אורח חיים ג – הלכות ר”ח – הלכה ו – סעיף ב-ג
כי עיקר שלמות האמונה שיהיה חזק באמונתו במה שאין השכל מבין ויהיה חזק ויאיר בשכלו כאילו הוא רואה ומבין בשכלו ממש שזה בחינה ויהי אור הלבנה כאור החמה. כי בתחילת הבריאה היו הדברים באופן זה ממש כמו שנאמר “ויברא את שני המאורות הגדולים” שנבראו שווין ממש. כי השם יתברך ברא את הלבנה שהיא בחינת האמונה שיהיה אורה חזק וגדול ומאיר כמו החמה שהוא בחינת השכל. כי זה עיקר שלימות האמונה האמיתית, שלא יהיה שום הפרש כלל בין מה שמבין בשכלו ובין מה שאינו מבין רק מאמין בו. אך הלבנה קטרגה ואמרה שאי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, דהיינו שפגמה תיכף בענין זה כי אמרה שאי אפשר שתהיה האמונה שוה אל השכל וזה בחינת הפגם של כל הפוגמים באמונה, כי אינם חפצים לצמצם את שכלם ומתאווים דוקא להבין הדבר בשכלם מיד, כי אינם רוצים לבטל את שכלם ולסמוך על האמונה וזה בחינת פגם קטרוג הלבנה שאמרה שאי אפשר לב’ מלכים להשתמש בכתר אחד ועל כן אמר לה השם יתברך לכי ומעטי את עצמך, כי הלבנה בקטרוגה רצתה להיות גדולה מהחמה, היינו כי באמת ע”י אמונה בשלימות יכולין לעלות למעלה למעלה מהשכל כמובא בהרבה מקומות בדברי רבנו ז”ל, כי אי אפשר לזכות לשום קדושה ועבודה כי אם ע”י אמונה ועיקר האמונה הוא במה שהשכל אינו מבין כי מה שהשכל מבין אין זה אמונה. וכשזוכה להתחזק באמונה ומבטל שכלו המגושם וסומך על אבותינו ורבותינו הקדושים ע”י זה יזכה אחר כך להבין הדבר בשכלו, רק שיש עוד דברים גבוהים יותר שאינו מבינם כעת וצריך להתחזק באמונה יותר ויותר עד שיזכה גם איתם להבין וכן מדרגא לדרגא. נמצא שאמונה היא למטה מהשכל ולמעלה מהשכל אבל אי אפשר לזכות להשגת השכל שבכל עולם ודרגא עד שיעלה למעלה מהשכל ויעמוד תחילה בנסיון ע”י שאינו מבין הדבר וקשה לו קושיות והוא מבטל שכלו ומתחזק באמונה. כי כעת שהתמעטה הלבנה והאמונה בקטנות צריכים תיקונים הרבה ע”י גדולי הצדיקים שעוסקים בתיקון פגימת הלבנה שהוא תיקון האמונה.
