תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קמ
באו"ח סימן קנ"ח במג"א סק"ח הא דחשוב דם היינו לרפואה בפקוח נפש וכתב הפרמ"ג דבלא"ה דם שמליח דרבנן משרי לחולה שאב"ס כמבואר ביו"ד סימן קנ"ה ס"ג וכתב מעלתו דזה פליאה גדולה מבהיל עין כל רואה וכל העובר משתומם על המראה הגדול הזה הא גם איסור דרבנן אסור באכילה לחולה שאב"ס כדאיתא ביו"ד שם:
נראה פשוט דהא הביא ש"ך שם סקי"ד דשלא כדרך אכילה מותר לחולה שאב"ס ופרמ"ג בפתיחה להלכות מליחה בד"ה והנה כתב דדם שמלחו דאינו אסור רק מדרבנן דוקא כשאינו נאכל מחמת מלחו א"כ הוי שלכ"א ואף דפרמ"ג בסימן תרי"ב במשב"ז סק"ו כתב דאוכלין שאין ראוין פטור ואסור אפשר מה"ת ועכ"פ מדרבנן וגם שאג"א בסוף סימן ע"ד השיג על הש"ך שהביא דברי ראבי"ה בסתם להלכה והרי הרמב"ם ס"ל דפטור ואסור נראה דבאיסור דאורייתא אין להקל מחמת פלוגתת רמב"ם וראבי"ה אבל באיסור דרבנן ומפרט לצורך רפואה לחולה שאב"ס יש לסמוך על ראבי"ה דשלא כד"א מותר ועוד מרמב"ם פ"ב מהלכות עשור אין מוכר דגם שלא כד"א או דכך שתייתן דאסור רק באיסור דאורייתא אבל באיסור דרבנן י"ל גם לרמב"ם מותר אם שלכד"א גם בדאורייתא אין אסור רק מדרבנן וא"ל א"כ איך משכחת דם שמלחו יהא אסור מדרבנן דזה אינו דכיון שנמלח הדם עד שאינו נאכל מחמת מלחו הוי כמבושל ואינו אסור גם מדרבנן רק אם מזגו אח"כ במים או שאר משקה דעכשיו ראוי לשתיה:
וראיתי בנתיב חיים שכתב על דברי המג"א הנ"ל שכתב מתחלה דם כדי נסבה הקשה באר היטב הא יכול למצוא כשמטבל ראש ירק בדם ולק"מ דהרמ"א למד הדין מגמרא דפסחים דף קט"ו והטעם שמא ישקע כולו בתוכו עיי"ש זה ניחא בשאר משקין אבל בדם אסור לאכול כשמטבל ראש ירק דלמא אתי לשקועיה כולו עכ"ל ולע"ד לא נראה דכיון דלא אשכחן דגזרו רבנן רק לענין דצריך נט"י והאיכא מיא בנהרא אבל מנ"ל אם טבל בדם שיהא אסור באכילה דמה דאין מפורש בגמרא דגזרו אין לנו להוסיף כמ"ש פר"ח א"ח ר"ס תנ"ג והמ"מ פ"ה מהלכות חמץ ומצה דין כף וכ"כ הריב"ש סימן קכ"ה וסימן רמ"א והמל"מ פ"ב דסוטה סוף דין י"ב וכמו שהבאתים בשאלה הקודמת עוד ואדרבה י"ל גם לענין נט"י לא חששו אלא כשטובל במשקה המותרת אבל במשקה האסור כיון דרוצה לאכלו יהא נזהר שלא לשקועיה שלא יאסר עליו באכילה דישראל קדושים ונזהרין הרבה שלא לאכול איסור וא"כ ממלא מתורץ קושית הבאה"ט דבטובל בדם ראש ירק מנ"ל דגזרו רבנן להצריך נט"י וא"כ אין להוסיף גזרה מדעתינו והבא"ט ס"ל דלא פלוג במה דמצינו להדיא דהצריכו נט"י במטביל ראש ירק במשקה תו ל"פ בין משקה היתר ובין משקה איסור אבל לחדש איסור על המאכל כיון שלא נזכר לש"ס אין לנו לחדש ומה שבני אשכנז אוסרים תבשיל מקטניות בפסח אינו רק לחומרא מפני שכבר נהגו כמ"ש במג"ד סימן תי"ג וגאוני אשכנז שאסרו משום גזרה היינו רק למדינתם דכל גדולי הדור או רב וציבור יכולים לאסור במקומם אבל אין יכולים לגזור על כל העולם מה דלא גזרו בגמרא והרי חדרגמ"ה אינו רק במדינות שקבלו עליהם ועיין בא"ח סימן תקס"ב סעיף י"ב:
אח"כ מצאתי במגן גבורים שהביא מן מו"ק דמשכחת לה בשלא נטבל כי אם קצה אחד ואינו אוכל במקום זה ומ"מ צריך נטילה אף שאין ידו נוגעת וכתב עליו מ"ג דזה אינו דבכה"ג ודאי לא חיישינן דלמא נגע דבדיל מיניה מחמת איסור דם עיי"ש:
וא"ל דכ"ש דאם חששו שמא יגע ויאכל בלא נט"י שהוא דרבנן מכ"ש דיש לחוש שישתה דם שהוא איסור כרת דזה אינו דאדרבה מצינו בעירובין דף ע"ט ובשבת דף קכ"ב ובש"ע א"ח סימן שכ"ד סי"ג. מעמיד אדם את בהמתו ע"ג עשבים בשבת ואין מעמיד אדם את בהמתו בשבת ע"ג מוקצה משום דחיישינן שיטול בידים דמוקצה רק איסור דרבנן וכ"ש דם דבדיל מיניה והוא איסור כרת די"ל בזה לא גזרו דאין לחוש שיעשה איסור חמיר: