ואם כן, מאין יבוא עזרינו? הרי רואים אנו שבזמנים אלו, העולם מעורבב לגמרי והחושך יכסה ארץ, ובכל יום קמים ראשים חדשים, אשר מבטיחים לישראל גאולה ותקווה, ועדיין לא הגיעה ישועתנו, ומצבנו הנפשי אינו מזהיר כי שמנו אור לחושך וחושך לאור, וכיצד נוכל לגלות ולהאמין בצדיק האמיתי, שהוא משורש נישמתנו אשר יוכל לתת לנו תקווה ומזור.
ואת התשובה לכך נותן רבי נתן מברסלב בספרו 'ליקוטי הלכות', בפירוש נפלא על הפסוק "על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי, ביקשתיו ולא מצאתיו". פסוק זה משיר השירים מדבר מהחיפוש של הצדיק האמת, ואז- "על משכבי בלילות" בשעת החושך והלילה כאשר כח המדמה מתגבר, אני מחפש ומבקש את שאהבה נפשי, שבו תלויה כל ישועתי, אך- "ביקשתיו ולא מצאתיו". כי לא במהרה זוכים למצוא אותו, כי צריכים לבקשו ולחפשו מאוד מאוד, בעיר ובשווקים וברחובות, כמו שנאמר- "אקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות", כי בכל העסקים שעושה האדם, הן בתורה ותפילה, והן במצוות או בעסקי דרך ארץ, צריך לכוון בכל עשייה ובכל מקום שהולך אליו, אולי יזכה למצוא את שאהבה נפשו, זה משה, בחינת צדיק האמת, כי כל חיותו ותקוותו לנצח וזרעו וכל דורותיו עד סוף כל הדורות, וכל הנפשו"ת והעולמות התלויים בו ובזרעו, כולם תלויים בצדיק האמת הנ"ל".
ואת התשובה לחיפוש מביא שלמה המלך בהמשך- "אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן" אם לא תדע מיהו הרועה האמיתי של ישראל, צא וחפש בעקבות הצדיקים הגדולים והקדמוניים, אשר הנחילו דרך ואמונה לישראל בספריהם הקדושים ועל ידם תגיע בטח, אל תכליתך הנצחית ואל מקור ושורש נשמתך.
וזה מה שנאמר- "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם". כי עיקר קיום העולם הוא בזכות הצדיקים שוכני עפר, כמו שנאמר בזוהר הקדוש- "אלמלא תפילת הצדיקים שמתו, שמתפללים על החיים, לא היה מתקיים העולם". על כן אפילו משה רבינו ע"ה, כשהתפלל על ישראל, ביקש בזכות אבות, כי צדיק האמת, שמסר נפשו על תקנת ישראל, בשעת פטירתו מן העולם עולה למקום שעולה, עין לא ראתה, ויכול להמשיך רחמים, דעת, ישועות ותיקונים, לכל בר ישראל המתקרב אליו.
וזה גודל המעלה של השתטחות על קברי צדיקים אמיתיים, שהוא דבר גדול ומועיל מאוד לזכות ולצאת מן הרע הנאחז באדם, כי ע"י שמגיע לקברי הצדיקים האמיתיים, ע"י זה הוא נכלל בנשמת הצדיק, שיכול להעלותו ולבררו בכוחו הגדול, שגדול במיתתו יותר מבחייו, והוא יכול לברר ולתקן אפילו נשמות, שנפלו מאוד מאוד.
וזה בחינת השמחה הגדולה ביום הסתלקות רשב"י הקדוש והעלייה לקברם של צדיקי יסוד עולם, כמו הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו ושאר הצדיקים ובמיוחד העלייה לקברו הקדוש של רבי נחמן מברסלב, שהשאיר שני עדים בחיים חיותו ואמר: ש"מי שיגיע אל קברי וישים פרוטה לצדקה ויאמר עשרה מזמורי תהילים, הרי שאשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו".
מי יתן וזכות הצדיקים הללו תעמוד לנו ולזרענו ולכל עם ישראל מעתה ועד עולם, אמן כן יהי רצון.
