תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קנה
יורה שבשלו בה גוים יי"ש מחרצנים ושמרים של נסך ובא ישראל לשאול להרב איך יעשה לשרוף בה יי"ש כשר והורה לו להגעיל היורה ע"י מים ואפר ולנקות הקנים קודם הגעלה והלך והגעיל בלא מים ואפר ובישל יין שרף ושאלו המורה למה עשה כן והשיב רבים עושים כן:
הנה אם הורה לו המורה הרב שיעשה הגעלה ע"י מים ואפר לא טוב הורה דהרי המג"ד סימן תנ"א סקכ"ז כתל לבשל בו מים ואפר לבטל ריח וטעם היי"ש ואח"כ יגעילוה במים לבד וכ"כ הח"י ושאר אחרונים וגם בזה פקפק בחידושי רע"ק שם אך כ"ז לכתחלה אבל בדיעבד מתיר הנוב"ת בחיו"ד סימן נ"ח אפילו לא הגעיל משום דע"י שנוטף מן הקנים הרבה יי"ש אף דעיקר הזיעה בא מן החרצנים ושמרים מ"מ יש ששים יעיי"ש ונראה דגם שלא ניקה הקנים מהזיעה שנדבק בהן מ"מ ודאי יש ששים:
אמנם יל"ע כאן אם הורה לו המורה כדינו לבשל קודם במים ואפר ולנקות הקנים ואח"כ יגעיל דלכאורה דמי למ"ש הרא"ש בתשובה כלל ל"ב ק"ג בשליח שהביא גט ואמר בפ"נ ובפנ"ח ואח"כ אמר לו הרב שאסור לישא אותה ועבר כי אחרים התירוה לו ופסק הרא"ש דמוציאין אותה ממנו ואע"ג דמסיק בפ"ש דיבמות דף כ"ח דכנס לא יוציא הנ"מ כנס בדיעבד אבל אם עבר על התראת ב"ד מפקינן לה מיניה אף דאחרים התירוה לו חדא שאין באחרים שיוכלו לחלוק על הוראתו ועוד שלא היה לו לזלזל בהוראות הרב וכ"פ בש"ע סימן י"א ובחמ"ח וטו"ז שם אף דהב"ש הביא דהריב"ש מיקל מ"מ רבים הם דמחמירים וגם בש"ע סתם כן גם בשו"ת חוט השני סימן י"ב העלה לפסוק כמו שסתם הש"ע:
אך י"ל דאין נדון זה דומה להתם דהתם קנסינן לו שלא יהא חוטא נשכר וכשיוציאה לא הפסיד ממה שהיה מקודם שנשאה אבל כאן אם אוסרין היי"ש הרי הפסיד התבואה והשמרים ובזה לא מצינו דקנסו אותו אלא אם יוכל למכור היי"ש לגוים ולא יפסיד ולא ירויח יש לדמותו להתם דנראה לפי הטעמים דאמרו ביבמות דף פ"ה ע"ב אהא דשניה אין לה כתובה ה"נ הללו דכנסו אחר ההתראה דמוציאין אותה ממנו אין לה כתובה:
אלא גם כשירויח ע"י מכירה לישראל י"ל דמותר לפימ"ש הריב"ש בסימן רמ"ב שאף לפי הנוסחא בירושלמי דממנה למדו הפוסקים גבי נטען משפחה ובחכם שאסר האשה בנדר ובשליח גט שאמר בפנ"ח דאם התרו בו שלא ישאנה ועבר וכנס מוציאין אותה ממנו כיון דמשום קנסא הוא י"ל היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר דחידוש הוא ולא גמרינן מיניה עיי"ש וא"כ ה"נ לא נגמר מיניה אף לפי מה שסתם בש"ע סימן י"א להחמיר היינו דהתם איתמר לפי נסחתם בירושלמי:
ומ"מ בנ"ד כיון דהורה לו החכם ולא עשה כן חשוב מזיד וקי"ל אין מבטלין איסור לכתחלה ואם ביטל במזיד אסור לו ואפילו לאחרים אם עשה כדי למכור כמבואר ביו"ד סימן צ"ט ס"ה ובחידושי רע"ק שם מתשובת הריב"ש סימן תצ"ח ועיין פ"ת שם הביא מתשובת צ"צ סימן מם דאם הוא מסופק בהוראה ושאל ללומדים ולא שאל לבעלי הוראה המפורסמים לא מקרי שוגג וא"כ בנ"ד כ"ש ששאל בעל הוראה ואסר לו ונשען על רבים עמי הארץ דהוי מזיד לבטל איסור לכתחלה כיון דע"י הגעלה לבד אין בטל טעם וריח של יי"ש האסור אף דאח"כ ע"י הרבות יי"ש נתבטל וגם לא ניקה הקנים מזיעה הנדבק אף דע"י בישול הרבה יי"ש נתבטל מ"מ ביטל איסור במזיד ואסור היי"ש גם לאחרים: