תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קצב
גרושה שנשאת אחר שבעה שבועת לגירושיה ואחר שני חדשים לנשואין נעשית מסולקת דמים ועוד איזה סימן מעוברת אם כופין אותו לגרשה עתה כשנודע לב"ד ויש יותר מארבע חדשים משנתגרשה ואין עובר ניכר בה:
הנה באה"ע סימן י"ג ס"י מבואר לא כפו הב"ד אותו עד שעברו ג"ח אע"פ שקידש בעברה שוב אין כופין אותו דכיון שעברו עברו והוא בחידושי אנשי שם בפ' החולץ על המרדכי ממהר"ם ש"צ ומשמע שם דמותרת להנשא כיון דתו ליכא חשש הבחנה וא"כ כ"ש אם כבר נשאת דאין צריך לגרשה וא"כ כאן הרי עד ג"ח לא הרגישה כלום וגם לא היכר עוברה גם עתה עדיין וא"כ אם מעוברת הוא מבעלה השני וליכא חשש הבחנה אך עוררני חכ"א כיון שהרגישה שני חדשים אחר נשואיה נימא דזינתה קודם נישואיה חדש אחד והוי מעוברת חברו אכן נ"ל גם לזה אין לחוש דנהי דרוב נשים אינן מסולקת דמים ואין להן שאר סימני מעוברת עד ג"ח אבל יתרמי כמה נשים דמקרבין בסילוק דמים ושאר סימנים וכבר נשאלתי מן מורה הוראה אחד על נשי דידן כשמתעברות תכף ומיד דמן מסולקת א"כ יהא דינם כמעוברת גמורה אף שלא הוכר עוברה וכדין הש"ס אחר שהוכר עוברה לענין ווסתות כדאיתא ביו"ד סימן קפ"ט וסימן קץ ועמש"ל סימן קנ"ה דמוכח בנדה דף ל"א דתוך ג"ח א"א לדעת אם היא מעוברת כל זמן דלא הוכר עוברה אלא מפרש"י שם דפירש מנא ידע אימת נתעברה משמע דאפשר לדעת דנתעברה רק אינו יודע אימת נתעברה:
ואפ"ת מ"מ רוב נשים אינן מסולקין דמים ושאר סימני מעוברת אלא לאחר ג"ח מ"מ אין לחוש שזינתה וכמבואר בריב"ש סימן תמ"ז וז"ל גם מה שכתב כבודך דאשה שנשאת היום ומת בעלה למחר וילדה לשמנה חדשים ושני ימים שאינה מותרת להנשא דתליא שזינתה והיא פנויה דאזלינן בתר רובא וחזקה ליבום שאוסרין אותה ולא תלי בבר שבעה ואשתהי דהוי מעוטא חוץ מכבודך דבר זה מבואר הביטול שהרי לרשב"ג דקי"ל כותיה כל ששהה הולד שלשים יום שיצא מכלל נפל מותרת להנשא ואפילו היה בן שמנה ודאי כגון שנשאת היום ומת למחר או פירש משום דאמרינן בר שבעה הוא ואשתהו ולדבריך היה לנו לחוש לזנות דקודם שנשאת ולאסרה משום רובא וחזקה אלא שאין תולין לעולם בזנות כל שאפשר לתלות בבעלה אפילו על צד הרחוק שאין חושדין בכשרות ועוד דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר ובפרק אלמנה לכ"ג וכהן שפתה את בת ישראל לא חששו לזנות דפנויה ואפילו גבי תרומה שהיא במיתה ואפילו בדדיימא מעלמא כרבא בלישנא בתרא דאיתמר התם ואפילו באשה פנויה לכל ואפילו לכהן זה היתה בזנות וכ"ש באשה שהיתה בחזקת כשרה שנשאת והיא ברשות בעלה שיש לתלות בביאת בעלה שהיה בכשרות ואינה מתהפכת בה וכן יש לומר כאן נמצא וכאן היה ולא נאמר שזינתה קודם לכן עכ"ל וא"כ ה"נ וכ"ש כאן חדא דיש לה חזקת כשרות אף דעשתה איסור דרבנן שלא המתינה ג"ח מגירושיה מ"מ את"ל שזינתה קודם שנשאת הרי יצאה מחז"כ מקודם ואוקמוה אחזקה עד שנשאת כמו בעדים שלא נפסלו ע"י עברה אם אין יודעין אם עבר קודם שהעיד או אח"כ מוקמונין גברא אחזקתו וכל מה שהעיד כשר עד דידעינן שעבר קודם לכן כמ"ש ריב"ש סימן רס"ו ומובא ברמ"א חו"מ סל"ד סכ"ג אפילו עברה באיסור דאורייתא מכ"ש הכא דאיסור הבחנה אינה רק איסור דרבנן ואיסור פנויה לדעת הרמב"ם הוא איסור דאורייתא ועוד סתם פנויות נדותהן שהיא איסור כרת וכמבואר באה"ע סימן כ"ו ס"א בהג"ה והחשוד לאיסור קל אינו חשוד לאיסור חמור ומפרט דמעוברת מזנות יש מקילין כדאיתא בסימן י"ג סי"א ואף דיש סימנים אינו כלום דסתמא הסימנים דאינה יכולה לאכול בשעת עיבורה כמו אם אינה מעוברת או דמרגישה איזה חולשה וכדומה וזה שכיח ג"כ בלא"ה ע"י עצירת הדם או אינה חולי ועוד מאן יימר דהנהו סימנים מובהקים ועוד הרי כתבו בתוס' פג"ה דצ"ו בסד"ה פלניא דאין מוציאין ממון ע"י סימנים א"כ ה"נ אין להוציא אשה מבעלה ע"י סימנים: