אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קצח

סימן קצז

ישראל נתן לפני שבת בגד לעשות לו לאומן גוי והביאו לו בשבת ואינו ידוע אם גמרו בשבת ובאותו שבת הוא חג לאותו אומה שאין עושין בו שום מלאכה:

הנה בא"ח סימן רנ"ב ס"ד בהג"ה מבואר דאם יש לתלות שנגמר לפני שבת מותר ללבשו ויל"ד דנוקמוה אחזקה דמעיקרא והשתא הוא דנגמר ואף דאפילו גמרו בשבת אינו רק איסור דרבנן ליהנות בו כדפרש"י בפרק כ"כ דף קכ"ב במשנה דגוי שהדליק נר בשבת בשביל ישראל אסור מ"מ הא כאן הוי דשיל"מ דגם ספק דרבנן אסור כדאיתא ריש ביצה אך י"ל כמ"ש צל"ח ונו"ב דלענין טלטול לא חשוב דשיל"מ דשאני אכילה דאם יאכלנו היום לא יאכלנו מחר אך לפ"ד הפוסקים דבאתחזיק איסורא גם ספק דרבנן אסור כדאיתא בש"ך יו"ד בכללי ס"ס קשה וצ"ל כמ"ש מג"א כיון דלדעת הר"ן וכ"פ המחבר דבקצץ מותר אפילו גמרו בשבת לכן הקיל רמ"א גם בספק נמצא לפי"ז דבלא קצץ אסור ללבשו כשאינו יודע אם גמרו לפני שבת:

ועדיין יש לספק כשאירע חג של אותו אומן בשבת זה וזה מצאתי בשו"ת מהר"י ברונא סימן קע"ב וז"ל וששאלת גוי שהביא בגדים בשבת אסורים לקבל אא"כ יודע שמאתמול נגמרו כדאיתא בהג"מ פ"ב דיו"ט ובמרדכי ספ"ק דביצה וששאלת היכא דאיתא להם יום חג בשבת מי מחזקינן להו דלא עבדי עבידתא ושרי נ"ל דאסור דהא ודאי לאו כלהו מינטרי אלא רובן וא"כ סמוך מיעוטא לחזקה דהשתא הוא דנגמר כדאיתא בכתובות השתא הוא דנבעלה דחזקת הגוף עדיף משאר חזקות כדמוכח שם בתוס' בספ"ק ובפרק המדיר בשטת ותנא תונא כלה ובסוף יבמות משכחת לפעמים חיישינין למיעוט משום חומרא דא"א במים שאל"ס והא חומרא דשבת חמירא ואיכא למיחש למיעוט והכא איכא קצת רגליים לדבר דאי נגמר מאתמול הוי מייתי מאתמול כדרך האומנין וכל היכא דאיכא דרך לא מועיל רובא כדאיתא במרדכי פ"ק דביצא דלא אזלינן בתר רובא דנולדו קודם יו"ט משום דרך לאכלו מיד ועוד שמא מלילי שבת נגמרו דרגילין גוים למיעבד עבידתא עד חצי לילה דלדדהו הלילה הולך אחר היום ועוד הנהו לא קפדו אקשירה ועל שתי תפירות שהם אבות מלאכות ועוד אפילו במידי דחמירא להו חשידי וכו' עכ"ל ויל"ע מה בכך דסמוך מיעוטא לחזקה עדיין לא הוי רק כפלגא כדאיתא בגמרא ביבמות דף קי"ט א"כ כאן הוי ספקא דרבנן ועוד דמד"ת לא אמרינן סמוך מיעוט אלא דרבנן החמירו באיסור תורה וכמו דאיתא בחידושי רמב"ן ורשב"א ביבמות שם ובפנ"י מהדורא בתרא ספ"ק דכתובות וא"כ כאן באיסור דרבנן י"ל רובא עדיף וגם מה זה ראיה ממים שאל"ס דהוא באיסור מיתה דא"א לנידון דידיה דהוא רק חשש בדרבנן ואפשר ראייתו מהא דאמרינן ביבמות דף קכ"א הא דאמרי רבנן משאל"ס אשתו אסורה ה"מ באינש דעלמא אבל צורבא מרבנן לא אי דסליק קלא אית ליה ולא היא ל"ש צורבא דרבנן ול"ש אינש דעלמא וכתבו תוס' אע"ג דרובייהו דצורבא דרבנן אי סליק קלא אית ליה מ"מ לא תנשא לכתחלה והרי משאל"ס מותרת מן התורה רק מדרבנן לא תנשא לכתחלה ומ"מ כי איתא נמי רובא דצורבא מרבנן דאי סליק קלא אית ליה לא מתירין לכתחלה ומ"מ לפימ"ש הריב"ש בסימן שע"ט דבא"א יש שתי חזקות חזקת חי דבעלה וחזקת אשת איש ולהכי לא אמרינן רובא וחזקה רובא עדיף ואפשר ס"ל למהרי"ב כהנו"ב דכתב כיון דחזקת א"א תלוי בחזקת בעלה שהוא קיים הוי רק כחדא חזקה אמנם הריב"ש לא ס"ל הכי כיון דהם שני מיני חזקה דחזקת חי הוא חזקת הגוף וחזקת א"א הוא חזקה אחרת וא"כ בדרבנן י"ל לקולא לולא טעמי אחריני שכתוב שם ומסתימת דברי מהרי"ב משמע דל"ש בין קצץ בין לא קצץ ובעלי הש"ע ואחרונים לא הביאו דבריו ומסתמא לא ראוהו וא"כ גם בקצץ קשה להקל מכ"ש בלא קצץ דלא מצינו חולק עליו:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה