תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קנ
אחד שידך גרושה לאלמן שבמקום אחר וכתב האלמן לגיסו שיאמר להאשה שמסכים על השידוך ואחר שני ימים יבא לעירה לגמור וזמן החתונה מסכים כמו שתאמר האשה והתחילה תכף לספור ז"נ ומסופק אם יש בזה סמיכת דעת דספקו אם יש בזה משום מחוסר אמנה כשיחזור בו. נ"ל דאין זה דומה לחזור מהמקח מחמת יוקר דהא התוס' בב"מ דף מ"ט כתבו דזה הוי כמתנה מועטת משא"כ לענין אשה אם חוזר מחמת דמצא נאה הימנה או בריאה יותר וכדומה זה אינו ממון דאם יתן איש את כל הון ביתו באהבה וכ' וכ"כ בתו"ג סימן קל"ד ס"ד דזה ענין כגופו ולא כממון:
אך מוכח ביבמות דף ל"ז ב' דאפילו כשאין בו משום מחוסרי אמנה סמכ"ד דהרי רק שדר שליח להודיע לה והא רב ס"ל בב"מ שם דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה:
וא"ת א"כ מ"ט נ"ל לפימ"ש הראשונים והובא בסמ"ע וש"ך סימן קכ"ב ס"ב דיכול לטעון סמכתי שלא תחזור בך דכשם שחזקה שליח עושה שליחותו כן חזקה דמשלח עומד בדיבורו וא"כ ה"נ נאמנת האשה לומר דסמכה דעתה שלא יחזור בו המשלח דהא האמינה התורה כדכתיב וספרה לה ולפ"ז ה"נ בנ"ד דהאלמן כתב לגיסו שיאמר להאשה דמסכים על השידוך ועל קביעת זמן החופה שתרצה:
אך תינח אם לח היה כותב רק דמסכים על השידוך ועל הזמן נישואין שתעשה אבל כל המוסיף גורע כיון שכתב לומר לה שבעוד יומים יבא לגמור הענין הרי גילה דעתו דעדיין לא נגמר וכדאיתא בב"ב פי"נ דף קל"ה ע"ב שכ"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר וכן הוא בחו"מ סימן ר"נ סח"י וה"נ כיון שכתב לגיסו שיבא בעצמו לגמור הענין וע"כ כונתו או שיכתבו איזה דברים ביניהם או שיעשו קנין או בענין התוספת כתובה וכאשר כן עשו אח"כ יש לומר שמא לא גמר עדיין וכיון דבלאה"נ מחמיר בחמ"ד שלא תתחיל לספור ז"נ עד שיכתבו תנאים אף דבזיוג שני לאו כ"ע כותבין תנאים מ"מ עושין קנין או ת"כ או איזה כתב לכן צריכה ז"נ אחר עשיית הקנין אח"כ מצאתי בשו"ת גור אר"י יהודה בחאה"ע סימן י"ב דפסק נמי דשפיר דמי למנות הז"נ מיום התביעה אף דלא היה קנין רק מילי ע"י שליח ולא נזכר התם שאמר להשליח שיעשה קנין אח"כ וראייתי נמי מיבמות דף ל"ז ועיי"ש דאחר התביעה כשעמד מאבלתו גמרו השידוך בקנין עיי"ש ואין ראייתו מוכרחת מיבמות דהתם לא עשו שום גמר קנין כשבאו הרבנן כיון דלא נשאו רק ליומא לא היו מחוסרין שום דבר ואפשר גם הגוא"י מיירי כה"ג דנתרצו בלא שום תנאי מיד: