אור ברסלב
מנחת נתנאל פסחים › דף ל.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

פסחים · דף ל.

דף כט.

בגמרא ובתוס' ד"ה אמר רבא וכו' אי גרס במשהו כרב י"ל שפוסק בחמץ כרב משום חומרא דחמץ ר"ל דחמץ כרת ולא בדילי אינשי מיני' וי"ל לפ"ז הל"ל ג"כ האי טעמא אליבא דרב דסבר חמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור משום חומרא דחמץ שלא בזמנו במינו אסור כשאר איסורים שלא במינו מותר ול"ל לרב לומר דשלא במינו אסור משום גזירה וצ"ע: ע"ב בגמרא וכי מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי כי' קשה גבי תנור ודאי ההסיקו מועיל לשרוף הטיח שהוא בעין אבל הבלוע אין כח דהסיק מועיל. אך גבי תנור ח"מ מותר דהבלוע מקרי נ"ט בר נ"ט דהתירא משא"כ גבי קדירה ליכא נ"ט בר ג"ט לכך אמר רב לשברם דנגד הבלוע אין הסיקו מועיל וי"ל למאן קאמר לי' לרב ורב ס"ל בחולין נ"ט בר נ"ט אסור ובזה מתורץ מה הקשה דוקא לרב ה"ל להקשות לשמואל נמי אמאי ישהנו לדידי' אחר הפסח יסקנו בתנור משום דלשמואל יש לתרץ כדאמרינן דהוא ס"ל נ"ט בר נ"ט מותר ודו"ק:

בגמרא וכי מאחר דאיתותב רבא אמאי אמר רב יש לישב לפי פשוטו די"ל רב תנא הוא ופליג כמו שאמרינן כמה פעמים מתני' קא רמית עלי' דרב רב תנא הוא ופליג. אכן השתא הקשה רבינא לרב ע"כ צ"ל דהברייתא ידוע לבני הישיבה שמוסכם לכל המד"א. דאלת"ה קשה אמאי איתותב רבא בר אהילאי הל"ל דס"ל כרב וכ"כ תוס' בכתובות (דף ח') ודו"ק:

חידושי פוסקים. בטור או"ח סי' תמ"ו עבר הפסח על החמץ ונתערב לאחה"פ בטל ר"ל בששים וכ"כ המחבר בסעיף י"א. אכן כל הפוסקים כתבו דלא בעינן ס' וכ"מ פשיטא דתלמודא דהא אמרינן חמץ בזמנו בנ"ט ולאחר זמנו מותר כר"ש א"כ מוכח דלאחר זמנו מותר אפי' בלא ס'. ורבא פסק אח"כ הלכתא דלאחר זמנו מותר כר"ש. ונראה אי משום הא ל"ק שהר"ן כתב על הא דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו כי האי בזמנו דקאמר רבא היינו משש שעות ולמעלה עד לאחר הפסח דליכא למימר דבזמנו לא מקרי אלא תוך הפסח אבל לפני הפסח ולאחר פסח שלא בזמנו מקרי דהיכי לימא רבא שלא בזמנו בין במינו ובין שלא במיני מותר כר"ש דהא בגמ' מוכח דר"ש מודה נמי דמשש שעות ולמעלה אסור באכילה כיון דאמר רחמנא תשביתו וכיון דמתסר מש"ש א"א שלא יאסר בנ"ט. הלכך ע"כ משש שעות ולמעלה עד לאחר הפסח זמנו מקרי עכ"ל והנה הטור פסק חמץ שנתערב משש שעות ולמעלה עד הלילה אינו אוסר במשהו אלא דינו כשאר איסורים וא"כ לדידי' ע"כ צ"ל דחמץ משש ולמעלה שלא בזמנו מקרי ומותר דקאמר רבא שלא בזמנו היינו במשהו אבל נ"ט אסור כמו שאר איסורים דהא ר"ש מודה מש"ש ולמעלה אסור בנ"ט וזה פשוט:

אבל אי קשיא הא קשי' לי' למאי דפסק הטור ביורה דעה סי' צ"ח כל איסורין שבתורה בנ"ט כר' יוחנן ובחמץ בפסח אוסר במשהו וצ"ל כמ"ש התוס' בד"ה אמר רבא דרבא לית לי' איסור משהו אלא בחמץ בפסח דחמיר איסורי' דחמץ כיון דאית בי' כרת ולא בדילי מיני'. והקשתי לשיטת התוס' א"כ לפי זה אמאי דחיק רבא לומר שלא בזמנו מיירי ע"ש וקשיא דרבא אדרבא ומשני כו' הל"ל אף אליבי' דר"י שלא בזמנו מותר דליכא כרת ולא חמירי חמץ משאר איסורין וניחא לי דרבא ס"ל דשלא בזמנו מותר לגמרי אפי' בלא ס' ולכך הוכרח רבא לומר דס"ל כר"ש ובתערובות לא קניס כ"ז לשיט' ר"ת אבל השיטת הטור שפסק שאח' הפסח אסור בנ"ט כשאר איסורים וע"כ צ"ל לשיטתו דשלא בזמנו מות' דקאמר רבא היינו דלא הוי כחמץ לאסור במשהו ולא גרע משאר איסורים שאסור בנ"ש א"כ הח"ל ל"ל למימר דס"ל כר"ש, ואמרתי בלבי לתרץ דס"ל לפטור דחמץ שאוסר במשהו שאני משאר איסורים משום דה"ל דשלי"מ כמ"ש הרמב"ם וא"כ אי ס"ל לרבא כר"י קשה מאיזה טעם אינו אסור בפסח במשהו וליתא חדא דהרא"ש כתב בע"ז הטעם דחמיר חמץ משאר איסורין משום שהיא בכרת ולא בדילי מיני' ומסתמא לא פליג על דעת אביו כמ"ש בי' בכמה מקומות וע"ק דלפי הטעם הרמב"ם משום שיש לו מתירין א"כ משש ולמעלה עד הלילה ג"כ יאסר במשהו והטור פסק להדיא בס' כמ"ש ב"י בסי' זה וצ"ע ודו"ק:

ע"ב ברש"י ד"ה נכרי שהלוה את ישראל מעות על חמצו קודם הפסח ועבר עליו הפסח מותר בהנאה ולקמן בג' מוקי לה בשהרינו אצלו וכו' עכ"ל ותימא דבהרהינו בלא מעכשיו מ"מ אסור בהנאה דנכרי מישראל לא קנה א"כ ה"ל לרש"י לפרש דבגמרא מוקי לה בהרהינו ובאמר לו מעכשיו ונראה ליישב דודאי בהא סמיך רש"י אסוגי דלקמן הנה לפניך ועיניך רואות דמתני' איירי במעכשיו והא דפי' רש"י דבגמרא מוקי לה בהרהינו ולא סמך עצמו ג"כ בזה אמסקנות הגמרא אינו אלא להוכיח פרישו שפירש שהלוה מעות על חמצו קודם פסח אבל זמן הפרעון אחר הפסח ומ"מ מותר בהנאה ולא ניחא לי' דזמן הפרעון הי' ג"כ קודם פסח משו"ה מותר בהנאה אבל אם הזמן לאחה"פ אסור דהא הנכרי לא קנה לי' קנין גמור עד אחר הפסח וכמו שפי' הרמב"ם ע"ז כתב רש"י ובגמרא מיקי בהרהינו ואי איירי שזמן הפרעון הי' ג"כ קודם הפסח לא צריכא להך אוקמתי' אף למ"ד מכאן ולהבא היא גובה דהא כבר עבר וחלף זמן הפרעון קידם פסח וקנה לי' נכרי דאין דין אסמכתא בגוי וכסברת הראב"ד ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה