תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קמח
ראובן מכר לשמעון חביות נאפט מגופה ומשרתו של ראובן הולך החביות לחצרו של שמעון ומשם למאגזאהן של שמעון אח"כ פתח שמעון החביות ולקח ממנו נאפט ומצאו מלא ולא סתמו היטב כבתחלה ואחר שני ימים מצא החביות ריקם שזב כל הנאפט כי בתחתותו היה בשוליו סדק ורקבון ומודה ראובן שזה לא היה נעשה בשני ימים ומה שלא זב מקודם מפני שהיה סתום היטב במגופה מלמעלה ועוד לא פרע שמעון וטוען דהוה מק"ט כיון שהחביות היה מקולקל ולא עלה ע"ד שצריך סתימה יפה כי דרך המוכרים למכור הנאפט בחביתין שלמים ונסתפק השואל אם יכול לומר קי"ל כהרמ"א בחו"מ סימן רל"ב סח"י כיון דהש"ך חולק שם על הרמ"א:
הנה כיון דביאור הגר"א כתב דצ"ע אחר שראה דברי הש"ך א"א להוציא מהלוקח ולכאורה הא גם המחבר לא פליג רק בספסס שקונה ומוכר ביומו דלא ה"ל למידע אבל במוכר דעלמא מבואר במחבר דהפסיד המוכר וצ"ל דעת מעלתו כיון דאצל המוכר היה סתום היטב ואז אינו זב דרך סדק כזה לא ה"ל למוכר לדקדק אבל הלוקח דפתחו ולא סתמו יפה ה"ל לעיונו ופשע אך מ"מ י"ל גם לדעת הש"ך פטור הלוקח לפימ"ש רש"ך עצמו בסימן ש"י סק"ב אף דאמר האומן טול את שלך והבא מעות דהרי לא תפיס אאגריה מ"מ כיון שעדיין חייב לו מעות הוי ש"ח אף דכתובות כתב פירוש לדבריו דתלינן מה שאמר טול את שלך שלא לסלק עצמו משמירה נתכוין רק שהודיעו שאינו רוצה לעכב החפץ בעד המעות ואם ירצה יוכל ליטול את שלו והוא ימתין לו המעות ואם יניחו אצלו ברצונו ישמרנו מש"ה הוי ש"ח עיי"ש מ"מ משמעות דברי הש"ך לא משמע הכי וכן מוכח מדברי הריטב"א שבאס"ז בב"מ דף מ"ב ע"ב גבי ההוא עובדא דתורא לא ה"ל כוכי ושיני וז"ל דכל מקח טעות כיון דחייב הלוקח לתת סחורתו למוכר ולוקח נמי יכול לעכבו עד שיתן לו המוכר דמיו הרי נעשה הלוקח שומר עליו וכאותה שאמרו האומנין ש"ש אלא דהכא דיו שיהא כש"ח כיון דהוה בכאן מקח טעות עכ"ל וזה לא יסבול פירוש נה"מ דהא במק"ט ל"ל דעדיין רוצה להיות שומר דהא כסבור שקנה המקח ואינו כלל של המוכר ואח"כ עיינתי במח"א בהלכות מכירה ואונאה דין כ"ה ובהלכות שומרים סימן י"ב שהעיר מעלתו וראיתי שהביא כן מן הריטב"א אך לא הביא מן הש"ך וא"כ ה"נ כשלא נתן עדיין המעות אפילו ש"ח לא הוי ופטור מפשיעה:
ועוד דמיד שבא החביות לחצר הלוקח נעשה שומר עליו ואז סייעו משרתו של המוכר להביאו למאגזאן של לוקח ומסתמא כן מצווה מפי המוכר וא"כ הוי שמירה בבעלים לפי חד דעה שבסי' שמ"ו ס"ו ובש"ך שם סק"ד דהני ספ"ד ועיין סמ"ע בסי' רצ"א סק"ח ובש"ך שם סקי"ב הניח דברי הסמ"ע בצ"ע ובנה"מ חיזק דברי הסמ"ע א"כ ה"נ כיון שלא נסתלק שליח המוכר בתחלת השמירה פטור מפשיעה אף דהוי כמה ספקות מ"מ פסקינן דאפילו בכמה ספקות אין מוציאין ממון:
וא"ל דשאני הכא דלא קנה רק הנאפט אבל החביות אינו רק בשאלה עד שימכרנו הלוקח לאחרים להנאפט וא"כ אין מום במקח ולא הוי מק"ט דנראה אלו ידע הלוקח דחביות זה יש בשוליו סדק ורקבון ודאי לא היה קונה נאפט זה שבאותו חביות דלא מחית אינש נפשו לספיקא כיון דנסדק ונרקב בכל שעתא עומד בספק שלא יזוב ממנו הנאפט והלוקח אין דרכו להריק הנאפט מחביות לחביות לא מבעיא כשאין לו חביות בריא אחרת אלא אפי' יש לו והרי קמן דלא קנה רק על דעת שיהא הנאפט בתוך אותו חביות עד שימכור הנאפט לאחדים ועיין טו"ז לחו"מ סימן ק"צ סי"ג שכתב דאין כח לקלקל מקח הברור מחמת אומדנא אף דיש למוכר חמ"ק אלא אם הקרקע תחת יד המוכר ואומר ברי לי שהייתי עייל ונפיק אזוזי בדרך שנתבטל המקח מהני לו תפיסתו: