אור ברסלב
מנחת נתנאל פסחים › דף מה.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

פסחים · דף מה.

דף מד.

בתוס' ד"ה כאן שלא במקום לישה פי' הקונטרס וכו' תיפוק לי' פחות מכזי' לבער שלא במקום לישה עכ"ל ונ"ל ליישב פ"ה שאין הכונה שפחות מכזית חייב לבערו כ"א בעריבה יש יותר מחצי זית אחד ועריבה מצטרף משא"כ בבית משו"ה צריך לומר הטעם זמנין דמכנפי אהדדי וכן איתא בירושלמי בלשון זה עריבה מצרף בית אינו מצרף וכפי' רש"י בד"ה מכלל דפחות מכזית וכו' אע"ג דאיכא פלגי זיתי טובא:

ע"ב בתוס' כופת שאור שיחדה לישיבה כו' עוד ה"נ פליגי גבי חמץ עכ"ל עיין פירוש מהרש"ל ומהרש"א השיג עליו וז"ל ואין מובן לי דהא קושטא לת"ק דטח בטיט מהני לבטל וכו' ע"ש. ואני אומר דכוונת מהרש"ל דהא דטח בטיט מהני לבטל דת"ק היינו כשטח הכיפת מכל צדדיו ומיפסל החמץ בכך וכן הוא ברא"ש ואינהי פליגי דטח בטיט ע"ג לחוד לתקן ישיבה ודו"ק: דנ"ג ע"א:

בגמרא ובשר לא מיתיבי כו' יש לדקדק הל"ל תיכף אמימרא דרב יהודה. ועוד לכאורה נראה מיותר האי לישנא ובשר לא הל"ל בקיצור מיתיבי וכו':

בתוס' ד"ה מפני שנראה כמקדיש קדשים כו' הל"ל שהוא קרוב למעילת קדשים ע"כ נראה ליישב הנה לכאורה קשה דלפי תירוצם נמי הל"ל דהוה קרוב למעילת קדשים דמטעם זה אסור אפי' עגלי פרה ובכור ופשוט דמהאי טעמא אינו אסור אלא לכתחלה דכך אמר רב יהודה שנראה כאוכל קדשים בחמץ דמהאי טעמא אפילו דיעבד. והנה לפ"ז מוכח מדברי תוס' דעגל ופרה ג"כ אסור לכתחלה וגדי וטלה אסורים אפילו בדיעבד דלא כהרא"ש שכתב להתיר עגל בשם התוס' כן נ"ל לפע"ד. וזה ניחא האי דלא הקשה אהך דתודס אדר"י דה"א גדי מקולס אסור אפי' בדיעבד שאינו מקולס אינו אסור אלא לכתחלה כמו שהקשה הב"ח אלא שהשתא פריך על רב פפא דאמר דווקא בשר אבל חיטא לא ע"ז פריך ובשר לא ר"ל ובשר לית לי' היתר איתיבי גדי מקולס אין שאינו מקולס לא אלא ע"כ צ"ל דגדי מקולס אסור בדיעבד משא"כ גדי סתם אינו אסור לכתחלה מטעם דנראה כאוכל קדשים בחוץ אלא ע"כ צ"ל דזה הטעם דקרוב למעילת קדשים אינו טעמם מספיק אפי' לכתחלה דאלת"ה הל"ל הך טעם דמטעם זה אסור אפי' עגל ופרה והנה מכרחים לומר דלית להאי טעמא וא"כ עגל ופרה אינו אסור אפי' לכתחלה וא"כ קשה לרב פפא אמאי אמר חיטי לא הלא בשר נמי יצא מן הכלל לחלק דהיינו עגל ופרה וזה הוא שדייק ובשר לא איתיבי שהם כב' קושיית ודו"ק היטב:

וע"ז משני גדי מקולס בין אמר ובין לא אמר וא"כ לפי האמת עגל ופרה אסור מטעם קרוב למעילת קדשים והאי דלא אמר רב יהודה הך טעמא דהך טעמא אינו מספיק לאסור אלא לכתחלה משא"כ קרוב לאכילת קדשים אסור אפי' בדיעבד וזה דווקא בגדי וטלה ודברים אלו ראי' ברירה למש"כ בס' מגן אברהם דגדי וטלה אסור בדיעבד ושאר בשר לכתחלה אסור וניחא השתא מה שמסיים על השלחן ערוך בס' תס"ט שכתב אסור לומר על שום בהמה בשר זה לפסח מטעם שנראה כאוכל קדשים בחוץ וקשה לי אם נאמר הטעם כאוכל קדשים א"כ אין לאיסור אלא גדי וטלה כמש"כ הרא"ש אבל לפי דברינו ניחא דוודאי כל הבשר אסור מטעם קרוב למעילת קדשים דש"ע סיים הטעם אכילת קדשים לאסור אפי' דיעבד וגדי וטלה מטעם זה אף שאינו מדוקדק בש"ע אבל לפי האמת קאי לדינא דברים אלו ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה