תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קלב
כתבת ראובן שלח את שמעון להתחייב ללוי להעמיד לו מין סחורה פטור ראובן מלהעמיד כיון דאינו קנין בגוף הסחורה דהא יכול ליתן סחורה שיקנה מן השוק רק חיוב הגוף ועל חיוב הגוף לא אמרינן שליח של אדם כמותו את"ד הנה כה"ג כתב בנה"מ סימן ר"ט ס"ו דפוסק על השער מחמת היתר שיש לו אין לו קנין בגוף הפירות כיון שיכול לאוכלם וליתן לו פירות מן השוק וגם זה אמת דעל חיוב הגוף לא מצי לעשות שליח כמ"ש ב"י בא"ח סימן תל"ד דנדר לא מהני ע"י שליח כשאמר קבל עליך נדר זה בשליחות שאהא אסור בו וכתב בית מאיר על אהע"ז סימן ק"כ ס"ד הטעם משום דחיוב נדר דכתיב מוצא שפתיך תשמר והוי כמצוה שעל גופו דומיא דהנחת תפילין שא"א ע"י טז שליח וכן שבועה אי אפשר ע"י שליח דעיקרה מדכתיב לבטא בשפתים אמנם כיון דלוי אין לו עסק עם ראובן המשלח כל שלא הודיעו השליח ששלחו ראובן אלא תובע את שמעון וכדאיתא בחו"מ סימן קפ"ב ס"ב ושם ס"ז בסמ"ע סקי"ד ממלא חייב ראובן לשלם לשמעון היזקו כמו בחו"מ סימן קל"א סעיף י"ד האומר לחברו ערוב זה לפלוני ואני ערב לך הרי זה כמו שאמר הלויהו ואני ערב ואינו צריך קנין גם זה דומה להך דמלמד בסימן קכ"ח ס"ב בטו"ז שם וגם דומה להא דחו"מ סימן קל"א סעיף זיין וס"ח דה"נ ארי' ארבעית עלי וכבר כתבתי בערך ש"י לחו"מ סימן קפ"ג ס"ד דבשו"ת חסד לאברהם בסימן ל"א כתב נמי דמשלח א"צ לקיים התחייבות של השליח משום דהתחייבות רק על הגוף ובסימן ל' שם השיב אח"כ כמו שכתבתי וחזר בו ממ"ש בסימן ל"א וגם נ"ל דחיוב ע"י שליח הוי ספ"ד דהא בפסקי מהרא"י סימן רנ"ד מייתי ראיה מהנשיאים שנשבעו לגבעונים דמהני והרי שבועה רק איסור גברא כדאיתא בר"ן ורא"ש בנדרים דף ט"ז ב' ודף י"ח:
אך אם הודיעו שמעון ללוי שאינו רק שליח לראובן דאזי אין ללוי על שמעון שום תביעה אלא על המשלח לפי דין תורה אזי גם המשלח אינו חייב להעמיד המקח אלא אם בדיני עכו"ם חייב השליח כגון שנתחייב שמעון לעכו"ם אזי מחויב ראובן דאריא ארבוע על שמעון כהך דחו"מ סימן קל"א ס"ז וס"ח והך דמלמד בטו"ז בסימן קכ"ח:
וכן נ"ל נמי אם שמעון לא הודיעו ללוי שהוא שליח אלא דמת שמעון ולא הניח נכסים או אפילו חי אלא דאין לו לשלם וכה"ג נמי פטור ראובן כיון דאין לחייב את ראובן מכח ערבות רק אם נפסד שמעון על ידי ראובן וכאן לא הפסיד שמעון עדיין כלום דגם ערב קבלן אין הלוה חייב להקבלן רק אחר שפרע הקבלן למלוה כדאיתא בחו"מ סימן ק"ל ס"א וכה"ג איתא בב"ק דף טית ובב"מ דף י"ד ובכתובות דף צ"ג במכר לחברו שדה באחריות והחזיק בה לוקח ויצאו עליה עסיקין שהשדה גזולה ביד המוכר מ"מ א"צ המוכר להחזיר ללוקח המעות וברש"י ב"מ שם כתב דאפילו עדיין לא שילם הלוקח המעות א"י לעכבם אף דסוף סוף יטרפו ממנו הנגזלין כיון דעדיין לא טרפוה יכול המוכר לומר ללוקח אחוי טירפך שטרפוה ממך בדין וה"נ יכול ראובן לומר לשמעון שמא ימחול לך לוי כיון דאין לך או ע"י פיוס וכ"ש בנתחייב שמעון למצרי דמותר הפקעות הלואתו והשליח שיש לו הרשאה מהמשלח בכתב וקנין אף דנתחייב השליח בעצמו מ"מ חייב המשלח כיון דקיבל המשלח על עצמו בכתב וקנין וכתב לו כל דמתעני עלך עלי דידי הדר: