תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קעא
הנוהגים לומר בע"ש קודם מנחה הודו קפיטל ק"ז בתהלים ואירע לאחד אבלות באותו שבוע אם יאמר הודו. נראה דאסור לומר כיון דאבל אסור בת"ת ואפילו כשעומד בצבור דהוי דבר שבפרהסיא מ"מ אזי עדיין הוא חול ואבל אסור לקרות תנ"ך כדאיתא ביו"ד סימן שפ"ד ואפילו אמירת תהלים שאינו דרך לימוד מ"מ אסור וכדאיתא במג"א סימן שפ"ד ואפילו אמירת תהלים שאינו דרך לימוד מ"מ אסור וכדאיתא במג"א סימן תקנ"ד סק"ו לענין תשעה באב בשחרית ואף כיון דנוהג לומר בכל ע"ש הוי קבלה ומחייב לאומרו מ"מ כיון דאיסור קריאתו לאבל קדמה לקבלתו ידחה נדרו מפני גזרת חכמים כדאיתא בתענית דף י"ב ובא"ח סימן תי"ח וסימן ק"ע וביו"ד סימן רט"ו וגם לענין לכי נרננה נראה דאסור אף בציבור דעדיין אינו קבלת שבת עד ברכו כמ"ש מג"א ס"ס רס"א ולבושי שרד כתב דבמזמור שיר ליום השבת הוי לדידן קבלת שבת וא"כ עכ"פ לכו נרננה ושאר מזמורים דאינו חיוב רק מקומות יש שנהגו כן נראה דאסור לאומרם ומצאתי בשו"ת שיבת ציון סימן סמך דלא פסק האבלות עד שהקהל מקבלים שבת באמירת ברכו בתפלת ערבית דאז הוא הכנסת שבת ופסק דין אבלות והובא בפ"ת ליו"ד סימן ת' ואף דכתב שם בשו"ת שיבת ציון דיחיד יכול לקבל עליו שבת בע"ש מזמן מנחה קטנה ולפטור מאבלות הייני אחר תפלת מנחה דקודם תפלת מנחה א"א לקבל שבת דא"כ לא יוכל להתפלל מנחה כמ"ש מג"א סימן רס"ג סקי"ט ועוד הא ביו"ד סימן ת' כתב דמותר בשבת לחזור הפרשה כיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הצבור הוה כקורא את שמע ומותר וא"כ באלו המזמורים דאינו חיוב אסור אפי' בשבת ובחידושי יד אפרים בהלכות אבלות סח"י כתב דמי שנוהג לומר בכל יום ספר חק לישראל כפי המסודר שם אין לו לומר בשבת בימי אבלו דאינו חיוב כללי:
וגם דברי השיבת ציון צלע"ג דכיון דחיוב אבלות עד סמוך לחשכה לפי הדין דמחויב בתוספת שבת ולפימ"ש רי"ו הובא במג"א סימן רס"א סק"י דאם קיבל שבת קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום ופלג המנחה אינו רק שעה ורביע ולפ"ד שיבת ציון מהני קבלתו מזמן מנחה קטנה דהיינו שתי שעות ומחצה ואפילו לדעת הב"ח שם דיש להחמיר לקבל שבת שתי שעות קודם חשכה עדיין אינו כמ"ש שי"צ שתי שעות ומחצה וגם השתי שעות אינו רק להחמיר ובאבל הוי חומרא דאתי לידי קולא ועוד מה מהני קבלתו אחר גזרות חכז"ל דמחויב באבלות עד תוס' שבת שהוא מדינא ועמ"ג סימן תר"ו סק"י וראית השי"צ אינו ברורה כלל עיי"ש:
אלא אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת המועטים נגררים עליהם בעל כרחם כדאיתא במרדכי ספ"ב דשבת ובא"ח סימן רס"ג סי"ב לכן כשאומרים הקהל מזמור שיר ליום השבת רשאי האבל לומר ג"כ אם הוא מפלג המנחה ואילך דהיינו שעה ורביע קודם לילה: