אור ברסלב
אב בחכמה פסק ב › ענף ג

אב בחכמה· רבי אברהם אהרן יודלוביץ'

פסק ב · ענף ג

ענף ב

ובספרי פי תצא לא תחרוש בשו"ת יחדיו פרט לקושר הסוס בצדי הקרון או לאחר הקרון דהסמ"ג בנה על זה יסוד דעתו. וקשה להרמב"ם וטור וא"כ לכאורה מוכרח לומר דס"ל להרמב"ם וטור כגירסת הגאון מלבי"ם יחדיו לרבות לקושר הסוס בצדי וכו' איברא דלהרמב"ם לק"מ מהספרי גם לגירסא שלפנינו וטעמא רבא איכא בזה דהא בשט"מ כתב לתרץ קושיות התוס' לר' יאשיה יחדיו למה לי די"ל דהא לכו"ע איצטריך למימר דבעינן חיבור לאפוקי התוכף תכיפה אחת ומינה שמעינן בהמה (היינו כלאי בהמה) דבעינן אסור עכ"ל, ומלת אסור פירושו קשור (והגז"ס שגה בזה דהגיה דצ"ל קשור ובאמת אין כאן ט"ס כלל דאסור פירושו קשור ולא אסור מדרבנן) וא"כ דיחדיו דכלאי בהמה הוא כמו יחדיו דשעטנז ודלא כשיטת רבינו אפרים הרי לר' חנניא בן גמליאל דאמר שם בספרי מנין שלא יקשור סרט של צמר ושל פשתן לחגור בו את מתניו אע"פ שהרצועה באמצע תלמוד לומר יחדיו מכל מקום, והיינו דס"ל חיבור על ידי דבר אתר שמיה חיבור ומיקרי יחדיו והא דר' חנניא בן גמליאל הלכה היא דכוותיה סתם רבי במשנה דכלאים פ"ט מ"ט וא"כ כמו דגמרינן יחדיו דכלאי בהמה מכלאים דשעטנז דבעי קשור כמו כן נגמר לזה דחיבור ע"י דבר אחר שמיה חיבור ולכן אליבא דר' חנניה בן גמליאל גם אי שני המינים דכלאי בהמה אינם קשורים זה לזה ממש רק דהאחד קשור בצד העגלה או אחורי הקרון הוי קשורים דחיבור ע"י דבר אחר הוי נמי קשורים יחדיו ור' חנניא ב"ג פליג על הא דאמר מעיקרא בספרי יחדיו פרט לקושר הסוס בצד הקרון או אחורי הקרון ולכך הרמב"ם דפסק בה' כלאים גבי שעטנ"ז כר' חנניא בן גמליאל, שפיר לא חש להא דאמרו בספרי יחדיו פרט לקושר הסוס בצד הקרון וכו' דאנן קיימ"ל הלכה כר' חנניא בן גמליאל דפליג ע"ז ופסק הרמב"ם א"ש גם אי גרס בספרי כגירסתינו ולא כגירסת הגאון מלבי"ם, ואולם הטור פסק בכלאי בגדים כשיטת הר"ש דעיקר החיוב בסרט וחגורה זהו משום הקשירה שלפניו דהוי בקשר של קיימא דקשר הצמר בהפשתים ולא מצד החיבור שהוא על ידי דבר אחר, וא"כ לכאורה מוכרח לומר דלהטור הגירסא בספרי כגירסת הגאון מלבי"ם ז"ל לרבות לקושר הסוס בצד הקרון או לאחר הקרון ולהכי פסק דחייב בזה, וההסבר בזה י"ל דסובר דהכא בכלאי בהמה הנה אם המלאכה של המשא משיכת הקרון בא ע"י שני המינים ביתד, זהו כמו הקשירה דשעטנז, דעיקר האיסור בכלאי בהמה הוא משיכת המשא ובזה הם יחדיו נושאים ואע"פ שאינם מחוברים ממש זה לזה דמ"מ קשורים המה ונושאים הקרון ביחד ומה בכך דהאחד קשור לפני הקרון והאחד בצד הקרון וכו', הרי מ"מ נושאים המשא ביחד ומצינו לרבינו אפרים שהובא ברא"ש דהחמיר בהנהגה דלא בעי קשורים ולא בעי מלאכה שכתב ואע"ג דתנן אין קושרין את הסוס בצדי הקרון ומפרש בירושלמי מפני שנושאין התבל משמע שצריך מלאכה י"ל התם מפני שאין מנהיגין ממש יחד שהעגלה לפני הקרון והסוס לצד הקרון הילכך כשנושאן החבל בינתיים הוי כאילו מנהיג יחדיו. ורבינו אפרים שם מדבר מאיסור דאורייתא, וכדברים הללו כתב הגר"א בשנות אליהו דמש"כ במתני' לחרוש ולהנהיג זה נלמד מפסוק לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, דנקט פסוק זה ב' דברים שור וחמור יחדיו סתם שור עומד לחרישה חמור למשא, לכך נאמר לא תחרוש עם שור וחמור וגם לא תמשוך חמור ושור, וגם לא להנהיג שור וחמור יחדיו אף בלי משא, וזהו כדברי הרבינו אפרים דמחלק לענין מלאכה בין כשהולכים בשוה והיינו דאז נקרא יחדיו גם בלי משא וחייב משום הנהגה וכשאין הולכים בשוה לא נקרא הנהגה ולא הוי יחדיו וחייב משום לא תמשוך ובעינן משא ומלאכה והראבי"ה לא פליג ע"ז אלא דאיהו סובר דגם היכא דשניהם שוים לפני הקרון בעינן ג"כ בהנהגה שיהיו מקושרים וגם מלאכה והיינו משום דסובר דיחדיו הא קאי ג"כ על לא תחרוש בשור וחמור דזהו חרישה ומשיכה וגם להראבי"ה בצד הקרון הוי דאורייתא כיון דאיכא משא כפי הפלוגתא דרב ור' יוחנן הוי דאורייתא ורק בלאחורי הקרון ס"ל דאינה מושך כלל כמש"כ היש"ש והאיסור הוא רק משום מראית העין וגזירה אטו צדי הקרון כנ"ל ולהרמב"ם והטור גם לאחורי הקרון דאורייתא וכן הוא דעת הרא"ש להלכה כמש"כ בקיצור פסקי הרא"ש ממש כדברי הטור דעגלה המושכת וקשר מין אחר בצד הקרון או מאחריו חייב, והיינו משום דהוי יחדיו במשיכת המשא.

ואמינא דזהו פלוגתא דר"מ וחכמים דבמתני' תנן אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון וכו' ובירושלמי תני ר' מאיר פוטר כנ"ל והיינו משום דחכמים ס"ל דאע"ג דאינם קשורים בשוה מ"מ גם בצדי הקרון ולאחר הקרון הנה לר' יוחנן שניהם עושים מלאכה אחת דימשכו שניהם הקרון ביתד וכמ"ש מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה ופי' הרא"ש כשהראשון מתעצל גוף של אותו של אחר הקרון נוגע בקרון ומנהיג את הקרון בגופו והגז"מ טען דמה יאמר הרא"ש בכפל הלשון שבירושלמי מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה האם גם על הראשון נוכל לומר שהוא נושא העצלותו של אחר הקרון הלא הוא נושא את הכל. ואנכי נפלאתי על לשונו דהגז"מ מה יאמר הרא"ש בכפל וכו', כי לשונו זה מורה אשר יחשוב כי נצח את מרן הרא"ש ז"ל. ולדעתי יתכן שפיר דברי ר' יוחנן דאתרי אשר הראשון התעצל והשני אותו שאחר הקרון נגע בקרון ודחף את הקרון בגופו הנה מזה התעצל גם הוא כיון דעליו היה כמעט כל משא הקרון והראשון כשהרגיש דהקרון נדחף והוא כבר נח מעט בעצלותו לכן עתה הוא התחיל להיות נושא הקרון בזריזות יותר ושפיר קאמר דאח"כ הראשון נושא עצלותו של זה השני, והתבונן כי ר' יוחנן אמר דרק עצלותו של אחד נושא השני והיינו משום דצריך שיהיו שניהם עושים המלאכה ביחד, דאל"כ אלא האחד נח לגמרי והשני עושה הכל א"כ הרי הם מושכים שניהם את הקרון זה אחר זה ולא ביחד וליכא חיוב כלל דהא יחדיו כתיב ולהכי דייק ר' יוחנן דנושא עצלותו של השני ושפיר משכחת ליה דהראשון נושא גם העצלות של אותו שאחר הקרון היינו דהוא עושה עוד אבל התעצל מעט ולרב נושאין משא החבל ביחד והוי שפיר יחדיו במשיכת המשא ור' מאיר דפוטר ס"ל דבעינן קשורים בשוה יחדיו ואם אינם קשורים בשוה לא מהני לן גם משיכת המשא כיון דתו לא הוי יחדיו בקשירה דזה לפני הקרון והשני בצד הקרון והא דמסיק בתוספתא ובירושלמי, ואם היה מסייעו בין במעלה בין בירידה הכל מודים שהוא אסור, הרי דגם לר' מאיר יחדיו תליא במשיכת המשא, ויחדיו במשיכת המשא סני אע"פ שאינן יחדיו בקשירה י"ל דזהו רק מדרבנן בעלמא ודו"ק.

ובעיקר דין מסייעו בשני מינים הנה במשנה הקודמת תנן המנהיג סופג את הארבעים והיושב בקרון סופג את הארבעים, ר' מאיר פוטר והשלישית שהיא קשורה לרצועות אסורה ופי' הר"ש והרע"ב אם שני סוסים קשורים בקרון אחד וקשר שם שלישית תמור אע"ג דבלא חמור קאזלי אסור ולא חזינן לחמור כמאן דליתיה. ובתוס' אנשי שם הביא דבעץ חיים הקשה לפי הר"ש והרע"ב דהשלישי אינו עושה כלום ואמאי אסור הא קיימ"ל דזה יכול וזה אינו יכול הו"ל מסייע שאין בו ממש וכתב דאפשר משום גזירה אסרו רבנן עכ"ד והנה בטור כתב קשר שני סוסים בקרון וקשר עמהם חמור אע"פ ששני הסוסים יכולים למשכו בלא החמור לוקה וכ"ה בקיצור פסקי הרא"ש והרי דס"ל דהוי כלאים דאורייתא ונראה טעמם משום דס"ל דהא זהו פלוגתא דר"מ וחכמים ביושב בקרון אי סופג את הארבעים דהא גם התם הוה אזלא מחמת המנהיג לחודיה גם בלי היושב בעגלה ומ"מ חייב גם היושב בקרון ואנן אמרינן דאזלא מחמתיה דיושב ואף דסיוע דיושב הוא מעט וכל שהוא נגד המנהיג מ"מ גם היושב בקרון סופג את הארבעים ובזה מבואר המשך לשון הרמב"ם שכתב עגלה שהיו מושכין אותה כלאים היושב בעגלה לוקה ואע"פ שלא הנהיג שישיבתו גורמת לבהמה שתמשוך העגלה, וכן אם היה יושב אחד בעגלה ואחד מנהיג שניהם לוקין ואפילו מאה שהנהיגו כלאים כאחד לוקין. והיינו דמעיקרא כתב הרמב"ם היכא דלא היה רק אחד יושב בעגלה ואע"פ שלא הנהיג כלל מ"מ נראה דישיבתו גרמה לבהמה שתמשוך העגלה ולכן הוא חייב אח"כ הביא דין המשנה דקיימ"ל כחכמים דהיושב בקרון סופג את הארבעים כמו המנהיג ואע"ג דיושב במקום דאיכא מנהיג הנה הא דאזלא מחמתיה דיושב זה אינו אלא מעט מזעיר מ"מ חייב ומזה הוליד הרמב"ם דאפילו מאה שהנהיגו כאחד כולן לוקין אע"ג דכל אחד בלאו איהו הוי אזלא לא אמרי' דהוא רק מסייע שאין בו ממש וחייבין כולם.

וראיתי מקשים מהא דשבת (צ"ב:) איתא פלוגתא דר"מ ור"י ור"ש דר"מ מחייב בזה יכול וזה יכול דאיהו לא דריש בעשותה לפטור שנים שעשאוה ור' יהודה פוטר וכו', והנה ת"ק דר"מ הוא ר' יהודה ובפסחים (י"א:) פריך מר' יהודה על רבנן עיי"ש ברש"י ד"ה מאי איכא למימר וד"ה דרבנן אדרבנן ור"י הלא ס"ל בעשותה ושנים שעשאוה פטורין ור"מ ס"ל דחייבין והכא שניהן הפכו שיטתן ולדעתי דלק"מ דהתם בחייבי חטאות קרא כתיב בעשותה והלכך ס"ל לר"י דשנים שעשאוה פטורין מה שאין כן בכל חייבי לאוין שפיר י"ל שאפילו מאה שהנהיגו כאחד כולן לוקין וכה"ג כתבו התוס' שם בשבת (צ"ג.) ד"ה ור' שמעון עיי"ש ורב אחד העירני ראיה לזה מהירושלמי דפסחים פ"ז הל' י"ג גבי הוצאה מן הפסח דקאמר שנים שלשה פטורין מפני שבני חבורתן ראוין להמשך אצלן כו' וקשה ל"ל האי טעמא תיפוק ליה דשנים שעשאוה פטורין, וע"כ דרק בשבת אמרו זה דשנים שעשאוה פטורין משא"כ בכל חייבי לאוין וטעמא דר"מ הכא ביושב בקרון הא פי' הרע"ב דס"ל דלאו מידי עביד, ואם כי הדבר צריך ביאור דהאיך יפלגו במציאות דחכמים ס"ל דאזלא מחמתיה דיושב ור"מ ס"ל דלאו מידי עביד, אמנם זה הדבר מבואר בפי' הרמב"ם שכתב ור"מ פוטר היושב בקרון אחר שאינו עוזר בשום תנועה להוליך העגלה או הבהמות עכ"ל, והיינו דגם ר"מ מודה דאזלא מחמתיה דיושב אבל הוא לא עזר בשום תנועה להוליך העגלה וכו' ולהכי גרע גם מהנהיגה בקול כיון דאיהו לא עביד מידי כלל ור"י ס"ל הא ישיבתו בקרון היא גופיה מעשה ואף דהוי מעשה זוטא מ"מ מעשה הוי שיהיה לוקה ע"ש ועי' נו"ב תניינא חא"ח סי' ע"ו ותשובות חכ"צ סי' פ"ב מש"כ בשם תשובת הרשב"א והעולה מדברינו דאם היה היושב מסייע מידי בשום תנועה היה ר"מ מודה דגם היושב לוקה ולפי"ז מוכרח לומר דמה דר"מ פוטר בקושר לצד הקרון זהו משום דס"ל דעיקר חיובא דיחדיו הוא בקשורין יחדיו והכא מפסיק הקרון ומ"מ בצד הקרון אסור מדרבנן משום גזירה שיבא לקשור לפני הקרון שוה בקשר אחד הפרה והסוס ואינו חושש לטעמא דרב ור' יוחנן אבל אם ראינו דמסייע בין במעלה בין בירידה הכל מודים שהוא אסור היינו אפילו בקושר לאחורי הקרון דהתם בל"ז ר"מ מתיר לגמרי כמ"ש בתוספתא דשם קאי על אחורי הקרון כנ"ל.

ומעתה לפ"ז סרה הקושיא להרא"ש והטור מהספרי דקאמר יחדיו פרט לקושר סוס בצד הקרון וכו' די"ל דהספרי הוא כר' מאיר דמפרש יחדיו קשורים בקשר אחד והיכא דמפסיק הקרון תו ליכא איסור דאורייתא ואנן קיימ"ל כמתני' דאין קושרין, דבמשיכת המשא הוי יחדיו ולוקה מה"ת ולכן הדבר פשוט דאין תימה כלל על הט"ז שכתב דכאן הוא איסור דאורייתא דהטור אינו יחיד בדבר דהא הב"י כתב דכן דעת הרמב"ם ויש סמוכים לזה דהא הרמב"ם סובר בכלאי בגדים דכתיב יחדיו הוא מכל מקום אפילו בחיבור ע"י דבר אחר וה"נ בכלאי בהמה בקשורים בצד הקרון או מאחריו והספרי הוא דלא כר' חנניה בן גמליאל או כהגירסא לרבות שהביא מלבי"ם ז"ל והט"ז הרי דייק וכתב זה דעת הרא"ש ואליביה שפיר אמר הט"ז דהוא איסור דאורייתא דכן הוא דעת הרא"ש וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש, ואע"ג דהרא"ש והטור ס"ל בכלאי בגדים כשיטת הר"ש דהאיסור הוא מצד שקושר לפניו הצמר בהפשתים בקשר של קיימא ולא מצד חיבור ע"י דבר אחר מ"מ י"ל דס"ל דיחדיו במשיכת המשא הוי יחדיו והספרי הוא כר' מאיר ואנן קיימ"ל כסתמא דמתני' דאין קושרין את הסוס לא בצדי הקרון וכו' ומה גם די"ל דהט"ז מיירי רק בקושר בצד הקרון ולא לאחורי הקרון כלל ולשון הגז"מ בתשובתו הוא גם מש"כ הט"ז בקושר פרה מאחורי העגלה דהוא דאורייתא וכו', הנה אחרי המחילה העיד בשם הט"ז דבר שאינו אמת, כי לא בא בלשון הט"ז דבר זה להדיא דמיירי גם בלאחורי הקרון וא"כ הרי אפשר לפרש דבריו דמיירי רק בצדי הקרון דהא פשטיות דברי הדרישה ופרישה מיירי בקושר בצד העגלה ולא דוקא מאחורי העגלה עיי"ש וע"ז טען הט"ז ובזה גם המהרש"ל ביש"ש נראה פשוט דסובר דלוקה, דהסברא נותנת דזה חלוק מאחורי הקרון דשם אינם מושכים בקרון כלל לשיטת היש"ש והסברא נותנת דבצד הקרון לא גרע מתחתית הקרון דלוקה להיש"ש ולפי"ז גם הסמ"ק והשט"מ בשם תלמיד הר"ף אינם נגד הט"ז כלל דהם אמרו רק בלאחורי הקרון דהוי דרבנן ולא בצד הקרון כלל ואולם אם גם באחורי הקרון סובר הט"ז דהוא דאורייתא, וכדעת הטור הרי הטור אינו יחיד בזה כמו שחשב הגז"מ, דהא כן דעת הרמב"ם והרא"ש. ובספרי איכא גירסא אחרת ומה גם דאפילו לגירסתנו לק"מ מהספרי להרמב"ם והרא"ש והטור ולכן ודאי דיש להחמיר ולהכי לא חש הט"ז כלל להסמ"ג והיראים.

תוכן העניינים

אב בחכמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה