מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
פסחים · דף כט.
בתוס' ד"ה מאן יש אומרים עיין במהרש"א שכתב בפי' תוס' לכאורה נראה לישב עוד אבל קשה וכו' אבל הכא מהני טעמא איכא לאפלוגי דבשוגג חייב וכו' וכן נראה שזה דעת רש"י דהתם וכו' כצ"ל ובטעות נדפס דברי מהרש"א אלו ופי' לפירושו ה"ל לתוס' לאוקמי בתירוצים דמיתה וכרת שווים דבמזיד פטור ובשוגג חייב בתרווייהו כיון דגלי גלי בשוגג וליתא כאן לחזקי' אע"ג דבעלמא אית לן למימר כחזקי' והנה לכאורה קושיא אלימתא היא דלפ"ז לא צריך תוס' לתירוצם דגבי תרומה משום כפרה היא ומה שכתב מהרש"א בזה היא דוחק גדול. ואני אומר דלק"מ דלקמן בפרקין (דף ל"ב ע"ב) מצריכינן וחטאה בשגגה פרט למזיד שאינו מביא קרבן מעילה וע"כ הוכרח תוס' לפרש היכי דגלי גלי גבי מיתה ויש חילוק בין מיתה ובין כרת ולגבי' מיתה בין שוגג ובין מזיד חייב דאלת"ה דאפילו גבי מיתה דוקא שוגג חייב אבל מזיד פטור וה"ה כרת א"כ קשה ל"ל וחטאה בשגגה דלא לחייב מזיד קרבן מעילה בלא"ה לא מחייבין קרבן לפי מה שכתבו תוס' דסברת ר' נחונא בן הקנה כיון דפטור מחומש וקרן פטור נמי מקרבן שאין אשם מעילות בא אלא כשיש קרן וחומש ומדאיצטריך וחטאה בשגגה להוציא מזיד דלא מחייב קרבו מעילה ש"מ דחייב מזיד מיתה קרן וחומש כמו שוגג וע"כ צריכין תוס' לחלק בין מיתה לכרת וזה יושב נכון בתוס' ודו"ק: ברש"י בד"ה שטועין וכו' עיין במה שכתב מהרש"א בדברי רש"י. ודבריו תמוהין מאוד דרש"י כתב בריש הדיבור במקום שאין קרן אין חומש ומעילה א"כ ל"ל דס"ל לרש"י כחזקי' דא"כ ה"ל לפרש בשגגות שתיהן וליכא לאוקשי' מקרבן האיך מצינו דשאני הכא כיון דקרן ליכא חומש וקרבן מעילה נמי ליכא וצ"ע: