מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
פסחים · דף לו:
הדר בי ר' עקיבא. הקשה אחד מן המשכילים הא ממושבותיכם ליכא ילפותא רק בזמן ירושלים כמו שכתבו תוס' ולא נוב וגבעון ע"כ איצטריך למידרש מהיקש מצה ומרור אפילו לזמן נוב וגבעון וא"כ ליכא למימר אפי' בכורים נמי דהא כתיב מצה מצה ריבה ול"ל אפי' ביכורים נמי דסברא היא אי מרבינן הא מרבינן נמי הא תברא סברא זו ממושבותיכם בזמן ירושלים שאינו ממעט אלא בכורים ה"ה לזמן נוב וגבעון ונ"ל דמסדר הש"ס הוכיח לדבריו דע"כ הדר בי' ר"ע דאם לא כן תקשי לרבה ל"ל ושמרתם תיפוק לי' מעוני וכ"ת דסבירא לי' כר"ע עני כתיב א"כ נלמוד מההקש מה ממיר דליכא לחמי תודה ורקיקי נזיר אף מצה לכך צ"ל דהדר בי' ר"ע מההקש. ועוד י"ל דא"כ תקשי לר"ע במעשר נמי נימא הכי דמצה מצה ריבה על מין מעשר כבכורים ודו"ק:
בתוס' ד"ה מאן שמעת לי' וי"ל אי לאו עוני כו' הא מצה מצה ריבה. יש לדקדק א"כ מאי פריך ותיפוק לי' מלחם עוני דאי לאו ממושבותיכם ה"א דלחם עוני בא לבכורים אבל מעשר מותר שיכולים להיות לו היתר לאכול באנינות אם נטמא כר"א והוי אמינא מצה מצה ריבה. וי"ל דהכי פריך המקשה ותיפוק לי' מלחם עוני ממושבותיכם נלמד מעשר ונפקא מיני לזמן נוב וגבעון דסברא היא להחמיר בבכורים ממעשר שיוכל להיות לו היתר כר"א: