אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ב · משנה ד

משנה ג

הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ.

הַקַּו שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְחוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, הוּא - שֶׁלִּפְנֵי שֶׁעוֹשִׂים אֵיזֶה דָּבָר אוֹ אֵיזוֹ פְּעֻלָּה, צְרִיכִים וְחַיָבִים לַחְשֹׁב הַאִם זֶהוּ רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, אוֹ רְצוֹנֵנוּ הַגַּשְׁמִי וְהַחוֹמְרִי. וְרַק לְאַחַר שֶׁנִּהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁזֶּה רְצוֹן ה', נַעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת.

וְכָתוּב בְּסֵפֶר "שְׂפַת אֱמֶת" בְּשֵׁם "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ", עַל הַפָּסוּק: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַנְהִיג כָּל מַעֲשָׂיו עַל פִּי דִּבְרֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְאַחְדוּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם.

כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר אָדָם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, יַחְשֹׁב הַאִם הוּא עוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁהֵם רְצוֹן ה', אוֹ שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם הוּא עוֹשֶׂה בַּבַּיִת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְצוֹן ה', כְּגוֹן שֶׁרוֹאֶה תּוֹכְנִיוֹת בְּטֶלֶוִיזְיָה, אוֹ שׁוֹמֵעַ עֲרוּצִים חִלּוֹנִיִּים וְכַדּוֹמֶה.

וְכַאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב הַאִם הוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁה' חָפֵץ בּוֹ, אוֹ שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם הוּא הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹן ה', כְּגוֹן חֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת, אוֹ חֲנֻיּוֹת שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת וְכַדּוֹמֶה.

וּכְשֶׁהוּא שׁוֹכֵב לִישׁוֹן, הַאִם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת עַל פִּי רְצוֹן ה', דְּהַיְינוּ שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, וְשׁוֹכֵב עַל צַד שְׂמֹאל אוֹ עַל צַד יָמִין, אוֹ שֶׁמָּא הוּא שׁוֹכֵב לֹא כִּרְצוֹן ה', כְּגוֹן לְלֹא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, אוֹ שֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַבֶּטֶן אוֹ עַל הַגַּב.

וְכֵן כְּשֶׁהוּא קָם מֵהַשֵּׁינָה, הַאִם זֶה נַעֲשָׂה עַל פִּי רְצוֹן ה', דְּהַיְינוּ שֶׁהוּא קָם כְּאַרְיֵה בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, אוֹ שֶׁמָּא הוּא קָם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן ה', כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ קָם בִּזְרִיזוּת, וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל נְטִילַת יָדַיִם כָּרָאוּי, אוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת בַּבַּיִת בִּיחִידוּת, וּמִתְעַצֵּל לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן.

וְסִפְּרוּ, שֶׁפַּעַם שָׁאָלוּ אֶת הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל אַבּוּחֲצִירָא - הַ''בָּבָא סָאלִי", כֵּיצַד זָכָה לְכָזֶה כּוֹחַ גָּדוֹל לְרַפֵּא חוֹלִים, וְלִפְקֹד עֲקָרוֹת, וּלְהָקִים נֵכִים, וְעוֹד וְעוֹד. וְהוּא עָנָה בִּפְשִׁיטוּת: אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶׁה' רוֹצֶה, וְהוּא עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה... (גִּינַת אֱגוֹז).

וּבְדֶרֶךְ זוֹ הִסְבִּירוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר אֶת מַה שֶׁכָּתוּב בְּשִׁיר הַשִּׁירִים: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי", כְּלוֹמַר, "אֲנִי לְדוֹדִי" אֶת הַ''אֲנִי" שֶׁלִּי, אֲנִי מוֹסֵר "לְדוֹדִי" לה' יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְינוּ שֶׂה"אֲנִי" שֶׁלִּי יִרְצֶה רַק אֶת מַה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה. וּבִשְׂכַר זֶה - "דּוֹדִי לִי", כְּלוֹמַר, ה' יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא אֶת רְצוֹנִי, דְּהַיְינוּ לִהְיוֹת בָּרִיא וְיִהְיֶה לִי פַּרְנָסָה טוֹבָה, וְשָׁלוֹם בַּיִת וְכוּ', כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה וּבְהַרְחָבָה, וּלְהִתְפַּלֵּל בכוונה וּלְהַרְגִּישׁ, טָעַם בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ.

הַדְּבָרִים יִתְבָּאֲרוּ יוֹתֵר עַל פִּי מָשָׁל: אָדָם אֶחָד הָיָה גָּר בִּירוּשָׁלַיִם, וְנָסַע לְאַרְצוֹת הַבְּרִית כְּדֵי לִמְצוֹא פַּרְנָסָה לוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ. לְאַחַר שֶׁעָבַד שָׁם יָמִים רַבִּים, צָבַר לְעַצְמוֹ סַךְ שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דּוֹלָר, וְרָצָה לִשְׁלֹחַ אֶת הַכֶּסֶף לִבְנֵי בֵּיתוֹ, עַל יְדֵי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן.

וְהִנֵּה בְּאֶחָד הַיָּמִים מָצָא שָׁלִיחַ שֶׁהָיָה מוּכָן לְהַעֲבִיר לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, אַךְ אוֹתוֹ שָׁלִיחַ הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת אֶת הַשְּׁלִיחוּת אַךְ וְרַק בִּתְנַאי שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר טרחא שֶׁל 90% מֵהַכֶּסֶף [כְּלוֹמַר תִּשְׁעַת אֲלָפִים דּוֹלָר], בְּנִגּוּד לַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר. בְּלֵית בְּרֵירָה הִסְכִּים בָּעַל הַכֶּסֶף לְכָךְ, וְאַף כָּתַב לוֹ בִּכְתָב יָדוֹ וּבַחֲתִימָתוֹ בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: "תֶּן לְאִשְׁתִּי מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה".

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ לִירוּשָׁלַיִם, בָּא לִתֵּן לָאִשָּׁה רַק אֶלֶף דּוֹלָר, וְהוֹדָהּ שֶׁלָּקַח לְעַצְמוֹ תִּשְׁעַת אֲלָפִים דּוֹלָר כְּפִי שֶׁסִּכֵּם עִם בַּעְלָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת הָאִשָּׁה, מִיַּד תָּבְעָה אוֹתוֹ לְבֵית הַדִּין. בֵּית הַדִּין רָאוּ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁל הַבַּעַל, וּמִיַּד פָּסְקוּ שֶׁעָלָיו לָתֶת לָאִשָּׁה סַךְ תִּשְׁעַת אֲלָפִים דּוֹלָר, וּלְעַצְמוֹ יִקַּח רַק אֶלֶף דּוֹלָר.

הַשָּׁלִיחַ הִתְרַעֵם וּבִקֵּשׁ הֶסְבֵּר לִפְסַק הַדִּין. אָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִים: כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַמִּכְתָּב: "תֶּן לְאִשְׁתִּי מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה", כְּלוֹמַר, כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָקַחַת לְעַצְמְךָ, אֶת זֶה תִּתֵּן לְאִשְׁתִּי. וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה רָצִיתָ לָקַחַת לְעַצְמְךָ תִּשְׁעַת אֲלָפִים דּוֹלָר, צָרִיךְ אַתָּה לָתֶת סְכוּם זֶה לָאִשָּׁה.

וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ", שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹן ה', יִהְיֶה זֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנְךָ, וּכְמוֹ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הַקְּשׁוּרִים אֵלֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְחֵשֶׁק נִמְרָץ, כָּךְ תַּעֲשֶׂה אֶת מִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׂמְחָה וּבְחֵשֶׁק, כְּגוֹן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וּקְנִיַּת תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת וְכַדּוֹמֶה.

וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּיוֹם הַדִּין דָּנִים אֶת הָאָדָם בְּצוּרָה זוֹ: לְמָשָׁל, אִם בָּא לְיָדוֹ עָנִי, וְלֹא נָתַן לוֹ צְדָקָה, כְּשֶׁהוּא נִצָּב בְּיוֹם הַדִּין, שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: מַדּוּעַ לֹא נָתַתָּ צְדָקָה? וְהוּא מַתְחִיל לְהִתְנַצֵּל, כִּי פַּרְנָסָתוֹ מְצֻמְצֶמֶת, וּבְאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ נִגְמְרָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וּמֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ?!

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַּרְאִים לוֹ, שֶׁבְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, הָיָה עוֹמֵד עַל יָד הַתַּחֲנָה שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס, וּפִתְאוֹם רָאָה יְדִיד נְעוּרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁכְּבָר עַשְׂרוֹת שָׁנִים לֹא רָאוּ זֶה אֶת זֶה, אוֹתוֹ הָאִישׁ נִכְנַס רִאשׁוֹן לָאוֹטוֹבּוּס, וּמְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר חֲבֵרוֹ, לַמְרוֹת שְׁלֶחֲבִירוֹ יֵשׁ יְכֹלֶת לְשַׁלֵּם בְּעַד הַנְּסִיעָה.

וְאָז פּוֹנִים אֵלָיו בֵּית הַדִּין וְאוֹמְרִים לוֹ: בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד שֶׁיַּחְזִיקוּ אוֹתְךָ כְּאִישׁ נִכְבָּד וְגֶ'נְטֶלְמַן, מִהַרְתָּ לְשַׁלֵּם גַּם עֲבוּר חֲבֵרְךָ, וְאִם יָכֹלְתָּ לְשַׁלֵּם עֲבוּר חֲבֵרְךָ דְּמֵי נְסִיעָה, מַדּוּעַ לֹא נָתַתָּ צְדָקָה לֶעָנִי? וְכֵן אִם קָנָה לְבֵיתוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ וְאֵינוֹ חִיּוּנִי, טוֹעֲנִים כְּנֶגְדּוֹ: כֶּסֶף לְקַשֵּׁט אֶת בֵּיתְךָ יֵשׁ לְךָ, וְאִלּוּ כֶּסֶף לִצְדָקָה אֵין לְךָ?!

לָכֵן מַזְהִיר הַתַּנָּא וְאוֹמֵר, עֲשֵׂה אֶת רְצוֹן ה' כְּרָאוּי, כְּפִי שֶׁאַתָּה מַקְפִּיד לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים הָאִישִׁיִּם וְהַפְּרָטִיִּים שֶׁלְּךָ.

הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:

אל תפרש מהצבור

הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנָם מִּפְּשִׁיסְחָא הָיָה אוֹמֵר: אִם תִּתֵּן לָאָדָם צְרוֹר שֶׁל מַטְבְּעוֹת כְּאֶמְצָעִי לְתַשְׁלוּם, אַף אִם בְּתוֹכָם יִמָּצֵא מַטְבֵּעַ שָׁחוּק וּמְשֻׁפְשָׁף עַד שֶׁבְּקֹשִׁי יִהְיֶה לוֹ צוּרָה, לֹא יַקְפִּידוּ עָלָיו כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּטְבֵּעַ הַשָּׁחוּק נִבְלַע בֵּין כָּל הַמַּטְבְּעוֹת הַטּוֹבוֹת. אֲבָל אִם תִּתֵּן מַטְבֵּעַ כָּזֶה לַסּוֹחֵר כְּשֶׁהוּא בּוֹדֵד, שׁוּם סוֹחֵר לֹא יְקַבְּלוּ בִּתְמוּרָה, מִפְּנֵי שֶּׁאֵין לוֹ שׁוּם עֵרֶךְ.

כָּךְ גַּם הָאָדָם, אִם הוּא מְעֹרָב עִם הַצִּבּוּר בִּתְפִלָּה בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲזַי תְּפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו מִתְקַבְּלִים אַף אִם יֵשׁ בָּהֶם פְּגִימָה. אֲבָל אִם הָאָדָם פּוֹרֵשׂ מִן הַצִּבּוּר, וּמִתְפַּלֵּל לְבַדּוֹ וּמְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת לְבַד, אֲזַי תְּפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו נִבְדָּקִים יוֹתֵר, וְלִפְעָמִים אֵין תְּפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו רְאוּיָה לְהִתְקַבֵּל לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ.

וּבָזֶה בֵּאֲרוּ אֶת הַפָּסוּק שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים: "עָרוֹב עַבְדֶּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים", כְּלוֹמַר, 'עָרוֹב' עַרְבֵּב אוֹתִי עַבְדֶּךָ עִם הַטּוֹבִים, וְאָז לֹא תִרְאֶה בְּרָעָתִי, וְלֹא יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים.

אל תהיה שונה

כַּאֲשֶׁר אָדָם נִמְצָא בֵּין אֲנָשִׁים, יֵשׁ לוֹ לִנְהֹג כְּפִי מִנְהָג אוֹתוֹ מָקוֹם, לְמָשָׁל אִם מִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן שֶׁל אַשְׁכְּנַזִּים שֶׁנּוֹהֲגִים לַעֲמוֹד בִּזְמַן אֲמִירַת הַקַּדִּיש, יֵשׁ לוֹ לִנְהֹג כְּפִי מִנְהָגָם. וְכֵן אִם מִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן שֶׁל מַרוֹקַאִים שֶׁנּוֹהֲגִים לָשֶׁבֶת בִּזְמַן אֲמִירַת "לְכָה דּוֹדִי" בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יִנְהָג כְּמוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה מְשֻׁנֶּה מֵהַצִּבּוּר.

וּבְהֶקְשֵׁר לָזֶה מְסַפְּרִים עַל גְבִיר עָשִׁיר שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל, וְהִזְמִין אֶת כָּל עַסְקָנֵי וּפַרְנְסֵי הָעִיר, וְלֹא שָׁכַח לְהַזְמִין גַּם אֶת שְׁלוֹשֶׁת הָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ בְּעִירוֹ.

אֶחָד הַחֲכָמִים יָדַע שֶׁלֹּא יִמְצָא שׁוּם עִנְיַן בְּאוֹתָהּ מְסִבָּה, מִפְּנֵי שֶׁמִּן הַסְּתָם, הַמְּסִבָּה תִמָּשֵׁךְ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, וְשִׂיחַת הַמְּסֻבִּים תִּהְיֶה נָסוֹבָה עַל דִּבְרֵי חֻלִּין וּסְרַק שֶׁל מַה בְּכָךְ, וְלָכֵן מָצָא סִבָּה כְּדֵי לַחְמֹק מִלָּבוֹא לַמְּסִבָּה. אַךְ שְׁנֵי הָרַבָּנִים הָאֲחֵרִים הִשְׁתַּתְּפוּ בַּחֲתֻנָּה בְּלֵית בְּרֵירָה, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַגְּבִיר הֶעָשִׁיר.

וְהִנֵּה לַמְרוֹת כָּל הַשֻּׁלְחָנוֹת הָעֲרוּכִים וְהַזַּמָּרִים וְהַנַּגָּנִים, לֹא מָצְאוּ הָרַבָּנִים אֶת עַצְמָם שָׁם, וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁהֵם זָרִים בַּסְּבִיבָה. הוֹאִיל וְכָךְ הָיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים, הֵחֵל אֶחָד הָרַבָּנִים לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְהֵסֵב אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ לְיַשֵּׁב קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה שֶׁעוֹרְרוּ הַמְּפָרְשִׁים, וְכָךְ הֵחֵל לִשְׁקֹעַ בְּעוֹלָם הַתּוֹרָה.

כָּךְ חָלַף לוֹ הַזְּמַן, עַד שֶׁהִגִּיעַ שְׁעַת חֲצוֹת, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲרֹךְ תִּקּוּן חֲצוֹת. הִטָּה הֶחָכָם אֶת רֹאשׁוֹ עַל יָדוֹ כְּלַפֵּי מַטָּה, וְאָמַר תִּקּוּן חֲצוֹת לַיְלָה בִּבְכִיָּה חֲרִישִׁית, וְאַף אֶחָד לֹא חָשׁ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּמַעֲשָׂיו.

אוּלָם לְעֻמָּתוֹ, הָרַב הַשֵּׁנִי שֶׁגַּם הוּא יָשַׁב שָׁם בָּעַל כּוֹרְחוֹ, וְכָל הַנְּגִינוֹת וְשִׂיחַת הַמְּסֻבִּים הָיוּ לוֹ לְזָרָה, לֹא חָשׁ כְּלָל בְּנוֹחַ, וּבְעִקָּר הִצְטַעֵר עַל זְמַנּוֹ הַנִּפְסָד וְעַל בִּטּוּל לִמּוּדוֹ. כָּל הַעֵת לֹא הָיָה רָגוּעַ וְכָל רֶגַע הָיָה נֶחְשָׁב לוֹ כְּנֶצַח, וְהָיָה נֶאֱנָח בְּצַעַר, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכָּל הַמְּסֻבִּים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּסָמוּךְ אֵלָיו, חָשׁוּ אֶת מַצָּבוֹ וְאֶת סִבְלוֹ הָרַב.

וְהִנֵּה לְפֶתַע כְּשֶׁהִגִּיעַ שְׁעַת חֲצוֹת, לֹא יָכַל לְהִתְאַפֵּק יוֹתֵר, וְקָם בְּבֶהָלָה וְיָצָא לַחָצֵר, הִתְיַישֵב עַל הַקַּרְקַע וְהֵחֵל לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת בִּבְכִי וּבִילָלָה גְּדוֹלָה "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל..."!

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּסֻבִּים אֶת קוֹל הַבֶּכִי הַמַּר וְהַצְּעָקוֹת הַבּוֹקְעוֹת מֵהֶחָצֵר, קָמוּ כּוּלָּם בַּחֲרָדָה וְיָצְאוּ לַחָצֵר כְּדֵי לִרְאוֹת מִי הוּא זֶה שֶׁנִּקְלַע לְצָרָה. הַגְּבִיר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג בַּאֲמִירַת "תִּקּוּן חֲצוֹת", כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרַב יוֹשֵׁב עַל הַקַּרְקַע וּבוֹכֶה וּמְיַלֵּל בְּצַעַר כְּפִי שֶּׁבּוֹכִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב, אָמַר בְּלִבּוֹ: וְכִי הָרַב הַזֶּה מְדַמֶּה אֶת שִׂמְחָתִי לְתִשְׁעָה בְּאָב?!

גַּם חֵלֶק מֵהַמְּסֻבִּים שֶׁלֹּא נִמְנוּ בֵּין אוֹהֲבֵי תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, נִצְּלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת, וּפָנוּ אֶל הָרַב בְּתַרְעֹמֶת: כָּךְ מִנְהָגָם שֶׁל הַחֲכָמִים תָּמִיד! תָּמִיד הֵם הוֹפְכִים כָּל שִׂמְחָה לְאֵבֶל!

אוּלָם הַגְּבִיר גָּעַר בָּהֶם וְהִשְׁתִּיק אוֹתָם שֶּׁאֵין לְהַכְלִיל וּלְדַבֵּר עַל כָּל הַחֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנוֹ כָּאן עוֹד רַב אֶחָד בַּמְּסִבָּה, וּרְאוּ נָא כֵּיצַד הוּא מִשְׁתַּתֵּף וְשָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתֵנוּ מַתְחִילַת הָעֶרֶב, וְאֵין זֶה אֶלָּא מִקְרֶה יוֹצֵא דֹּפֶן וּמַעֲשֵׂי שְׁטוּת שֶׁל יָחִיד, שֶּׁאֵין לָנוּ לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו. וְכָךְ הִשְׁתִּיק אֶת פִּי הַמְדַבְּרִים לַעַז.

יִשְׁמַע חֲכַם וְיוֹסֵף לֶקַח, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה מִמִּנְהַג הַמָּקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא. וּכְבָר אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ (פֶּרֶק ד הֲלָכָה ה): לֹא יְהֵא אָדָם עֵר בֵּין הַיְּשֵׁנִים, וְלֹא יִשַׁן בֵּין הָעֵרִים, וְלֹא בּוֹכֶה בֵּין הַשּׂוֹחֲקִים, וְלֹא שׂוֹחֵק בֵּין הַבּוֹכִים, וְלֹא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹמְדִים, וְלֹא עוֹמֵד בֵּין הַיּוֹשְׁבִים, וְלֹא קוֹרֵא בֵּין הַשּׁוֹנִים, וְלֹא שׁוֹנֶה בֵּין הַקּוֹרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם מִדַּעַת הַבְּרִיּוֹת.

אל תאמין בעצמך

חַיָּב הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִיֵּצֶר הָרַע וּמִתַּחְבּוּלוֹתָיו, עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, וְאַל יַחְשֹׁב שֶׁאִם הוּא זָקֵן אוֹ תַּלְמִיד חֲכַם הַשּׁוֹקֵד עַל הַתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, כְּבָר התייאש מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר, וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ. שֶׁהֲרֵי כְּבֹר כָּתַב בְּסֵפֶר "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת": בֶּן אָדָם, רָאוּי לְךָ לָדַעַת, כִּי הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּעוֹלָם, הוּא יִצְרְךָ, הַמִּשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ בְּהַנְהָגַת חוּשֶׁיךָ הַגּוּפָנִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, הַמּוֹשֵׁל בְּסוֹדוֹת נַפְשְׁךָ, בָּעַל עֲצָתְךָ, הָאוֹרֵב לְךָ, אַתָּה יָשֵׁן לוֹ וְהוּא עֵר לְךָ, וְאַתָּה מִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וְהוּא אֵינוֹ מִתְעַלֵּם מִמְּךָ.

וּכְבָר סִפְּרוּ עַל הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זַצַ"ל, שֶׁפַּעַם נִגַּשׁ אֵלָיו בָּחוּר מֵהַיְשִׁיבָה, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לִנְסֹעַ לַחֲתֻנָּה שֶׁל קְרוֹב מִשְׁפָּחָה. רַבִּי אֵלִיָּהוּ שָׁאַל אוֹתוֹ: הַאִם הַחֲתֻנָּה תִּהְיֶה בְּהַפְרָדָה מְלֵאָה? הַבָּחוּר הִתְחִיל לְגַמְגֵּם וְאָמַר: לֹא, אֲבָל אֲבִי וְאִמִּי וַאֲנִי נֵשֵׁב בְּשֻׁלְחָן נִפְרָד וְלֹא נִסְתַּכֵּל עַל הָרִקּוּדִים, וְלָכֵן לִי זֶה לֹא יַזִּיק!!!

רַבִּי אֵלִיָּהוּ הִזְדַּעֲזַע בְּשָׁמְעוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ, וְעָנָה לַבָּחוּר: שְׁמַע נָא, אֲנִי כְּבַר לְמַעְלָה מִגִּיל שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְעַיִן אַחַת שֶׁלִּי אֵינָהּ רוֹאָה, וְהָעַיִן הַשְּׁנִיָּה גַּם כֵּן בְּקֹשִׁי רַב רוֹאָה, וְאַף עַל פִּי כֵּן, כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר בָּרְחוֹב, אֲנִי מִתְמַלֵּא פַּחַד שֶׁמָּא אֶכָּשֵׁל חָלִילָה בְּהִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרָה. וְאַתָּה בָּחוּר צָעִיר עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרִיאוֹת, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי כִּי זֶה לֹא יַזִּיק לְךָ?!

הֲרֵי אוֹ שֶׁבָּחוּר כָּזֶה הוּא מְשַׁקֵּר, אוֹ שֶׁהוּא פָּשׁוּט מְאֹד לֹא נוֹרְמָלִי!!!

לשמור על האשה שהיא עצם מעצמך

נִרְאָה בֶּסִ"דִ לְפָרֵשׁ אֶת הַמִּשְׁנָה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת; שֶּׁהַתַּנָּא בָּא לְרַמֵּז שֶׁלֹּא תַּאֲמִין לְעַצְמְךָ, דְּהַיְנוּ לְאִשְׁתְּךָ שֶׁהִיא עֶצֶם מֵעַצַמֶךָ, וְלָכֵן תִשְׁמוֹר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְיַם מְעֹרָב, אוֹ לִמְקוֹם עֲבוֹדָה שֶׁמְּצוּיִים שָׁם גְּבָרִים, אוֹ חֶבְרָה לֹא טוֹבָה, מִפְּנֵי שֶׁעֲלוּלָה לְהִתְפַּתּוֹת לַעֲבֵרָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא צַדִּיקָה גְּמוּרָה, וּכְבָר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם.

וְכָךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ חַיִּים פַלַאגִ'י בְּסִפְרוֹ מוֹעֵד לְכָל חָי (פֶּרֶק ט), שֶׁהַמַּנִּיחַ לְאִשְׁתּוֹ לָלֶכֶת לִשְׂפַת הַיָּם, סוֹפוֹ לִהְיוֹת עָנִי וְיָמוּת בַּחֲצִי יָמָיו, וַאֲפִילוּ הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ שֶׁהִיא חוֹלָנִית וְהוֹלֶכֶת לַיָּם כְּדֵי לְהִתְרַפְּאוֹת, לֹא יַאֲמִין בָּהּ, כִּי הַחוֹלִי שֶׁלָּהּ הוּא מֵהַיֵּצֶר הָרַע. וּמִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, לֹא יַאֲמִין בְּאִשְׁתּוֹ אֲפִילוּ שֶּׁבָּדוּק לוֹ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה. עַד כָּאן דִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ.

וּכְבָר מָּצִינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דַּף יח: בְּרַשִׁ"י), שֶׁפַּעַם אַחַת לִגְלְגָה בְּרוּרְיָה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "נָשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת הֵן עֲלֵיהֶם", וְאָמַר לָהּ בַּעְלָהּ רַבִּי מֵאִיר: אַתְּ תִּרְאִי שֶׁבַּסּוֹף תּוֹדִי לְדִבְרֵי חֲכָמִים. צִוָּה רַבִּי מֵאִיר לְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו לנסותה וּלְפַתּוֹתָהּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאָכֵן הִפְצִיר בָּהּ אוֹתוֹ תַּלְמִיד יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁהִסְכִּימָה לְכָךְ, וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁלֹּא עָמְדָה בַּנִּסָּיוֹן, חָנְקָה עָצְמָה, וּבָרַח רַבִּי מֵאִיר מֵהַמְּדִינָה מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה.

מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: מַעֲשֵׂה בִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, שֶׁאָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, וְאִשָּׁה בְּכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי". כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָעָם וְהַסַּנְהֶדְרִין דָּבָר זֶה, הָיוּ תְּמֵהִים. אָמַר שְׁלֹמֹה: אִם תִּרְצוּ אֶרְאֶה לָכֶם. אָמְרוּ כֻלָּם: כֵּן!

אָמַר לָהֶם: חַפְּשׂוּ אִשָּׁה אַחַת מִטּוֹבֵי הָעִיר, וְכֵן אִישׁ שֶׁיִּהְיֶה טוֹב מִכָּל אַנְשֵׁי הָעִיר. בָּדְקוּ, וּמָצְאוּ אִישׁ אֶחָד, שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה וְנָאָה. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אוֹתוֹ, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו.

אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: תֵּדַע לְךָ, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָתֶת לְךָ כָּבוֹד, וְלַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ שַׂר בְּאַרְמוֹנִי, וְלָכֵן לֵךְ וְהָרוֹג אֶת אִשְׁתְּךָ, וְהָבֵא לִי אֶת רֹאשָׁהּ בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וּמָחָר אֲנִי אֶתֶּן לְךָ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ מוֹשֵׁל עַל רוֹב יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: אֶעֱשֶׂה כִּרְצוֹנְךָ.

לְאוֹתוֹ הָאִישׁ הָיְתָה אִשָּׁה נָאָה וַחֲכָמָה, וִהְיוּ לוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים קְטַנִּים. כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו, הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן. כְּשֶׁרָאֲתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיוּ פָּנָיו עֲצוּבִים, שָׁאָלָה אוֹתוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה עָצוּב?

אָמַר לָהּ: תַּנִיחִי לִי מִפְּנֵי שֶּׁאֵין לִי הַיּוֹם מַצָּב רוּחַ. מִיַּד הֵבִיאָה לוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלֹא רָצָה לֶאֱכוֹל. לְאַחַר מִכֵּן הָלְכָה אִשְׁתּוֹ לִישׁוֹן עִם הַיְלָדִים, וּלְאַחַר שֶׁנִּרְדְּמָה, הָלַךְ הַבַּעַל וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ כְּדֵי לְהָרְגָהּ, וּמָצָא שֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן יָשֵׁן בְּצִדָּהּ הָאֶחָד, וּבְנוֹ הַשֵּׁנִי יָשֵׁן בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַבַּעַל: אוֹי לִי מַה אֶעֱשֶׂה, אִם אֲנִי הוֹרְגָה, יָמוּתוּ גַּם אֵלּוּ הַבָּנִים הַקְּטַנִּים. מִיַּד הֵשִׁיב חַרְבּוֹ וְלֹא הָרְגָה. לְאַחַר מִכֵּן שׁוּב פַּעַם חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אֱהַרְגָה, וּמָחָר יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ, וְיַעֲשִׁיר אוֹתִי עֹשֶׁר גָּדוֹל.

מִיַּד שָׁלַף חַרְבּוֹ כְּדֵי לֶהוֹרְגָה, וְרָאָה אֶת שְׂעָרָה פָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת, מִיַּד נִכְנַס בְּלִבּוֹ רַחֲמִים, וְאָמַר: אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל בֵּיתוֹ וְכָל עָשְׁרוֹ, לֹא אֶהֱרוֹג אֶת אִשְׁתִּי זוֹ. מִיַּד הֶחְזִיר חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ, וְשָׁכַב עִם אִשְׁתּוֹ עַד הַבֹּקֶר.

וְהִנֵּה בַּבֹּקֶר בָּאוּ שְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ וְהוֹלִיכוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: הַאִם קִיַּמְתָּ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ? אָמַר לוֹ הָאִישׁ: אָכֵן רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת כֵּן פַּעַם וּפַעֲמַיִם, אַךְ לֹא מְלַאַנִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אָמַר שְׁלֹמֹה: אָכֵן אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי!

לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ בַּסֵּתֶר וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְאָמַר לָהּ: הַאִם יֵשׁ לָךְ בָּעַל טוֹב? אָמְרָה לוֹ כֵּן. אָמַר לָהּ: רְצוֹנִי לְהַמְלִיךְ אוֹתָךְ עַל כָּל הַמַּמְלָכָה, וְנַלְבִּישׁ אוֹתָךְ זָהָב מֵרֹאשֵׁךְ וְעַד רַגְלַיִךְ, הַאִם אָתְּ מַסְכִּימָה? אָמְרָה לוֹ: כֵּן, כָּל אֲשֶׁר תַחְפֹּץ אֶעֱשֶׂה.

אָמַר לָהּ: רַק דָּבָר אֶחָד מַפְרִיעַ וְהוּא - בַּעֲלֵךְ. וְלָכֵן הַרְגִי אֶת בַּעֲלֵךְ, וְאַחַר כָּךְ אֶשָּׂא אוֹתָךְ לְאִשָּׁה. אָמְרָה לוֹ: כָּךְ אֶעֱשֶׂה. מַה עָשָׂה שְׁלֹמֹה? נָתַן לָהּ חֶרֶב שֶׁדּוֹמֶה לַבַּרְזֶל אֲבָל הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִפְּלַסְטִיק, וְאָמַר לָהּ: בַּחֶרֶב הַזּוֹ תַּהַרְגִי אֶת בַּעֲלֵךְ, וּמִיַּד שֶׁתִּתְּנִי אֶת הַחֶרֶב בְּצַוָּארוֹ, הוּא יֵחָתֵךְ.

חָזְרָה הָאִשָּׁה לְבֵיתָהּ עִם הַחֶרֶב, וּכְשֶׁבָּא בַּעְלָהּ, עָמְדָה לְפָנָיו, וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לִבְעֲלָהּ: שֵׁב אֲדוֹנִי עֲטֶרֶת רֹאשִׁי. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְיָשַׁב. מִיַּד הֵבִיאָה הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר בַּעְלָהּ וְנִרְדָּם.

מִיַּד הָלְכָה הָאִשָּׁה וְלָקְחָה אֶת הַחֶרֶב שֶׁנָּתַן לָהּ הַמֶּלֶךְ, וְהִתְחִילָה לַחְתֹּךְ אֶת צַוָּארוֹ, וּמִיַּד הֵקִיץ בַּעְלָהּ מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה שֶׁאִשְׁתּוֹ רוֹצָה לְהוֹרְגוֹ. אָמַר לָהּ: תַּגִּידִי לִי מִיַּד מִי נָתַן לָךְ אֶת הַחֶרֶב הַזּוֹ, וְאִם לֹא תַּגִּידִי לִי, אֶחְתּוֹך אוֹתָךְ לְאֵבָרִים אֵבָרִים. סִפְּרָה הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִגִּיעוּ שְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ לְבֵית הָאִשָּׁה, וּמִיַּד הָלַךְ הַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָם הַמֶּלֶךְ הֵחֵל לִצְחוֹק. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, סַפְּרוּ לִי מַה אֵרַע לָכֶם. קָם הַבַּעַל וְסִפֵּר שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וּמָצָא שֶׁאִשְׁתּוֹ רוֹצֶה לְהוֹרְגוֹ. אֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיהָ, וְהִיא לֹא רִחֲמָה עָלַי.

אָמַר שְׁלֹמֹה: אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶּׁאֵין רַחְמָנוּת לְנָשִׁים, וְלָכֵן נָתַתִּי לָהּ חֶרֶב מִפְּלַסְטִיק. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הַחֲכָמִים זֹאת, אָמְרוּ: אֱמֶת מַה שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, וְאִשָּׁה בְּכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי". (אוֹצַר הַמִּדְרָשִׁים עַמּוּד 531).

וְזֶה מַה שֶׁרָמַז הַתַּנָּא בְּאוֹמְרוֹ: "אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמֵךְ, כְּלוֹמַר בְּאִשְׁתְּךָ שֶׁהִיא עֶצֶם מֵעַצַמֶךָ, עַד יוֹם מוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי בְּפִתּוּי קַל יְכוֹלָה הִיא לְהִמָּשֵׁךְ לִמְקוֹמוֹת לֹא טוֹבִים, וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לָעֲרָיוֹת.

ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו

רַבֵּנוּ יוֹסֶף חַיִּים בְּסִפְרוֹ חַסְדֵי אֲבוֹת כָּתַב לְבָאֵר אֶת הַמִּשְׁנָה עַל פִּי מַה שֶׁמְּסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (קב:): רַב אַשִּׁי הָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים עַל שְׁלֹשָׁה מְלָכִים שֶּׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְאַחַר שֶּׁסִּיֵּם לְדַבֵּר עַל יָרָבְעָם וְאַחְאָב, אָמַר: לְמָחָר נִפְתָּח וּנְדַבֵּר עַל חֲבֵרֵנוּ מְנַשֶּׁה.

בָּא אֵלָיו מְנַשֶּׁה בַּחֲלוֹם, וְאָמַר לוֹ: אֲנִי חָבֶר שֶׁלְּךָ וְחָבֵר שֶׁל בֵּית אָבִיךָ, שֶׁאַתָּה קוֹרֵא לִי חֲבֵרְךָ? אֱמוֹר לִי בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, מֵהֵיכָן אַתָּה בּוֹצֵעַ אֶת הַפַּת? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ! אָמַר לוֹ מְנַשֶּׁה: לִבְצֹעַ הַמּוֹצִיא אֵינְךָ יוֹדֵעַ, וְאַתָּה קוֹרֵא לִי חֲבֵרְךָ?!

אָמַר לוֹ רַב אַשִּׁי: לַמְּדֵנִי הֲלָכָה זוֹ, וְאֶדְרוֹשׁ אוֹתְךָ מָחָר בְּשִׁמְךָ. אָמַר לוֹ: מֵהַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרַם פְּנֵי הַכִּכָּר וְנֶאֱפָה יָפֶה, כְּדֵי לְכַבֵּד אֶת הַבְּרָכָה. אָמַר לוֹ רַב אַשִּׁי: מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם חֲכָמִים כָּל כָּךְ, לָמָּה עֲבַדְתֶּם עֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לוֹ: אִילּוּ אַתָּה הָיִיתָ בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ, הָיִיתָ מַגְבִּיהַּ אֶת שְׂפַת חַלוּקְךָ מִבֵּין רַגְלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה קַל לָרוּץ, וְהָיִיתָ רָץ אַחֲרַי לִכְנֵסִיָּה שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה.

וְהַמְּפָרְשִׁים פֵּרְשׁוּ טַעֲמוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה בְּדָבָר זֶה, מִפְּנֵי כִּי הַנְשַׁמּוֹת מִתְמַעֲטִים דּוֹר אַחַר דּוֹר, וְהָיָה לְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וּמֵאַחַר שֶׁהַנְּשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת, אָז הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלָּהֶן גָּדוֹל וְחָזָק יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.

וְלָכֵן דּוֹרוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה שֶׁהָיָה הַרְבֵּה שָׁנִים לִפְנֵי דּוֹרוֹ שֶׁל רַב אַשִּׁי, הָיוּ בּוֹ נְשַׁמּוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וְלָכֵן אָמַר מְנַשֶּׁה לְרַב אַשִּׁי, שֶׁאִם הָיָה בְּדוֹרוֹ, הָיָה רָץ לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

וּמֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה יַשְׂכִּיל הָאָדָם לָתֶת לְפִיו מַחְסוֹם, וְלֹא יְדַבֵּר אוֹ יְהַרְהֵר עַל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁיִּקְרָא עַל כַּמָּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְשְׁלוּ בְּמִכְשׁוֹלִים רַבִּים, אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא יִכָּשֶׁל בָּהֶם אֲפִילוּ הַפָּשׁוּט שֶׁבַּפְּשׁוּטִים. מִפְּנֵי שֶּׁאֵין לְהַשְׁווֹת אֶת הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים עִם דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְיֵשׁ כַּמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וּלְפִי גוֹדְלָם, כָּךְ יִגְדַּל יִצְרָם הָרַע, וּבְוַדַּאי אִם הָיָה הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים כְּמוֹ הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד נֶגְדּוֹ.

אָמְנָם, ה' יִתְבָּרַךְ בְּחֶמְלָתוֹ, גָּזַר שֶׁכָּל דּוֹר יִהְיֶה לָהֶם יֵּצֶר הָרַע כְּפִי כֹּחָם וּמַדְרֵגָתָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲמוֹד נֶגְדּוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ. וְעַל כֵּן אֲפִילוּ אִם יִרְאֶה הָאָדָם בַּדּוֹר שֶׁלּוֹ, אָדָם גָּדוֹל שֶּׁנִּכְשַׁל בְּדָבָר גָּדוֹל, אַל יִלְעַג עָלָיו, וְאַל יִתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ לוֹמַר: אֲנִי אָדָם פָּשׁוּט, וְעִם כָּל זֶה אֲנִי יוֹתֵר טוֹב מֵאוֹתוֹ גָּדוֹל שֶּׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא נִכְשַׁלְתִּי.

כִּי צָרִיךְ שֶּׁתֵּדַע, שֶׁבְּוַדַּאי הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל אוֹתוֹ הַגָּדוֹל שֶּׁנִּכְשַׁל, הוּא גָּדוֹל פִּי מֵאָה אֶלֶף מִן הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלְּךָ, וְאִם לְךָ הָיָה יֵּצֶר הָרַע כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאוֹתוֹ אָדָם גָּדוֹל, הָיִיתָ נִכְשָׁל בְּכַמָּה מִינֵי אִסּוּרִים וַעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת.

וְזֶה מַה שֶׁבָּא כָּאן הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ לְעוֹרֵר אֶת לִבֵּנוּ וְאָמַר "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ" [בֵּין אִם הוּא מֵהַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבֵין אִם הוּא מֵאַנְשֵׁי דּוֹרְךָ], עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְמַעֲלַת נִשְׁמָתוֹ, וְלַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה, שֶׁכְּכָל שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה וְעֶלְיוֹנָה, יִהְיֶה הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁל בָּעַל הַנְּשָׁמָה הַהִיא חָזָק וְתַקִּיף וְקָשֶׁה בְּיוֹתֵר.

בְּסֵפֶר "יַחֵל יִשְׂרָאֵל" כָּתַב לְבָאֵר אֶת הַמִּשְׁנָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל מָשָׁל: אֵינוֹ דּוֹמֶה הֲרוֹאֶה דָּבָר מֵרָחוֹק, לְמִי שֶׁרוֹאֶה דָּבָר הַקָּרוֹב לוֹ. לִפְעָמִים הָאָדָם הָעוֹמֵד מֵרָחוֹק נִדְמֶה לוֹ שֶׁהָאִישׁ הָעוֹמֵד מֵרָחוֹק הוּא רְאוּבֵן, וּכְּשֶׁמִתְקַרֵב, הוּא נוֹכָח לָדַעַת כִּי טָעָה בְּהַעֲרָכָתוֹ, וְאֵין זֶה רְאוּבֵן אֶלָּא שִׁמְעוֹן.

כֵּן הַדָּבָר גַּם לְגַבֵּי מִשְׁפָּט הַשֵּׂכֶל, לְעִתִּים יֵשׁ רַגְלָיִם לַדָּבָר שֶׁהוּא כָּךְ וּכְכָל שֶׁמִּתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר בַּחֲקִירָה וּדְרִישָׁה, יִתְבָּרֵר אַחֶרֶת.

זֶהוּ בֵּאוּר הַמִּשְׁנָה "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ", כֵּיוָן שֶׁמִּמֶּרְחָק אֵין נִרְאָה הַדָּבָר בְּאוֹר נָכוֹן, לְפִיכָךְ רַק כְּשֶׁתַּגִּיעַ "לִמְקוֹמוֹ", תוּכַל לִרְאוֹת הַדָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ.

ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע

הָרַב 'יַלְקוּט הַגֶרְשׁוֹנִי' מְבָאֵר זֹאת עַל פִּי מַה שֶׁמְּסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף נה.), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל: לֵךְ וּרְשֹׁם עַל מִצְחָם שֶׁל צַדִּיקִים סִימָן שֶׁל דְּיוֹ, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אוֹתָם מֵהָרְשָׁעִים, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.

אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַדּוּעַ אַתָּה מַצִּיל אֶת הַצַּדִּיקִים, וַהֲרֵי אִם הָיוּ הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ מוֹכִיחִים אֶת הָרְשָׁעִים וּמַזְהִירִים אוֹתָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה, יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ נִמְנָעִים מִן הַחֵטְא. וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת בָּרְשָׁעִים וְלֹא מִחוּ, אֵין רָאוּי לְהַצִּילָם!

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁאִם הָיוּ הַצַּדִּיקִים מוֹחִים בָּרְשָׁעִים, לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת תּוֹכַחְתָּם. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לִפְנֵיהֶם מִי גָּלוּי?!

וּמְסַיֶּמֶת הַגְּמָרָא, שֶׁאָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִבֵּל אֶת טַעֲנָתָהּ זוֹ שֶׁל מִדַּת הַדִּין, וְהַצַּדִּיקִים נֶעֶנְשׁוּ כְּמוֹ הָרְשָׁעִים, בִּגְלַל שֶׁלֹּא מִחוּ בַּאֲחֵיהֶם הַתּוֹעִים.

עַל כָּךְ בָּא הִלֵּל וְאוֹמֵר: "אַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ", אַל תֹּאמַר מַה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁאֲנִי יוֹכִיחַ אֶת הָרְשָׁעִים, וַהֲרֵי בְּלָאו הֲכִי לֹא יִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי, "שֶׁסּוֹפָהּ לְהִשָּׁמַע", כְּלוֹמַר, גַּם אִם אֵין הַחוֹטֵא חָפֵץ כָּרֶגַע לִשְׁמוֹעַ לְדִבְרֵי הַתּוֹכֵחָה, יִתָּכֵן שֶׁהוּא מִתְרַעֵם וְכוֹעֵס עָלֶיךָ כִּי אַתָּה מַטְרִידוֹ, אוֹ שֶׁכָּרֶגַע אֵין לִבּוֹ פָּנוּי לְקַבֵּל אֶת דְּבָרֶיךָ, אֲבָל יָבוֹא הָרֶגַע הַמַּתְאִים, וְהוּא יִזָּכֵר בִּדְבָרֶיךָ.

דָּבָר זֶה עָלוּל לִקְרוֹת בְּרֶגַע שֶׁל סַכָּנָה אֵלָיו נִקְלַע, אוֹ בְּחֹלִי שֶׁל מִישֶׁהוּ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּסְתָם בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, שֶׁאָז אוֹתָם דִּבּוּרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ עִמּוֹ, פָעֲלוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְהֶחֱזִירוּ לַמּוּטָב.

רַבִּי מֵאִיר לֵהמָן, מְדַמֶּה מִילָה טוֹבָה לְגַרְעִין שֶׁל זֶרַע, הַנּוֹפֵל עַל אֶבֶן אוֹ שִׂיחַ, וְלֹא עַל אֲדָמָה פּוֹרִיָּה. יִתָּכֵן שֶׁהַגַּרְעִין יִתְגַּלְגֵּל לְאֵיזֶה מָקוֹם, וּלְאַחַר זְמַן רַב הָאֲדָמָה תִּקְלֹט אוֹתוֹ, וְהַגַּרְעִין יִנְבָּט, וְיוֹצִיא שָׁרָשִׁים, וְיַהֲפֹךְ לְעֵץ יָפֶה וְגָדוֹל, הַמֵּנִיב פֵּרוֹת מְהֻדָּרִים.

כָּךְ גַּם עֲתִידָה מִלָּה טוֹבָה לְהָנִיב פֵּרוֹת לְתִפְאֶרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, גַּם אִם כָּרֶגַע נִדְמֶה שֶׁהַמִּלָּה נוֹפֶלֶת עַל לֵב קָשֶׁה וְאָזְנַיִם אֲטוּמוֹת, סוֹפָם לְהִשָּׁמַע.

הָרַבִּי מִקּוֹצְק הִקְשָׁה, מַדּוּעַ נֶאֱמַר בִּקְרִיאַת שְׁמַע "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" וְלֹא נֶאֱמַר 'בְּתוֹךְ לְבָבֵךְ'. הֵשִׁיב הָרַב; גַּם אִם לְעִתִּים הַדְּבָרִים יִהְיוּ רַק עַל הַלֵּב וְלֹא יְחַלְחְלוּ אֵלָיו פְּנִימָה, הֲרֵי בְּבוֹא שְׁעַת הַכֹּשֶׁר, הַלֵּב יִפָּתַח, וְהַדְּבָרִים יוּכְלוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ מִיַּד.

מְסֻפָּר עַל אָדָם אֶחָד, שֶּׁהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר שֶׁל רַב מְפֻרְסָם, וּפָנָה אֵלָיו לְאַחַר הַשִּׁעוּר, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא חִלּוֹנִי, כְּדֵי לְחַזְּקוֹ. נֵאוֹת לְכָךְ הָרַב, וּפָתַח עִמּוֹ בְּשִׂיחָה. כְּבָר בִּתְחִלָּה טָעַן הֶחָבֵר: מִי אָמַר שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים?

עָנָה לוֹ הָרַב: אוֹכִיחַ לְךָ. הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גָּדַל בְּבֵית פַּרְעֹה, וּכְשֶׁרָאָה אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה יְהוּדִי, הָרַג אֶת הַמִּצְרִי. כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה הַדָּבָר, גָּזַר פַּרְעֹה לְהוֹרְגוֹ. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמְּמֻנֶּה לַהֲרִיגָה, וְהֵרִים אֵלָיו אֶת הַחֶרֶב כְּדֵי לַעֲרֹף אֶת צַוָּארוֹ, וְהִנֵּה נַעֲשָׂה נֵּס, צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָפַךְ לְשַׁיִשׁ, וְכָךְ נִצָּל מֹשֶׁה מִמָּוֶת עַל יְדֵי הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לוֹ אֱלֹקִים מֵעַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. הִנֵּה רְאָיָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם!

גִּחֵךְ הָאִישׁ וְאָמַר: זוֹ הָרְאָיָה שֶׁל הָרַב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים?... אֵינִי מַאֲמִין שֶׁסִּפּוּר זֶה אֱמֶת, צִפִּיתִי שֶׁהָרַב יָבִיא רְאָיָה מְשַׁכְנַעַת יוֹתֵר.

הֵשִׁיב הָרַב: הֲלֹא זֶה מִדְרַשׁ מְפֹרָשׁ מֵחֲכָמֵינוּ ז''ל, דִּבְרֵי חֲז''ל הֵם תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה כּוּלַּהּ אֱמֶת. בּוֹרֵא עוֹלָם בְּכֹחוֹ לְחוֹלֵל נִסִּים, וְזֶה מַה שֶּׁאֵרַע לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁנִּצַּל מֵחֶרֶב פַּרְעֹה, וְעַל פִּי זֶה אָמְרוּ חֲז''ל: אֲפִילוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִתְּיַיאֶש מִן הָרַחֲמִים. אַךְ דִּבְרֵי הָרַב לֹא הִצְלִיחוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הֶחָבֵר שֶׁהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

חָלְפוּ שְׁנָתַיִם. וְהִנֵּה, נִגַּשׁ אוֹתוֹ אָדָם שֶּׁהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁעוּר אֶל הָרַב, וְאָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת: הָרַב זוֹכֵר אֶת חֲבֵרִי? הַשָּׁבוּעַ הוּא הִתְקַשֵּׁר וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת לוֹ בִּדְחִיפוּת זוּג תְּפִלִּין. הוּא עָבַר מַהְפָּךְ שָׁלֵם בְּחַיָּיו, וְהִתְחִיל לִשְׁמוֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת...

וְכָךְ סִפֵּר אֶת קוֹרוֹת חֲבֵרוֹ מֵאָז הַמִּפְגָּשׁ: הוּא נָסַע לְיַפָּן, הִתְחַבֵּר עִם חַבּוּרַת פֶּשַׁע מְקוֹמִית, וְהִדַּרְדֶּר לְשֵׁפֶל תַּחְתִּית. יוֹם אֶחָד נִשְׁלַח לִמְשִׂימָה, וְחָזַר כְּשֶׁבְּיָדוֹ סְכוּם כֶּסֶף עָצוּם. הֶחְלִיט הָאִישׁ לֹא לָשׁוּב לְשׁוֹלְחָיו, וְנִמְלָט עִם שְׁלָלוֹ. כַּעֲבוֹר זְמַן הֵם עֲלוּ עַל עִקְּבוֹתָיו וְלָכְדוּ אוֹתוֹ.

מִיַּד עָרְכוּ לוֹ "מִשְׁפָּט" פְּנִימִי, וְגָזְרוּ עָלָיו דִּין מָוֶת עַל מַעֲשֵׂה הַבְּגִידָה הֶחָמוּר. הִנִּיחוּהוּ עַל הַשֻׁלְחָן, כָּפְתוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה מְמֻנֶּה עַל עֲרִיפַת רֹאשׁוֹ בְּחֶרֶב.

וְאָז, בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה נִזְכָּר הָאִישׁ בַּסִּפּוּר שֶּׁסִּפֵּר לוֹ הָרַב עַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶּׁנַּעֲשָׂה שַׁיִשׁ, וְעַל כָּךְ שֶׁאֲפִילוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ.

בַּצַּר לוֹ, בִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים, הִרְהֵר הָאִישׁ בְּלִבּוֹ וְאָמַר: אֱלֹקִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם אַתָּה קַיָּם, תּוֹכִיחַ לִי זֹאת. כָּעֵת בְּעוֹדוֹ אָחוּז מַחֲשָׁבוֹת, פִּתְאוֹם שֹׁמֵעַ אֶת קוֹל אִשְׁתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַחֲבוּרָה שֶׁצּוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת: אֵיךְ אַתֶּם מֵעִיזִים לַהֲרוֹג אוֹתוֹ? הֲרֵי הוּא הִצִּיל אֶת בְּנִי לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים כְּשֶׁהָיְתָה רְעִידַת אֲדָמָה בְּכָל הָאֵזוֹר, וְהוּא בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הִצִּיל אֶת הַבֵּן מִן הַמִּבְנֶה שֶׁקָּרַס...

מִסְתַּבֵּר, שֶׁבְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִישָׁהּ יַפַּנִית, כָּל הַיִּשְׂרְאֵלִים דּוֹמִים, וְכַנִּרְאֶה הֶחְלִיפָהּ אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה יִשְׂרָאֵלִי אַחֵר שֶׁנִּקְלַע לְיַפָּן שֶּׁהִצִּיל אֶת בְּנִי...

כָּךְ אוֹ כָּךְ, בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן נִצָּל הָאִישׁ מִמָּוֶת, וְהַחֶרֶב שֶׁכְּבָר הָיְתָה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ, הִתְרוֹמְמָה וְהוּא שֻׁחְרַר. מִיַּד בְּשׁוּבוֹ לְיִשְׂרָאֵל, סִפֵּר אֶת קוֹרוֹתָיו לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר: נָסַעְתִּי לְיַפָּן, כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים בָּעוֹלָם...

רוֹאִים אָנוּ שֶׁלְּכָל אָדָם בָּעוֹלָם, אֲפִילוּ הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר, נִתֶּנֶת שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְהִתְקָרֵב לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְלָכֵן גַּם אָדָם שֶׁנִּרְאָה שֶּׁאֵין סִכּוּי בָּעוֹלָם שֶׁיְּקַבֵּל אֶת דְּבָרָיו, אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ תֹּאמַר, וְאֶת הַשְּׁאָר תַּשְׁאִיר לְבוֹרֵא עוֹלָם.

אל תאמר לכשאפנה אשנה

לִפְעָמִים מִתְפַּתֶּה הָאָדָם לְבַטֵּל מֵהַתּוֹרָה מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה שֶׁאִם הוּא יְבַטֵּל עַכְשָׁו מֵהַתּוֹרָה וְיַרְוִיחַ מָמוֹן, יוּכַל אַחַר כָּךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת.

וּכְמוֹ כֵּן, יֶשְׁנָם שֶׁאֵינָם מִזְדָּרְזִים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ עוֹד זְמַן, וּמַבְטִיחִים הֵם לְעַצְמָם שֶׁיּוֹם יָבוֹא וְהֵם יְשַׁנּוּ אֶת סֵדֶר חַיֵּיהֶם, וַיַּהַפְכוּ לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה אֲמִתִּיִּים. אוּלָם עַל פִּי רוֹב אֵין הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים כְּפִי הַמְצֻפֶּה.

הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ יַמְחִישׁ לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים: מִשְׁפָּחָה אַחַת מִן הַמְכֻבָּדוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, עָקְרָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מִדִּירָתָהּ בִּשְׁכוּנָה וָתִיקָה, לִשְׁכוּנָה אַחֶרֶת. אֶחָד מֵחַדְרֵי דִּירָתָם הַחֲדָשָׁה עוֹד לֹא הָיָה פָּנוּי, כִּי עוֹד הִתְגּוֹרְרוּ בּוֹ חָלוּץ וְאִשְׁתּוֹ ["חָלוּץ" בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים הָיָה כִּנּוּי לְעוֹלִים הַחֳדָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ לָאָרֶץ, חֲנִיכֵי הַתְּנוּעוֹת הַחָפְשִׁיּוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת].

הִתְעוֹרְרָהּ לָהֶם בְּעָיָה מַה עוֹשִׂים, כִּי מְדֻבָּר בְּעוֹד שָׁבוּעַ יָמִים, וְאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה הָיוּ חֲרֵדִים, וְחָלוּץ וְאִשְׁתּוֹ חִלּוֹנִיִּים גְּמוּרִים, וּמַה שֶׁיּוֹתֵר קָשֶׁה שֶׁבְּאֶמְצַע יֶשְׁנָהּ שַׁבָּת, וּמִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִנְהָגוּ בְּשַׁבָּת.

נִכְנְסָה אֵם הַמִּשְׁפָּחָה אֶל הֶחָלוּץ, וְאָמְרָה: אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת, אָנָּא, אַל תְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְאַל תַּכְאִיב לָנוּ. שָׁמַע הֶחָלוּץ, וְהִבְטִיחַ בְּנִימוּס שֶׁלֹּא יְחַלֵּל. בָּאָה הַשַּׁבָּת, וּכְלַפֵּי חוּץ בֶּאֱמֶת לֹא נִכָּר שׁוּם חִלּוּל שַׁבָּת. אֲבָל הָאִשָּׁה לֹא הִתְּאֲפְּקָה, וְהֵצִיצָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְגִלְּתָה שֶׁהֶחָלוּץ כּוֹתֵב בְּעֶצֶם יוֹם הַשַּׁבָּת.

הִיא הָיְתָה נִסְעֶרֶת מְאֹד, אֲבָל נִזְהֲרָה מִלּוֹמַר דָּבָר, אֶלָּא קָרְאָה לִבְנָה הַגָּדוֹל וְסָחָה לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמְרָה לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּהֲבָנָתוֹ. הָלַךְ הַבֵּן וְנָקַשׁ בַּדֶּלֶת. לְאַחַר שֶׁפָּתְחוּ לוֹ, אָמַר שַׁבָּת שָׁלוֹם, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עַל הָא וְעַל דָּא, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַנְּקֻדָּה הָעֲדִינָה וְאָמַר: הִבְטַחְתָּ לָנוּ שֶׁלֹּא תְחַלֵּל שַׁבָּת, וּמַדּוּעַ כָּתָבְתָּ?

הֵשִׁיב הֶחָלוּץ בְּהִתְנַצְּלוּת: לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר גַּם בָּזֶה, אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁלְּהַדְלִיק כְּלִי בִּשּׁוּל בְּשַׁבָּת שֶׁזֶּה מַרְעִישׁ, יַכְאִיב וְיַפְרִיעַ לָכֶם, הִבְטַחְתִּי שֶׁלֹּא אֲחַלֵּל שַׁבָּת, אֲבָל לִכְתֹּב בַּחֶדֶר שֶׁלִּי עַל זֶה לֹא הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה נִקְרָא לְחַלֵּל שַׁבָּת, אֲבָל אִם זֶה מַפְרִיעַ לָכֶם, אֲנִי אֶמָנַע מִכָּךְ.

בֵּינְתַיִם הִתְחִיל בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה, שֶׁבְּמַהֲלָכָהּ שָׁטַח הֶחָלוּץ אֶת כָּל פָּרָשַׁת חַיָּיו, וְכֹה אָמַר: אֲנִי יְהוּדִי מַאֲמִין בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ. אָמְנָם אֲבִי וְאִמִּי הָיוּ רֶפוֹרְמִים עוֹד בְּרוּסְיָה, וַאֲנִי לָמַדְתִּי בְּגִימִנַסְיָה וְלֹא יָדַעְתִּי בִּכְלָל מַהִי יַהֲדוּת, וְרַק מִזֶּה שֶׁהַאֲנְטִישֶמִים צָעָקוּ "זִ'יד" (יְהוּדִי), יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי יְהוּדִי אֲבָל לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.

וְהִנֵּה פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְגִיֵיסוּ אוֹתִי לַצָּבָא, וְהִגַּעְתִּי לְקָו הֶחָזִית יָחַד עִם חֲבֵרַי. שָׁכַבְנוּ בַּחֲפִירוֹת שֶׁמֵּעֲלֵיהֶן הָיוּ שַׂקֵּי חוֹל, וְהָיִינוּ יוֹרִים לְלֹא הֲפוּגָה, וּלְנֶגֶד עֵינֵינוּ אֲנָשִׁים נוֹפְלִים כִּזְבוּבִים. לְאַחַר קְרָבוֹת מְמֻשָּׁכִים יֵשׁ תָּמִיד אֵיזוֹ הֲפוּגָה קְצָרָה, וּבְאַחַת הַהֲפוּגוֹת הִבְחַנְתִּי בְּכָךְ שֶׁכַּמָּה מִן הַחֲיָילִים הַיְּהוּדִיים שֶׁבֵּינֵינוּ מְנַצְּלִים זֹאת, וְקוֹרְאִים סִפְרֵי תְּהִלִּים וּבוֹכִים, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶּׁנַּעֲשָׂה לָהֶם קַל עַל הַלֵּב.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע כָּעַסְתִּי נּוֹרָא עַל אֲבִי שֶׁלֹּא לִמֵּד אוֹתִי מְעַט יַהֲדוּת, אִילּוּ יָכֹלְתִּי גַּם אֲנִי לְהוֹצִיא סֵפֶר תְּהִלִּים וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וּדְמָעוֹת, כַּמָּה טוֹב הָיָה לִי. לֹא יָכֹלְתִּי לִכְבּוֹשׁ בְּתוֹכִי אֶת קִנְאָתִי בְּאוֹתָם הַיְהוּדִים הַמַּאֲמִינִים, וּבְתוֹךְ כָּךְ עָמַדְתִּי וְחָשַׁבְתִּי:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לָדַעַת שֶׁאַתָּה קַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁאֲבִי לֹא לִמֵּד אוֹתִי, וַאֲנִי זָקוּק לְכָךְ שֶׁתַּרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה קַיָּם וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּרְאֶה לִי שֶׁאַתָּה קַיָּם עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁרְסִיס שֶׁל פְּצָצָה יִפְגַּע בָּאֶצְבַּע שֶׁלִּי וְלֹא אוּכַל יוֹתֵר לִירוֹת.

וְהִנֵּה בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁגָּמַרְתִּי לוֹמַר זֹאת, עָף לְפֶתַע רְסִיס וּפָגַע בְּאֶצְבָּעִי, וּמֶעוֹצְמָת הַהֶדֶף עָף הָרוֹבֶה שֶׁלִּי לְמֵרָחוֹק, וַאֲנִי הִתְמוֹטַטֶתִי מִפַּחַד. הִכְנִיסוּ אוֹתִי לְבֵית חוֹלִים, וּבָדְקוּ אוֹתִי וְלֹא מָצְאוּ בִּי שׁוּם פְּגִיעָה, פְּרָט לִפְגִיעָה בָּאֶצְבַּע, וְעַד הַיּוֹם אֵינֶנִּי יָכוֹל לְכוֹפֵף אֶת הָאֶצְבַּע...

מִכֵּיוָן שֶׁקָּרָה כָּךְ, הֲרֵי ה' יִתְבָּרַךְ הֶרְאָה לִי שֶׁהוּא קַיָּם, וַאֲזַי הֶחְלַטְתִּי שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּסְתַּיֵּים הַמִּלְחָמָה, אֲנִי אֶכָּנֵס מִיַּד לְבֵית כְּנֶסֶת, וָאֲבַקֵּשׁ מֵהַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁאֶפְגוֹש, שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתִי יַהֲדוּת.

וְאָכֵן אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה זָכָרְתִּי מַה שֶׁהֶחְלַטְתִּי, אֲבָל הָיִיתִי בְּאֶמְצַע לִמּוּדֵי הָאַגְרוֹנוֹמְיָה (חַקְלָאוּת), וְהָיוּ לִי עוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד לַסִּיּוּם, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ מִקְצוֹעַ בַּיָּד, לָכֵן אֶגְמֹר קוֹדֵם אֶת הַלִּמּוּדִים, וְאַחַר כָּךְ אֵלֶךְ לִלְמֹד יַהֲדוּת. חָזַרְתִּי לַגִימִנָסְיָה.

וְהִנֵּה אַחֲרֵי שֶּׁקִּבַּלְתִּי תְּעוּדַת גְּמַר, נִכְנַסְתִּי לְבֵית כְּנֶסֶת, אֲבָל הַלֵּב שֶׁלִּי הָיָה קָשֶׁה כְּמוֹ אֶבֶן, וַאֲנִי בֶּן אָדָם שֶׁבְּלִי לֵב לֹא עוֹשֶׂה שׁוּם דָּבָר. בְּיוֹם כִּפּוּר הָרִאשׁוֹן עוֹד הָלָכְתִּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּתַחְתִּי סִדּוּר וְרָצִיתִי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, אֲבָל לִבִּי הָיָה מְאֻבָּן. כָּךְ הִשְׁאַרְתִּי הַכֹּל, וְנִשְׁאַרְתִּי עַד הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי.

אִילּוּ הָיָה אוֹתוֹ אָדָם מְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנָּתַן לוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם כְּדֵי לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא הָיָה מְחַכֶּה עַד שֶׁיִּפָּנֶה מְלִימוּדָיו וּמְעִיסוּקָיו, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם הָיָה מְרַכֵּךְ אֶת לִבּוֹ וּמְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לַחְזֹר לְדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה. אֲבָל כְּבָר אָמַר הַתַּנָּא: "אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה". (שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ חֵלֶק א).

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה