אני רואה מרחוק שכבר נתעורר לבבכם להבין מעט מזעיר גדולת הבורא יתברך, גם בעוצם הצרות וההרפתקאות העוברים עלינו, כי באמת הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו. וגם זאת לטובה בודאי, וזאת צריכים להאמין בודאי כי לא לעולם יריב ולא לנצח וכו' ובודאי יבוא היום אשר יראו בשמחתנו. נא מאוד בני חביבי, השלך מעליך המרה שחורה שלך והיגון ואנחה הרחיקם מעליך בכל דרכי העצות שידעת, כי כבר ידעת שעל ענינים כאלה צריכים ליחד שעה ביום לצעוק במר נפש על כל העובר על האדם ושאר היום צריכין להתחזק בשמחה בפשיטות שלא עשני גוי וכו'. ואדרבא על ידי המרירות העובר על האדם יכולין להבין עוצם חסדו ונפלאותיו יתברך אשר הוא מחינו ומקימנו בעוצם מרירות כזה וכל חיותנו וסמיכתנו בכח הצדיקים האמיתיים שלא היה להם שום הסתכלות בזה העולם.