אורח חיים א – הלכות נפילת אפיים הלכה ד –  סעיף ט

אי אפשר לידע מאלוקותו יתברך כי אם ע”י מעשים טובים, הינו ע”י עשיית המצוות בשמחה כי השם יתברך לית מחשבה תכיסא בי כלל. ועיקר תכלית שלימות התיקון שזוכין ע”י עשיית המצוות בשמחה הוא מה שזוכין לתקן את בחינת המסדר והמיישב את המוחין שהוא בחינת כתר עד שזוכה להשיג אור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי. ואי אפשר להשיג שום השגה אמיתית כי אם ע”י זה דוקא, דהיינו ע”י תיקון המסדר והמיישב שהוא בחינת כתר. וזה הכתר אי אפשר להשיג כי אם ע”י עשיית מצוות מעשיות בשמחה. וזה בחינת “ושמחת עולם על ראשם” על ראשם דוקא כי הכתר הוא על הראש ונמצא למעלה מהראש והמוחין. כי עיקר שלימות וזכות הצדיק שזוכה ע”י מעשיו הטובים הוא כשזוכה לבחינת כתר שהוא גבוה מן הכל והוא בחינת המסדר והמיישב שע”י זה עיקר השגת אלוקות דהיינו השגת אור אין סוף.

וזה החילוק בין אדם למלאך שהאדם הצדיק הוא גבוה הרבה מן המלאך ועיקר החילוק הוא בהשגת הכתר כנ”ל. ובשביל זה נברא האדם בזה העולם השפל לעבדה ולשמרה במצוות עשה ולא תעשה כדי לזכות לבחינת כתר שהוא תכלית שלימות האדם. כי השם יתברך מרומם ומנושא למעלה מכל המחשבות ואין שום נוצר ונברא למעלה ולמטה שיוכלו להשיגו כי השם יתברך עליון ונורא מאוד, נעלה על כל ההשגות של כל דרי מעלה ומטה וכל ברואי עולם ירעדון ויפחדון מאימת שמו הגדול והנורא יתברך. וכל ברואי מעלה ומטה הכל רועשין ובוערים ומתלהבים ורודפים מחשבתם להשיג השגת אלוקותו יתברך בבחינת מטי ולא מטי אך מחמת שאין להם כלים הם נשרכים ונתלהבים מאור השגתם העצומה מחמת שאין להם מחיצות וכלים לעכב כי אין להם מצוות מעשיות. על כן עתידין צדיקים שיהיה מחיצתם לפנים ממלאכי השרת שזה בחינת כתר בחינת מחיצה כי הוא פרוס בין הנאצלים לבין המאציל. וישראל ישיגו השגות אלקותו יתברך ע”י זה דוקא ויהיו גבוהים מהמלאכים כי המלאכים לא עמדו בנסיון של זה העולם הגשמי ולא קיימו מצוות מעשיות. וזה “סוף מעשה במחשבה תחילה” כי סוף המעשה שהוא קיום המצוות הגשמיות בעולם הזה הוא במחשבה תחילה שזה הכתר כי הכתר הוא שורש כל המוחין שהם המחשבות וזה עיקר התיקון להעלות סוף המעשה לתחילת המחשבה.