פַּלָּאגִ'י בַּפְּתִיחָה לְסִפְרוֹ מוֹעֵד לְכָל חָי: אָנֹכִי הַגֶּבֶר רָאֲתָה עֵינַי בְּכַמָּה בָּתִּים מֵעֲשִׁירֵי עַם, מְלֵאִים כָּל טוּב, וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת לֹא תִכְבֶּה מִתּוֹךְ בֵּיתָם, וְהֵם מִתְקוֹטְטִים עַל דִּבְרֵי הֶבֶל שֶּׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁוּת, וּבִפְרָט בְּבֹא עֲלֵיהֶם מוֹעֲדִים וְיָמִים טוֹבִים, בִּמְקוֹם שִׂמְחַת הַמּוֹעֵד, נֶהְפַּךְ לָהֶם לְיָגוֹן, וְהֵם אוֹכְלִים לֶחֶם הָעֲצַבִּים.
וְדִקְדַּקְתִּי אַחֲרֵיהֶם וְרָאִיתִי שֶׁהַסִּבָּה הִיא - שֶׁאֵינָם פּוֹתְחִים אֶת יְדֵיהֶם לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים בַּחַג וּבַמּוֹעֲדִים כְּפִי עושרם, עַל כֵּן בָּאָה לָהֶם הַצָּרָה הַזֹּאת, וּכְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ ז''ל: "אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אַרְבָּעָה שֶׁלִּי [הַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה], אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אַרְבָּעָה שֶׁלְּךָ [בִּנְךָ וּבִתְּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ].
וְנִרְאָה לָתֶת טָעַם לַדָּבָר שֶּׁאֵין לָהֶם שִׂמְחָה בְּבֵיתָם, כִּי הִנֵּה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - מַה שׁוֹנֶה אֲנִי מִפְּלוֹנִי, הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ וַאֲנִי לֹא, הוּא יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי לֹא. אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הָיָה הֶעָשִׁיר עוֹמֵד וְנוֹתֵן לוֹ, אֲנִי מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין הֶעָנִי.
נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים; שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי, הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הֶעָנִי לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְלָכֵן, מוֹדֵד לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְגוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְיֹאכַל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוֹב לֵבָב. עַד כָּאן דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים.
וּבְסֵפֶר "מְעִיל צְדָקָה" (אוֹת שמא) כָּתַב: אָמַר הֶחָכָם; רָאִיתִי כַּמָּה צָרוֹת, וְכַמָּה טִלְטוּלִים, וְכַמָּה חוֹלָאִים, וְכַמָּה מַכּוֹת רָעוֹת, וַעֲנִיּוּת, וְעָמַדְתִּי בְּכֻלָּם, וְעַל אִשָּׁה רָעָה לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל.
וּבֵאֵר הַמְּעִיל צְדָקָה, שֶׁרֹב נְשֵׁי הָעֲנִיִּים רָעוֹת, מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן. אִם כֵּן, רְאֵה בְּכַמָּה צַעַר עוֹמֵד הֶעָנִי - גַּם בַּעֲנִיּוּת, וְגַם בְּאִשָּׁה רָעָה. וּמִמֶּנּוּ תָּבִין הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְמִי שֶׁמַּחְזִיק בְּיַד הֶעָנִי. ע"כ.
נִמְצֵאתָ לַמֵּד, שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה לֶעָנִי, הֲרֵי הוּא מַשְׁכִּין שָׁלוֹם גַּם בֵּין הֶעָנִי לְאִשְׁתּוֹ, וְגַם בֵּין הֶעָנִי לְבוֹרְאוֹ, וּבְוַדַּאי שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם יִגְמֹל לוֹ כִּגְמוּלוֹ הַטּוֹב, וְיַשְׁכִּין שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ. וְכָתַב בְּסֵפֶר "צְדָקָה לְחַיִּים" (אוֹת טוב), שְׁמִי שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצִּלּוֹ מֵאִשָּׁה רָעָה [וּמִמֵּילָא יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בַּיִת].
נצל ממות בזכות הצדקה
מַעֲשֵׂה בִּגְבִיר אֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם מַר אוֹרֶנְשְׁטֵיין, שֶׁהָיָה גָּר בִּקְצֵה שְׁכוּנַת מֵאָה שְׁעָרִים, סָמוּךְ לְשַׁעַר שְׁכֶם, וְהָיָה נוֹתֵן בְּעַיִן יָפָה לְכָל דְּבַר מִצְוָה.
פַּעַם אַחַת בָּא אֵלָיו עָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת שֶׁעוֹמֶדֶת לְהִתְחַתֵּן, וּבְיָדוֹ מִכְתְּבֵי הַמְלָצָה מִגְּאוֹנֵי הַדּוֹר הַמַּמְלִיצִים בְּחֹם לִתְרֹם לוֹ בְּעַיִן יָפָה. הֶעָנִי חָשַׁב שֶׁהֶעָשִׁיר יִתֵּן לוֹ אֵיזֶה סְכוּם לְסִיּוּעַ לְצָרְכֵי הַחֲתֻנָּה, אוּלָם הִתְפַּלֵּא מְאֹד לִשְׁמוֹעַ מֵהַגְּבִיר, שֶׁהוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת כָּל צָרְכֵי הַחֲתֻנָּה.
לְאַחֵר שֶׁהֶעָנִי נָקַב בַּסְּכוּם הַדָּרוּשׁ לָזֶה, עָמַד הַגְּבִיר וְשִׁלֵּם לוֹ אֶת הַכֹּל. רָאָה הַגְּבִיר שֶׁהֶעָנִי עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם מִכָּל זֶה, וְרָצָה לְעוֹדְדוֹ, וְאָמַר לוֹ: שְׁמַע נָא, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁתַּזְמִין אוֹתִי לַחֲתֻנָּה.
צָחַק הֶעָנִי וְאָמַר: בְּוַדַּאי שֶׁאַזְמִינְך לַחֲתֻנָּה, הֲרֵי כָּל הַחֲתֻנָּה הִיא בִּזְכוּת נִדְבַת לִבְּךָ. הוּא יָצָא מִשָּׁם וְהִתְחִיל בַּהֲכָנוֹת לְצָרְכֵי הַחֻפָּה, וּכְשֶׁהַכָּל הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן, יָצָא אַב הַכַּלָּה לָאוּלָם שֶׁל הַנִּשּׂוּאִין בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים בְּתוֹף וּבְכִנּוֹר. אַךְ לְמַרְבִּית הַפֶּלֶא, שָׁכַח לְהַזְמִין אֶת הַגְּבִיר הֶעָשִׁיר.
וְהִנֵּה כְּשֶׁעָמְדוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָּה לְהַתְחִיל בְּטֶקֶס הַנִּשּׂוּאִין, לְפֶתַע נִזְכָּר אֲבִי הַכַּלָּה שֶׁשָּׁכַח לְהַזְמִין אֶת הַגְּבִיר מֵרֹב טִרְדּוֹתָיו, וְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ מְאֹד, וְאָז הִבְרִיק בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן.
דָּפַק הָאָב עַל הַשֻּׁלְחָן, וּבִקֵּשׁ סְלִיחָה מִקְּהַל הַמֻּזְמָנִים וְאַנְשֵׁי הַתִּזְמֹרֶת, וְכֹה אָמַר! רַבּוֹתַי, כָּל צָרְכֵי הַחֲתֻנָּה הַזֹּאת בָּאוּ הוֹדוֹת לְנִדְבַת לִבּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר מַר אוֹרֶנְשְׁטֵיין, וַאֲנִי מִצְטַעֵר לְהוֹדִיעַ שֶׁדַּוְקָא אוֹתוֹ שָׁכָחְתִּי לְהַזְמִין לַחֲתֻנָּה, אָנָּא בּוֹאוּ עִמִּי וְנֵלֵךְ יַחְדָּיו אֶל בֵּיתוֹ לְהַזְמִינוֹ. הַקָּהָל הִסְכִּים לָצֵאת בְּיַחַד לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר.
וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּמְעַט אֵרַע דָּבָר נּוֹרָא בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר הִגִּיעוּ שׁוֹדְדִים עֲרָבִים, וּבְאִיּוּמֵי אֶקְדָּח דָּרְשׁוּ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶת כָּל כַּסְפּוֹ. הוּא פָּתַח לָהֶם אֶת הַכַּסֶּפֶת, וְנָטְלוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וְהִנִּיחוּם עַל הַשֻּׁלְחָן, אַךְ הֵם דָּרְשׁוּ עוֹד וְעוֹד, וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲנוּ כִּרְצוֹנָם, כָּפְתוּ אֶת הָאִישׁ בַּחֲבָלִים, וְקַשְׁרוּהוּ לְרַגְלֵי הַמִּטָּה, וְכָךְ עָשׂוּ גַּם לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, וְהִמְשִׁיכוּ לְהַשְׁמִיעַ דִּבְרֵי אִיּוּמִים.
תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, הִגִּיעַ אֲבִי הַכַּלָּה עִם הַתִּזְמֹרֶת הָרַעֲשָׁנִית וּקְהַל הַמֻּזְמָנִים לַחֲתֻנָּה, סָמוּךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, וְכִשְׁמֹעַ הַשּׁוֹדְדִים אֶת קוֹל הָרַעַשׁ, חָשְׁבוּ שֶׁזּוֹהִי הַמִּשְׁטָרָה שֶׁהוּזְעַקָה לְבֵית הַגְּבִיר, וּמִיַּד נָשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם וּבָרְחוּ, בְּהַשְׁאִירָם אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַתַּכְשִׁיטִים עַל הַשֻּׁלְחָן, וְנָסוּ בִּמְהֵרָה לְנַפְשָׁם.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ כָּל הַפָּמַלְיָא לְבֵית הֶעָשִׁיר, הֻפְתְּעוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ כְּפוּתִים לְרַגְלֵי הַמִּטָּה, מִיַּד שִׁחְרְרוּ אוֹתָם מִכַּבְלֵיהֶם, וְהַגְּבִיר סִפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְאָמַר שֶׁאִלְמָלֵא הִגִּיעוּ אֲבִי הַכַּלָּה וְכָל הָאֲנָשִׁים לְבֵיתוֹ, כְּפֶסַע הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת, וְרַק בִּזְכוּתָם נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים עַל כָּל רְכוּשָׁם.
רְאֵה מַה זָכָה אוֹתוֹ נָדִיב בִּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן, שֶׁאוֹתָהּ צְדָקָה גָּרְמָה לוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו וְאֶת כָּל מָמוֹנוֹ. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת שֶׁהַנּוֹתֵן צְדָקָה אֵינוֹ נוֹתֵן בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ חַיִּים וְעֹשֶׁר.
וּכְבָר אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בָּעַל הַבַּיִת. (וַיִּקְרָא רַבָּה פָּרָשָׁה לד).