והעיקר והיסוד, שהכל תלוי בו, הוא אמונת חכמים, כי אי אפשר לו לאדם להגיע ולחזור למקור נשמתו כי אם ע”י החכמים והצדיקים האמיתיים, כי אפילו הכשרים והיראים, העוסקים בתורה והולכים בדרך הישר, אינם יכולים להגיע לשלמותם ולרפואת נפשם, כי אם ע”י הצדיקים האמיתיים. כל-שכן מי שפגם ועבר הרבה, כמצוי עכשיו בעוונותינו הרבים, כאשר כל אחד יודע בנפשו, בודאי אי אפשר לרפאו בנפש ובגוף, כי אם ע”י הצדיקים הגדולים והנפלאים, היודעים שורשי נפשו”ת של כל אחד מישראל.
כי כמו שבחולי הגוף, כמה שהאדם חולה יותר, כך הוא צריך רופא גדול יותר, כמו כן בחולי הנפש, שזהו המקור לכל ההרגשים הרעים ולכל המידות רעות- כמה שהאדם חולה יותר הוא צריך לרופא גדול יותר. ורופאי הנפשו”ת הגדולים ביותר הם הצדיקים הגדולים הקדמוניים, אשר מכירים את כל יסודות הנפש הרוח והנשמה ויודעים את כל הפגמים ואת כל הדרכים לתיקונה ולרפואתה של הבת מלך, שהיא הנשמה הקדושה .
אך העיקר מה שאין בני העולם מתקרבים אל אילו הצדיקים, הוא מחמת חכמות של הבל, שיש לכל אחד, שהם חכמים בעיניהם ואינם מסוגלים להשליך ולבטל את שכלם, ללכת בדרך החיים של הצדיקים הגדולים ולקבל רפואות לנפשם. כי כל החכמות של העולם הזה הן שטויות והבלים, ואינן בכלל חכמה כלל, כי על ידם אי אפשר להגיע אל התכלית האמיתי והנצחי ואל התיקון והשלמות הנפשית.
ועל זה נאמר- “אל יתהלל החכם בחכמתו ואל יתהלל העשיר בעושרו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל – השכל וידוע אותי”. כי זה עיקר החכמה באמת, בבחינת- “איזהו חכם הרואה את הנולד”, שעיקר החכמה כשמסתכלים על סוף הדבר, כמו שנאמר “סוף מעשה במחשבה תחילה”, שניישב דעתנו ונחשוב- מה יהיה נולד ונצמח מכל מחשבה דיבור ומעשה ומכל עסק שאנו עוסקים בו בזה העולם. ולזה אין זוכים בשום חכמה שבעולם הזה, כי אם ע”י חכמת הצדיקים האמיתיים, שעברו את כל מעברי החיים והתנסו בכל הניסיונות וביררו את כח המדמה שלהם עד הסוף ולמדו את חכמת התורה האמיתית וכתבו זאת לכל החפץ בחיים אמתיים וזה – “סוד השם ליראיו”.
ורק אלו הצדיקים שהצליחו לעבור את העולם הזה בשלום, ע”י שפרשו עצמם מזה העולם לגמרי ושברו כל התאוות והמידות הרעות, עד הקצה האחרון ומסרו נפשם על עם ישראל ובאהבת הבורא, רק הם יכולים לתקן את כל העולם כולו ולהחזיר למוטב את כל מי שרוצה להתדבק בהם. על כן עיקר התיקון של שאר בני העולם הוא להתקרב לצדיקים אלו וללמוד מתורתם ומדרכיהם ומעצות החיים אשר נתנו לנו, להתדבק בהם ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם, כי צדיקים אמיתיים אלו יכולים לתקן ולרפא כל אדם שבעולם ולהביאו לתכליתו ולתיקונו השלם והנצחי.
ועל זה אומר רבי אהרון ראטה, מחבר הספר הקדוש ‘שומר אמונים’: “אחד מן המ”ח דברים,שהתורה נקנית בהם, הוא אמונת חכמים, כי ע”י אמונה בחכמים והתקשרות עמם, מתקשרים בבחינת משה רבינו, כללות הדעת, ועל ידי זה מקשר דעתו בהשם יתברך. והכל על ידי עמוד העולם, ראש הדגל, צדיק הדור, כי אין לך דור שאין בו צדיק, שהוא יסוד העולם, עמוד שהעולם נשען עליו, כמאמר רז”ל, ולפעמים הוא באתגליא ולפעמים באתכסיא. והצדיק יסוד עולם, מכח נשמתו משפיע ליתר החכמים והצדיקים שבדור, והכל בבחינת נשמת משה רבינו ע”ה, שהוא כללות הדעת”.
וזה מה שאמר השם יתברך למשה רבינו- “וגם בך יאמינו לעולם”. כלומר שמדרגת האמונה בצדיק, היא כמו מדרגת האמונה בהשם יתברך, כי לולי הצדיק אי אפשר לדעת את הדרך האמיתית אשר נלך בה, כי רק אלו הצדיקים הגדולים נכנסו לחדרי חדרים של סודות התורה והדעת וההשגה של הבורא יתברך, ויכולים להמשיך לאנשים הפשוטים דעת ודרך חיים.
על-כן צריך האדם למסור את נפשו, לבקש ולחפש היכן הוא הצדיק האמת, השייך לשורש נפשו, שיוכל לתת לו תיקון ודרכי חיים, כי זה העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, ובזה תלויים כל חייו בעולם הזה וחייו הנצחיים לדורי דורות. אך כפי מה שפוגמים בזה, שאין משתדלים לחפש ולבקש את הצדיק, כמו כן נופלים בגלות ומתרחקים מהקדושה, ונופלים אל ההפך ממש, שרודפים ומחפשים ומבקשים ואינם יודעים אחרי מה- זה אחרי כסף, זה אחר כבוד ותאוות וכו’, כי רוב העולם חושבים, שזה מה שיתן סיפוק לנפשם ויביאם אל תכליתם. אך הכל הבל ורעות רוח, כי זה אנו רואים בחוש, שהאדם אינו ממלא תאוותו לעולם, כמו שאמרו רז”ל: “אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מנה רוצה מאתיים”. נמצא שהאדם לעולם אינו ממלא תאוותו והוא שואל ודורש ומבקש ומחפש אחר הממון תמיד, כאילו הוא משועבד לאיזה שר ומושל, ועד יום מותו אינו יודע מה הוא מבקש ומחפש.
ועל זה צעק שלמה המלך ואמר: “אם תבקשנה, ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת השם, ודעת אלוקים תקנה”, כי צריך האדם לצייר בדעתו, כמה היה מבקש ומחפש אם היו אומרים לו שכאן ימצא אוצר גדול, כל שכן וכל שכן כמה הוא צריך לבקש ולחפש את התכלית ואת האמת ואת הצדיק הגדול במעלה, שיוכל להביא אותו לכל זאת.
אך על זה מתקנא הבעל דבר, שהוא היצר הרע ביותר, ומניח את עצמו לאורך ולרוחב כדי להעלים ולהסתיר את השם וההידור והפאר של צדיק האמת ומקים עליו מחלוקת גדולה, כדי להרחיק את ישראל הכשרים ממנו, כדי שלא יבואו אל תיקונם ומעלתם, ומתגבר בתחבולותיו להקים ראשים בעולם ולהגדיל את שמם כדי שיתקרבו אליהם ישראל ויאמינו בהם, ולפעמים כאשר הוא רואה שאי אפשר לו להפוך האמת לגמרי ולהעמיד רשע גמור ולעשו”ת אותו ראש ומפורסם, כי בודאי לא יטעו בו בני ישראל הכשרים, על כן הוא משתדל בתחבולותיו להגדיל ולפרסם איזה כשר וצדיק שאינו גמור ונותן בליבו שיחלוק על זה הצדיק הנ”ל, שהוא הראש בית אמיתי.
